יום רביעי, 1 באוקטובר 2014

על אלו לא ניתן לסלוח: מפגעים סלולריים

הבלוג הזה איפשר לי במהלך השנה האחרונה לפגוש מספר רב של סמארטפונים. כנודניק מוסמך, אספתי בתקופה הזאת מספר תופעות קטנות ומרגיזות שחזרו על עצמן, תופעות שבחלקן פוסלות מבחינתי את המכשירים ובחלקן אין ברירה אלא לנסות ולהמשיך לחיות איתן בשלום קר. מאחר ואוטוטו מתחיל יום כיפור, אחסוך לכם את ההקדמות המיותרות. קבלו אותם, המפגעים הסלולרים שאין עליהם מחילה:

כשכל הכפתורים נמצאים בצד אחד

Nokia Lumia 925, נוקיה היא עבריינית קבועה בתחום מיקום כל הכפתורים הצד אחד של המכשיר (צילום: גד גניר)

קטונתי מלהתווכח עם מומחי הנדסת האנוש של יצרניות הסלולר הגדולות בעולם. אם הם בטוחים שלרכז את כל הכפתורים בצד אחד של הסמארטפונים שלהם זו החלטה הכי נכונה ארגונומית, מי אני שאגיד אחרת? ובכן, אני משתמש. משתמש שמדי פעם רוצה להניח את הטלפון על תושבת ברכב, כזאת שמחבקת את הטלפון משני צידיו. כאשר ממקמים את הכפתורים לאורך כל הצד, התושבת הזאת לוחצת על הכפתורים, מנמיכה לי את הווליום, מפעילה את המצלמה, וכו'. לחילופין, אני יכול להפחית קצת את לחץ האחיזה של התושבת ולהתפלל שהסמארטפון בשווי כמה אלפי שקלים לא יעוף עליי בעצירה פתאומית, מעבר על פס האטה או חלילה תאונה.

חיווי הודעה קולית

חיווי תא קולי בין שלל חיוויים אחרים שדווקא כן ניתן להעלים בקלות (צילומסך: גד גניר)

אין לי ספק שאת המפגע הסלולרי הזה ברא השטן בכבודו ובעצמו. מי מכם שלא התעצל (אני דווקא כן מתעצל, וחבל) לבטל דרך חברת הסלולר את התא הקולי כנראה שלא מכיר את זה, אבל מדובר בתופעה בקנה מידה של מחלת מין שלא ניתן להיפטר ממנה. לאמהות, שליחים ופקידות בקופות חולים יש מנהג מרושע וארור להשאיר הודעות קוליות. חברת הסלולר מעדכנת את בעל המכשיר כי ממתינה לו הודעה כזאת באמצעות חיווי. כבעל אנדרואיד, החיווי מופיע לי בוילון ההתראות. מה כל כך מפריע בחיווי הזה? ובכן, לא ניתן להעלים אותו כמו כל חיווי אחר. הדרך היחידה להיפטר ממנו היא להתקשר לתא הקולי, לשמוע את השליח אומר לך "היי גד, אתה לא עונה ולי ואתה לא נמצא איפה שקבענו, להניח לך את המכשיר בקבלה? אה, הנה אתה...", ללחוץ על מספר כלשהו למחיקה, ואז ורק אז, החיווי הארור יימחק. המכשיר הראשון בהיסטוריה שהצלחתי למחוק בו את החיווי של ההודעה הקולית מבלי לבזבז את הזמן של להקשיב להודעה, היה ה-Huawei P7, אך גם שם לא היתה תחושת ניצחון גדולה במיוחד. כשאיתחלתי יום אחד את המכשיר, החיווי חזר. ניצחתי בקרב, אך לא במלחמה. הוא ישאר שם עד שאעשה את מה שאני באמת צריך לעשות, לבטל את התא הקולי.


