כזה ניסיתי: Take

לפני כשלושה שבועות נפתח עידן חדש בשוק הטלויזיה הישראלית, לפחות אם תשאלו את האנשים שמביאים לכם את Take, שחקן חדש בשוק שהולך ומתחמם לאחרונה. מאחורי המיזם הזה עומדת קבוצת פל, אשר היתה ידועה עד כה כנותנת שירות עבור מוצרים לבנים (מקררים, תנורים, מדיחי כלים וכו') ובבעלותה גם מעבדות סלדון, רשת מעבדות הסלולר הגדולה ביותר בישראל. Take פתחה בקמפיין מאסיבי בחודשים האחרונים ברשתות החברתיות, אך היה קשה להבין מהי המהפכה עליה מדובר כי השירות עצמו טרם הושק. בתקופה האחרונה בדקתי כאן את סלקום TV המתיימרת להכנס לשוק הטלויזיה, וגם את ה-Xtreamer Wonder המציג סוג של אלטרנטיבה. כעת, הממיר של Take הוא המתמודד המסקרן ביותר בשוק הזה, לפחות עד לכניסתם של שחקנים כמו רמי לוי וגולן טלקום. לשמחתי, לא הייתי צריך להמתין עם הסקרנות שלי יותר מדי, וזמן קצר לאחר ההשקה קיבלתי ממיר כזה להתנסות.

ממיר Take והשלט שלו (צילום: גד גניר)



אז מה Take מציעה? ממיר Android HD משולב עם מקלט עידן+. אין לי מושג מה זה אומר ממיר Android HD, אבל זה נשמע טוב, וכנראה הכוונה היא שהוא מסוגל להציג תכנים ברזולוציית HD, כמו כמעט כל אנדרואיד בוקס אחר. אם זה מצלצל לכם מוכר, אז אתם לא טועים, גם ה-Xtreamer Wonder שבדקתי כאן היה אנדרואיד בוקס, אם כי קצת חזק יותר מהממיר לשמו התכנסנו כאן היום. הממיר של Take מוכר בעולם בתור DV6801-T2, והמפרט שלו כולל מעבד כפול ליבה במהירות 1.5 גיגהרץ (לעומת 2 גיגהרץ ב-Xtreamer Wonder), זכרון RAM בנפח של 1 גיגהבייט בלבד, וזכרון אחסון מובנה של 4 גיגה. מערכת ההפעלה כאן היא אנדרואיד בגרסה 4.2 ובניגוד לממירים מאותו דגם שמסתובבים בשוק, בממיר של Take מולבש על מערכת ההפעלה ממשק ייחודי של חברת Comigo (היו"ר שלה הוא דב מורן), אשר מביא איתו מגוון אפשרויות והתאמות שונות. הממשק אכן נראה לא רע, ונוח לשימוש יותר מרוב ה-Launcherים האחרים הקיימים במכשירים אנדרואיד בוקס. בניגוד לאלטרנטיבות אחרות, נראה שנעשתה עבודה רצינית כדי לאפשר שימוש נוח ואינטואיטיבי במכשיר. עם זאת, נראה שבחלק מהמקומות יש כאן עדיין עוד עבודה. המעבר בין תפריטים שונים, ערוצים ומצבים הוא די איטי, ומפעם לפעם, בחזרה אחורה בתפריטים אל מצב טלויזיה, מופיעה תמונה משובשת שמסתדרת רק לאחר לחיצה נוספת על כפתור TV.

התפריט הראשי ב-Take, שנבנה ע"י Comigo (צילום מסך: גד גניר)

דוגמה לאחד הסרטונים המובילים בהיצע הסרטים ב-VOD של Take (צילום מסך: גד גניר)

מנפלאות הממיר של Take: התוצאה של מעבר מהיר חזרה למצב טלויזיה מתוך תפריטי המכשיר (צילום מסך: גד גניר)

המסך הראשי של תפריט ה-VOD, ב-Take (צילום מסך: גד גניר)


