כזה יש לי: Asus X509JA-EJ022T

ידיעה שהתפרסמה לפני שלושה שבועות ב-PC Magazine מצביעה על קפיצה חדה במכירות מחשבים ניידים בעולם ברבעון הראשון של השנה, כך לפי דיווחים של מכוני המחקר IDC ו-Canalys. המציאות החדשה שכפה נגיף הקורונה על שגרת החיים, הביא לכך שאנשים התנפלו על אתרי הקניות ורכשו מחשבים חדשים לטובת עבודה ולימודים מהבית. גם משפחת גניר נכנסה לסטטיסטיקה הזאת, ולפני כחודש, בעודי ממתין במשך דקות ארוכות שמחשב הבית יואיל בטובו לסיים להתעורר ממצב שינה, הודעתי לאשתי שאין ברירה ושעלינו לרכוש לשימושה ולשימוש הבנות מחשב חדש. המחשב שנקנה בסופו של דבר הוא X509JA-EJ022T של אסוס, מחשב שהיצרנית עצמה מגדירה אותו כמחשב Entry Level, נטול שם סדרה נוצץ, משעמם, לא יקר, לא סקסי, ושונה מאוד מרוב המחשבים שאני בודק במסגרת הבלוג.

Asus X509JA-EJ022T (צילום: גד גניר)

מחשב הבית זה מונח חמקמק, כמעט כמו כל סגמנט של מחשבים. בסופו של דבר רכישת מחשב זו פונקציה של תקציב אל מול חומרה. השאלה מה מחשב בית אמור לעשות, ומה החומרה שתאפשר לו לעשות זאת? ובכן, התשובה לשאלה הראשונה פשוטה: לעבוד. מחשב בית בבית משפחת גניר הוא מחשב שצריך להריץ אופיס כראוי, לדעת להתמודד עם כרום, ולהתעורר במהירות ממצב שינה. לא אתגר גדול מדי. לאחר שהוגדר מראש תקציב של 2500 ש"ח להגעה ליעד הזה, יצאתי לשופינג באתרי חנויות המחשבים. המחשב שנבחר הוא בעל מעבר Core i3 מהדור העשירי. אמנם מדובר במעבדים הבסיסיים ביותר במשפחת מעבדי ה-Core I של אינטל, אבל מדובר בדגם עדכני יחסית שלו, i3-1005G1, המתאפיין בביצועים טובים וצריכת חשמל נמוכה. על מה לא הסכמתי להתפשר? על שני צווארי בקבוק קבועים: סוג האחסון וזכרון RAM. לגבי הראשון - ההבדל בין מחשב עם אחסון SSD ומחשב עם דיסק קשיח רגיל בכל הקשור לביצועים, הוא דרמטי, בעיקר בשלב העלייה הראשונית אחרי הדלקה או יציאה ממצב שינה. בלי קשר למעבד, מחשב עם כונן SSD יעלה הרבה הרבה יותר מהר ממחשב עם כונן קשיח רגיל. הנפח במחשב שקניתי עומד על 256 גיגה. זכרון ה-RAM חשוב בשלבים שלאחר מכן, בעבודה עצמה. זכרון RAM בנפח גדול מאפשר ריבוי משימות חלק יחסית, עם מעבר מהיר בין תוכנות פתוחות, ולהתמודד בקלות עם תוכנות שזוללות זכרון מטבען, כמו דפדפן כרום. לפיכך, בחרתי במחשב עם זכרון RAM בנפח 8 גיגה. השילוב הזה של מעבד בסיסי יחסית, אבל זכרון RAM ואחסון SSD מתורגם בפועל למחשב שאכן עולה ומגיב בזריזות, וכיף לעבוד עליו ולבצע בו את הפעולות הבסיסיות שלשמן הוא נועד.

כזה ניסיתי: Asus ZenBook Pro Duo

בכל פעם שמגיע אל ידיי מוצר כמו ה- ZenBook Pro Duo של אסוס, אני נזכר בציטוט הבלתי נשכח של אייל שני "זה או הצלחה ענקית או, רוב הסיכויים - התרסקות איומה". ככה זה כשקוראים תיגר על העקרונות הבסיסיים של עיצוב מחשב נייד ואף מתיימרים לקרוא לו "המחשב של מחר". מה כל כך חריג ב-ZenBook Pro Duo? ובכן, הוא כולל מסך נוסף במקום לא שגרתי, ובעקבות כך חייב סידור קצת שונה של שאר המרכיבים שבדר"כ נהוג למצוא שם. זו לא הפעם הראשונה שאני פוגש מחשב של החברה הטיוואנית שהשתילו בו מסך נוסף. כבר בדקתי מחשב עם מסך מגע קטן בתוך משטח העכבר לפני קצת יותר משנה והשורה התחתונה נטתה קצת יותר לכיוון השלילי בסקאלה של אייל שני. האם ה-Pro Duo הוא הצלחה ענקית או התרסקות איומה? האמת? קצת משניהם.

Asus ZenBook Pro Duo (צילום: גד גניר)

לפני שאגיע למסכים, נתונים טכניים: דגם המחשב הספציפי שהגיע אליי (UX581GV-H2004T) הוא לא הקונפיגורציה החזקה בסדרה, אבל מה שבדקתי רחוק מאוד מלהיות חלש. המעבד הוא Core i7-9750H מהדור התשיעי של אינטל, מעבד שיצא לשוק לפני כחצי שנה. הוא נבנה בארכיטקוטורת 14 ננו-מטר והוא בעל 6 ליבות הפועלות במהירות 2.6 גיגהרץ בשגרה, או במהירות 4.5 גיגהרץ במצב טורבו לפעולות תובעניות במיוחד. זכרון ה-RAM במחשב שבדקתי הגיע בנפח נאה של כ-16 גיגה, והאחסון בטכנולוגיית SSD בנפח 512 גיגה. בנוסף, במחשב שולב כרטיס גרפי מכובד מאוד, NVIDIA® GeForce RTX™ 2060  עם 6 גיגה RAM. באופן לא מפתיע, הביצועים שלו נהדרים. המחשב טס, מתמודד נפלא עם ריבוי משימות, סרטים, עריכת תמונות, וידאו, ובמחיר שהמחשב הזה עולה, אין גם סיבה שתהיה איזושהי בעיה עם הביצועים שלו.

