כזה ניסיתי: Lenovo Yoga Smart Tab

בעוד סמסונג ואפל מנסות לשמר את עסקי הטאבלטים שלהן בחיים ע"י ניסיון למתג אותם כתחליפי מחשבים ניידים, לנובו בחרה לכוון את אסטרטגיית המין הפולש שלה לקטגוריה אחרת: מסכים חכמים. למען הסדר הטוב, כשאני אומר "מסכים חכמים" אני לא מתכוון לטלויזיות, אלא ל-Smart Home Hubs, הגרסה בעלת המסך של רמקולים חכמים. במובן מסוים הניסיון של לנובו לחבר בין השניים מתבקש. מסכים חכמים הם אמנם מוצרים נטולי כל יכולת להתנייד, אבל בסופו של דבר מדובר במסך שמציג מידע רלוונטי למשתמש ספציפי מיוזמתו או לפי דרישה, משהו שאין סיבה שטאבלט לא יוכל לבצע גם. מה שלנובו עשתה, זה לקחת טאבלט אנדרואיד מסדרת Yoga, ולשלב בו את Google Assistant Ambient Mode וכך הגיע לעולם ה-Lenovo Yoga Smart Tab. 

Lenovo Yoga Smart Tab מציג את Google Assistant Ambient Mode (צילום: גד גניר)

אז מה זה בעצם Google Assistant Ambient Mode? זהו למעשה המידע שמסכים חכמים בדר"כ מציפים למשתמש: עדכוני מזג אויר, עומסי תנועה באיזור, מידע על הלו"ז היומי, רשימת מטלות, מדיה שהטאבלט מנגן באותו רגע וכל שירות אחר שניתן לקבל עליו מידע דרך Google Assistant. המידע הזה לא מוצג באופן קבוע על המסך, אלא רק כשמקישים עליו. בשאר הזמן, הוא יכול להציג שעון גדול בתאורה נמוכה כדי לחסוך סוללה. לחילופין, ניתן להגדיר שכאשר מחברים אותו לטעינה, הוא יתחיל להציג אלבומי תמונות שלכם מ-Google Photos וישמש כמסגרת תמונות דיגיטלית המחוברת לאינטרנט. באורח פלא, למרות שבכל מקום בתפריטים של Google Assistant צוין במפורש שמסגרת התמונות הדיגיטלית תעבוד רק כשמחברים את הטאבלט לטעינה, המסגרת פעלה גם כשלא עשיתי כך. כיאה לטאבלט המשמש גם כמסך חכם, ניתן להפעיל דרכו את Google Assistant ולשאול אותו שאלות: לחיצה על הלוגו על המסך מפעילה את המיקרופון, ואז ניתן לבקש (באנגלית, עברית, נכון להיום אינה נתמכת) מהסייען הוירטואלי של גוגל לקבל מידע על כל נושא שתבקשו, כמו גם לשלוט על מוצרי בית חכם במידה ויש לכם כאלו שמחוברים לאקו סיסטם של גוגל. ניתן לוותר כמובן גם על הלחיצה על הלוגו, להגדיר את זיהוי הקול האוטומטי, ואז הסייען יהיה זמין לפקודות קוליות בכל עת. המיקרופון הציג רגישות מרשימה וזיהה היטב את הקול שלי ואת מה שרציתי לשאול, כמעט ללא שגיאות.

כזה ניסיתי: Samsung Galaxy Tab s6

ב-2010 כולם ידעו שהם צריכים טאבלט. השקת האייפד הראשון בינואר היתה אמנם זו שנתנה את האות לפתיחת תור הזהב של קטגוריית המוצרים הזאת, אבל חודשים ספורים לאחר מכן פסי הייצור של יצרניות הסלולר הגדולות החלו לפלוט טאבלטים משלהן. הראשונה ללכת בעקבותיה של אפל היתה סמסונג, שבספטמבר באותה שנה הציגה טאבלט משלה, מבוסס אנדרואיד, עוד לפני שגוגל בעצמה הספיקה להתאים את מערכת ההפעלה שלה למסכי מגע גדולים. 

