כאלו ניסיתי: RHA T20i

לפני כמעט שנה, פניתי ישירות אל RHA, יצרנית אזניות In Ear סקוטית, בבקשה לקבל לבדיקה את ה-T10i,  האזניות המתקדמות והיקרות בקטלוג המוצרים של החברה. מוכרח להודות, לא הכרתי באותה תקופה את RHA, ולא היה לי מושג מה תהיה דעתי על האזניות שלהם. הגעתי אליהן בזכות פניה שלהם אל ידידה טובה שגם כתבה מספר פוסטים בבלוג הזה, חן אידן. לאחר התכתבות קצרה עם מנהלת השיווק של RHA, והמתנה מורטת עצבים למשלוח שיגיע כבר, מצאתי את עצמי מול אריזה מרהיבה ביופיה, של אזניות שמסתברות שלא רק נראות מדהים, אלא גם נשמעות כך ועולות גם בהתאם. לדור החדש של האזניות האלו שזכה לשם המפתיע "T20i" כבר חיכיתי בקוצר רוח, בין היתר בגלל ש-RHA בחרה לבצע  בהן שינוי דרמטי שעשוי להשפיע על הפרמטר שהכי הרשים אותי באזניות האלו, איכות השמע.

RHA T20i, ההבדל הויזואלי היחיד בינן לבין ה-T10i בא לידי ביטוי בכבל השחור שמקיף את האוזן (צילום: גד גניר)

מהו אותו שינוי? ב-RHA החליטו להחליף את הדרייבר הדינאמי של ה-T10i, הרכיב שמייצר את הצליל למשהו שנקרא  "DualCoil Driver". ברשותכם, הסבר טכני קצר: דרייבר סטנדרטי מורכב ממגנט, אשר סביבו סליל מוליך, ובחלקו הקדמי יושבת דיאפרגמה. ב-RHA לקחו את המבנה הזה והחליטו להוסיף בו עוד סליל מוליך, בתוך חור במרכזו של המגנט. המבנה הזה אמור לייצר הפרדה מדוייקת וטובה יותר של צלילים. המבנה הזה מאפשר להן גם לעמוד בתקן האודיו החדש שהוכרז ב-2015, תקן Hi-Res Audio. מה זה Hi-Res Audio? בגדול, זה אומר סאונד באיכות גבוהה יותר ממה שתקבלו אם תשמעו מוזיקה ישירות מדיסק, וכן, איכותי הרבה יותר מקבצי המוזיקה שלכם (בטח כשמדובר בקידוד 128kbps, אך גם בקידודים גבוהים יותר כמו 256 או אפילו 320kbps )אזניות התומכות בתקן הזה, כמו ה-RHA T20i לא יחוללו ניסים. אם תחברו אותן לסמארטפון שלכם, אתם תשמעו מוזיקה באיכות נפלאה, אבל לא נפלאה כמו שתשמעו בהן אם תחברו אותן למקור שמע איכותי באמת כמו מגבר אזניות, או נגן מוזיקה מקצועי, ותאזינו לקובץ מוזיקה שלא בוצעה בו שום דחיסה.

כאלו ניסיתי: Jabra Sport Coach

אזניות הספורט הטובות ביותר שבדקתי עד כה הן ללא ספק ה-Jabra Pulse. מעבר לעובדה שהן כללו מד דופק מובנה, הן התאפיינו בסאונד מצוין, עמידות גבוהה ועיצוב שמאפשר להן להשאר בתוך האוזן ביציבות ובנוחות. כל הטוב הזה הגיע עם מחיר לא נגיש במיוחד, 1000 ש"ח. לפני קצת יותר מחודשיים החליטה יבואנית ג'אברה בישראל להעלות ארצה דגם זול יותר בשם Jabra Sport Coach. הדגם הזה שומר על דמיון רב לדגם הפרימיום, למעט סט צבעים שונה, אך חשוב מכך מד הדופק הוחלף בחיישן תנועה אשר יודע לתקשר עם אפליקציית הכושר של החברה.