כזה ניסיתי: Lenovo IdeaPad C340

מדי סוף אוקטובר, מתמלאים כל העוסקים בשיווק ומכירת מחשבים ניידים בחיוניות: תחילת שנת הלימודים האקדמאית מאפשרת להם להציג בכל שנה מחדש את הקנדידטים החדשים שלהם לתואר האמורפי "מחשב סטודנטים". למה אמורפי? כי לא דין סטודנט לעיצוב גרפי כדין סטודנט לתקשורת ומדע המדינה, ולא דין סטודנט גיימר בשעות הפנאי כדין סטודנט שמחזיק במעונות דסקטופ חזק ויכול להסתפק במחשב נייד פשוט וזול לצורך הקלדה בלבד בשיעורים. הדרישות הסותרות הביאו במהלך השנים להיווצרותה של הגדרה לא ברורה במיוחד של מחשב לסטודנטים, משהו שמזכיר קצת את הניסיון להבין את רצון הבוחר הישראלי:  מחשב סטודנטים הוא מחשב לא יקר במיוחד (כי לסטודנטים אין כסף), לא חזק במיוחד (כי סטודנטים צריכים בעיקר אופיס ומה שמחוץ לשעות הלימודים לא רלוונטי) לא כבד וגדול במיוחד (כדי שניתן יהיה להסתובב איתו בתיק גב), ועם סוללה חזקה (למקרה שלא יתמזל מזלו של הסטודנט לשבת ליד שקע חשמל) כדי לצלוח את יום הלימודים. 

Lenovo IdeaPad C340 (צילום: גד גניר)

ה-IdeaPad C340 של לנובו מנסה לסמן וי על כל הסעיפים שציינתי, אבל על הדרך גם לפנק בכמה אקסטרות קטנות. בסעיף המפרט הטכני, היחידה שקיבלתי לבדיקה בהחלט מספקת את הכוח הדרוש ליצור הכלאיים אליו מכוונות משווקות המחשבים הניידים כשהן חושבות על סטודנטים: המעבד הוא Core i3 של אינטל מדגם 8145U. למעבד, הבנוי בארכיטקטורת 14 ננו-מטר, ליבה כפולה במהירות 2.1 גיגהרץ בשגרה (ו-3.9 גיגהרץ במצב טורבו בפעילות אינטנסיבית). זהו מעבד מסדרה שהוכרזה לפני קצת יותר משנה, אבל הוא בהחלט עושה את העבודה. אל תבנו עליו יותר מדי לגיימינג, אבל תפעול שוטף של אופיס, גלישה מרובת טאבים בדפדפן כרום וצפייה בסרטים הוא יודע לעשות ללא גמגומים. לעבודה החלקה והיציבה תורם גם זכרון RAM בנפח נדיב למדי של 8 גיגה ואחסון בנפח 256 גיגה בטכנולוגיית SSD מה שתורם לגישה מהירה לקבצים על המחשב, ולמשך זמן קצר יחסית של התעוררות המחשב משינה. המחשב עצמו שקט רוב הזמן, לא מתחמם באופן מיוחד והמאווררים לא מייצרים רעש שעלול להפריע לסטודנטים אחרים באודיטוריום.

כזה ניסיתי: Dell Inspiron 7590

אחד המשתנים העיקריים בהחלטה של מבקר חפיצים האם לקחת מוצר כלשהו לביקורת הוא האם הוא מעניין. זה לא רק העניין האגואיסטי האישי שלי במוצר שעליו אני כותב. בסופו של דבר ישנם גם קוראים במשוואה, ועליי לחשוב איך אני מייצר עניין בהררי המילים שאני שופך כאן. במחשבים ניידים, העניין הזה הוא בדר"כ משהו ייחודי או טרנד אופנתי: מסך מגע בתוך משטח העכבר, טאצ' באר, תצורת 2 ב-1, מערכת הפעלה שונה, אפילו עיצוב דקיק או גימור ייחודי, כל אלו הם אטרקציות עבור קונים פוטנציאלים, ואחד התפקידים שלי כמבקר  הוא לנסות ולקבוע האם אכן מדובר בחידוש ממשי שישנה את הדרך שבה אנחנו עובדים עם המחשבים האלו, או לחילופין, מחלקת שיווק היתה יעילה יותר ממחלקת הפיתוח.

Dell Inspiron 7590 (צילום: גד גניר)

העניין הוא שמתחת לגימיקים האלו יש מחשב, מכשיר עבודה שצריך לספק חויית שימוש נאותה למשימות יומיומיות, מה שמוביל ביקורות רבות לתהייה המסכמת האם ניתן היה לוותר על הגימיק הזה, האם זה היה תורם לחויית השימוש, והאם אין אופציות פחות נוצצות בשוק שמציעות את אותה חוייה בסיסית במחיר נמוך יותר. ה-Dell Inspiron 7590 שבדקתי לאחרונה הוא בדיוק האופציה הלא נוצצת שעליה אני מדבר.

כזה ניסיתי: Lenovo Yoga Book C930

מעטות יצרניות המחשבים הניידים שמרשות לעצמן ללכת למקומות כה אקספרימנלטליים כמו לנובו, לפחות בכל הקשור למקלדות. חלק מהיצירתיות הזו הפכה לסטנדרט, כמו תצורת המקלדת המתהפכת במחשבי היוגה. במקרים אחרים, ההרפתקנות מובילה למוצרים מוזרים וייחודיים כמו יוגה בוק ו-A12, שנשארו אמנם מוצרי נישה, אבל כאלו שללנובו משתלם כנראה להמשיך ולפתח. ה-Yoga Book C930 הוא עוד ניסיון של לנובו לשלב בין משטח כתיבה וציור, לבין מקלדת פיזית, או אם תרצו, קריאת התיגר העדכנית ביותר של לנובו על הצורה המסורתית של מקלדות.