Samsung Galaxy Tab S6 (צילום: גד גניר)

בשנים שחלפו מאז מכירות הטאבלטים הספיקו לנסוק ואז לצלול. העובדה שאנשים ידעו שהם צריכים אחד, לא ממש ענתה על השאלה *למה* הם צריכים אחד. כשעבר מספיק זמן מבלי שטאבלטים סיפקו תשובה מספיק טובה לשאלה הזאת, אנשים החלו לאבד עניין. מהמוצר הנחשק ביותר בקטלוגים של חברות הטכנולוגיה, טאבלטים הפכו לדבר הזה שאתם פוגשים בעיקר כשאתם מבקשים תפריט במסעדה. לפני כשנה וחצי גוגל הסירה את קטגוריית הטאבלטים מחנות המוצרים שלה, עדות עצובה לאמון שהיא רוכשת לקטגוריה. אפל מצידה ממשיכה בעסקים כרגיל עם האייפד, ומתמידה בנסיונה להפוך אותו לתחליף למחשב נייד. ומה לגבי סמסונג? כמו בתחילת העשור, היא היחידה שקוראת תיגר על אפל בשוק הטאבלטים החזקים, השנה היא עושה זאת עם ה-Galaxy Tab S6.

כזה ניסיתי: Lenovo Yoga Book C930

מעטות יצרניות המחשבים הניידים שמרשות לעצמן ללכת למקומות כה אקספרימנלטליים כמו לנובו, לפחות בכל הקשור למקלדות. חלק מהיצירתיות הזו הפכה לסטנדרט, כמו תצורת המקלדת המתהפכת במחשבי היוגה. במקרים אחרים, ההרפתקנות מובילה למוצרים מוזרים וייחודיים כמו יוגה בוק ו-A12, שנשארו אמנם מוצרי נישה, אבל כאלו שללנובו משתלם כנראה להמשיך ולפתח. ה-Yoga Book C930 הוא עוד ניסיון של לנובו לשלב בין משטח כתיבה וציור, לבין מקלדת פיזית, או אם תרצו, קריאת התיגר העדכנית ביותר של לנובו על הצורה המסורתית של מקלדות.

Lenovo Yoga Book C930 (צילום: גד גניר)

כזה יש לי (שנה אחרי): Lenovo YOGA A12

באוקטובר 2016, הכריזה Lenovo על ה-Yoga Book, טאבלט בתצורה המוכרת של סדרת yoga שלה, הכולל מקלדת ייחודית ההופכת למשטח ציור. ה-Yoga Book לא התיימר להוות תחליף למחשב נייד, אבל כלוח ציור המוצמד לטאבלט אנדרואיד משובח, היה לו את הקסם והייחוד שלו. מספר חודשים לאחר מכן, השיקה לנובו את אחיו התאום, המגודל ומעט מוגבל של אותו טאבלט, העונה לשם מלא החדשנות וההשראה "YOGA A12".

אחיו התאום, המגודל ומעט מוגבל של ה-YOGA Book, ה-YOGA A12 (צילום: גד גניר)

על הנייר זה נראה כמו רעיון לא רע. ה-A12 הגיע עם מסך גדול יותר, מפרט טכני די דומה, ואפילו מחיר אטרקטיבי יותר. ובכל זאת, משהו השתבש במעבר מ-Yoga Book הנישתי אך מוערך, ל-A12. לפני שנה פורסמה באתר Android Police  ביקורת עם כותרת שלא משאירה הרבה מקום לספק בנוגע לדעתם על החפיץ הזה: "Lenovo Yoga A12 review: How can so many bad ideas fit in one tablet?". גם ניצן סדן מכלכליסט שפרסם לפני מספר שבועות את הביקורת שלו ל-A12 הביע התלהבות בעיקר מהאומץ שהיה ללנובו להביא מוצר כזה לשוק. בשונה מאנשי משטרת האנדרואיד וסדן שקיבלו אותו לבדיקה בהשאלה למספר שבועות, את ה-A12 שעליו אספר לכם בפוסט הזה קניתי מכספי שלי לפני קצת יותר משנה. למרות שאני מסכים עם רוב הדברים שנכתבו עליו, זו עדיין אחת הרכישות המוצלחות ביותר שביצעתי. איך זה מסתדר?

