מרגע שהשואב הרובוטי נכנס אל חיינו, סיגלתי לעצמי ריטואלי קבוע ודי מטופש: לאחר שסיים את עבודתו אני מפרק את מיכל האיסוף ומציג אותו לשאר בני המשפחה על מנת שישתאו כמוני מכמויות האבק שאסף מרחבי הבית. בכל פעם מחדש הם אכן משתאים וכולנו מקבלים אישור מחדש לכך שההחלטה לקנות רובוט שכזה היתה החלטה נבונה וחשובה. +Roomba i7 בא להרוס לנו את הרגע המשפחתי הקסום הזה ולפתור בעיה שמדירה שינה ממיליוני אנשים ברחבי העולם הראשון: הוא מרוקן בעצמו את מיכל האיסוף. איך הקסם הזה מתבצע? הישות "+Roomba i7" מורכבת למעשה משני חלקים: Roomba i7, ותחנת עגינה ששואבת את הלכלוך שאסף הרובוט. אתחיל ברשותכם מהחלק העיקרי בצמד הזה, Roomba i7 המתקדם והיקר ביותר בקטלוג השואבים הרובוטיים של iRobot.
![]() |
| +iRobot Roomba i7 בתוך תחנת העגינה שלו (צילום: גד גניר) |
מתוקף מעמדו זה בקטלוג החברה, ומתוקף העובדה שבמשך שנים "Roomba" הפך לשם נרדף (או לפחות לנקודת ייחוס) לשואבים רובוטיים באופן כללי, הגעתי אל הביקורת הזאת עם ציפיות גבוהות במיוחד. בחלקן הוא אכן עמד, ובחלקן הוא נחל כשלון מביך. בכל הקשור לשאיבה, i7 בהחלט עושה את העבודה. ב-iRobot טוענים שהוא שואב בעוצמה גדולה פי 10 מזו של הרובוט הבסיסי ביותר של החברה, באמצעות מערכת יניקה העונה לשם המחייב Power Lifting. בנוסף, הוא מצויד בשתי מברשות (בניגוד למברשת אחת, ברוב השואבים האחרים בשוק) שמונעות מהלכלוך "לברוח" תוך כדי פעולה. בקצה השני של המערכת יושבים מסנן שלוכד 99 אחוזים מחלקיקי האבק, העובש, אבקנים וכל לכלוך אחר שאסף, ומונע מהם לחזור אל חלל החדר. אחרי ריצה מוצלחת של Roomba i7 בבית, הבית בהחלט נראה נקי. ברצפות זו לא חוכמה, ורוב הרובוטים יודעים לעשות עבודה טובה. ההבדל בינו לבין השואב הביתי שלי (שעלה בזמנו כשליש ממחירו של ה-+Roomba i7) ניכר בעבודה שלו על השטיחים בבית, שנראו פשוט נקיים הרבה יותר לאחר מעבר שלו עליהם.