Jabra Sport Coach (צילום: גד גניר)

נבירה בנתונים הטכניים של ה-Jabra Sport Coach מעלה כי בכל מה שקשור לסאונד, ג'אברה לא שינתה דבר. יש כאן עדיין דרייברים בקוטר 6 מילימטר, שמייצרים טווח צלילים שנע בין 20 מגהרץ ל-20 קילוהרץ, והתנגדות של 16 אוהם. כתוצאה מכך, הסאונד נשאר כשהיה, נהדר. ה-Coach יודעות לטפל בצורה מצויינת בצלילים הגבוהים, משהו שבא לידי ביטוי היטב לדוגמא בשיר Trancending של Red Hot Chili Peppers, בנקישות העדינות שמלוות את השיר, ובפריטה על המיתרים בתחילת השיר. בערך בשניה העשירית של השיר מצטרפים כל שאר כלי הנגינה וכאן כבר ניתן לשמוע איך טווח המיד עובד טוב וישנה הפרדה מצויינת בין צלילי כלי הנגינה השונים. בניגוד לרוב אזניות הספורט האחרות שיצא לי לבדוק, הבאסים כאן לא חזקים בצורה מוגזמת. לטעמי הן מספקות צליל מאוזן, נכון ואיכותי מאוד. מצד שני, אם אתם רוצים אזניות שתוקפות יותר את האוזן בכל מה שקשור לבאסים, ייתכן שתעדיפו אזניות אחרות, אם כי שוב, לטעמי הן נשמעות מעולה.

כאלו ניסיתי: SMS Audio Street On-Ear Wired

חודש אוגוסט האחרון היה חודש קשה עבור קרטיס ג'יימס ג'קסון השלישי, הידוע גם בשם הבמה שלו, 50 סנט. אמן ההיפ הופ החתום על להיטים כמו "I Get Money", "Piggy Bank" ו-"Straight to the bank" מצא את עצמו מכריז הקיץ על פשיטת רגל. חלק מהגורמים שהביאו אותו למצב הזה היא טעות עסקית שעשה לפני שהכריז על מותג האזניות שלו SMS Audio. בתביעה משפטית שפרטיה נחשפו בסמוך להכרזתו כפושט רגל, מסתבר שבשנת 2009 לאחר שחזה בהצלחתה של Beats של Dr Dre החליט 50 סנט לשתף פעולה עם חברת אזניות בשם Sleek, אשר ישיקו ליין של אזניות עם המיתוג שלו. הוא השקיע למעלה מ-2 מיליון דולר ב-Sleek אך זה לא הספיק כדי להביא לחנויות את האזניות שלו. בשלב הזה הגיע למסקנה שעדיף מבחינתו לוותר על שיתוף הפעולה הזה, ובמקום זאת רכש יצרנית אזניות קטנה בעצמו ומיתג אותה מחדש. זמן קצר לאחר מכן מצא את עצמו נתבע ע"י Sleek, תביעה על הפרת חוזה שבה הוא הפסיד סכום  של לא פחות מ-17.2 מיליון דולר.

SMS Audio Street On-Ear Wired (צילום: גד גניר)

מה כל זה אומר לגבי האזניות של SMS Audio? לא הרבה. העסקים כרגיל. שבוע לפני שהתחיל רצף ימי המכירות של Singles Day, Black Friday ו-Cyber Monday, קיבלתי את ה-SMS Audio Street On Ear Wired. באופן לא ממש מפתיע, אלו אכן אזניות בתצורת On Ear, שאינן אלחוטיות. אם תרצו, זוהי התשובה של 50 סנט ל-Solo, ה-Entry Level הפופולאריות של Beats.

כאלו ניסיתי: Soul Run Free Pro

האתגר הגדול ביותר הניצב בפניהם של מתכנני אזניות ספורט, ובייחוד בתצורת In Ear הוא איך למנוע מהאזניות האלו לעוף מהאזניים בשעת פעילות גופנית. ב-Soul Electronics בטוחים שב-Soul Run Free Pro, אזניות הבלוטות' החדשות שלהם, הם הצליחו לפתור את הבעיה הזאת.

