כזה ניסיתי: Lenovo Yoga Smart Tab

בעוד סמסונג ואפל מנסות לשמר את עסקי הטאבלטים שלהן בחיים ע"י ניסיון למתג אותם כתחליפי מחשבים ניידים, לנובו בחרה לכוון את אסטרטגיית המין הפולש שלה לקטגוריה אחרת: מסכים חכמים. למען הסדר הטוב, כשאני אומר "מסכים חכמים" אני לא מתכוון לטלויזיות, אלא ל-Smart Home Hubs, הגרסה בעלת המסך של רמקולים חכמים. במובן מסוים הניסיון של לנובו לחבר בין השניים מתבקש. מסכים חכמים הם אמנם מוצרים נטולי כל יכולת להתנייד, אבל בסופו של דבר מדובר במסך שמציג מידע רלוונטי למשתמש ספציפי מיוזמתו או לפי דרישה, משהו שאין סיבה שטאבלט לא יוכל לבצע גם. מה שלנובו עשתה, זה לקחת טאבלט אנדרואיד מסדרת Yoga, ולשלב בו את Google Assistant Ambient Mode וכך הגיע לעולם ה-Lenovo Yoga Smart Tab. 

Lenovo Yoga Smart Tab מציג את Google Assistant Ambient Mode (צילום: גד גניר)

אז מה זה בעצם Google Assistant Ambient Mode? זהו למעשה המידע שמסכים חכמים בדר"כ מציפים למשתמש: עדכוני מזג אויר, עומסי תנועה באיזור, מידע על הלו"ז היומי, רשימת מטלות, מדיה שהטאבלט מנגן באותו רגע וכל שירות אחר שניתן לקבל עליו מידע דרך Google Assistant. המידע הזה לא מוצג באופן קבוע על המסך, אלא רק כשמקישים עליו. בשאר הזמן, הוא יכול להציג שעון גדול בתאורה נמוכה כדי לחסוך סוללה. לחילופין, ניתן להגדיר שכאשר מחברים אותו לטעינה, הוא יתחיל להציג אלבומי תמונות שלכם מ-Google Photos וישמש כמסגרת תמונות דיגיטלית המחוברת לאינטרנט. באורח פלא, למרות שבכל מקום בתפריטים של Google Assistant צוין במפורש שמסגרת התמונות הדיגיטלית תעבוד רק כשמחברים את הטאבלט לטעינה, המסגרת פעלה גם כשלא עשיתי כך. כיאה לטאבלט המשמש גם כמסך חכם, ניתן להפעיל דרכו את Google Assistant ולשאול אותו שאלות: לחיצה על הלוגו על המסך מפעילה את המיקרופון, ואז ניתן לבקש (באנגלית, עברית, נכון להיום אינה נתמכת) מהסייען הוירטואלי של גוגל לקבל מידע על כל נושא שתבקשו, כמו גם לשלוט על מוצרי בית חכם במידה ויש לכם כאלו שמחוברים לאקו סיסטם של גוגל. ניתן לוותר כמובן גם על הלחיצה על הלוגו, להגדיר את זיהוי הקול האוטומטי, ואז הסייען יהיה זמין לפקודות קוליות בכל עת. המיקרופון הציג רגישות מרשימה וזיהה היטב את הקול שלי ואת מה שרציתי לשאול, כמעט ללא שגיאות.

כזה ניסיתי: Lenovo IdeaPad C340

מדי סוף אוקטובר, מתמלאים כל העוסקים בשיווק ומכירת מחשבים ניידים בחיוניות: תחילת שנת הלימודים האקדמאית מאפשרת להם להציג בכל שנה מחדש את הקנדידטים החדשים שלהם לתואר האמורפי "מחשב סטודנטים". למה אמורפי? כי לא דין סטודנט לעיצוב גרפי כדין סטודנט לתקשורת ומדע המדינה, ולא דין סטודנט גיימר בשעות הפנאי כדין סטודנט שמחזיק במעונות דסקטופ חזק ויכול להסתפק במחשב נייד פשוט וזול לצורך הקלדה בלבד בשיעורים. הדרישות הסותרות הביאו במהלך השנים להיווצרותה של הגדרה לא ברורה במיוחד של מחשב לסטודנטים, משהו שמזכיר קצת את הניסיון להבין את רצון הבוחר הישראלי:  מחשב סטודנטים הוא מחשב לא יקר במיוחד (כי לסטודנטים אין כסף), לא חזק במיוחד (כי סטודנטים צריכים בעיקר אופיס ומה שמחוץ לשעות הלימודים לא רלוונטי) לא כבד וגדול במיוחד (כדי שניתן יהיה להסתובב איתו בתיק גב), ועם סוללה חזקה (למקרה שלא יתמזל מזלו של הסטודנט לשבת ליד שקע חשמל) כדי לצלוח את יום הלימודים. 