כזה ניסיתי: Xiaomi Mi Pad 3

השנים 2010-2012 היו תור הזהב של הטאבלטים. בשנים האלו, טאבלטים היו הדבר הכי חדשני והמוצר שכולם חייבים שיהיה גם להם. טאבלטים הפכו לחלק בלתי נפרד מקטלוג המוצרים של יצרניות הטכנולוגיה הגדולות, וההשקות שלהם היו אירועים בעלי חשיבות שייצרו עניין רב. במידה מסויימת, היה בזה היגיון מסוים: סמארטפון ממוצע בשנים האלו הגיע מצויד במסך בגודל של 4 עד 4.5 אינטש. טאבלט, מעבר להיותו משהו חדשני ומלהיב, סיפק חויית שימוש משלימה לסמארטפון, ואיפשר צריכת מדיה, גלישה ושימוש באפליקציות על מסך גדול ומרווח יותר, ועדיין בצורה פחות מחייבת ומסורבלת משימוש במחשב נייד. מגמת הגדילה של מסכי סמארטפונים, והעובדה שטאבלטים הם מוצר שדורש שדרוג בקצב נמוך בהרבה מסמארטפונים הביאו לצניחה צפויה במכירות ולצמצום מימדי הקטגוריה.

Xiaomi Mi Pad 3 (צילום: גד גניר)

שיאומי, יצרנית סינית שיורה ביום יום לכל הכיוונים, דווקא התמהמה עם הכניסה שלה לשוק הטאבלטים, והציגה את Mi Pad, הטאבלט הראשון שלה רק ביוני 2014, כשמכירות הטאבלטים בעולם כבר היו הרחק משיאן. כל זה לא הפריע לה להמשיך ולתחזק את סדרת הטאבלטים שלה. העדכני ביותר בסדרה, ה-Mi Pad 3 הגיע אליי לבדיקה בשבועות האחרונים. מאחר שביום יום טאבלטים בביתנו משמשים בעיקר את הבנות שלנו, עניין אותי לבדוק לא רק איך ה-Mi Pad 3 מתפקד, עניין אותי לדעת אם יש לאדם בוגר בשנת 2017 מה לעשות איתו.

שם אני כרגע: ברצלונה (רגע לפני MWC 2017)

לאחר כמעט ארבע שנים בהן אני מספר לכם מה דעתי על סמארטפונים חדשים שזה עתה הגיעו לישראל, השנה אשתתף לראשונה בכנס MWC בברצלונה, הכנס השנתי החשוב ביותר בעולם בתחום הסלולר. סמסונג אמנם לא תציג כאן השנה את ה-Galaxy S8 ואפל ממילא לא טורחת להציג נוכחות בכנסים מהסוג הזה, ולמרות זאת, עדיין מדובר באחד מרגעי השיא של התעשיה, והבמה העולמית הגדולה ביותר להשקתם של סמארטפונים, טאבלטים שעונים חכמים, ועוד.