Lenovo Yoga Book C930 (צילום: גד גניר)

כזה ניסיתי: Toshiba PORTÉGÉ X30T-E

בימים בהם החשכ״ל (משרד החשב הכללי במשרד האוצר, הכירו) לא עוסק בהוצאותיה של משפחת נתניהו, הוא מהווה גוף מקצועי שמחליט על רכש ציוד עבור עובדי המדינה, החל מהמקום בו משרדי הממשלה אמורים לרכוש את הציוד, וכלה בסוג הציוד הספציפי, בהתאם למכרזים מסודרים. חברות שמצליחות להכנס לרשימה האקסלוסיבית הזאת דואגות ליח״צן את ההישג, וכך עשתה גם טושיבה (דרך היבואנית "מפעיל"), שהצליחה להכנס עם PORTÉGÉ X30T-E לקטגוריית הטאבלטים. ניסיתי אותו במשך מספר שבועות כדי לגלות האם מה שטוב למדינה, טוב גם בשבילנו.

Toshiba PORTÉGÉ X30T-E (צילום: גד גניר)

להגדיר את PORTÉGÉ X30T-E כטאבלט זו הגדרה מאוד מאוד גמישה. יש שם בתוך האריזה גם טאבלט, אך למעשה מדובר במחשב נייד עסקי בתצורת 2 ב-1 עם מפרט נאה: מעבד אינטל  Core i7-8550U מסדרת קייבי לייק (הדור השמיני), כרטיס גרפי מובנה Intel® UHD Graphics 620 ,זכרון RAM בנפח 16 גיגה, ואחסון בנפח 1 טרה שכולו SSD מהיר ויקר. אמנם סדרת קייבי לייק היא לא סדרת המעבדים החדשה ביותר בשוק (הדור התשיעי יצא כבר לפני מספר חודשים), אבל זה לא משהו שיפריע למשתמש הסביר. המחשב מריץ את Windows 10 בזריזות, עובד חלק להחריד, וזה לא מפתיע בשום צורה עם הנתונים הטכניים האלו. הוא התמודד בלי בעיה עם דפדפן כרום פתוח עם עשרות לשוניות פתוחות, סרטי FullHD ומסמכי Excel מורכבים וכבדים. במשרד החשכ"ל אין גיימרים, אם לשפוט לפי הבחירה במחשב עם כרטיס גרפי מובנה חלש יחסית. בשעות הפנאי משירות הציבור, תוכלו במקרה הטוב להריץ עליו פורטנייט או פיפ"א 2019 בהגדרות הנמוכות ביותר, אבל אל תצפו ליותר מזה. PORTÉGÉ X30T-E שקט יחסית: פתחי האוורור שלו ממוקמים בחלקה העליון של מסגרת יחידת הטאבלט, והם לא מפיקים רעש מוגזם גם בפעילות אינטנסיבית.

כזה ניסיתי: Asus ZenBook Pro UX580

לפני קרוב לשנתיים הציגה אפל את הדור הרביעי למחשבי MacBook Pro שלה. הדור הזה היה שונה מקודמיו בכך שבמקום שורת המקשים העליונה (מקשי הפונקציות, או מקשי ה-F), בחרה אפל להציב שם מסך מגע ארוך וצר, שמשנה את תפקודיו בהתאם לאפליקציה שהמחשב מריץ באותו רגע נתון. בתמונות זה נראה היה מדהים. בשימוש בפועל הדיעות כבר קצת יותר חלוקות. יש דברים שחברות טכנולוגיה לא נוגעות בהם, והחלפת שורת המקשים הזאת היתה חתיכת צעד חריג. ה-ZenBook Pro UX580 של אסוס הוא אחד מהמחשבים הראשונים בעולם ה-PC שמנסים לעשות משהו דומה, אבל בגישה שונה: במקום Touch Bar, לאסוס יש ScreenPad, מסך מגע שממוקם היכן שבבדר"כ נמצא משטח העכבר.

Asus ZenBook Pro UX580 (צילום: גד גניר)

לפני שאגיע אל ה-ScreenPad, צריך להבין מה יש סביבו. מדובר בכל זאת במחשב נייד, מסדרת ZenBook שהחלה את דרכה כסדרת מחשבי "אולטרא-בוק". לאלו מכם שזקוקים לרענון לגבי המונח אולטראבוק: מדובר במעין תקן שהגתה אינטל בתחילת העשור כדי לתת מענה לפופולריות הרבה של מחשבי ה-Macbook Air של אפל. יצרנית המעבדים ניסחה תבנית של מפרט טכני שכלל הנחיות לא רק לגבי דרישות מינימום של מפרט, ביצועים וחיי סוללה, המחשבים נדרשו להיות דקיקים וקלי משקל, מה שחייב שימוש בגוף אלומיניום אחיד (יוניבודי), עם סוללה מובנית וללא כונן תקליטורים. העובדה שאינטל שינתה בכל שנה את ההגדרות הללו, כמו גם העובדה שהחברות עצמן טשטשו את המונח והדביקו שמות דומים למחשבים שלהן עם מעבדי AMD הביאו במהלך הזמן להתמוססות המונח, אם כי עדיין פה ושם נעשה בו שימוש.

כזה יש לי: Xiaomi Notebook Air 13.3

בשבוע האחרון עלתה שיאומי לכותרות עם ההכרזה שמעתה והלאה היא מתחייבת לשמור על מרכיב רווח שלא עולה על 5% ממחיר המוצרים שהיא משווקת. במשך שנים שיאומי מכרה סמארטפונים, טאבלטים ומוצרי אלקטרוניקה אחרים עם מפרט נאה במחירים שוברי שוק, וההכרזה האחרונה היא הצהרת כוונות ייחודית ומעודדת מאוד, גם אם לא תחדש יותר מדי ספציפית אצל היצרנית הזאת. המחשבים הניידים של שיאומי שהראשונים שבהם הוצגו לפני כשנה וחצי, עומדים בקריטריונים שהציבו הסמארטפונים שלה: הם נראים טוב ובנויים כהלכה, מגיעים עם רכיבים איכותיים ונמכרים במחירים אטרקטיביים מאוד. מעבר לתמחור האטרקטיבי, דבר נוסף ששיאומי מתמידה בו הוא שפה עיצובית וממשקי משתמש שמזכירים מאוד את המוצרים של יצרנית אחרת, אמריקאית, אפל שמה. בעוד על הקונספט של מחשבים ניידים דקיקים עשויים מתכת קשה לאפל לטעון לבלעדיות, היצרנית הסינית החליטה הפעם כנראה לוודא שלאף אחד לא ישאר ספק מהיכן ספגה את ההשראה שלה, ובחרה בשם המוכר מדי לסדרת המחשבים הניידים שלה: "Xiaomi Notebook Air".