Lenovo IdeaPad C340 (צילום: גד גניר)

ה-IdeaPad C340 של לנובו מנסה לסמן וי על כל הסעיפים שציינתי, אבל על הדרך גם לפנק בכמה אקסטרות קטנות. בסעיף המפרט הטכני, היחידה שקיבלתי לבדיקה בהחלט מספקת את הכוח הדרוש ליצור הכלאיים אליו מכוונות משווקות המחשבים הניידים כשהן חושבות על סטודנטים: המעבד הוא Core i3 של אינטל מדגם 8145U. למעבד, הבנוי בארכיטקטורת 14 ננו-מטר, ליבה כפולה במהירות 2.1 גיגהרץ בשגרה (ו-3.9 גיגהרץ במצב טורבו בפעילות אינטנסיבית). זהו מעבד מסדרה שהוכרזה לפני קצת יותר משנה, אבל הוא בהחלט עושה את העבודה. אל תבנו עליו יותר מדי לגיימינג, אבל תפעול שוטף של אופיס, גלישה מרובת טאבים בדפדפן כרום וצפייה בסרטים הוא יודע לעשות ללא גמגומים. לעבודה החלקה והיציבה תורם גם זכרון RAM בנפח נדיב למדי של 8 גיגה ואחסון בנפח 256 גיגה בטכנולוגיית SSD מה שתורם לגישה מהירה לקבצים על המחשב, ולמשך זמן קצר יחסית של התעוררות המחשב משינה. המחשב עצמו שקט רוב הזמן, לא מתחמם באופן מיוחד והמאווררים לא מייצרים רעש שעלול להפריע לסטודנטים אחרים באודיטוריום.

כזה ניסיתי: Lenovo Yoga Book C930

מעטות יצרניות המחשבים הניידים שמרשות לעצמן ללכת למקומות כה אקספרימנלטליים כמו לנובו, לפחות בכל הקשור למקלדות. חלק מהיצירתיות הזו הפכה לסטנדרט, כמו תצורת המקלדת המתהפכת במחשבי היוגה. במקרים אחרים, ההרפתקנות מובילה למוצרים מוזרים וייחודיים כמו יוגה בוק ו-A12, שנשארו אמנם מוצרי נישה, אבל כאלו שללנובו משתלם כנראה להמשיך ולפתח. ה-Yoga Book C930 הוא עוד ניסיון של לנובו לשלב בין משטח כתיבה וציור, לבין מקלדת פיזית, או אם תרצו, קריאת התיגר העדכנית ביותר של לנובו על הצורה המסורתית של מקלדות.

Lenovo Yoga Book C930 (צילום: גד גניר)

כזה יש לי (שנה אחרי): Lenovo YOGA A12

באוקטובר 2016, הכריזה Lenovo על ה-Yoga Book, טאבלט בתצורה המוכרת של סדרת yoga שלה, הכולל מקלדת ייחודית ההופכת למשטח ציור. ה-Yoga Book לא התיימר להוות תחליף למחשב נייד, אבל כלוח ציור המוצמד לטאבלט אנדרואיד משובח, היה לו את הקסם והייחוד שלו. מספר חודשים לאחר מכן, השיקה לנובו את אחיו התאום, המגודל ומעט מוגבל של אותו טאבלט, העונה לשם מלא החדשנות וההשראה "YOGA A12".

אחיו התאום, המגודל ומעט מוגבל של ה-YOGA Book, ה-YOGA A12 (צילום: גד גניר)

על הנייר זה נראה כמו רעיון לא רע. ה-A12 הגיע עם מסך גדול יותר, מפרט טכני די דומה, ואפילו מחיר אטרקטיבי יותר. ובכל זאת, משהו השתבש במעבר מ-Yoga Book הנישתי אך מוערך, ל-A12. לפני שנה פורסמה באתר Android Police  ביקורת עם כותרת שלא משאירה הרבה מקום לספק בנוגע לדעתם על החפיץ הזה: "Lenovo Yoga A12 review: How can so many bad ideas fit in one tablet?". גם ניצן סדן מכלכליסט שפרסם לפני מספר שבועות את הביקורת שלו ל-A12 הביע התלהבות בעיקר מהאומץ שהיה ללנובו להביא מוצר כזה לשוק. בשונה מאנשי משטרת האנדרואיד וסדן שקיבלו אותו לבדיקה בהשאלה למספר שבועות, את ה-A12 שעליו אספר לכם בפוסט הזה קניתי מכספי שלי לפני קצת יותר משנה. למרות שאני מסכים עם רוב הדברים שנכתבו עליו, זו עדיין אחת הרכישות המוצלחות ביותר שביצעתי. איך זה מסתדר?