תג הכניסה שלי לאירוע (צילום: גד גניר)

כבכל שנה, אירועי ההשקה של החברות הגדולות, יערכו לפני פתיחת התערוכה. מחר, ה-26/2 יהיה יום עמוס במיוחד ואני אשתתף בשלוש מסיבות עיתונאים חשובות:

כזה ניסיתי: Lenovo Yoga Book

טאבלטים, בצורתם המודרנית הם יצורים שכל יעודם הוא צריכת תוכן, על מסך גדול יותר מזה של הסמארטפון שלכם. היעוד הזה הוא גם מה שחרץ את גורלם בתוך תקופה קצרה. הם היו להיט כשנתיים שלוש, ואז אנשים הפסיקו לקנות אותם מסיבה פשוטה: כדי לצרוך תוכן אינטרנטי שהוא בעיקרו תמונות, וידאו וטקסט, אין צורך בחומרה הכי עדכנית שיש. מאחר וטאבלטים לא עוברים בדר"כ את ההתעללות שעוברים הסמארטפונים שלכם, הצורך לשדרג אותם בשל בלאי יורד גם הוא באופן משמעותי. זה לא גרם ליצרניות להפסיק לייצר טאבלטים או אפילו להפסיק להשיק טאבלטים חדשים, אבל אין ספק שהקטגוריה הזאת זוכה להרבה פחות דחיפה מהיצרניות בשנים האחרונות.

Lenovo Yoga Book (צילום: גד גניר)

חלק מהיצרניות הבינו זאת כבר לפני כמה שנים וניסו להפוך את הטאבלטים ליצורים פרודוקטיביים יותר. אחד מראשוני הטאבלטים מבוססי האנדרואיד, הטרנספורמר הראשון של אסוס, היה הטאבלט הראשון ששווק ככלי ליצירת תוכן ולא רק לצריכתו וצויד לשם כך במקלדת נתיקה. סדרת ה-Note של סמסונג כללה בתקופה מסויימת גם טאבלטים עם סטיילוס וגם האייפד פרו הושק יחד עם מקלדת ואפילו סטיילוס משלו, כדי ליצור את הרושם שמדובר בקצת יותר מסתם טאבלט גדול. ה-Lenovo YogaBook שהוכרז בספטמבר האחרון בעולם, והגיע לאחרונה לישראל לוקח את נושא הפרודוקטיביות לכיוון קצת שונה.

כזה ניסיתי: Satellite Click Mini 8.9

אי שם בשנת 2007 נולד מושג חדש בעולם המחשבים: Netbook. למי שלא זוכר,היו אלו מחשבים ניידים קטנים וחלשים מאוד, שנועדו לאפשר בעיקר גלישה באינטרנט, ולא הרבה מעבר לכך. הנטבוק ה"אמיתי" (מחשבים קטנים וזולים הוצגו כבר קודם, אבל לא משהו שזכה להצלחה מסחרית אמיתית) היה המחשב הראשון מסדרת EEE של אסוס: מחשב נייד עם מסך בגודל 7 אינטש, מקלדת בגודל של 85% מגודלה של מקלדת סטנדרטית, מעבד חלש  (מסדרת ATOM של אינטל לרוב) ונפח אחסון של, תחזיקו חזק, 4 גיגה בלבד. ה-EEE לדורותיהם ומקביליהם מיצרניות אחרות זכו להצלחה מסחרית יפה במשך שלוש שנים בערך, עד להגעת האייפדים והטאבלטים מבוססי האנדרואיד, שלמעשה נתנו מענה לאותו פלח שוק, אבל היו אטרקטיביים הרבה יותר עבור רוב האוכלוסיה. עד סוף שנת 2012 רוב יצרניות המחשבים הפסיקו להציג מחשבי Netbook, ובמקומם נולדו חלופות כמו מחשבי כרומבוק ומחשבי 2 ב-1 זולים כדוגמת ה-Acer Switch 10, ה-Lenovo Miix 2 10, ה-Asus Transformer Book T100 וגם המחשב בו יעסוק הפוסט הזה, ה-Toshiba Satellite Click Mini 8.9.