טלפונים עם סוללה בקיבול של פחות מ-3000 מילי אמפר

thl5000, טלפון עם סוללה עצומה בקיבול של 5000mAh (צילום:גד גניר)

איפשהו במהלך ההיסטוריה, האנושות החליטה לוותר לטלפונים הסלולריים, ולקבל בסלחנות את העובדה שהם לא סוחבים יום שלם. זה קרה בערך כשאנשים התחילו לבלות מול מסך הטלפון שלהם יותר, ומול מסך המחשב פחות. יש הרבה תירוצים ששמענו בשנים האחרונות מדוע הסמארטפונים שלנו זועקים לטעינה בשעות הערב במקרה הטוב: "הטלפונים חזקים יותר", "המסכים גדולים ומציגים רזולוציה גבוהה יותר", "טכנולוגיית הסוללות לא השתנתה בשנים האחרונות" ועוד תירוצים שונים אחרים. חלק מהיצרניות המובילות כמו LG ו-Sony (וגם OnePlus) שילבו במכשירי הדגל שלהן סוללות בעלות קיבול של 3000 מילי אמפר ואף יותר, אך עדיין רוב היצרניות לא הפנימו כנראה שאנחנו המשתמשים רוצים מכשיר שיאפשר לנו יותר שעות ביום בהן נוכל להתנתק מעולם ולקבור את הפנים מול המסך הקטן.

פאבלטים

Sony xperia Z Ultra, הפאבלט הגדול ביותר שפגשתי עד כה (צילום: גד גניר)

אתם, הלקוחות, אשמים במפגע הזה. סמסונג פתחה את הטרנד הזה עם ה-Samsung Galaxy Note הראשון בשנת 2011 (בתקופה שבה טלפון עם מסך בגודל 5.3 אינטש עוד נחשב כפאבלט), ומאז יצרניות אחרות כמו LG, אסוס (עם ה-Phonepad 6 Note), סוני (עם ה-Xperia Z Ultra העצום) הלכו בעקבותיה, והחלו להציע גם הן מכשירים עם מסך גדול מדי לתפעול באמצעות יד אחת. הלקוחות קנו בהמוניהם, והדבר השפיע גם על גדלי המסכים של מכשירים שאינם מוגדרים כפאבלטים, וכך ה-G3, ה-OnePlus One, ה-Samsung Galaxy S5, ה-Z2 ואחרים פרצו את גבול ה-5 אינטש, וטשטשו את הגבול בין סמארטפונים רגילים לפאבלטים. מאחר וכפות הידיים שלנו כמשתמשים לא הולכות וגדלות, אני מקווה שבשלב מסויים המגמה הזאת של גדילת המסכים תיפסק, אולם זה לא יקרה בקרוב: גם אפל (עם ה-iPhone 6+ הגמיש שלה) וגם גוגל ומוטורולה עם הנקסוס 6 (שלפי השמועות מסתמן כמכשיר בעל מסך הקרוב ל-6 אינטש), ממשיכות לתת רוח גבית לפאבלטים, ולדעתי האישית, חבל.

הווליום הנמוך ביותר הוא שקט לחלוטין
יותר מדי יצרניות נוטות לחשוב שאנחנו רוצים להביט ישירות על מסך הטלפון, גם כשאנחנו עושים פעולה בסיסית כמו להנמיך את עוצמת הצלצול שלו. זו כנראה סיבה מדוע לחיצות רבות והיסטריות (בעת ישיבה או ניסיון להרדים את הילדה) על כפתור הנמכת הווליום גורמות למכשיר להכנס למצב שקט לחלוטין, אפילו בלי רטט. לאחר מכן, בפעם הבאה שאני מציץ בטלפון אני נתקל בעשרות שיחות שלא נענו, הודעות וואטסאפ והודעות SMS בסגנון "אתה לא מקבל הודעות וואטסאפ??", והכל באדיבותן של יצרניות אנדרואיד רבות שאינן חושבות שהגיוני לצפות מהטלפון להכנס למצב רטט בסיטואציה כזאת. אני עדיין מחכה לטלפון האנדרואיד הראשון שיגיע עם מפסק, פיזי, כמו כל מכשירי האייפון לדורותיהם, שיעביר בצורה נוחה את המכשיר למצב רטט.