כזה ניסיתי: Lenovo Yoga 910

בחודש אוקטובר האחרון הוכרז ה-Yoga 910, ממשיך דרכו של אחד המחשבים הפופולאריים ביותר של לנובו בשנה שעברה, ה-Yoga 900. סביר להניח שלא שמתם לב לכך, מאחר ואת רוב הכותרות תפסו מחשבי המקבוק פרו החדשים של אפל, שהוכרזו חמישה ימים לפני כן. ל-Yoga 910 אין את פס המגע המלהיב של מחשבי המקבוק פרו, אבל עדיין מדובר במחשב חזק מאוד שמגיע בעיצוב מרשים מאוד. מאחר ואני אוהב מחשבים כאלו, ומאחר וה-Yoga 910 כבר הספיק לקבל ביקורות מאוד אוהדות, לקחתי אותו לבדיקה. קיללתי אותו לא מעט אבל גם מאוד נהניתי ממנו ובסופו של דבר הגעתי להחלטה מה אני חושב לגביו.

מערכת הצירים הייחודית של לנובו, Yoga 910 (צילום: גד גניר)

כזה ניסיתי: Lenovo Yoga Book

טאבלטים, בצורתם המודרנית הם יצורים שכל יעודם הוא צריכת תוכן, על מסך גדול יותר מזה של הסמארטפון שלכם. היעוד הזה הוא גם מה שחרץ את גורלם בתוך תקופה קצרה. הם היו להיט כשנתיים שלוש, ואז אנשים הפסיקו לקנות אותם מסיבה פשוטה: כדי לצרוך תוכן אינטרנטי שהוא בעיקרו תמונות, וידאו וטקסט, אין צורך בחומרה הכי עדכנית שיש. מאחר וטאבלטים לא עוברים בדר"כ את ההתעללות שעוברים הסמארטפונים שלכם, הצורך לשדרג אותם בשל בלאי יורד גם הוא באופן משמעותי. זה לא גרם ליצרניות להפסיק לייצר טאבלטים או אפילו להפסיק להשיק טאבלטים חדשים, אבל אין ספק שהקטגוריה הזאת זוכה להרבה פחות דחיפה מהיצרניות בשנים האחרונות.

Lenovo Yoga Book (צילום: גד גניר)

חלק מהיצרניות הבינו זאת כבר לפני כמה שנים וניסו להפוך את הטאבלטים ליצורים פרודוקטיביים יותר. אחד מראשוני הטאבלטים מבוססי האנדרואיד, הטרנספורמר הראשון של אסוס, היה הטאבלט הראשון ששווק ככלי ליצירת תוכן ולא רק לצריכתו וצויד לשם כך במקלדת נתיקה. סדרת ה-Note של סמסונג כללה בתקופה מסויימת גם טאבלטים עם סטיילוס וגם האייפד פרו הושק יחד עם מקלדת ואפילו סטיילוס משלו, כדי ליצור את הרושם שמדובר בקצת יותר מסתם טאבלט גדול. ה-Lenovo YogaBook שהוכרז בספטמבר האחרון בעולם, והגיע לאחרונה לישראל לוקח את נושא הפרודוקטיביות לכיוון קצת שונה.

כזה ניסיתי: Lenovo Ideapad 510S -14

בשנת 2005 רכשה לנובו הסינית את חטיבת ייצור המחשבים הניידים של IBM ואת המותג העסקי המצליח שלה, Thinkpad. שלוש שנים לאחר מכן, הציגה לנובו מותג חדש של מחשבים ניידים משלה, IdeaPad שנשען על הפופולריות של הסדרה העסקית, אך פונה לשוק הפרטי ומציע גם תמחור מתאים יותר לקהל הרחב. ה-Ideapad 510S היה התשובה של לנובו לבקשה שלי לקבל לבדיקה מחשב שמתאים לסטודנטים/תלמידים. הוא אולי לא מרשים חיצונית כמו ה-HP Pavilion X2 שבדקתי כאן לאחרונה, אך הוא זול ממנו משמעותית ולפחות על הנייר הוא מסתמן כמחשב אמיתי לכל דבר, עם מפרט שאמור להספיק עבור מי שלא זקוק ליכולות עיבוד חזקות במיוחד או כוח גרפי משמעותי.