Soul Run Free Pro (צילום: גד גניר)

רואים את הבליטה הכחולה? היא זו שאמורה לקבע את ה-Soul Run Free Pro בתוך האוזן שלכם. Soul אף מתגאים שמדובר בפטנט ייחודי שלהם. על הצורה כנראה שאכן יש להם פטנט, אבל על הקונספט עצמו ממש לא. ברוב אזניות הספורט שאני מכיר, הקיבוע לאוזן מתבצע בשני מקומות עיקריים: בכרית הגומי הנכנסת לתוך תעלת האוזן, ובבליטה או תוספת פלסטיק/גומי, אשר מבטיחה קיבוע נוסף. כך זה היה ב-SMS Audio Sync In Ear Wireless Sport וכך זה היה גם ב-Jabra Sport Pulse Wireless, באזניות שציינתי גם כריות האוזן וגם תוספות הפלסטיק (יקראו מעתה והלאה בשם היותר אטרקטיבי: "כנפיים") מגיעים במספר גדלים, וכך זה גם ב-Soul Run Free Pro. מאחר והאוזן האנושית היא איבר המגיע בשלל צורות וגדלים, מומלץ לנסות כל אחד ואחד מהצירופים עד שתגיעו לאטימה טובה וקיבוע טוב בתוך האוזן. חייב להודות, האזניים שלי אהבו יותר את הארגונומיה שלב-Jabra Sport Pulse Wireless, אם כי ה-Soul Run Free Pro עושות עבודה לא רעה בהיבט הזה וצריך להשתולל איתן באופן קיצוני כדי שייפלו. לצורה הכללית של ה-Soul Run Free Pro ואזניות דומות לה קוראים "טורפדו". ה-SMS Audio Sync In Ear Wireless Sport וה-Plantronics BackBeat Go 2 שבדקתי גם מגיעות בצורה הזאת. למה הן נקראות כך? כי הן ארוכות יחסית, ובולטות החוצה מהאוזן. פירטתי בעבר מדוע אני לא אוהב אזניות טורפדו: הן יכולות לשמש לריצה בלבד ומאוד לא מומלץ להניח את הראש על הצד כשהן בתוך האזניים שלהן, אלא אם יש לכם רצון בלתי מוסבר להרגיש טורפדו נכנס לתוך האוזן שלכם.

כאלו ניסיתי: Audio-Technica QuietPoint ATH-ANC9

ייתכן וזה כבר ידוע לכם וייתכן שעדיין לא: מותג הגלידות Häagen-Dazs הוא מותג אמריקאי לכל דבר. הוא אמנם נשמע אירופאי, ומייסד החברה אפילו טען כי המציא את השם הזה כמחווה ליחסה של ממשלת דנמרק כלפי היהודים בשטחה בתקופת מלחמת העולם השנייה, אך אין באמת משמעות לשם הזה ולמעשה אין מלה כזאת בדנית או בשום שפה אחרת. מצד שני, הוא גורם לגלידה להשמע איכותית יותר. למה אני מספר לכם על מותג גלידות בפוסט שאמור לדבר על אזניות? כי מדובר בפוסט על אזניות של אודיו טכניקה, הקרם דה לה קרם של יצרניות אוזניות. במשך שנים הייתי בטוח שמדובר ביצרנית גרמנית, או דנית, או נורווגית, או כל עם נורדי אחר שנשמע כאילו הוא מבין בסאונד יותר מכל שאר הלאומים על פני הפלנטה, אך להפתעתי גיליתי רק השבוע (מביך, אני יודע) כי מדובר בכלל במותג יפני. למה מותג אודיו יפני משתמש בשם כמו Audio Technica ולא משהו כמו "סומו!" או "סמוראי!"? לא סגור על זה. אולי העובדה שהחברה הזאת קמה בשנות ה-60 של המאה הקודמת, ושם עם ניחוח אירופאי יכול היה לפתוח לה דלתות לשוק העולמי בתקופה בה יפן עדיין לא נחשבה כמעצמת טכנולוגיה עולמית?  כך או כך, אודיוטכניקה הוא יצרן שזוכה להמון הערכה, וכנראה בצדק. לפיכך, אל הבדיקה של ה-Audio-Technica Quiet Point ATH-ANC9, אזניות עם מנגנון אקטיבי לביטול רעשים, הגעתי עם ציפיות מאוד גבוהות.

