יום שבת, 24 במרץ 2018

כזאת ניסיתי: Polaroid Originals OneStep 2

מתחיל ב-פ', שיא תהילתו היתה בשנות ה-70 וה-80, מתהדר בלוק וסטייל ייחודיים, עושה קאמבקים פעם בכמה שנים ואינו צביקה פיק: כן, זהו המותג פולרואיד שמת בשנים האחרונות, קם לתחייה ושימש כדי לשווק מוצרים חדשים, קם שוב לתחייה כמותג נפרד על מנת לשמר את ההיסטוריה. כל זה קרה סביב המצאה די גאונית, או לפחות כזאת שהייתה גאונית טרום עידן הצילום הדיגיטלי: מצלמת אינסטנט, או בשמה היותר עממי וממותג: מצלמת פולרואיד.
Polaroid Originals OneStep 2 (צילום: גד גניר)

מצלמות פולרואיד באו לתת פתרון לצורך שכבר שנים אינו רלוונטי. כמעט מאה שנה אנשים צילמו תמונות בזו אחר זו ואז נדרשו להמתין פרק זמן לא סביר עד שייקחו את סרט הצילום, ויפתחו אותו בתהליך כימי מסורבל. רק אז יכולתם לדעת אם התמונה שצילמתם יצאה מטושטשת, חתוכה, שרופה או סתם צולמה ברגע שמושא הצילום מצמץ. באותן שנים, פולרואיד היתה המובילה בנישה ייחודית של מצלמות שסיפקו תוצר מיידי. מצלמת האינסטנט הראשונה הופיעה כבר בשנת 1923 (תחת ההגדרה המסורבלת: "מצלמה עם חדר חושך רטוב בגוף אחד"), אך הן הפכו רק 25 שנה מאוחר יותר למוצר מסחרי, הודות לעיצוב קופמקטי יותר של אדוין ה. לאנד, ממציא ואחד ממייסדי פולרואיד. פולרואיד הכריזה בשנת 2008 על פשיטת רגל, אך שנה לאחר מכן נרכשה ע"י חברת PLC שהשתמשה במותג כדי לשווק מוצרים ברוח המותג וגם כאלו שאינם: המצלמה שבדקתי כאן לפני מספר שנים, מדפסות תמונות זעירות, מצלמות אקסטרים ועוד. ה-OneStep 2 מגיעה ממותג משנה של פולרואיד, Polaroid Originals, שהחל את דרכו בשנת 2008 בשם "The Impossible Project", חברה ששמה לעצמה כמטרה לשמר את פורמט הצילום הייחודי הזה. ביום השנה ה-80 להמצאתו של אדוין לאנד, הכריזה Polaroid על ה-OneStep 2, מצלמה חדשה לחלוטין שתחנוך לטענתם את העידן החדש של מצלמות האינסטנט האנלוגיות. לצידה, Polaroid Originals מתחילה לשווק מחדש מספר דגמים ישנים אותם החזירה לייצור.





ה-OneStep 2 היא גרסה מודרנית של OneStep, מצלמה מסדרת SX-70 שיוצרה ושווקה בשנת 1977 ע"י פולרואיד. בדגם החדש בוצעו מספר שינויים מינוריים כדי להתאים אותה לימינו: נוסף לה מבזק מובנה (לא היה כזה במצלמה המקורית) ונוספה לה הסוללה פנימית נטענת באמצעות שקע Micro USB במקום סוללה סטנדרטית. פרט לכך, אין ב-OneStep 2 שום דבר שהתרגלתם למצוא במצלמה דיגיטלית מודרנית כמו מסך, ממשק משתמש או כרטיס זכרון. אין בהם צורך, זו מצלמה אנלוגית: היא כלל לא שומרת את התמונות, רק מפתחת אותן באופן מיידי. רוצים בכל זאת שליטה על הגדרות הצילום? מתחת לעינית תמצאו מפסק ששולט על מידת החשיפה. מפסק נוסף מאחורי המבזק קובע אם הוא יופעל בעת צילום. הסתחררתם ממגוון האפשרויות? תוסיפו לזה גם כפתור טיימר.

כפתור הצילום ומעליו המבזק, לא היה כזה ב-OneStep מ-1977 (צילום: גד גניר)

מתחת לעינית, המפסק הצהוב - דדרכו תוכלו לבחור את רמת החשיפה (צילום: גד גניר)

שקע טעינה מסוג Micro USB, החלק המודרני ביותר במצלמה הזאת (צילום: גד גניר)
נותרו לי קצת פחות מ-20 ש"ח במחסנית (צילום: גד גניר)


בתחתית המצלמה תמצאו תבליט עם שלושה טיפים לצילום באמצעות ה-OneStep 2: לא לצלם אובייקטים במרחק של פחות מ-60 ס"מ, להשתמש תמיד בפלאש, ולוודא שמקור האור נמצא מאחורי המצלמה ולא לפניה. עמידה בתנאים האלו לא בהכרח תבטיח תוצאות טובות, אבל תשפר משמעותית את הסיכוי שלא תבזבזו דפי צילום יקרים לחינם. אחרי שמיקמתם עצמכם כשורה, וידאתם שאין מקור אור לפניכם, שהמבזק מופעל, והגדרתם את רמת החשיפה, לוחצים על הכפתור הצילום האדום והתמונה מתחילה להשתלשל החוצה, כשמעליה מעין וילון שחור נגלל שאמור להגן עליה בשניות הראשונות מהאור. דפי הצילום רגישים מאוד למגע בשניות הראשונות, וכל ההתעסקות עם שחרור הוילון הזה מעמידה בסכנה את התמונה. שתי תמונות הושמדו לי בגלל שבעודי משחרר את הוילון, הוא "ליטף" את התמונה. רק לאחר מספר ניסיונות הבנתי את הטכניקה הנכונה לשחרר את התמונות מבלי להזיק להן.