Lenovo Ideapad 510S - 14 בתמונה שלא נותנת לכם יותר מידע על איך נראה המחשב ובכך מסקרנת אתכם להמשיך הלאה (צילום: גד גניר)

כזה יש לי: Lenovo Yoga 300

דנה וולמן , עורכת ב-Engadget וסוקרת מחשבים ניידים, כתבה לפני שנה בדיוק טור על חיפושיה אחר מחשב נייד לעצמה. היא שיתפה שם את הקוראים בכך שלאחר שנים בהם ידעה להמליץ לכולם על מחשבים ניידים, קשה לה מאוד לבחור לעצמה מחשב שילווה אותה בשנים הקרובות. במסגרת התפקיד שלה היא בודקת מחשבים ויודעת לזהות יתרונות אך גם ובעיקר חסרונות. כשזה הגיע לשלב שבו היא צריכה לקנות מחשב לעצמה, החסרונות האלו צפו, היא לא הצליחה להחליט במה לבחור, וכל התהליך הזה הפך לסיוט מבחינתה. למה נזכרתי דווקא בטור הזה? ובכן, לפני חודש וחצי בערך, ה-Asus Transformer Book T100 שלי החל להראות סימני עייפות: זה התחיל מקשיים בהתמודדות עם אתגרים שבעבר הצליח להתמודד איתם בקלות. עבודה עם מספר רב של לשוניות פתוחות ב-Chrome מנעה ממני לעשות כל דבר אחר עם המחשב. עריכת תמונות הפכה לסיוט וחייבה אותי לעבוד על תמונה אחת בנפרד בכל פעם, וגם הסוללה, אחת מנקודת החוזק של המחשב הזה, החלה להתעייף. החלטתי לפרמט אותו, התקנתי עליו Windows 10 מחדש, נקי, בלי תוספות למיניהן של אסוס, ולמשך מספר ימים הוא עבד לא רע. אפילו הסרתי ממנו את Office, כדי להקל עליו.

ספוילר - Yoga 300, המחשב שקניתי בסופו של דבר (צילום: גד גניר)

מספר ימים לאחר הפירמוט, החלו לצוץ בעיות חדשות: קליטת הרשת נחלשה בצורה משמעותית, ואפילו המקלדת החלה לזייף ולפספס הקשות שלי. אנשים נורמליים שונאים מצבים כאלו. בשבילי, סימני גסיסה של גאדג'ט זו סיבה למסיבה, או יותר נכון, תירוץ טוב לקנות חדש. אני אוהב לקנות, יש לי בראש תמונה די ברורה של המחליף של כל חפיץ בחיי בכל רגע נתון, והבלוג הזה רק מתדלק את ההתנהגות הזאת.

כזה ניסיתי: Lenovo Phab Plus

לפני קצת יותר משנתיים קיבלתי לידיי את ה-Xperia Z Ultra של סוני לבדיקה. היה זה פאבלט עם מסך עצום בגודלו: 6.4 אינטש. עד לפני מספר שבועות הוא עוד החזיק בשני תארים: הסמארטפון הגדול ביותר שאי פעם בדקתי, והסמארטפון הכי פחות נוח שבדקתי. ואז, לפני מספר שבועות הגיע אליי ה-Lenovo Phab Plus, אחד משני פאבלטים זולים יחסית שלנובו החליטה להעלות לישראל. ה-Phab Plus הוא הפאבלט עם המפרט הטכני המעט יותר חזק מבין השניים, והמסך הקטן יותר מבין השניים של לנובו, "רק" 6.8 אינטש (השני מגיע עם מסך בגודל 6.95 אינטש). האם לנובו מצאה את הנוסחה שתהפוך פאבלט עם מסך בגודל כזה לסמארטפון שנוח להשתמש בו? בהחלט לא. ועדיין, יש אנשים שהוא דווקא יכול להתאים להם מאוד, ולא, אני לא מדבר בהכרח על קהילת הענקים בישראל.

Lenovo Phab Plus (צילום: גד גניר)

ה-Phab Plus עושה שימוש במעבד מדגם Snapdragon 615. הפעם האחרונה בה נתקלתי במעבד הזה היתה לפני יותר משנה כשבדקתי את ה-Desire 820 של HTC. בזמנו, התרשמתי ממנו מאוד לטובה, למרות שסדרה 6XX אינה סדרת הדגל של מעבדי החברה. ל-Snapdragon 615 יש 8 ליבות: ארבעה מהירות יותר, הפועלות במהירות של 1.5 גיגהרץ, וארבע במהירות 1 גיגהרץ. שנה לאחר מכן קוולאקום הספיקה כבר להוציא מעבדים מתקדמים יותר בסדרה, והשימוש במעבד "ישן" יחסית אך מסדרה יותר חזקה, אמור למצב את ה-Phab Plus כמכשיר עם מפרט נדיב יחסית למחירו (כפי שזה גם ב-ZUK Z1 וב-OnePlus X). זכרון ה-RAM של המכשיר עומד על 2 גיגה, וזכרון האחסון המובנה עומד על 32 גיגה. את הזכרון ניתן להרחיב באמצעות כרטיס MicroSD בנפח של עד 64 גיגה נוספים, או לחילופין לוותר על אפשרות ההרחבה ובמקומה לעשות שימוש בשני כרטיסי סים. 

