כזה ניסיתי: DJI Phantom 4

פעם בשנה, עוצר כל מי שעוסק בסלולר את נשימתו וממתין להכרזה של אפל על הדור הבא של האייפון. המקבילה לתופעה הזאת בעולם הרחפנים היא ההכרזה השנתית של DJI על דור הרחפנים הבא שלה. החברה הסינית שנוסדה לפני 11 שנים שולטת נכון לתחילת שנה שעברה על 70% משוק הרחפנים העולמי, בלי מתחרה אמיתי באופק. משפחת הפאנטום 4 שהוכרזה במרץ 2016 היא החדשה ביותר בסדרת הרחפנים המצליחה ועטורת השבחים של החברה, והדגם שהגיע אליי הפאנטום 4 הוא הבסיסי מבין השלושה שהוכרזו באותה הזדמנות. בסיסי, אבל רק ביחס אליהם.


DJI Phantom 4 מלמעלה (צילום: גד גניר)
רוב הרחפנים בשוק מיועדים למטרה כללית אחת: לטוס באויר ולצלם מזויות צילום שבעבר נדרש מסוק עבורן. בתוך השוק הזה תמצאו רחפנים שעולים החל מעשרות בודדות של דולרים ועד כמה אלפים. הם נבדלים זה מזה במספר מרכיבים בסיסיים: יכולות הטיסה (גובה מקסימלי, מהירות מקסימלית, מרחק מקסימלי), באיכות המצלמה, ובמשך השהייה שלהם באויר. בצד היותר יקר של הסקאלה תמצאו רחפנים שנבדלים זה מזה גם במה שהרחפן יודע לעשות בעצמו כמו להתחמק ממכשולים, לעקוב אחריכם או לטוס עפ"י תכנית טיסה מוגדרת מראש. ה-Phantom 4 מוגדר אמנם כרחפן לשוק הפרטי, אבל היכולות שלו (וכצפוי, גם המחיר שלו) הופכים אותו לרחפן שלא מיועד לכל אחד. לפיכך, אם אתם מחפשים רחפן זול, שהילדים שלכם יטיסו בשביל הכיף, אני מציע לכם לחפש אחר רחפן אחר.





קל מאוד ללמוד להטיס את הפאנטום 4. כמו רוב הרחפנים בשוק, שני מנופים שולטים על התנועה שלו: אחד שולט על התנועה בציר האופקי (להתרומם באויר ולנחות) ועל הכיוון אליו הוא פונה. המנוף השני שולט על התנועה שלו קדימה, אחורה ולצדדים. באופן מאוד לא מפתיע, הרחפן הזה הוא הצייתן והנוח ביותר לשליטה שאי פעם יצא לי להניח את ידיי על הבקר שלו. הוא מגיב מיידית להנחיות, ואפילו מתמודד לא רע עם רוחות בעוצמה סבירה. אסתכן ואומר שהוא כל כך נוח וידידותי להטסה, שלא ממש נדרש ניסיון קודם כדי להבין במהירות איך להשתלט עליו. ועדיין, מאחר שמדובר בצעצוע יקר למדי, התחלתי בהטסה במצב "מתחיל", אשר מגביל את המרחק והמהירות אליהם יכול להגיע הרחפן. כעבור כמה דקות של הטסה  ניטרלתי את המצב הזה והרשיתי לעצמי כבר לטפס איתו כמה מאות מטרים באויר ולהשקיף על הסביבה. ל-Phantom 4 יש גם מצב טיסה ספורטיבי, בו מנוטרלות כל המגבלות ומאפשרות לו להגיע למהירות המקסימלית שלו (72 קמ"ש), לטפס הרבה יותר מהר (6 מטר בדקה!) ולתמרן בחריפות. כל מה שאמרתי קודם לגבי קלות ההטסה של ה-Phantom 4 לא תקף כאן: במצב ספורט הייתי בחרדה קבועה לרסק אותו, לאבד אותו או להתנגש איתו במשהו. מעבר למצבי הטיסה הידניים, באפשרותכם לתכנן מסלול עבור הרחפן שבו הוא יטוס לבד, כפי שידע לעשות גם ה-Parrot Bebop. בנוסף, הפיצ'ר המעניין ביותר הוא היכולת להינעל על אובייקט ולעקוב אחר תנועתו בטיסה. זה בהחלט עובד וזה קסום: כל שעליכם לעשות הוא להכנס למצב הטיסה המתאים, לסמן את האיזור בו נמצאת "המטרה" על המסך, וללחוץ על Go. במקום להנעל על בקר השליטה כפי שהיה בדגמים קודמים, הפעם הוא ננעל על הדמות עצמה, יכולת שהיתה שמורה עד כה לרחפנים מקצועיים או כלי טיס שיודעים לשגר טילים אל אותן מטרות, מה שיכול היה להפוך  את כל העניין להרבה יותר מהנה.