גורילה גלאס
מעטות היצרניות הסלולריות שלא מציינות בגאווה כי זכוכית המסך של הטלפונים שלהן היא גורילה גלאס, או משהו דומה. מה לא נאמר על הכוחות המיוחדים שיש לזכוכיות האלו בכל הקשור לעמידות בפני שריטות, מכות ונפילות. אני אגיד לכם מה לא נאמר: לא נאמר מפורשות שאין צורך במגן מסך מעליהן. וכך, נוצרה תעשיה שלמה של מגני מסך, כשההברקה האחרונה היא מגני מסך קשיחים, מזכוכית. חלקם מופיעים באתרי קניות עם תמונות להמחשה עם קליע שעומד לפגוע בהם, פטישים מסמרים, גרזנים ומה לא. ברוח הוידויים של לפני יום כיפור, תנו לי לגלות לכם סוד: על המכשירים שאני בודק, אני לא שם מן הסתם מגיני מסך. אחד המכשירים האלו החליק לי יום אחד ופגש בעוצמה את רצפת הסלון שלי. לזכוכית עצמה לא קרה כלום, אפילו לא שריטה מיקרוסקופית. החלק הפנימי של המסך לעומת זאת, נסדק וגרם למכשיר להפסיק לתפקד. מה מוסר ההשכל? 1. להחזיק טוב יותר את המכשיר ו- 2. מגן זכוכית לא באמת היה עוזר לי.

תפריט סים

תפריט סים (צילומסך: גד גניר)

יש לכם את זה בטלפון, אתם לא משתמשים בזה, למה זה צריך להיות שם?

יצרניות שלא מצרפות אוזניות לערכת המכשירים שלהן
על מכשיר דגל של יצרנית פופולרית ממוצעת לשנת 2014, אני משלם בממוצע 3500 ₪. למרות המחיר הזה (ואל תתחילו עם "בחו"ל היית משלם רק חצי!!" זו לא הנקודה כאן) חלק מהיצרניות סבורות שלא מחובתן להוסיף אוזניות לערכת המכשיר. אני יודע, לרובנו יש אוזניות ממכשירים אחרים או כאלו שהשקענו בהן את מיטב כספנו. ועדיין, תמיד נחמד לקבל עוד זוג, שיהיה לעת הצורך, במיוחד כשמדובר לפעמים באוזניות באיכות שמפתיעה לטובה.

מכסים לפתחים בטלפונים עמידים במים


שלל מכסי פתחים ב-Sony xperia Z1 Compact (צילום: גד גניר)

נכון להיום, סוני וסמסונג הן היצרניות היחידות שמציעות עמידות רשמית (אם כי לא מעוגנת באחריות המכשירים) במים. העמידות הזאת מגיעה עם כוכבית קטנה ומעצבנת – כל הפתחים המכוסים ע"י כיסויי פלסטיק, צריכים להיות סגורים הרמטית, אחרת מים עלולים לחדור דרכם. על מנת להבטיח שאכן תזכרו לסגור טוב את הפתחים האלו, בכל פעם שאתם מנתקים לדוגמא את כבל הטעינה, בתוך שבריר שניה קופצת לכם הודעה המתריעה בפניכם כי המכשיר לא אטום ולא ישרוד את הנפילה הבאה שלו אל האסלה. היצרניות יכולות היו לתזמן את הקפצת ההודעה הזאת מספר שניות לאחר ניתוק הכבל, וכך התזכורות המרגיזות האלו היו נחסכות מאיתנו, אך הן בחרו שלא לעשות זאת. מעבר לכך, בעידן בו ניתן להניח מכשיר על משטח ולטעון אותו באופן אלחוטי, הצורך לזכור לפתוח כל פעם מחדש את מכסה פלסטיק ולחבר את כבל ה-USB פשוט מציק. עם זאת, יש מצב שבשביל השקט הנפשי שהעמידות הזאת במים נותנת לנו כמשתמשים, אולי זה בכל זאת שווה את זה.


האם אתם מכירים מפגעים סלולריים נוספים ששכחתי כאן? ספרו לי עליהם בתגובות!

2 comments:

  1. מסכים שאי אפשר להשתמש בהם באור שמש!

    השבמחק
  2. תוכנות Bloatware שאי אפשר (או שצריך לעשות שלבים מרובים) בשביל להסיר אותן מהמכשיר.
    זה ממש מעצבן!

    השבמחק