Xiaomi Notebook Air 13.3. לא מחקתי את הלוגו, הוא באמת לא שם (צילום: גד גניר)

המחשבים של שיאומי מיועדים לשוק המקומי בסין, אך אתרי מכירות סיניים החלו בשנה האחרונה להציע את המחשבים לקונים מרחבי העולם. בחודש נובמבר האחרון החלטתי לנצל את ההנחות של ה-Black Friday כדי לרכוש לעצמי אחד כזה. בחרתי ב-Xiaomi Notebook Air 13, בגרסה עדכנית שהושקה בספטמבר האחרון במקביל לסדרה נפרדת של מחשבים ניידים (גם היא בעלת שם ועיצוב מוכרים, "Notebook Pro") וסמארטפון הפרימיום שלה, Mi Mix 2.

כזה ניסיתי: Asus Zenbook UX330

שנת הלימודים האקדמית איז קאמינג. אם אתם מכירים מישהו עם גישה לזכוכית דרקונים, אולי זה יהיה אפקטיבי נגד מרצים לסטטיסטיקה. אם לא, זה בערך הזמן שבו כדאי להתחיל לחשוב על המחשב שילווה אתכם בתואר. לפני שבועיים שיתפתי אתכם בשביעות הרצון שלי מספק מחשב ספק טאבלט סיני שניתן להזמין מחו"ל ב-1000 ש"ח. אם אתם פחות הרפתקנים מצד אחד, ויש לכם דרישות רציניות יותר מצד שני, כנראה שתאלצו להיפרד מסכום קצת גבוה יותר. אל ה-Zenbook UX330 של אסוס הגעתי תוך כדי ניסיון למצוא בארץ מחשב עם מפרט שאמור לספק את המשתמש הסביר ולשרת אותו לאורך מספר שנים, אך במקביל לא לקרוע לו לחלוטין את הכיס.

Asus Zenbook UX330 מבחוץ (צילום: גד גניר)

הקונפיגורציה שאני קיבלתי לבדיקה היא אחת החזקות בהן נמכר המחשב הזה: מעבד Core i5 -7200U של אינטל, מעבד מהדור השביעי (קייבי לייק) על שתי ליבות, כל אחת במהירות של 2.5 גיגהרץ (או 3.1 במצב טורבו). זכרון RAM בנפח 8 גיגה בטכנולוגיית LPDDR3, ולקינוח, אחסון SSD בנפח נאה של 256 גיגה. נשמע לכם מוכר? המפרט הזה זהה כמעט אחד לאחד לזה של ה- Portégé X20W-D-10Q, שבדקתי כאן לפני חודשיים. כמו המחשב העסקי של טושיבה, גם המחשב הזה התמודד מאוד בקלות עם כל מה שנתתי לו: ערכתי עליו תמונות, סרטוני וידאו, קבצי אופיס כבדים, התעללתי בו באמצעות שימוש לא מושכל בכרום, ולא שמעתי ממנו תלונה. הוא לא מצויד אמנם בכרטיס גרפי שיאפשר לכם להנות מחויית גיימינג מפעימה, אבל זה לא שונה מכל מחשב אחר ברמת המחיר שלו.

כזה ניסיתי: Cube iWork 1X

אם תכננתם לרכוש מחשב נייד ב-1000 ש"ח, האפשרויות שלכם די מוגבלות. החלופות הן או לקנות מחשב נייד מחודש או מחשב חדש עם מפרט צנוע יחסית. סכום כזה יסדר לכם נכון להיום מחשב נייד עם מסך 10.1 אינטש (או 11.6 אם ממש תתאמצו), זכרון RAM בנפח של 2 גיגהבייט לכל היותר, ואחסון בנפח 32 גיגה. על מחשבי 2 ב-1 אין מה לדבר, גם לא על רזולוציית FHD. תקציב של 1000 ש"ח הוא טיסת הלואו קוסט שלכם ללפטופ-לנד והמחשב שתצאו איתו מהטיסה הזאת הוא מחשב שיזכיר לכם כל הזמן שזו היתה טיסת לואו קוסט. על מחשב עם מפרט כזה כתבתי את רוב הפוסטים בבלוג הזה, אבל מה שהיה מספיק עבורי לפני 4 שנים, הפך לקטן מדי וחלש מדי אפילו לדברים בסיסיים ביותר.

Cube iWork 1X (צילום: גד גניר)

איך בכל זאת אפשר לקבל קצת יותר בתמורה ל-1000 ש"ח? כמו בסמארטפונים, גם במחשבים ניידים, בודקים מה יש לסינים להציע. סצינת המחשבים הניידים הסיניים של שנת 2017 מזכירה קצת את סצינת הסמארטפונים הסיניים של 2013: לצד מספר קטן של מותגים מוכרים, פועלים המון מותגים אלמוניים לקהל הישראלי ,ומציעים דגמי מחשבים עם מפרט שעל הנייר נראה מרשים קצת יותר ממה שיש ליצרניות גדולות ומוכרות להציע באותו טווח מחיר. ה- Cube iWork 1X שקיבלתי לבדיקה הוא בכלל טאבלט, שצריך לרכוש עבורו את המקלדת התואמת בנפרד, אבל יחד איתה מדובר במחשב 2 ב-1 לכל דבר ועניין, והעלות של שניהם יחד, כולל מיסים, נמצאת בהחלט בטווח המחיר הזה.

כזה ניסיתי: Toshiba Portégé X20W-D-10Q

מצבה של טושיבה בתחילת אפריל השנה נראה היה עגום. ווסטינגהאוז, חברה אמריקאית העוסקת בין השאר בהקמת כורים גרעיניים, שנרכשה ע"י טושיבה עוד ב-2006, הכריזה על פשיטת רגל, בעודה מפגרת קשות בלוח הזמנים להקמתם של ארבעה כורים גרעיניים בארה"ב. המשבר סחף איתו את חברת האם ויצר אצלה קשיי נזילות וחובות שאיימו לגרום גם להגיע לכדי פשיטת רגל. מתחילת המשבר טושיבה הבינה שכדי להמשיך להתקיים עליה למכור את חטיבת השבבים שלה אך כל עוד זה לא קרה בפועל, אתרי החדשות החלו להספיד את חברת הענק היפנית. בשבוע שעבר העננה הוסרה ככל הנראה: בשעה טובה נסגרה העסקה שתוציא את טושיבה מבעיות הנזילות, ובשבוע הבא עתידה החברה להכריז על שם הרוכש של החטיבה.