וילון המגן על תמונה שיצאה זה עתה מ-OneStep 2 (צילום: גד גניר)


ה-OneStep 2 עושה שימוש במחסניות של 8 דפי צילום. ניתן לקנות דפי צילום צבעוניים וניתן גם לקנות דפי צילום בשחור לבן. בחלקה העליון של המצלמה יש 8 נורות זעירות שמציגות כמה דפי צילום נותרו במחסנית. קל מאוד להכניס את המחסנית למצלמה: מפסק קטן פותח את החלק התחתון הקדמי של המצלמה, מכניסים לשם את המחסנית, סוגרים, והמצלמה פולטת החוצה את כיסוי המגן של המחסנית.

בסופו של דבר, אי אפשר לשפוט את התוצרים של OneStep 2 עפ"י אותן אמות מידה של מצלמות קונבנציולניות. במקרה הטוב, התמונות נראות כמו אחרי כמה פילטרים אגרסיביים באינסטגרם. יש מעט מאוד פירוט בתמונה, הצבעים חיוורים וצהבהבים, התמונות מטושטשות, יש בהם כתמים לא ברורים והטווח הדינאמי מביך. המצלמה אגב לא מתיימרת להציע משהו אחר. להיפך, ה-OneStep 2 נוצרה כדי להפוך את זכרונות 2018 שלכם לזכרונות 1978, ואת זה היא עושה מצוין, גם כשהיא עושה זאת גרוע.

OneStep 2 וכמה מתוצריה (צילום: גד גניר)


המחיר של OneStep 2 בבאג עומד על 499 ש"ח למצלמה, אבל זה רק הכסף הקטן. לזה צריך להוסיף 79 ש"ח לכל מחסנית, בצבע או בשחור לבן. כאמור, כל מחסנית כוללת 8 דפי צילום, מה שאומר שכל תמונה עולה לכם טיפה פחות מעשרה ש"ח. כל עוד לא מנסים להשוות את העלות המזעזעת הזאת ואת הביצועים שלה למצלמות בנות ימינו, הכל טוב. OneStep 2 היא מעין משחק, דרך לחוות צילום כפי שהיה לפני 30 ו-40 שנה ולקבל תוצרים פיזיים זהים לאלו שהייתם מקבלים אז. כמו ה-Polaroid Snap, גם המצלמה הזאת היא חפיץ חברתי בעיקר: אנשים בסביבתכם ישמחו לקבל תמונות כאלו שלהם, וישמחו להתנסות בה. מצד שני, חברתי של שנת 2018 אומר לשתף את התמונה באינסטגרם או בפייסבוק ואת זה ה-OneStep 2 עדיין לא יודעת לעשות. אם אתם מעוניינים במצלמה שתצלם תמונות איכותיות וריאליסטיות (לפחות לפני שתעבירו אותן דרך הפילטרים באינסטגרם) ותוכלו לשתף אותן ברשת באופן מיידי, עדיף שתשארו עם מצלמת הסמארטפון שלכם.

המצלמה נמסרה לבדיקה באדיבות רשת באג

5 תגובות:

  1. מצויין,
    שאפו על הגיוון בנושאים,
    הפרודוקטיביות ועל הכתיבה המעניינת והמשעשעת.
    אתה אחלה.

    אביב

    השבמחק
  2. תודה על הסקירה.

    ממש חבל שהקאמבק פה לא מושלם. היו עושים מצלמה דיגיטלית מינימלית באיכות בסיסית המקובלת כיום, וכך היה ניתן לבחור אלו תמונות להדפיס. כעת שוב לא ברור הסיכוי של זה להמריא.

    השבמחק
  3. אביב,
    אולי פשוט תציע לו נישואין?

    השבמחק
  4. פספוס, יכול להיות שוק גם להדפסת תמונות מהירה מצילום דיגיטלי אם היו עושים את זה נכון. זה לא יקר לעשות מצלמה דיגיטלית סבירה עם מסך ואם היו מאפשרים לשלוח למצלמה בבלוטוט' תמונות להדפסה מהטלפון, זה היה יכול להיות שוס. גם לא ברור איך כמות התמונות ירדה מ 10 ל 8 אחרי שהוציאו את הסוללה ממחסנית התמונות ומדוע המחיר לא ירד (בשנות ה 90 מחסנית של 10 תמונות עלתה 50 ש"ח ובמקור היתה למצלמה סוללה חד פעמית שהגיעה בתוך המחסנית)

    השבמחק