Audio-Technica Quiet Point ATH-ANC9 (צילום: גד גניר)

לפני שנצלול לאזניות עצמן, הקדמה קצרה ותיאום ציפיות בנוגע לאזניות עם ביטול רעשים אקטיבי: הן לא ינתקו אתכם מהעולם. האופן בו פועל מנגנון אקטיבי לביטול רעשים אמור להתמודד עם רעשי רקע קבועים בבית כמו אוושת מזגן, פעולתו של מדיח כלים או מכונת כביסה, וכו'. אזניות עם ביטול רעשים אקטיבי הן מצרך מבוקש במיוחד אצל מי שנוהג לטוס הרבה או לנסוע באופן קבוע באוטובוסים. זה סוג הרעשים שאותם אזניות עם סינון רעשים אקטיבי יודעות באמת לסנן. אם מישהו יושב לידכם במשרד ומדבר אליכם, או מדבר אל מישהו לידכם, השאלה אם תשמעו אותו לא קשורה לאפקטיביות של מנגנון ביטול הרעשים, היא קשורה לעוצמת השמע ולאיטום הפיזי שמייצרות האזניות שמכסות את האזניים שלכם.

כאלו ניסיתי: Soul Transform

לפעמים אני מרגיש שהשכונה שבה אני גר היא ריכוז יוצא דופן של אנשים שאוהבים לרוץ. בכל שעה במהלך שעות היום ניתן לראות אנשים רצים להנאתם ברחוב. מאחר ולא ניחנתי במשמעת העצמית הדרושה כדי לרוץ באופן קבוע, פיתחתי לעצמי תחליף לריצה: אני נוהג להתבונן על אנשים רצים (נניח כשאני נוהב ברכב) ולהזדעזע מהשעה שבה החליטו לרוץ (מי הפסיכופט שרץ ב-14:00?), מהתנאים בחוץ (כן, במהלך אוגוסט הם ממשיכים לרוץ), ומהאופן שבו בוחרים לעשות זאת (באוגוסט, ב-14:00, בלי חולצה. גאונות לשמה). מישהי ספציפית ששמתי לב אליה, נוהגת לרוץ (עם חולצה, למקרה שתהיתם) בשעות מעט סבירות יותר עם אזניות. למה שמתי לב אליה? כי האזניות איתן היא בוחרת לרוץ, הן אזניות Beats Pro. עזבו אתכם מהדיבור על כך שיש בהן חלקי מתכת מיותרים. אלו אזניות Over The Ear, עם כריות עור ענקיות שמיועדות בעיקר להאזנה למוזיקה בבית או בכל סביבה ממוזגת אחרת שיש בה מזגן. מי למען השם רוצה לרוץ עם מחממי האזניים האלו?

Soul Transform (צילום: גד גניר)

עד שקיבלתי לידי את ה-Soul Transform, די הדחקתי את העובדה שקיימות בשוק אזניות ספורטאים שאינן מגיעות בתצורת In Ear. למעשה, היצרנית המוכרת היחידה הנוספת שאני מכיר שמייצרת אזניות ספורט בתצורות דומות
 היא SMS Audio, שמציעה גם היא אזניות דומות. למה שתי היצרניות האלו בוחרות לייצר אזניות כאלו? כנראה כדי לספק אלטרנטיבה למי שלא מצליח להשאיר בתוך האוזן שלו אזניות In Ear תוך כדי פעילות גופנית.