תוספת ייחודית שמציע הממשק של Comigo הוא הצפייה החברתית. מה זה אומר צפייה חברתית? ניתן להזמין חברים לצפייה משותפת בתכנית כלשהי, לשתף בסטטוס פייסבוק כי אתם צופים בתכנית (לי זה לא עבד משום מה) ולראות מהם התכנים שבהם צופים הכי הרבה אנשים באופן כללי או רק בקרב החברים שלכם. בעוד האפשרות לראות במה רוב חבריכם צופים היא די מעניינת, האפשרות לפרסם סטטוס היישר מהטלויזיה (במידה וזה עובד), והאפשרות להזמין חברים לצפייה משותפת הן די מיותרות בהתחשב בעובדה שהרבה יותר נוח לבצע את שתי הפעולות האלו בסמארטפון בדרך הישנה והנוחה שאליה אתם רגילים. הגישה אל התפריט החברתי הזה דרך השלט היא סוג של אתגר בהתחלה. תיארתי לעצמי שכפתור כחול שעליו האות "F" יוביל אותי אל כל הפעולות החברתיות שניתן לבצע באמצעות Take. בפועל הוא הביא אותי אל תפריט סרטים נצפים ב-Youtube. הלכתי על האפשרות השנייה המתקבלת על הדעת, כפתור עם סימון שנראה די דומה לסימון Like בפייסבוק. לחיצה על הכפתור העלתה את פס המידע על התכנית הנצפית באותו רגע. בסופו של דבר נמצאה האבידה - אל התפריט החברתי תוכלו להגיע ע"י לחיצה על כפתור שעליו ציור של מתנה. הגיוני, לא?

תפריט הפעולות החברתיות ב-Take (צילום מסך: גד גניר)


השלט של Take נראה מבטיח, אך הוא מקיים רק בחלק מהזמן. בחלקו התחתון מקלדת מרווחת ונוחה לשימוש, והיא אכן שימושית בכל מקום בו תצטרכו לכתוב כדי להגיע אל מבוקשכם. השלט מתפקד גם כ-Air Mouse, שביצועיו דומים לאלו של השלט ב-Xtreamer Wonder, כלומר, רחוקים מלהרשים. בשלט הזה לא תצטרכו להחליף סוללות, רק לזכור מדי פעם להטעין אותו. ליד שקע הטעינה נמצא שקע 3.5 מ"מ שתיאורטית אמור היה לאפשר האזנה אלחוטית לטלויזיה. לאכזבתי הרבה זה לא באמת עובד, אך לזכותם של האנשים ב-Take יאמר שהם גם לא טוענים בשום מקום שזה אמור לעבוד, לפחות לא כרגע.
 
השלט של Take (צילום: גד גניר)

שקע האזניות הלא פעיל בצד השלט של Take (צילום: גד גניר)

המקלדת בצידו האחורי של שלט ה-Take (צילום: גד גניר)

לפני שאכנס לתכנים, ברמה הטכנית, הממיר של Take מקבל ציון עובר בקושי. החלק בו הוא מצטיין הוא שידורי עידן פלוס, אך גם זה רק בגלל שבביתי מותקנת אנטנה המגיעה עד לגג הבניין. במדגם לא מייצג שכלל חברים שלי אשר גרים בחלקם בערים גדולות, ואחרים בכפרים ובמושבים באיזור השרון, כולם ללא יוצא מן הכלל טענו כי עידן פלוס לא עובד אצלם. אצל חלקם זה בשל בעיות פריסה (באיזורים פחות מאוכלסים), ואצל אחרים זה בשל הפרעות (גרים בעיר? מוקפים בבניינים? מבחינת עידן פלוס זהו תירוץ לגיטימי לא לקלוט כלום). אצלי כאמור, אני נהנה משידור רציף ללא הפרעות, וחייבים להודות שבפעמים הבאמת מעטות שזה עובד, השידורים הם באיכות מעולה, נראים מצוין, הרבה יותר טוב ממה שאני רגיל אליו בהוט ויס.