DJI Phantom 4 (צילום: גד גניר)

ה-DJI Phantom 4 (צילום: גד גניר)



העובדה שה-DJI Phantom 4 מסוגל לטוס באופן אוטונומי מחייבת אמצעי בטיחות כדי להמנע ממצב בו הוא מסכן את הסובבים אותו או את עצמו בזמן טיסה. ה-Phantom 4 מצויד בשני חיישנים הפונים קדימה. נסו להטיס אותו לתוך קיר והוא יעצור מעצמו ולא ימשיך הלאה. כשניסיתי להטיס אותו לתוך עץ (אשר ידועים גם כ"המקום שבו ילדים מאבדים את רחפניהם לנצח") הוא דווקא המשיך להתקרב באופן מסוכן מה שחייב אותי לעצור אותו בעצמי.


ל-Phantom 4 אותה מצלמה ששימשה גם את רחפני הדור הקודם של החברה, ה-Phantom 3. זו מצלמה משובחת אשר מסוגלת לצלם ברזולוציית 4K, ועושה מדהימה. התמונה מוארת, חדה ומפורטת להחריד. במעבר בין דורות הרחפנים, נוספה האפשרות לצלם ברזולוציית FHD בהילוך איטי, ב-120 פריימים בשנייה. בניגוד לדורות הראשונים של רחפני משפחת הפאנטום, המצלמה היא מצלמה מובנית ולא ניתן לשדרג אותה או לפרקה לבד לצורך תיקונים. המצלמה יושבת על מייצב אלקטרוני (גימבל) השומר אותה מיוצבת על אותו ציר. המצלמה מסוגלת לנוע רק בציר אנכי. בגדול, אין צורך ביותר מזה. מצלמה הניתנת להזזה גם לצדדים קשה יותר לכיוון ושליטה.

מבט מקרוב על המצלמה של ה-DJI Phantom 4 (צילום: גד גניר)

מבט מקרוב על מייצב (גימבל) המצלמה של ה-DJI Phantom 4 (צילום: גד גניר)



ישנם רחפנים הנשלטים ע"י בקר שליטה בלבד, ישנם כאלו שנשלטים ע"י טאבלט/סמארטפון בלבד, ויש כאלו שמשלבים בין השניים. ה-Phantom 4 משתייך לקבוצה האחרונה: על השלט תושבת מיוחדת שיודעת לאחוז בסמארטפון או בטאבלט, והם מתחברים אל השלט באמצעות כבל. דרך השלט ניתן כאמור לשלוט על תנועת הרחפן, על זוית הצילום, על פרופיל הטיסה ואף להורות לרחפן לחזור אל הנקודה ממנה החל את הטיסה. האפליקציה אותה עליכם להוריד מחנות האפליקציות של גוגל או אפל, מציגה את כל המידע הדרוש להטסה וכן שידור ישיר של התמונה אותה רואה מצלמת הרחפן. כמו כן היא מספקת גישה למגוון אפשרויות: הפעלה וכיבוי צילום וידאו, שליטה על מצבי הטיסה (מעקב, נקודות ציון) ועוד.

השלט של ה-DJI Phantom 4 (צילום: גד גניר)


נקודה כאובה בכל הקשור לרחפנים היא איך לא, הסוללה. ישנו איזון דק בין גודל ומשקל הרחפן לבין כמות הזמן שהסוללה שלו מסוגלת לאפשר לו להשאר באויר. במקרה של ה-Phantom 4 היא מספקת לו בין 25 ל-28 דקות טיסה, שזה לא נשמע הרבה, אבל ביחס לקטגוריה זה מכובד ביותר. הרחפן עצמו הוא בגודל בינוני, ונכנס בקלות לתא מטען של רכב ממוצע. ה-DJI Phantom 4 מגיע בתוך מזוודה יחד עם סט מדחפים נוסף, בקר השליטה ומטען מפוצל המאפשר טעינה במקביל של הבקר ושל סוללת הרחפן עצמו. הסוללה אגב נשלפת, מה שאומר שאם אתם מאחסנים את הרחפן בתא המטען ברכב, אין באמת צורך שתעלו אותו הביתה.


d
מבט על ה-DJI Phantom 4 מאחור. החלק הבולט עם הנורות הירוקות הוא הסוללה הנשלפת (צילום: גד גניר)



ה-DJI Phantom 4 מצטיין בכל תחום אפשרי. עם תוית מחיר של כמעט 5000 ש"ח, חסר היה לו שלא. קל להטיס אותו, הוא יודע לטוס מהר ורחוק, יודע לטוס לבד, ויודע לצלם קטעי וידאו מרהיבים. כל אחד כנראה מסוגל להטיס אותו, אבל עם מחיר כזה, לא מדובר באמת ברחפן לכל אחד. מי שהרחפן הוא כלי עבודה עבורו, וזקוק לאמצעי שיאפשר לו לבצע צילומי אויר איכותיים, יהיה קל להטסה עם מעטפת טיסה רחבה במיוחד, ה-Phantom 4 יהיה ככל הנראה הבחירה הטובה ביותר בשוק כיום.

הרחפן נמסר לבדיקה באדיבות היבואנית הרשמית בנדא מגנטיק

1 תגובות

  1. 6 מטר בדקה? כנראה הכוונה ל- 6 מטר בשניה.
    ביקורת מעניינת. נהניתי לקרוא.

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה

חדש יותר ישן יותר