Toshiba Satellite Click Mini 8.9 מדגמן 2 ב-1 (צילום: גד גניר)

"חמוווודדדדדד". זו היתה התגובה המיידית שלי כשראיתי את המחשב הזה לראשונה. גודל המסך שלו, כפי שמשתמע משמו עומד על 8.9 אינטש, גדול ביחס לנטבוקים הראשונים, אבל עדיין, הוא קטנטן ביחס לכל מה שנהוג במחשבי 2 ב-1, ממש גור מחשבים. אם אתם צריכים זאת באופן מוחשי יותר, המחשב הזה לא גדול משמעותית ממחברת, כמו המחברות שהייתם כותבים בהן בבית הספר, רק עבה יותר. עבור מי שמעוניין להסתובב עם תיק צד קטן, המחשב הזה יוכל לשהות בו בכיף. התצורה ה-2 ב-1 שלו היא של מקלדת נתיקה, כלומר, המקלדת והמסך מתפרקים לשתי יחידות נפרדות. בניגוד ל-T100 הדומה לו ויזואלית מאוד, למקלדת כאן יש שתי תוספות בעלות ערך רב: האחת - קורא כרטיסי זכרון בפורמט SD (בנוסף לחריץ הרחבה באמצעות כרטיס MicroSD ביחידת המסך), וסוללה מובנית אשר מאריכה את זמן השימוש בטאבלט. כמה היא מאריכה? אגיע לזה בהמשך. חיצונית, טושיבה הלכה על המראה הזול: ה-Toshiba Satellite Click Mini 8.9 עשוי פלסטיק לבן פשוט למראה, שאפילו ביחידה החדשה יחסית שקיבלתי ניכרו בו סימני שימוש.

כזה ניסיתי: Asus Transformer Book T100 Chi

בדצמבר 2013 הגיח אל חיי כלי העבודה באמצעותו נוצרו רוב הפוסטים בבלוג הזה, ה-Asus Transformer Book T100. אם איכשהו לא יצא לכם להיתקל בפוסט המאוהב הזה, אקצר לכם: ה-T100 היה אחד מהמוצרים שקיוויתי לקבל לידיי לבדיקה מרגע שהמחשבה על להקים בלוג סקירות מוצרים עברה בראשי, ואכן הוא הגיע אליי מהר יחסית. לאחר שפרסמתי את הפוסט הנלהב, נאלצתי כמו תמיד להחזיר אותו, אך לאחר כשלושה וחצי חודשים קניתי לעצמי T100 משלי. מה כל כך נפלא ב-T100? איך שאני רואה זאת, הוא סוג של חיפושית, חיפושית של פולקסווגן, הדור הראשון שלה. מחשב נתיק 2 ב-1 שאמנם לא מתהדר במפרט מרשים במיוחד, אבל קומפקטי, בעל זמן סוללה מרשים וחשוב מכל: זול.

ה-Asus Transformer Book T100 Chi מדגים את המונח 2 ב-1 (צילום: גד גניר)

