יום רביעי, 20 באוגוסט 2014

כזה ניסיתי: Dell Venue 7

תקופה ארוכה עברה מאז יצא לי לבדוק טאבלט אנדרואיד. למען האמת, אם לא מכלילים בתקופה הזאת את ה-Trnasformer Boo Trio (שבדקתי לפני למעלה משלושה חודשים והוא למעשה שילוב בין מחשב נייד וטאבלט, ככה שקצת קשה להתייחס אליו כאל טאבלט אנדרואיד רגיל), טאבלט האנדרואיד הקונבנציונלי האחרון שבדקתי היה הנקסוס 7, בגרסת 2013, טאבלט אותו בדקתי לפני יותר מחמישה חודשים. זה לא שבחרתי להתעלם משוק הטאבלטים מבוססי האנדרואיד בתקופה הזאת. להיפך, אם היתה השקה שבאמת מרגשת אותי בתקופה הזאת, הייתי מתנפל על הטאבלט הזה בכל הכוח, ומספר לכם על דעתי עליו.

ואז הגיעה ההצעה לקבל לבדיקה את ה-Dell Venue 7, טאבלט אנדרואידי מבית דל, חברה שיש לה אמנם ניסיון עם מערכת ההפעלה הזאת, אבל מקפידה בדר"כ לקדם ולדחוף לקדמת הבמה דווקא את המוצרים שלה מבוססי מערכת ההפעלה ווינדוס 8 של הענקית מרדמונד.

Dell Venue 7 (צילום: יח"צ)

נחזור ל-Venue 7, האח הקטן יותר של ה-Venue 8, שני טאבלטים אנדרואידיים של דל החולקים מפרט זהה, למעט המעבד וגודל המסך: ב- Venue 7 יש מעבד של אינטל מדגם Atom Z2560 במהירות של 1.6 גיגהרץ, זכרון RAM בנפח של 2 גיגה, 16 גיגה נפח אכסון הניתן להרחבה באמצעות כרטיס זכרון, מעבד גרפי של אינטל וכל אלה מריצים גרסא ותיקה יחסית של מערכת הפעלה אנדרואיד, גרסא 4.2.2, Jelly Bean. אז מדובר במפרט מתקדם יחסית, אך הדבר לא בא לידי ביטוי בצורה יוצאת דופן בשימוש היומיומי בו. הוא התמודד לא רע עם ריבוי משימות ברוב המקרים, למעט הזמן שבו התקנתי עליו אפליקציות, פרק זמן שבו לא ניתן היה לעשות משהו אחר עם הטאבלט, ובנוסף הוא התחמם באופן חריג. התגובה שלו למגע טובה, וזריזה, וכך גם משך הזמן שלוקח לאפליקציות להפתח, אבל לא מדובר בחויית שימוש זריזה כמו ב-Nexus 7 (2013). לכל היותר, הוא מתחרה ב-Asus Memo pad HD7, טאבלט בעל זכרון RAM בנפח של 1 גיגה.


בניגוד ליצרניות אחרות, Dell לא התערבה בשום אופן במראה הנקי של מערכת ההפעלה AOSP ולא שינתה דבר בממשק הבסיסי או בעיצוב המקורי של מערכת ההפעלה. בנוסף, Dell נמנעה מהוספת אפליקציות משלה או של שותפיה העסקיים לטאבלט, ועל כך אני אסיר תודה. בונגע לממשק הנקי, אני יותר אמביוולנטי: מצד אחד ממשק AOSP בלי שינויים אמור לעבוד בצורה החלקה והמהירה ביותר, ולהקל על היצרנית לבצע עדכוני גרסא, כאשר גוגל משיקה גרסאות אנדרואיד חדשות. זה עובד מצוין בטאבלטים מסדרת הנקסוס או גרסאות ה-Google Play Edition של טאבלטים הנמכרים במקור עם ממשק מותאם אישית של היצרנית. במקומות בהם ידוע שהטאבלט ישאר כנראה עם אותה גרסת אנדרואיד עוד סוף חייו, זה כבר מרגיש קצת כמו ניסיון להוזיל עלויות פיתוח, על מנת לצמצם את עלותו הכללית של הטאבלט.
Dell Venue 7 (צילום: יח"צ)