כאלו ניסיתי: B&O H3

עד לפני מספר שבועות, המותג הדני Bang and Olufsen היה מוכר לרוב הקהל הישראלי במסגרת שיתופי פעולה יחד עם יצרניות חפיצים שניסו לחזק את תדמית הסאונד האיכותי של המוצרים שלהן. הפעם הראשונה שאני אישית שמעתי עליהם היתה במסגרת שיתוף פעולה עם סמסונג, אי שם בשנת 2009. ה-U900, טלפון סלולרי (שאינו סמארטפון) המוכר גם בשם Soul, שווק בישראל כמכשיר ששם דגש על מוזיקה, הודות למעבד ICE Power של החברה הדנית ששולב בו. מאוחר יותר, בשנה שעברה, פגשתי את Bang and Olufsen (לא אותם אישית) כאשר בדקתי את ה-N550J של אסוס, שצויד גם הוא במגבר של החברה.

הקייס לאזניות שמגיע יחד עם ה-B&O H3 (צילום: גד גניר)

ההיסטוריה של בנג אנד אולופסן מתחילה כמובן הרבה לפני זה. החברה הוקמה בשנת 1925 ע"י פיטר בנג וסוון אולופסן והמוצר המשמעותי הראשון שלה היה רדיו המתחבר לחשמל, משהו נדיר יחסית באותם ימים בהם מקלטי רדיו היו בעיקר מופעלים ע"י סוללות. במהלך השנים צמחה החברה וקטלוג המוצרים שלה התרחב משמעותית. במשבר הכלכלי של שנת 2008 היא חוותה צניחה משמעותית ברווחים ונכנסה לתהליך כואב של פיטורין נרחבים, וביטלה את פיתוחם של מוצרים חדשים כמו טלפונים סלולריים, נגני MP3 ועוד. בשנת 2010 חזרה למסלול רווחיות ומאז היא מתמקדת בייצור של מוצרי פרימיום בתחום האודיו והוידאו.

B&O H3, מבט מקרוב על 28 החורים בחלק החיצוני של האזניות (צילום: גד גניר)

לפני מספר שבועות החל יבוא רשמי של מוצרי החברה לישראל, בעיקר רמקולים אלחוטיים ואזניות, המשווקים כחלק מליין פרימיום של חברת הפרימיום הזאת, תחת המותג B&O. האזניות אותן קיבלתי לבדיקה הן אזניות In Ear מדגם H3, אחד המוצרים הזולים בקטלוג שלה. כמה זול? זול כמו שבנג אנד אולפסן יודעים לעשות, כלומר, בכלל לא זול, אבל לזה אגיע בסוף כרגיל.

כאלו ניסיתי: Plantronics Backbeat Pro

בקטלוגים של היצרניות הגדולות, זהו לרוב סוג האזניות היקר ביותר: אזניות בלוטות' סטריאופוניות המשלבות מנגנון אקטיבי לביטול רעשים. גם לפלנטרוניקס יש אזניות בסגמנט הזה, ה-BackBeat Pro, והיה לי קשה לפספס את ההזדמנות לנסות אותן. זו לא הפעם הראשונה שאני בודק אזניות מהסוג הזה. הקודמות היו ה-Parrot Zik 2.0, וה-Beats Studio Wireless, שתיהן עולות 1800 ש"ח וצפונה. כמה הפלנטרוניקס עולות? הרבה פחות, אך אל המחיר אגיע בסוף.

Plantronics Backbeat Pro (צילום: גד גניר)

אז קודם כל הכירו, ה-BackBeat Pro, אזניות בתצורת Over The Ear, כאלו שמכסות לחלוטין את האזניים (כמו האזניות שציינתי קודם, וגם ה-Philips SHB7000, וה-Superlux HD330). מאוד רציתי לכתוב כאן רצף של מספרים ונתונים טכניים כמו טווח תדרים, רגישות או אפילו קוטר דרייברים, אבל מסתבר שהם לא מופיעים לא באתר היצרן, ואפילו לא על הקופסא של האזניות. איזה נתונים טכניים בכל זאת הצלחתי לדלות? בעיקר דברים שקשורים לבלוטות': ה-Backbeat Pro  הן אזניות Bluetooth בתקן 4.0, עם EDR (מנגנון ניקוי רעשים ושיפור הסאונד), התומכות בפרופיל A2DP (סטריאו בבלוטות') ו-AVRCP (שליטה בניגון המוזיקה דרך האזניות). הן תומכות בחיבור לשני מכשירים במקביל, ותיאורטית אמורות לאפשר האזנה בטווח של עד 100 מטר. כראוי לאזניות ברמת המחיר הזאת, גם הן כוללות קישורית NFC להצמדה פשוטה ומהירה למכשירים אחרים. המכשיר שלכם לא תומך ב-NFC? לא נורא, תמיד תוכלו להצמיד אותן אליו באופן ידני. ה-Backbeat Pro אף תומכות ב-APTX פרופיל שמע מתקדם שאמור לשפר את איכות השמע ב-Bluetooth ע"י הגדלת כמות המידע המוזרם מהמכשיר לאזניות, אך גם כאן הדבר תלוי בתמיכת המכשיר אליו חיברתם אותן.