כזה ניסיתי: Lenovo 100S Chromebook

אם נדרג את אלו שעלייתם ארצה התעכבה, מחשבי ה-Chromebook יתפסו מקום של כבוד בין נתן שרנסקי, אידה נודל ובני הפלשמורה. המחשב שאני קיבלתי לבדיקה, ה- Lenovo 100S Chromebook אמנם נמצא בשוק החל מסוף שנת 2015, אך גוגל הכריזה על תחילת הפרוייקט שלה לפיתוח מערכת הפעלה למחשבים עוד בשנת 2009 , ובשנת 2011 ניתן היה כבר לקנות את המחשבים הראשונים שמריצים אותה.

ְשכולם ידעו שיש לכם Chromebook, לוגו מערכת ההפעלה Chrome OS על החלק החיצוני של ה-Lenovo 100S (צילום: גד גניר)

לפני שאגיע למחשב עצמו, קצת סדר בדברים. Chromebook הוא מחשב נייד המריץ את מערכת ההפעלה Chrome OS המפותחת ומעודכנת ע"י גוגל. Chrome OS היא נגזרת של מערכת ההפעלה Chromium OS המפותחת בקוד פתוח, וקוד המקור שלה זמין להורדה לצורך פיתוח עצמאי. מאחר וגוגל מעוניינת לעודד אותנו המשתמשים לעשות שימוש בעיקר בשירותי הרשת שלה, כל מערכת ההפעלה מבוססת על מידע הנשמר בענן, ו-99% מהפעולות שתבצעו דרך המחשב הזה מבוצעות דרך הדפדפן. למעשה, שתי הפעולות היחידות שאינן מתבצעות דרך הדפדפן (Chrome, אם לא הבנתם עד כה), הן שיטוט במנהל הקבצים וניגון מדיה. למערכת הפעלה המבוססת על דפדפן יש גם יתרונות וגם חסרונות על פני מערכות הפעלה קונבנציונליות, והתשובה לשאלה האם המחשב הזה שימושי עבורכם היא שאלה שתלויה בסוג השימוש שלכם במחשב.

כזה ניסיתי: ZUK Z1

הוא חולק מפרט דומה מאוד לזה של ה-OnePlus One, כמוהו, הוא גם מגיע ממותג משנה של יצרן גדול, נמכר במחיר מאוד הוגן, והצליח בחודשים האחרונים לייצר רמת עניין מרשימה ביותר בפורומים וקבוצות פייסבוק העוסקות במכשירים סיניים: הכירו, ה-Z1 של ZUK מותג מבית לנובו שעשה עליה ארצה לפני מספר שבועות ונחת אצלי לאחרונה. מה זה מותג משנה? במקרה של ה-ZUK זוהי חברה שלנובו בחרה להשקיע בה, ובמסגרת שיתוף הפעולה הזאת, מטילה לנובו את חסותה על המכשיר הזה, הלוגו שלה אפילו מופיע באריזה, אך היא מקפידה שלא להזדהות כיצרנית שלו.

Zuk Z1 (צילום: גד גניר)

כאמור, המפרט הטכני של ה-ZUK Z1 זהה לזה של גרסת ה-64 גיגה של ה-OnePlus One. זהו מפרט שאמנם לא מאפשר להגדיר אותו בתחילת שנת 2016 כמכשיר דגל, אולם עדיין מדובר במפרט חזק עבור מכשיר ביניים. המעבד של ה-ZUK Z1 הוא ה-Snapdragon 801, אותו מעבד שניתן היה למצוא ברוב מכשירי הדגל של שנת 2014. נפח זכרון ה-RAM עומד על 3 גיגה, וזכרון האחסון שאינו ניתן להרחבה עומד על נפח מכובד של 64 גיגה. לרוב, לא נהוג לעשות שימוש במעבד מדור קודם במכשירי ביניים. היצרניות שרוצות לקלוע לטווח מחיר מסוים מעדיפות לקחת מעבד מסדרה נמוכה יותר אבל עדכנית יותר של הדור הנוכחי של אותו יצרן מעבדים. רוב מכשירי רמת הבינים של הדור הנוכחי עושים שימוש במעבדים העדכניים ביותר מסדרה 600 של קוואלקום (למעט ה-OnePlus X שמכיל גם הוא את המעבד הזה). האם כמשתמשים, זה אמור לשנות לנו משהו? לא ממש, לפחות לא בשנה-שנתיים הקרובות. ה-801 הוא מעבד בעל ארבע ליבות במהירות 2.5 גיגהרץ כל אחת וגם שנתיים לאחר הגעתו לשוק, עדיין מדובר במעבד מצוין שלפחות במקרה של ה-ZUK Z1 קשה להבחין בהבדל ניכר בתפקוד בינו לבין מעבדים חדשים יותר וחזקים יותר על הנייר. כל החומרה המצויינת הזאת מריצה את Cyanogenmod, מערכת הפעלה מבוססת אנדרואיד בגרסה 12.1, אשר מקבילה לגרסה 5.1.1 הרשמית של מערכת ההפעלה של גוגל.