עוד מקום בו דל כנראה חסכה, הוא העיצוב החיצוני. גבו של הטאבלט עשוי פלסטיק שחור-אפור כהה בגימור מט. הסימן היחיד לעיצוב כלשהו ב-Venue 7 הוא הלוגו הגדול של Dell בגב המכשיר, שעמום. נקודת האור היחידה בסוגיית העיצוב היא המסגרת הדקה יחסית מסביב למסך, אשר הופכת את הטאבלט הזה לאחד הקומפקטיים ביותר שיצא לי לבדוק בגודל המסך הזה. בנוסף, עוביו עומד על 9.5 מ"מ בלבד – דק באופן מרשים. ברמת ההרכבה שוב נרשמה אכזבה – כל פעולה שעושים עם הטאבלט מלווה ברעשי פלסטיק, מפתיע ביחס למותג גדול ומוכר כמו Dell.
מסך ה-7 אינטש של ה-Dell Venue 7 הוא אמנם מסך HD, ברזולוציית 1280x800, אך לא Full HD. לרוב האנשים זה אמור להספיק, אם מניחים טאבלט עם מסך ברזולוציית Full HD לידו, קל להבחין בהבדלים ביניהם. המסך, בטכנולוגיית IPS אמור לאפשר צפייה בזויות רחבות יחסית והוא אכן עושה זאת, אך הצבעים לא מרשימים במיוחד, והשחור אינו עמוק מספיק לטעמי. בנוסף, ביחידה שקיבלתי לבדיקה היתה בעיה קשה של זליגת אור במסגרת (זליגת אור למי שלא יודע או מכיר – אלומות האור שיוצאות מנקודות שונות במסגרת המסך).
Dell Venue 7 (צילום: יח"צ)

סביר להניח שכבר סיפרתי לכם מה דעתי על צילום באמצעות טאבלטים. מצלמה היא אחד הפרמטרים שהכי פחות ישפיעו עליי בהחלטה איזה טאבלט לקנות. בדל כנראה סבורים כמוני שצילום באמצעות טאבלט נראה מטופש ומפריע לסביבתך, ולכן בחרו לשלב ב-Venue 7 מצלמה אחורית ברזולוציה של, תחיזקו חזק, 3.15 מגה פיקסל בלבד, רזולוציה נמוכה יחסית לטאבלט משנת 2014, והתמונות שהיא מפיקה, בהתאם: מלאות רעש דיגיטלי, מגורענות, ומטושטשות. עוד מקום שבו חסכה Dell הוא הרמקול. ה-Venue 7 מצויד ברמקול אחד המפיק צלילים שבהם בעיקר צורמים, נטולי כל עומק ופשוט לא נעים להאזין לו לאורך זמן. הסוללה (בקיבול של 4100mAh) לעומתו אינה מאכזבת בכלל, וסיפקה לי זמן שימוש רצוף של כ-6.5 שעות. נקודה בעייתית אחת שנתקלתי בה בהקשר זה: במצב שינה, הסוללה נפרקת מהר יותר ממה שראיתי בטאבלטים אחרים, וכך כאשר לא עשיתי בו שימוש במשך כיומיים ברציפות, מצאתי את הסוללה שלו פרוקה כמעט לחלוטין.
Dell Venue 7 (צילום: יח"צ)


אם להגיד את האמת, לא ברור לי מדוע היה חשוב ל-Dell להשיק טאבלט כזה. בדר"כ, כשחברות בסדר הגודל הזה נכנסות לעולם הטאבלטים, הן מביאות איתו ערך מוסף, או חויה אישית המתבטאת בעיצוב חיצוני, עיצוב הממשק, ונראה שב-Venue 7 לא ממש חשבו על הנושאים האלו. לא תמיד יש צורך בכך, וישנם הרבה אנשים המחפשים את ממשק האנדרואיד הנקי והמקורי, אשר מספק לרוב חויית שימוש מהירה יותר, וגם בגלל הידיעה שיעודכן במהירות ולאורך זמן (כמו במכשירי הנקסוס). העניין הוא שה-Venue 7 לא מציע את היתרונות האלו וכך אנחנו נשארים עם טאבלט שנותן תחושה של משהו זול, אך מחירו קרוב מאוד למחירם של טאבלטים אחרים ממותגים ידועים. חשוב לי שוב להדגיש, לא מדובר בטאבלט גרוע, אך יחד עם זאת, הוא לא מציג שום יתרון או ייחוד על פני טאבלטים אחרים ברמתו. אפילו הדבר היחיד במפרט שנותן נקודת אור בוהקת, ה- 2 גיגה זכרון RAM, לא באמת מורגש בשימוש היומיומי. אם אתם נאמנים למותג Dell, ב-699 ש"ח נכון להיום, זו עסקה לא רעה, אבל אם אתם שואלים אותי, בשוק יש אלטרנטיבות אחרות, במחירים דומים מאוד שמציעות קצת יותר, עבור קצת יותר כסף.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה