בשנת 2016, המותג הסיני OnePlus החליט לעבור למודל השקות חדש. לאחר פלירט קצרצר עם מכשיר ביניים (OnePlus X) , חזרה החברה להשיק אך ורק מכשירי דגל, רק שבמקום להסתפק באחד בשנה, היא הבינה ששוק האנדרואיד התחרותי דורש השקה של מכשיר דגל חדש פעם בחצי שנה. באיזור חודש מאי מוכרז מכשיר הדגל העיקרי של החברה, וקצת פחות מחצי שנה לאחר מכן מוכרזת גרסה מעודכנת הכוללת בתוכה שיפורים וניסיון להתיישר עם טרנדים שצצו בינתיים בשוק. הגרסה הזאת מסומנת כבר שלוש שנים באות "T". במעבר מ-OnePlus 3 ל-OnePlus 3T המכשיר שודרג בעיקר מבפנים: הוא קיבל ערכת שבבים מעודכנת וסוללה בעלת קיבול גדול יותר. במעבר בין OnePlus 5 ל-5T השינויים הבולטים היו בעיקר חיצוניים: מעבר למסגרות מסך דקיקות יותר והגליה של קורא טביעות האצבעות אל גב המכשיר כתוצאה מכך. איזה סוג של שינויים מביא איתו ה-6T, המכשיר החדש ביותר של החברה? קצת משני הסוגים.
 |
| OnePlus 6T (צילום: גד גניר) |
ערכת השבבים של ה-6T נותרה אותה אחת שאיתה הגיע ה-6: ה-Snapdragon 845, ערכת השבבים החזקה ביותר של קוואלקום, שמונה ליבות, ארבע מתוכן לפעילות אינטנסיבית במהירות 2.8 גיגהרץ, ועוד ארבע במהירות 1.7 גיגהרץ לפעולות יומיומיות. השינוי המשמעותי הוא בקונפיגורציות הזכרון והאחסון בהן ניתן לקבל את המכשיר. הגרסה הבסיסית והזולה ביותר מגיעה עם שילוב של 6 גיגה RAM ו-128 גיגה אחסון. הגרסאות היותר יקרות מגיעות עם 8 גיגה RAM ו-128 או 256 גיגה אחסון. בכל הגרסאות, כרגיל אצל OnePlus, לא ניתן להרחיב את נפח האחסון המובנה. לשם השוואה, הגרסה הבסיסית ביותר של ה-OnePlus 6 הגיעה עם 64 גיגה אחסון בלבד, נפח צפוף מעט במונחי 2018. מי שרצה מעבר לזה צריך היה להוסיף כסף ולרכוש גרסה שמגיעה גם עם זכרון RAM בנפח 8 גיגה, נפח שאין לו משמעות או יתרון ממשי נכון להיום בשימוש יומיומי במכשיר. באופן לא מפתיע, לא ביחס למפרט הטכני ולא ביחס לרקורד של OnePlus, ה-6T הוא בין המכשירים המהירים והיציבים שאי פעם בדקתי. הכל עובד חלק, מהר מאוד וללא זכר לבאגים כלשהם. זה מפרט שמעבר לעבודה יומיומית, יאפשר לכם להריץ חלק כל מה שקיים כיום בחנות האפליקציות של גוגל, כולל משחקים עם גרפיקה מורכבת בהגדרות התובעניות ביותר, והוא אכן עושה זאת.