ואז אסוס הוציאה את סדרת ה-Chi. אם אתם תוהים לעצמכם על מה חשבו אנשי השיווק של אסוס, אז Chi (נכתב גם כ-Qi, המוכר לכם מתקן הטעינה האלחוטית) הוא אנרגיית החיים, או אם תרצו ביותר דרמטי, הנשמה עצמה. שני המחשבים שהושקו לאחרונה בישראל, ה-Transformer Book T100 Chi (בו יעסוק הפוסט הזה) וה-T300 Chi משווקים כשדרוג של הדגמים שנמכרו בארץ עד כה (T100 ו-T300). ברוב המובנים הם אכן נראים ומשדרים תחושה של שדרוג הדגמים הקיימים, אך כוח החיים של ה-Transformer Book T100 Chi דהיינו המעבד, מציג דווקא שדרוג מינורי על פני קודמו: את מעבד ה-intel Atom Z3740 החליף דגם Z3775. ההבדל ביניהם הוא כמובן לטובת הדגם החדש יותר, אבל מדובר בהבדל זניח שאינו מורגש בעבודה היומיומית. האמת שביום שקיבלתי לבדיקה את ה-Transformer Book T100 Chi, ההבדל בביצועים בינו לבין ה-T100 שלי נראה משמעותי מאוד, אך לאחר פירמוט, הטאבלט בן השנה וקצת שלי תפקד פחות או יותר כמו הגרסא העדכנית שלו.  מהירות השעון של המעבד עלתה מ-1.33 ל-1.47 גיגהרץ (או מ-1.86 ל-2.39 גיגהרץ במצב טורבו). זכרון ה-RAM נשאר צנוע כפי שהיה קודם ועומד על 2 גיגה. זכרון האחסון מגיע בשני נפחים 32 גיגה או 64 גיגה. בסופו של דבר, ה-Transformer Book T100 Chi לא ביצע קפיצת מדרגה בכל הקשור לביצועים, ועדיין נשאר במחוזות ה-Netbook. מה זה אומר? שהמחשב הזה דומה בביצועים שלו למה שאפשר לצפות מטאבלט מאשר ממחשב. תשכחו מקבצי אקסל מורכבים, תשכחו ממשחקים (עם משחקים מחנות האפליקציות של מיקרוסופט דווקא אין בעיה), אל תתפרעו עם כרום והזהרו לא להיסחף עם עריכת תמונות. אחד מצווארי הבקבוק כאן הוא הזכרון, הן זכרון האחסון והן זכרון ה-RAM. אין מה לעשות, 2 גיגהבייט מגבילים את ריבוי המשימות, והעובדה שאחרי התקנת כל העדכונים למערכת ההפעלה, אופיס ו-Paint.net על המחשב, נותרים בערך 8 גיגה לתמרן איתם (אם קניתם את גרסת ה-32 גיגה. אם קניתם את גרסת ה-64, המצב פחות נורא), שזה כלום.

כזה ניסיתי: Lenovo Yoga Tablet 2 Pro

נתוני המכירות הסופיים של שוק הטאבלטים לשנת 2014 מציגים עליה מתונה באופן מצטבר, אך התבוננות מעמיקה יותר בנתונים מגלה כי ברבעון האחרון של שנה שעברה חלה דווקא ירידה במכירות. כפי שיוכל שמעון פרס לספר לכם, מי שלא שם לב למגמות בשטח, מוצא את עצמו בסופו של דבר מפסיד בצורה כואבת במיוחד. על מנת לעצור את מגמת הצניחה במכירות, יצרניות הטאבלטים נאלצות להשיק טאבלטים זולים יותר, או לחילופין טאבלטים ייחודיים שיתבלטו על פני השאר. ה-Lenovo Yoga Tablet 2 Pro שייך לקבוצה השנייה, מתהדר במפרט חזק יחסית, במימדים נדיבים ובתוספת שאני אישית לא נתקלתי בה באף טאבלט אחר, מקרן מובנה.

Lenovo Yoga Tablet 2 Pro (צילום: גד גניר)

נחזור רגע שנה אחורה. בצעד ש-99% ממנו נשמעים כמו תרגיל יחצ"ני, הציגה לנובו בסוף שנת 2013 את מהנדס המוצר החדש שלה, אשטון קוצ'ר. באופן אירוני, קוצ'ר גילם את מייסד חברת אפל בסרט שעלה לאקרנים כארבעה חודשים לפני כן. התוצר של החיבור בין הכוכב הראשי של אחד הסרטים הגרועים ביותר באותה שנה, למחלקת התכנון של לנובו, היה ה-Yoga Tablet, טאבלט אנדרואיד המצויד ברגלית נפתחת בחלקו התחתון, עליה מסוגל הטאבלט להשען. ביג פאקינג דיל.