מבט על צידו הימני של ממיר Take (צילום: גד גניר)

צידו הקדמי של ממיר Take (צילום: גד גניר)

צידו האחורי של ממיר Take (צילום: גד גניר)


את הממיר של Take מעטים ייקנו בגלל יכולתו לקלוט את שידורי עידן פלוס. בראש ובראשונה זוהי אנדרואיד בוקס, וככזאת, היא מאפשרת צפייה בסרטים דרך הרשת הביתית, על דיסק קשיח המחובר אל הקופסה עצמה, ודרך אפליקציות לצפייה ישירה מהרשת בתכנים כדוגמת Popcorn Time, קודי (לשעבר XBMC) ואחרות. Popcorn Time לא עבדה כראוי וההזרמה של סרטים דרכה לא היתה רציפה והסרטים שניסיתי לראות דרכה נתקעו כל כמה דקות באופן שניצח את הסבלנות שלי. ב-KODI התמונה היתה שונה והאפליקציה רצה ללא בעיות מיוחדות, וכך גם את הסרטים שהיו על הדיסק הקשיח החיצוני שחיברתי לממיר. הזרמת הסרטים מהרשת הביתית מתבצעת בפרוטוקול SMB. אני אישית לא הצלחתי לנגן סרטים באופן הזה, והם נתקעו בשלב הטעינה עד שבשלב מסוים פשוט התייאשתי.

ההשקעה בתוכן היא מההשקעות היקרות ביותר שמפעיל שירותי טלויזיה צריך לעשות. ב-Take דילגו על ההשקעה הזאת, לפחות כרגע. בספריית ה-VOD שלהם תמצאו בעיקר סרטונים פופולריים חינמיים מ-Youtube. התכנים ממויינים לקטגוריות בשמות מלאי מעוף כמו "לוהט בנט", "מצחיק", "מטורף", "מעניין", "מתבשל", ועוד. לאור הכמות הקטנה של תכנים שניתן למצוא שם, הסינונים של "הכל", "חדשים", ו"מומלצים" נותנים בחלק גדול מהמקרים את אותה רשימת סרטונים רק בסדר שונה. ב-Take מבטיחים כי בעתיד המשתמשים יוכלו לרכוש חבילות ערוצים עם תכנים נוספים, מקווה שהתכנים האלו אכן יצדיקו תשלום נוסף.

ההיצע הדל ב-VOD לא הפריע ל-Take לעלות במסע פרסום ברדיו בו התגאו בחברה כי שירות הטלויזיה שלהם מציע גישה לסדרות וסרטים באינטרנט. לאור תלונה שהוגשה לרשות השנייה לטלויזיה ורדיו נפסלו תשדירי הרדיו האלו בטענה כי הם מעודדים שימוש באפליקציות המורידות תוכן באופן פיראטי. מבלי ליטול צד בדיון הזה, נכון להיום, האפשרות היחידה לצפות בסדרות שכולם מדברים עליהן (לא, אני לא מדבר על "הכל שפיט" או "פרסומות תכל'ס"), היא אכן להשתמש באפליקציות כדוגמת KODI. יש משהו ייחודי במפעיל שירות טלויזיה שמאפשר התקנה של אפליקציות עם גישה לתכנים פיראטיים, אך מכאן ועד להתפארות בתכנים שהאפליקציות האלו מציעות כחלק מיתרונות השירות, הדרך ארוכה מאוד.

הקופסה בה מגיע הממיר (צילום: גד גניר)


נכון להיום, הממיר של Take עולה כ-549 ש"ח. האם זה משתלם? התשובה לשאלה הזאת תלויה ברמת הציפיות שלכם. כאנדרואיד בוקס שניתן להתקין עליו KODI וכממיר עידן פלוס, הוא עושה עבודה סבירה במקרה הטוב. עם הבאגים הקטנים עוד ניתן להתמודד, וגם לשלט ניתן בסופו של דבר להתרגל. הבעיה כאן נעוצה ברמת הציפיות שבונים מסביב לממיר של Take. ברמת הקונספט, לקחת אנדרואיד בוקס, ולשלב בו ממשק ייחודי, עם ממיר עידן פלוס, נשמע כמו רעיון מעולה ומהפכני. עם כל הרצון הטוב לראות שחקנית חדשה שמנסה לקבוע כללים חדשים, בפועל זה פחות מרשים, בעיקר בגלל היצע התכנים הדל שיש לשירות הזה להציע, וגם בגלל שמבחינה טכנית, הקופסא הזאת עדיין רחוקה מלהיות מושלמת. במצב כזה, לדבר על מהפכה בשוק הטלויזיה נשמע יומרני מאוד ובמקרה של Take, נכון להיום, אין ליומרנות הזאת הצדקה.

1 תגובות

  1. הייתי אומר יותר מסתם מספק תודה על הפרסום

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה

חדש יותר ישן יותר