כאלו ניסיתי: Xiaomi Piston 3

הטוקבקיסטים באתר הארץ (בו מתפרסמים חלק מהפוסטים מהבלוג הזה) קבעו: אני מנותק, צבוע, שייך לאחוזון העליון ואין לי שום זכות לדבר על יוקר המחייה. מדוע קיבלתי את המוניטין הזה? כנראה בגלל שבתקופה האחרונה בדקתי כאן בעיקר אזניות שמחירן עומד על 800 ש"ח וצפונה מכך. ובכן, הפנמתי. הפוסט הזה יעסוק באזניות הזולות ביותר שיצא לי לבדוק במסגרת הבלוג הזה, ה-Piston 3 של Xiaomi.

Xiaomi Piston 3 (צילום: גד גניר)

את Xiaomi פגשתי כאן כשסיפרתי לכם על הסוללה הנטענת המצויינת שלהם, וגם על ה-Mi4. הסטארטאפ הסיני מנסה להשיג דריסת רגל בתחומים רבים. בקטלוג המוצרים שלהם תמצאו טאבלט, ראוטר, סוללות ניידות, סטרימר, מצלמת אקסטרים, מפצל חשמל, ואפילו טלויזיה. סדרת אזניות ה-In Ear של החברה, סדרת Piston אמנם לא נחשבת כסדרה המיועדת לאודיופילים, אך לאור הרקורד המצוין שיש לי עם Xiaomi, ולאור המחיר הזול שלהן (אליו אגיע בסוף) הגעתי למסקנה ששווה לקחת אותן לסיבוב.

אוסף מילים חמות ממגיבי אתר הארץ

כאלו ניסיתי: Plantronics BackBeat Go 2

בשנת 1961 הגיעו בחברת התעופה האמריקאית יונייטד איירליינס למסקנה כי האזניות המשמשות את הטייסים וטייסי המשנה הן ענקיות, מסורבלות וכבדות. הם עודדו טייסים לשלוח להם עיצובים חדשים של אזניות, ושני טייסים בשם קורטני גרהאם וקית' לארקין הציגו אזניות שבסופו של נבחרו ע"י החברה כאזניות בהן יעשה שימוש בכל המטוסים שלה. בשלב זה הם הקימו יחד את פלנטרוניקס, ועד לאמצע שנות ה-60 פלנטרוניקס כבר הספיקה להיבחר ע"י ה-FAA כספקית הבלעדית של אזניות עבור פקחי טיסה, וחברת הטלפונים בל בחרה בפלנטרוניקס כיצרנית האזניות של המרכזניות שלה. בסוף שנות ה-60, כשניל ארמסטרונג נחת על הירח ודקלם את "זה צעד קטן לאדם, צעד גדול לאנושות", היה זה דרך אזניות של פלנטרוניקס, פחות מעשור לאחר שהוקמה. כבוד.

 

Plantronics BackBeat 2 Pro (צילום: גד גניר)

האזניות הראשונות של פלנטרוניקס שיוצא לי לבדוק במסגרת הבלוג הזה הן ה-BackBeat Go 2, אזניות Bluetooth סטריאופוניות בתצורת In-Ear עם חוט המקשר ביניהן, תצורה זהה לזו של ה-Jabra Pulse וה-Jabra Rox וגם ה-SMS AudioSync In Ear Wireless Sport.

 

Plantronics BackBeat 2 Pro (צילום: גד גניר)