כזה ניסיתי: Lenovo Ideacentre Stick 300

כמעט שנה חלפה מאז הכריזה אינטל על ה-Compute Stick. אם טרם יצא לכם להכיר, כשמו כן הוא: מחשב, בצורת מקלון קטן. כלפי חוץ הוא מזכיר Disc On Key, אך הוא מתחבר לכניסת ה-HDMI ולא ל-USB.  בסמוך להכרזה של אינטל, הודיעה לנובו גם היא על השקה של מחשב בפורמט הזה, ה-Ideacentre Stick 300 ובניגוד למחשב של אינטל, את זה של לנובו קיבלתי לבדיקה.

Lenovo Ideacentre Stick 300 (צילום: גד גניר)

מי בעצם צריך את המחשב שלו על מקלון? אם תשאלו את אינטל, יש למחשב הזה שוק שמצדיק את הפורמט הזה. את המחשב הזה תוכלו לקחת למקומות אליהם לא תרצו או לא תוכלו לקחת מחשב נייד. פשוט חברו אותו למסך מזדמן, מקלדת ועכבר והרי לכם דסקטופ לכל דבר. מעוניינים לעשות עם הטלויזיה בסלון קצת יותר? חברו אליה את ה-Ideacentre. הרעיון של דונגלים שמתחברים למסך חיצוני ומרחיבים את הפונקציונליות שלו אינו חדש. ראשיתה של קטגוריית הסטרימרים מבוססי האנדרואיד היתה בדונגלים מהסוג הזה שהפכו טלויזיות "טיפשות" לטלויזיות חכמות. לאינטל זה לקח קצת יותר זמן להתאים את עצמה לקונספט הזה, אבל כמו שזה נראה כרגע, יותר ויותר יצרניות יתחילו להציג את הגרסאות שלהן למוצר הזה שלא רק יהפוך את הטלויזיות שלכם לחכמות יותר, אלא למחשב של ממש. המפרט הטכני של ה-idea centre מזכיר את זה של טאבלטים מבוססי ווינדוס מהשנתיים האחרונות כדוגמת ה-Transformerbook T100, ה-Tosiba Sattelite Click Mini 8.9 ואחרים. הוא כולל מעבד מסדרת Atom, מדגםZ3735F, זכרון RAM בנפח 2 גיגה מסוג DDR3, וזכרון אחסון בנפח של 32 גיגה. אין בו יותר מדי חיבורים. בנוסף לחיבור ה-HTDMI הסטנדרטי, יש לו כניסת USB אחת בלבד, קורא כרטיסי MicroSD וכניסת Micro USB המיועדת לספק כוח ל-Ideacentre Stick 300 באמצעות שנאי חיצוני. ה-Idea Centre 300 הגיע אליי כשווינדוס 10 כבר מותקנת עליו וכך נחסך ממני הצורך לשדרג אותו מ-Windows 8.1 בעצמי.

כזה ניסיתי: Lenovo Yoga 3 Pro

המסקנה העיקרית שלי לגבי ה-Yoga 2 של לנובו שבדקתי לפני חצי שנה היתה שכטאבלט הוא לא היה ממש נוח, אבל כמחשב נייד הוא עושה עבודה מצויינת. לפני מספר שבועות קיבלתי את ה-Yoga 3 Pro . לא מדובר בממשיך דרכו הישיר אם כי בתת סדרה מתקדמת יותר, יקרה יותר, אך גם דקיקה וסקסית יותר.

Lenovo Yoga 3 Pro במצב "אוהל" (צילום: גד גניר)

ה-Yoga 3 Pro הוא קודם כל אולטראבוק. הוא עונה על כל הקריטריונים הטכניים הדרושים כדי להחשב ככזה ומבוסס על מעבד מסדרת Intel Core M (מדגם 5Y71) בעל שתי ליבות במהירות 1.2 גיגהרץ כל אחת.  Core M, למקרה ופספסתם את ההיכרות שעשיתי עם סדרת המעבדים הזאת כשבדקתי את ה-Asus UX305, היא סדרת מעבדים חדשה של אינטל אשר מיועדת לספק ביצועים טובים אך מתאפיינת במימדים קומפקטיים במיוחד שיאפשרו את שילובם של המעבדים האלו בטאבלטים ובמחשבים דקיקים כמו ה-Yoga 3 Pro, וכמו כן מתפאיינים בפליטת חום נמוכה, מה שמייתר את הצורך במאווררים רועשים. זכרון ה-RAM בכל הדגמים עומד על נפח של 8 גיגה, כרטיס המסך הוא HD5300, כרטיס מסך מובנה מבית אינטל, וזכרון האחסון עומד על 256 או 512 מגה בטכנולוגיית SSD. לא מפתיע שעם מפרט כזה, ה-Lenovo ביצע כל מה שרציתי שיבצע ללא סימני גמגום או השהייה.