Toshiba Portégé X20W-D-10Q. דקיק (צילום: גד גניר)

בשיאה של תקופת המשבר, נשלח אליי לבדיקה ה- X20W-D-10Q, מחשב נייד עסקי מסדרת Portégé בתצורת 2 ב-1 עם מסך מתהפך. סדרת Portégé היא אחת מבין שתי הסדרות העיקריות של מחשבים עסקיים בקטלוג של טושיבה. מה מבדיל בינה לבין הסדרה השניה, Tecra? בעיקר גודל המסך. מחשבים עם מסך בגודל של 14 אינטש ומעלה נקראים Tecra, בעוד מחשבים עם מסך בגודל 13.3 אינטש ומטה נקראים Portégé. למה זה כל כך מעניין? כי כמו שבצבא פזמ"ניקים ומפקדים מקבלים נשק מקוצר, מנכ"לים בחברות רבות זוכים להסתובב עם גרסאות קטנות וקלות יותר של מחשבים הנפוצים בחברה, ובאופן הזה מחשבי Portégé זוכים לתדמית קצת יותר יוקרתית ואקסלוסיבית.

כזה ניסיתי: Lenovo Yoga 910

בחודש אוקטובר האחרון הוכרז ה-Yoga 910, ממשיך דרכו של אחד המחשבים הפופולאריים ביותר של לנובו בשנה שעברה, ה-Yoga 900. סביר להניח שלא שמתם לב לכך, מאחר ואת רוב הכותרות תפסו מחשבי המקבוק פרו החדשים של אפל, שהוכרזו חמישה ימים לפני כן. ל-Yoga 910 אין את פס המגע המלהיב של מחשבי המקבוק פרו, אבל עדיין מדובר במחשב חזק מאוד שמגיע בעיצוב מרשים מאוד. מאחר ואני אוהב מחשבים כאלו, ומאחר וה-Yoga 910 כבר הספיק לקבל ביקורות מאוד אוהדות, לקחתי אותו לבדיקה. קיללתי אותו לא מעט אבל גם מאוד נהניתי ממנו ובסופו של דבר הגעתי להחלטה מה אני חושב לגביו.

מערכת הצירים הייחודית של לנובו, Yoga 910 (צילום: גד גניר)

כזה ניסיתי: Asus ZenBook UX560

כשהקמתי את הבלוג הזה, מחשבי 2 ב-1 היו ללא ספק הדבר הבא. מכירות הטאבלטים עדיין היו בשיאן, והשילוב בין מחשבים ניידים לטאבלטים נראה היה כמו רעיון מתבקש. מערכת ההפעלה Windows 8 שיצאה באותה תקופה לשוק עוצבה כך שתתאים בעיקר לשימוש באמצעות מסכי מגע ורבים העריכו כי על מנת שמחשבים ניידים ישרדו את מהפכת מסכי המגע, הם חייבים לעבור אבולוציה ולשנות את צורתם הבסיסית. המסקנה היתה לא רק לשלב מסכי מגע במחשבים, כי אם לנסות להפוך אותם למוצר שיכול לתפקד גם כטאבלט וגם כמחשב נייד לכל דבר. זה לא עבד משתי סיבות: הראשונה, אנדרואיד ו-iOS הצליחו למצב את עצמן כפלטפורמות הטובות ביותר לצריכת תוכן ולמעשה לבסס שליטה על שוק הטאבלטים. טאבלטים מבוססי Windows 8 היו חיה מוזרה: הממשק היה חדשני ומלהיב (זוכרים את Metro UI?), אך הסתיר דלות נוראית בכל הקשור לתוכן. מפתחים לא טרחו לבנות אפליקציות למערכת ההפעלה החדשה ישנה ופשוט לא היה מה לעשות עם הטאבלטים האלו. מעבר לכך, גם ברמת החומרה כל הסיפור היה נראה כמו אלתור: אוסף של מחשבים נתיקים, עם מסך מסתובב, יחידה נפרדת של טאבלט ומקלדת אלחוטית, היצרניות ניסו הכל.

Asus ZenBook UX560 עושה את מה שמחשבי 2 ב-1 יודעים לעשות (צילום: גד גניר)

עברו קצת יותר משלוש שנים מאז, מכירות הטאבלטים ירדו באופן דראסטי, אך שוק המחשבים הניידים ממשיך להתקיים ולפרקים אף מראה מגמת התאוששות. מחשבי 2 ב-1 לא הפכו להצלחה מסחררת, וגם מיקרוסופט התפכחה בינתיים ועיצבה את חויית השימוש ב-Windows 10 באופן פחות הרפתקני ויותר ידידותי שוב למקלדת ולמשטח עכבר, ועדיין, היצרניות ממשיכות לייצר מחשבי 2 ב-1. ה-Asus ZenBook Flip UX560 שהגיע לאחרונה לישראל הוא מחשב כזה, בעל מפרט חזק ומסך בגודל 15.6 אינטש. עם הסיכון שאהרוס לעצמי את המתח שבסוף: לא, המחשב הזה לא ממציא את הגלגל מחדש ולא יוצק מחדש משמעות לסוג הזה של מחשבים, אבל זה לא אומר שלא מדובר במחשב מוצלח בפני עצמו.

כזה ניסיתי: Asus ZenBook 4K

כמו כל יצרנית מחשבים גדולה שמכבדת את עצמה, גם אסוס מחזיקה מספר סדרות מחשבים ניידים בקטלוג שלה, כדי לנסות ולהציע אופציות מותאמות ספציפית לקהלים שונים. מחשבי ה-Zenbook UX הם מחשבים המשלבים מפרט חזק יחסית יחד עם עיצוב דקיק ושימוש בחומרים איכותיים (בעיקר מתכת) בגוף המחשב. ה-ZenBook 4K (שם הדגם - UX510UX) שקיבלתי לאחרונה לבדיקה מגיע בדיוק מהנישה הזאת, יחד עם משהו שמתחילים לראות במחשבי פרימיום ומאוד רציתי לנסות: מסך 15.6 ברזולוציית 4K.