באוקטובר 2014, באופן מפתיע, אשטון קוצר עדיין עבד בלנובו. באותו חודש הוצג הדור הבא של הטאבלטים האלו, ה-Lenovo Yoga Tablet 2 Pro. צורתו הכללית נשארה דומה, עם הרגלית הנפתחת, אך מדובר כעת בטאבלט ענק עם מסך בגודל 13.3 אינטש, וכאמור מקרן, אליו נגיע מאוחר יותר. לנובו בנתה את ה-Yoga Tablet 2 Pro סביב מעבד אינטל מסדרת Atom, מדגם Z3745, מעבד בעל ארבע ליבות במהירות של 1.33 גיגהרץ במצב רגיל, במהירות של 1.86 גיגהרץ במצב Burst, טכנולוגייה ייחודית למעבדים של אינטל במעבד הספציפי הזה נתקלתי ב-AsusTransfomerBook TF103c, וגם ב-Acer Switch 10. זכרון ה-RAM של ה-Lenovo Yoga Tablet 2 Pro עומד על נפח של 2 גיגה, יש לו זכרון אחסון מובנה בנפח של 32 גיגה, וניתן להרחיב נפח זכרון זה באמצעות כרטיס זכרון MicroSD. על הנייר, המעבד הזה לא מהחזקים בשוק, אך ב-Yoga Tablet 2 Pro הוא בהחלט עושה את העבודה. חויית השימוש בטאבלט חלקה, יציבה ומהירה. מדי פעם נתקלים בהשהיות מסוימות, או בגמגומים באנימציות, אך מדובר במשהו שקורה לעיתים רחוקות מאוד. נתקלתי גם מפעם לפעם בבעיות רשת - בעיקר בסרטוני יוטיוב שנעצרים לטעינה נוספת. גם כאן מדובר בתקלות שחזרו על עצמן לעיתים רחוקות בלבד, וכנראה מספר עדכוני גרסא שהטאבלט קיבל במהלך שהותו אצלי סידרו את העניין לחלוטין.

כזה ניסיתי: Toshiba Encore 2

השבוע נודע כי מיקרוסופט החליטה להפסיק את ייצורו של טאבלט ה-Nokia Lumia 2520, טאבלט מבוסס מערכת ההפעלה Windows RT. צעד זה בא לאחר שמיקרוסופט הפסיקה את ייצורו של ה-Surface 2 בחודש שעבר, ובכך נוצר מצב שבו מערכת ההפעלה הזאת אינה מותקנת על אף מחשב/טאבלט המשווק כיום בחנויות באופן מעשי, הצעדים האלו אומרים שמערכת ההפעלה המוזרה הזאת נקברה השבוע סופית. למי שלא מכיר, Windows RT הינה גרסה קלה של מערכת ההפעלה Windows 8, המיועדת לטאבלטים מבוססי מעבדים מבית ARM. מערכת ההפעלה הזאת היתה מסוגלת להריץ אפליקציות הקיימות בחנות האפליקציות של מיקרוסופט עבור Windows 8, אך לא תמכה בהתקנת תוכנות המיועדות למחשבי PC רגילים. תקוותה של מיקרוסופט להפוך את חנות האפליקציות שלה לעשירה ומגוונת לא התממשה עד היום, ובעלי טאבלטים מבוססי Windows RT נשארו עם טאבלטים מוגבלים מאוד.

Toshiba Encore 2 (צילום: גד גניר)