כזה ניסיתי: Lenovo Yoga Tablet 2 Pro

נתוני המכירות הסופיים של שוק הטאבלטים לשנת 2014 מציגים עליה מתונה באופן מצטבר, אך התבוננות מעמיקה יותר בנתונים מגלה כי ברבעון האחרון של שנה שעברה חלה דווקא ירידה במכירות. כפי שיוכל שמעון פרס לספר לכם, מי שלא שם לב למגמות בשטח, מוצא את עצמו בסופו של דבר מפסיד בצורה כואבת במיוחד. על מנת לעצור את מגמת הצניחה במכירות, יצרניות הטאבלטים נאלצות להשיק טאבלטים זולים יותר, או לחילופין טאבלטים ייחודיים שיתבלטו על פני השאר. ה-Lenovo Yoga Tablet 2 Pro שייך לקבוצה השנייה, מתהדר במפרט חזק יחסית, במימדים נדיבים ובתוספת שאני אישית לא נתקלתי בה באף טאבלט אחר, מקרן מובנה.

Lenovo Yoga Tablet 2 Pro (צילום: גד גניר)

נחזור רגע שנה אחורה. בצעד ש-99% ממנו נשמעים כמו תרגיל יחצ"ני, הציגה לנובו בסוף שנת 2013 את מהנדס המוצר החדש שלה, אשטון קוצ'ר. באופן אירוני, קוצ'ר גילם את מייסד חברת אפל בסרט שעלה לאקרנים כארבעה חודשים לפני כן. התוצר של החיבור בין הכוכב הראשי של אחד הסרטים הגרועים ביותר באותה שנה, למחלקת התכנון של לנובו, היה ה-Yoga Tablet, טאבלט אנדרואיד המצויד ברגלית נפתחת בחלקו התחתון, עליה מסוגל הטאבלט להשען. ביג פאקינג דיל.

באוקטובר 2014, באופן מפתיע, אשטון קוצר עדיין עבד בלנובו. באותו חודש הוצג הדור הבא של הטאבלטים האלו, ה-Lenovo Yoga Tablet 2 Pro. צורתו הכללית נשארה דומה, עם הרגלית הנפתחת, אך מדובר כעת בטאבלט ענק עם מסך בגודל 13.3 אינטש, וכאמור מקרן, אליו נגיע מאוחר יותר. לנובו בנתה את ה-Yoga Tablet 2 Pro סביב מעבד אינטל מסדרת Atom, מדגם Z3745, מעבד בעל ארבע ליבות במהירות של 1.33 גיגהרץ במצב רגיל, במהירות של 1.86 גיגהרץ במצב Burst, טכנולוגייה ייחודית למעבדים של אינטל במעבד הספציפי הזה נתקלתי ב-AsusTransfomerBook TF103c, וגם ב-Acer Switch 10. זכרון ה-RAM של ה-Lenovo Yoga Tablet 2 Pro עומד על נפח של 2 גיגה, יש לו זכרון אחסון מובנה בנפח של 32 גיגה, וניתן להרחיב נפח זכרון זה באמצעות כרטיס זכרון MicroSD. על הנייר, המעבד הזה לא מהחזקים בשוק, אך ב-Yoga Tablet 2 Pro הוא בהחלט עושה את העבודה. חויית השימוש בטאבלט חלקה, יציבה ומהירה. מדי פעם נתקלים בהשהיות מסוימות, או בגמגומים באנימציות, אך מדובר במשהו שקורה לעיתים רחוקות מאוד. נתקלתי גם מפעם לפעם בבעיות רשת - בעיקר בסרטוני יוטיוב שנעצרים לטעינה נוספת. גם כאן מדובר בתקלות שחזרו על עצמן לעיתים רחוקות בלבד, וכנראה מספר עדכוני גרסא שהטאבלט קיבל במהלך שהותו אצלי סידרו את העניין לחלוטין.

כזה ניסיתי: Lenovo Yoga 2 13

הרבעון השלישי של 2014 האיר פנים ללנובו בישראל. מכון המחקר IDC ישראל קבע כי מכירות הלפטופים של היצרנית הסינית בישראל עלו בכ-50.5%, והיא הצליחה לתפוס נתח של כ-31.9 אחוזים מסך כל מכירות הלפטופים בישראל בתקופה זאת. כל זאת קורה על רקע מגמת התאוששות מסויימת של שוק הלפטופים וצמיחה במכירות, כ-11.7 אחוז יותר ממה שנמכרו ברבעון המקביל בשנה שעברה. הנתונים האופטימיים האלו לשוק הלפטופים בכלל וללנובו בפרט הביאו אותי לראשונה מזה זמן רב לקחת לבדיקה מחשב נייד, את ה-Lenovo Yoga 2.