Asus ZenBook 4K צילום: גד גניר)

הקונפיגורציה שקיבלתי כוללת מעבד Intel Core i7, מסדרת סקיילייק ומדגם 6500U. המעבד הזה הושק ברבעון השלישי של שנה שעברה, ובינתיים כבר הוכרזה סדרת מעבדים חדשה של אינטל. למרות זאת, אין ל-ZenBook 4K במה להתבייש, עדיין מדובר במעבד חזק ביותר. זכרון ה-RAM של המחשב שבדקתי הגיע בנפח נדיב מאוד של 16GB, וכרטיס גרפי NVIDIA® GeForce® GTX960M מבטיח שתוכלו להנות אפילו מקצת גיימינג פה ושם. על פניו, מפרט מכובד שאמור להספיק לפעולות תובעניות מאוד, כולל תמיכה במסך עתיר הפיקסלים ובהרצה חלקה של סרטי 4K עליו. הפעלתי את המחשב, התחלתי להתקין עליו תוכנות, הורדתי את כל העדכונים הנחוצים, והכל עובד נהדר, אבל משהו היה חסר לי. ערכתי איתו את הסרטון של ה-GoPro HERO5, ראיתי עליו סרטים ב-4K, הכל רץ עליו יפה, אבל משהו באופן שבו הוא מגיב, בייחוד בהפעלה ממצב שינה, היה הרבה יותר איטי ממה שציפיתי ממחשב ברמה כזאת. עיון במפרט של המחשב הספציפי שקיבלתי סיפק את התשובה לתהייה שלי: דיסק קשיח בנפח מכובד של 1TB, קונבנציונלי (לא SSD), במהירות פחות מכובדת של 5400 סל"ד. זה גם מסביר אגב את התמחור האטרקטיבי של המחשב הזה שמכל בחינה אחרת מציע חומרה משובחת. אחסון SSD מייקר משמעותית את מחיר המחשב וכאן החליטו להעדיף תג מחיר זול יותר וזה מתבטא, מה לעשות, בביצועים בפעולות יומיומיות. יש לציין שבמפרט המחשב באתר היצרן מופיע כי ניתן להשיג אותו עם כונן SSD, אם כי לא הצלחתי למצוא חנויות אשר מוכרות את הקונפיגורציה הזאת.

כזה ניסיתי: Lenovo Ideapad 510S -14

בשנת 2005 רכשה לנובו הסינית את חטיבת ייצור המחשבים הניידים של IBM ואת המותג העסקי המצליח שלה, Thinkpad. שלוש שנים לאחר מכן, הציגה לנובו מותג חדש של מחשבים ניידים משלה, IdeaPad שנשען על הפופולריות של הסדרה העסקית, אך פונה לשוק הפרטי ומציע גם תמחור מתאים יותר לקהל הרחב. ה-Ideapad 510S היה התשובה של לנובו לבקשה שלי לקבל לבדיקה מחשב שמתאים לסטודנטים/תלמידים. הוא אולי לא מרשים חיצונית כמו ה-HP Pavilion X2 שבדקתי כאן לאחרונה, אך הוא זול ממנו משמעותית ולפחות על הנייר הוא מסתמן כמחשב אמיתי לכל דבר, עם מפרט שאמור להספיק עבור מי שלא זקוק ליכולות עיבוד חזקות במיוחד או כוח גרפי משמעותי.

Lenovo Ideapad 510S - 14 בתמונה שלא נותנת לכם יותר מידע על איך נראה המחשב ובכך מסקרנת אתכם להמשיך הלאה (צילום: גד גניר)

כזה ניסיתי: HP Pavilion x2 12

ב-1 לספטמבר 2014 הלך לעולמו המחשב הנייד הראשון שרכשתי לעצמי. היה זה מחשב נייד של HP מדגם TX2620 שנרכש אי שם בשנת 2008. קשה לי להסביר לכם עד כמה רציתי את המחשב הזה, ועוד פחות נעים לי להודות בסיבה בגללה כל כך רציתי אותו, אבל ברשותכם אנסה: יום בהיר אחד, הגיע אחד מחבריי לעבודה עם המחשב הכי מגניב שראיתי עד כה. באותם ימים (טרום עידן האייפד) עדיין קראו למחשבים כאלו "טאבלט" או "טאבלט פי סי", מחשב נייד שניתן לסובב את המסך שלו ולכתוב עליו באמצעות סטיילוס. עד לאותה תקופה, מחשבים מהסוג הזה היו כלי עבודה חזקים ויקרים להחריד, ופנו בעיקר לאנשי עסקים. סדרת TX2000 היתה הראשונה להציע את התצורה הזאת עם מפרט טכני יותר במחיר קצת יותר נגיש (בתחילת שיווקו בארץ הוא נמכר בסביבות 6000 ש"ח), ומיתגה אותו כ-Entertainment Tablet. ככזה, הוא הגיע כשמותקנת עליו Windows Media Center, ואפילו שלט קטן לשליטה על תוכנת המדיה הזאת. תוסיפו לכך עיצוב יפיפה ותקבלו מחשב שקל להתאהב בו מכל הסיבות הלא נכונות.

HP Pavilion x2 12. כשהעט מחובר למחשב, נפתח תפריט Windows Ink עם מגוון אפשרויות עבורו (צילום: גד גניר)

במשך שנה החזקתי את עצמי, צפיתי שוב ושוב בכל סרטון Unboxing של מחשבי הסדרה הזאת שצולם והועלה ליוטיוב, ולבסוף קניתי אותו: לא המחשב הכי חדש בשוק, אבל זול יותר ועדיין מלהיב יותר מכל מחשב אחר, לפחות בעיניי. כשאתה כל כך רוצה חפיץ כלשהו, קל לך להתעלם מסימני האזהרה, וסימני אזהרה היו בשפע. התעלמתי למשל מהמשקל שלו, למעלה מ-2 ק"ג למחשב קומפקטי יחסית. התעלמתי גם מהאזהרות שצצו בסקירות שנכתבו עליו: המסך היה מאוד לא איכותי, חיי הסוללה שלו היו מביכים (שעתיים וחצי של שימוש לכל היותר), ואף צורפו לערכת המחשב שתי סוללות כדי להתמודד עם הבעיה הזאת. ולמרות כל אלו, עקב האכילס של המחשב הזה היה מעבד ה-AMD שלו, מעבד חלש יחסית שלא ידע להתמודד עם אתגרים כמו סרטי HD, אך ידע בהחלט להתלהט, לגרום למאווררי המחשב להרעיש בעוצמה שהפריעה לחבריי ללימודים, ובסופו של דבר התחמם באופן שגרם לנזק לכרטיס המסך והוציא את המחשב מכלל שימוש.  