אז מה הרג סופית את Windows RT? יש הטוענים כי מיקרוסופט בכבודה ובעצמה, או יותר נכון תקן מחשבים שנחשב למת כבר מספר שנים ובשנתיים האחרונות עשה קאמבק מרשים. אני מדבר כמובן על הנטבוקים, המחשבים החלשים והזולים מבוססי מעבדים מסדרת Atom של אינטל. המחשבים האלו מציעים את מערכת ההפעלה Windows 8.1 בגרסתה המלאה, וגם אם הם נחשבים למחשבים עם מפרט בסיסי ונחות, עדיין ניתן להתקין עליהם תוכנות ולעבוד עליהם כעל מחשבים לכל דבר. המחשבים האלו שווקו במחירים נמוכים יחסית (ה-T100 של אסוס לדוגמא, טאבלט היברידי עם מקלדת ומערכת ההפעלה Windows 8 בגרסתה המלאה, הושק במחיר נמוך מזה של ה- Asus Vivo Tab, טאבלט היברידי דומה המריץ את Windows RT). כחלק ממהלך אגרסיבי שנועד להפחית דראסטית את מחירים של טאבלטים מבוססי Windows, ולהפוך אותם לאטרקטיביים יותר מול טאבלטים מבוססי אנדרואיד והאייפדים, הכריזה מיקרוסופט השנה על Windows 8.1 With Bing, תכנית שיתוף פעולה בינה לבין יצרניות מחשבים ניידים וטאבלטים. במסגרת התכנית הזאת, מיקרוסופט לא תגבה מהיצרניות תשלום על מערכת ההפעלה, על מנת להוזיל משמעותית את מחירי המחשבים שלהן. בחודשים האחרונים בדקתי לא מעט טאבלטים היברידיים המבוססים על פלטפורמת Atom ו-Windows 8.1, ביניהם ה-Acer Switch, ה-LenovoMiix 2, טאבלטים "רגילים" כדוגמת ה-Asus VivoTab Note 8, וגם ה-Encore הראשון של טושיבה. 

הטאבלט שלשמו התכנסנו כאן היום, ה-Encore 2 הוא טאבלט Windows 8.1 With Bing. מדובר ביצור שונה לחלוטין מה-Encore הראשון, בעיקר במבנה, אבל לא רק.

כזה ניסיתי: Acer Aspire Switch 10

בשנה האחרונה יצא לי להניח את ידיי במסגרת הבלוג הזה על כמה וכמה מחשבים וטאבלטים היברידיים. התנסיתי במגוון תצורות של מחשבים כאלו, אך התצורה המועדפת עליי היתה הצורה של הטאבלט ההיברידי שבסופו של דבר קניתי – Asus TransformerBookT100, הכלאה בין טאבלט ונטבוק המריץ את מערכת ההפעלה Windows 8.1, ומתאים בצורה מושלמת לצרכי המחשוב שלי כאשר אני בבית או בלימודים. לפני מספר חודשים בדקתי כאן את ה-Lenovo Miix 2 10 אשר מציג מפרט דומה וגם הוא כולל מקלדת ניתקת אך למרות המסך החד יותר, והתצורה המרשימה והחדשנית יותר, הגעתי למסקנה שה-T100 עדיין פרקטי יותר. כעת, הגיע תורה של Acer עם טאבלט היברידי משלה, ה-Acer Aspire Switch 10.

Acer Aspire Switch 10 (צילום: גד גניר)

ה-Aspire Switch 10  הוא הדור השני של טאבלטים היברידיים מבוססי Windows מבית Acer. קדם לו ה-Iconia W5 אותו לא יצא לי לפגוש מקרוב. הוא הושק בסמוך להשקת ה-T100 של אסוס, אך זכה לפחות יחסי ציבור וגם היה יקר יותר, וכתוצאה מכך הצליח פחות מבחינת מכירות. מספר חודשים לאחר מכן, השיקה Acer את ה-Acer Aspire Switch 10, טאבלט היברידי אשר נכנס בדיוק לאותה משבצת ומציג מפרט טכני דומה מאוד, לפחות בתצורה הספציפית שאני קיבלתי לבדיקה. מדובר בגלגול מודרני של תצורת ה-Netbook, ולכן המחשב בנוי סביב מעבד Atom, מסדרת Bay Trail, המציעה ביצועים לא רעים יחד עם צריכת סוללה חסכונית במיוחד. דגם המעבד כאן הוא Z3735F דגם מעט חדש יותר של ה-Z3740 אשר פועם בקרבו של ה-Transformer Book T100. המעבדים זהים כמעט לחלוטין בביצועיהם, למעט פער מיקרוסקופי במהירות המעבד במצב טורבו, דווקא לטובת המעבד של ה-Transformer Book T100,אך זה לא הבדל שהצלחתי להבחין בו בעבודה יומיומית.