Lenovo Yoga 2 13, מצב אוהל (צילום: גד גניר)

סדרת היוגה של לנובו כוללת טאבלטים מבוססי Windows, טאבלטים מבוססי אנדרואיד ומחשבים ניידים רגילים. הפוסט הזה עוסק כאמור ב-Lenovo Yoga 2 13, מחשב נייד שייחודו, כמו קודמו הוא האפשרות להסיט את המסך בזוית של כמעט 360 מעלות. כאשר המקלדת מקופלת לחלוטין מאחורי המסך ניתן להשתמש בו כמו בטאבלט לכל דבר. אם תרצו, לנובו גם מציעה מצב בינים שנקרא בשם "אוהל", המאפשר לפתוח את המסך בזוית של למעלה מ-270 מעלות, ולהניח אותו בצורה שמזכירה, ובכן, אוהל. התצורה הזאת טובה בעיקר להצגת מצגות, סרטים, תמונות או כל דבר אחר שלא דורש גישה מהירה למקלדת. עוד מצב לא שגרתי שבו אתם יכולים להציב את ה-Yoga 2 הוא מצב "סטנד", שבו המחשב יושב על המקלדת ההפוכה, וגם הוא מיועד להצגת דברים שונים על המסך, לנפח את מספר התנוחות שהמחשב הזה מסוגל לעשות ולהצדיק את השם Yoga. אגב, במעבר בין התנוחות השונות, מופיעה הודעה קטנה על המסך שמספרת למשתמשים איך קוראים לתנוחה שבה הם הציבו את המחשב, וממליצה על אפליקציות שמתאימות לשימוש בתנוחה הזאת.

כזה ניסיתי: Lenovo Miix 2 10

החיבה הגדולה שיש לי לטאבלטים היברידיים (טאבלטים המגיעים עם מקלדת הניתנת לפירוק) קשורה כנראה לעובדה שכמו רבים אחרים, עדיין לא הפנמתי באמת מה צריך לעשות עם טאבלט. זה לא משנה את העובדה שה-Asus Transformer Book T100 באמצעותו נכתבו רובם המוחלט של הפוסטים, הוא  כלי עבודה נפלא שמשרת את מטרותיי, בכל הקשור לכתיבת הבלוג הזה. ולמרות זאת, זה שקניתי את ה-T100, זה לא אמור להפריע לי להתעניין בטאבלטים אחרים דומים לו, מיצרניות אחרות. אחד המתחרים הגדולים והמוכרים יותר בשוק המאוד ספציפי הזה הוא ה-Lenovo Miix 2 10.

Lenovo Miix 2 10 (צילום: גד גניר)

השורות הבאות, בהן אדבר על המפרט הטכני של ה-Miix 2 מיועדות בעיקר לאלו מכם שהמילים "כמו ה-T100 שלי" לא אומרות יותר מדי. מעבד ה-Atom Z3740  אותו ניתן למצוא ב-Miix 2, פועם גם בליבם של שורה ארוכה של טאבלטים מבוססי Windows 8, ומאפשר להם להריץ את מערכת ההפעלה במלואה (ולא את גרסתה המוגבלת - RT). המעבד הזה עובד במהירות 1.33 גיגהרץ, וניתן למצוא אותו גם ב-ToshibaEncore, וגם ב-AsusVivoTab Note 8 שגם בהם התנסיתי בעבר. בדר"כ, המעבד הזה מגיע כשהוא משודך ל-2 גיגה זכרון RAM וכונן SSD. בכל שאר הטאבלטים שבדקתי עד כה כונן ה-SSD הגיע בנפח של 32 גיגה, אך כאן הוא מגיע עם כונן SSD בנפח כפול- 64 גיגה. מבחינת ביצועים אין כאן הפתעות. רוב הזמן הוא עובד חלק, מריץ את ווינדוס 8.1 ללא בעיות מיוחדות, ומגיב במהירות לכל פעולה. מצד שני, זכרון ה-RAM המגיע בנפח של 2 גיגה בלבד הוא לעיתים קרובות צוואר הבקבוק ב-Miix 2 כפי שהוא גם בטאבלטים אחרים. פירוש הדבר הוא שאם נסחפתם בדרישות שלכם מהטאבלט, תקבלו אזהרה כי עליכם לסגור חלק מהיישומים. לי אישית זה קרה כשניסיתי לערוך מספר תמונות במקביל בתוכנת Paint.net (לא התיימרתי לנסות לעבוד על מחשב עם מפרט כזה על פוטושופ). לא נעים, אבל גם לא נורא. כשעובדים עם יצור כזה, צריך לזכור שמדובר במחשב ברמה של נטבוק לכל היותר, לא מחשב אמיתי. זה מתבטא במחיר שאתם משלמים עליו ומתבטא גם ביתרונות אחרים בהם אדון אח"כ.