ה-TX2620, המחשב הנייד הראשון שלי (צילום: גד גניר)

את ה-HP Pavilion x2 12 קיבלתי לידיי בדיוק שנתיים לאחר מכן. אמנם עבר נצח במונחי עולם המחשוב, אבל קל לזהות את קוי הדמיון, ולשער שמדובר באחד מצאצאיו של המחשב הראשון שלי: גם ה-HP Pavilion x2 12 הוא מחשב 2 ב-1, גם הוא מצויד במסך בגודל 12 אינטש וגם לו יש סטיילוס. מה בכל זאת שונה? ה-HP Pavilion x2 12 הוא מחשב נתיק, כלומר, טאבלט עם מקלדת פיזית הניתנת לפירוק.

כזה ניסיתי: ASUSPRO B8430UA

לפני כשנה וחצי בחנתי כאן את ה-ASUSPRO PU301L, מחשב נייד עסקי של אסוס, יצרנית שעד כה היתה מזוהה פחות עם השוק הזה, ונתפסה יותר כיצרנית עבור השוק הפרטי. לאחרונה זכתה אסוס במכרז של החשב הכללי, עסקה בה נרכשו כ-800 מחשבים ניידים מסדרת ASUSPRO של היצרנית הטיוואנית עבור עובדי המדינה. אמנם אינני עובד משרד המשפטים, וגם קיבלתי אותו רק למספר שבועות להתנסות, אבל כמו עם כל מחשב שאני מקבל לבדיקה, גם כאן העברתי אליו את כל החיים האישיים שלי וניסיתי להרגיש איך זה לקבל מחשב כזה ממקום העבודה.

סורק טביעות האצבעות של ה-B8430UA (צילום: גד גניר)

התצורה הספציפית שאני קיבלתי, דגם B8430UA הגיעה אמנם עם מעבד Core i5 (ולא Core i7), ומדובר אמנם בדגם 6200U שהושק כבר ברבעון השלישי של שנה שעברה, אך הוא מגיע גם עם זכרון RAM בנפח מאוד מכובד של 12 גיגה, וזכרון אחסון בטכנולוגיית SSD בנפח 256 גיגה. במהלך התקופה בה בילה אצלי, המחשב טס. כל דבר נפתח במהירות, המחשב עולה בתוך שניות, תענוג. ל-SSD יש משקל חשוב בתגובה של המחשב לפעולות ולמהירות בה הוא עולה, וביחד עם זכרון ה-RAM הנדיב המחשב גם מאפשר חויית ריבוי משימות נוחה וזורמת. קובץ אקסל של 239 אלף שורות ו-10 עמודות עמוסות נוסחאות אמנם הכביד עליו, אך מדובר באתגר שגם המחשב הנוכחי שלי מהעבודה, עם מעבד Core i7 (מדור מוקדם יותר) מתקשה להתמודד איתו. כרטיס המסך כאן הוא כרטיס מסך מובנה של אינטל, ה-HD Graphics 520, מה שאומר שקריירת הגיימינג שלכם איתו תסתכם בסוליטייר ודומיו. בניגוד למחשבים לשימוש פרטי, במחשב הזה לא תמצאו Bloatware משום סוג, סרגלי כלים והדבר היחיד שמותקן כאן מראש היא אפליקציית Asus Buisness Manager המסייעת ליצור גיבויים ומסייעת בהתחברות לרשתות. כמו ב-PU301, גם כאן פתח האוורור של המחשב פונה אל ציר המסך, מה שמסייע לסלק את האויר החם החוצה בצורה שתמנע מתחתית המחשב להתלהט. אוושת המאוורר אמנם נשמעת, אך היא לא חזקה מדי ולא מפריעה במיוחד.

כזה יש לי: Lenovo Yoga 300

דנה וולמן , עורכת ב-Engadget וסוקרת מחשבים ניידים, כתבה לפני שנה בדיוק טור על חיפושיה אחר מחשב נייד לעצמה. היא שיתפה שם את הקוראים בכך שלאחר שנים בהם ידעה להמליץ לכולם על מחשבים ניידים, קשה לה מאוד לבחור לעצמה מחשב שילווה אותה בשנים הקרובות. במסגרת התפקיד שלה היא בודקת מחשבים ויודעת לזהות יתרונות אך גם ובעיקר חסרונות. כשזה הגיע לשלב שבו היא צריכה לקנות מחשב לעצמה, החסרונות האלו צפו, היא לא הצליחה להחליט במה לבחור, וכל התהליך הזה הפך לסיוט מבחינתה. למה נזכרתי דווקא בטור הזה? ובכן, לפני חודש וחצי בערך, ה-Asus Transformer Book T100 שלי החל להראות סימני עייפות: זה התחיל מקשיים בהתמודדות עם אתגרים שבעבר הצליח להתמודד איתם בקלות. עבודה עם מספר רב של לשוניות פתוחות ב-Chrome מנעה ממני לעשות כל דבר אחר עם המחשב. עריכת תמונות הפכה לסיוט וחייבה אותי לעבוד על תמונה אחת בנפרד בכל פעם, וגם הסוללה, אחת מנקודת החוזק של המחשב הזה, החלה להתעייף. החלטתי לפרמט אותו, התקנתי עליו Windows 10 מחדש, נקי, בלי תוספות למיניהן של אסוס, ולמשך מספר ימים הוא עבד לא רע. אפילו הסרתי ממנו את Office, כדי להקל עליו.

ספוילר - Yoga 300, המחשב שקניתי בסופו של דבר (צילום: גד גניר)

מספר ימים לאחר הפירמוט, החלו לצוץ בעיות חדשות: קליטת הרשת נחלשה בצורה משמעותית, ואפילו המקלדת החלה לזייף ולפספס הקשות שלי. אנשים נורמליים שונאים מצבים כאלו. בשבילי, סימני גסיסה של גאדג'ט זו סיבה למסיבה, או יותר נכון, תירוץ טוב לקנות חדש. אני אוהב לקנות, יש לי בראש תמונה די ברורה של המחליף של כל חפיץ בחיי בכל רגע נתון, והבלוג הזה רק מתדלק את ההתנהגות הזאת.

כזה ניסיתי: Asus Transformer Book T100HA

בדצמבר 2013 זמן לא רב לאחר שהבלוג הזה עלה לאויר, הגיע אליי לבדיקה ה-Transformer Book T100, נטבוק בתצורת 2 ב-1 של אסוס שעלה קצת יותר מ-2000 ש"ח.  באותם ימים הוא היה נראה כמו דיל שקשה להשאר אדיש אליו: טאבלט אשר מריץ את Windows בגרסתה המלאה (זאת בניגוד לגרסה המוגבלת של Windows 8 שעדיין היתה קיימת בשוק, גרסת Windows RT) ויכול לשמש גם כטאבלט וגם כמחשב לכל דבר. איך בכל זאת הגיעו למחיר זול כל כך? חסכו בכל מקום אפשרי: מעבד מסדרת Atom, זכרון RAM בנפח מאוד צנוע של 2 גיגה בלבד, זכרון אחסון EMMC בנפח של 32 גיגה בלבד (או 64, בתוספת של כמה מאות שקלים), ויתרו על מצלמה, וכל מעטפת המחשב היתה עשויה פלסטיק שלא מותיר רושם יוקרתי במיוחד.

Asus Transformer Book T100HA מדגמן 2 ב-1 (צילום: גד גניר)

למרות החסרונות, אני התאהבתי במחשב הזה, וקניתי כזה לעצמי בערך שלושה חודשים לאחר כתיבת אותו פוסט. הוא לא היה מהיר במיוחד, אך כשרוב הפעילות שלך במחשב מסתכמת בשימוש באופיס/גלישה באינטרנט, אין צורך ביותר מזה. מעבר לכך, המעבד היה חסכוני מאוד בחשמל, ואיפשר שימוש של כמעט 11 שעות במחשב בלי טעינה, הישג נדיר במחשבים באותה תקופה ומכובד גם כיום. הוא היה רחוק מלהיות מושלם: זכרון ה-RAM הצנוע גרם לי לקבל פעמים רבות הודעות על כך שהמחשב "נחנק" ודורש שאסגור אפליקציות. מעבר לכך, גם נפח האחסון היה חתיכת צוואר בקבוק, ולמרות אפשרות ההרחבה באמצעות כרטיס זכרון, מצאתי את עצמי עם מרווח תמרון של בערך 10 גיגה לאחר התקנה של מערכת ההפעלה וחבילת אופיס בסיסית. לפני כמעט שנה הגיעה אליי לבדיקה ה-T100 Chi, גרסה מפוארת יותר של ה-T100, שכללה ששדרוג בעיקר בתחום העיצוב והמסך, אך לא טיפלה בבעיה המרכזית של המחשב הזה, הזכרון.

כזה ניסיתי: HP Spectre x360

מי שעוקב אחרי הבלוג באופן קבוע יודע שאני משתדל לקחת לבדיקה בעיקר מחשבים ניידים שהייתי רואה את עצמי קונה. לרוב אני מכוון לעבר מחשבים במחיר נמוך יחסית, וגם כשיבואנים מציעים לי מחשבים לבדיקה, אני מבקש בדר"כ לקבל את הגרסאות היותר זולות של המחשבים האלו. מפעם לפעם אני חורג מהכלל הזה, ומתפתה לקבל מחשבים שאין סיכוי שהייתי מוכן לשלם את הסכום שנדרש עבורם. כזה הוא ה-HP Spectre x360, מחשב 2 ב-1 מהסדרה היוקרתית של HP.

HP Spectre x360 (צילום: גד גניר)

יחידת הבדיקה שנשלחה אליי היא הקונפיגורציה החזקה ביותר בה תוכלו לרכוש את המחשב הזה. היא כוללת מעבד Core i7 6500U, אשר שייך לדור השישי, החדש ביותר של מעבדי הסדרה הזאת של אינטל. זהו המעבד החזק ביותר של אינטל עבור מחשבים ניידים  אולטראבוקים במימדים האלו, והוא בנוי בארכיטקטורת 14 ננו-מטר. שתי ליבות המעבד פועלות במהירות שעון של 2.5Ghz בשגרה, ויכולות להגיע למהירות של 3.1 Ghz במצב טורבו. זכרון ה-RAM של ה-Spectre x360 הספציפי הזה עומד על 8 גיגה, והדיסק הקשיח בטכנולוגיית SSD מגיע בנפח של 512 גיגה. עם מפרט כזה אסור לגמגם ואסור לקפוא, ואכן, המחשב הזה מהיר כשד, וחלק להפליא. לא ריחמתי עליו: ערכתי איתו תמונות, סרטוני וידאו (גם את הסרטון של ה-+GoPro HERO), הרצתי עליו סרטי HD, עבדתי על קבצי Excel מהגיהנום, ובשום מצב הוא לא הראה סימני חולשה, גם לא כאשר שילבתי בין כמה מהפעולות יחד. גם העתקה והעברה של אלפי קבצים בנפחים גדולים נמשכה זמן קצר מתמיד, ככל הנראה הודות לשילוב בין המעבד העוצמתי לכונן ה-SSD המהיר. ה-HP Spectre x360 עולה תוך 12 שניות ממצב כבוי, או שניה וחצי ממצב שינה. תענוג לעבוד על מחשב מהיר כל כך, בלי הצורך לעשות חשבון האם כדאי לי כרגע לעשות פעולה מסויימת, או לחכות שהמחשב יסיים פעולה אחרת. הכל מתבצע ללא שום השהייה או איטיות, ועם מפרט כזה, חסר לו שזה היה אחרת. כל הזמן הזה המחשב שומר על טמפרטורה סבירה, וגם רחש המאווררים בפעילות אינטנסיבית נסבל ולא מפריע יתר על המידה.