באוקטובר 2016, הכריזה Lenovo על ה-Yoga Book, טאבלט בתצורה המוכרת של סדרת yoga שלה, הכולל מקלדת ייחודית ההופכת למשטח ציור. ה-Yoga Book לא התיימר להוות תחליף למחשב נייד, אבל כלוח ציור המוצמד לטאבלט אנדרואיד משובח, היה לו את הקסם והייחוד שלו. מספר חודשים לאחר מכן, השיקה לנובו את אחיו התאום, המגודל ומעט מוגבל של אותו טאבלט, העונה לשם מלא החדשנות וההשראה "YOGA A12".
 |
| אחיו התאום, המגודל ומעט מוגבל של ה-YOGA Book, ה-YOGA A12 (צילום: גד גניר) |
על הנייר זה נראה כמו רעיון לא רע. ה-A12 הגיע עם מסך גדול יותר, מפרט טכני די דומה, ואפילו מחיר אטרקטיבי יותר. ובכל זאת, משהו השתבש במעבר מ-Yoga Book הנישתי אך מוערך, ל-A12. לפני שנה פורסמה באתר Android Police ביקורת עם כותרת שלא משאירה הרבה מקום לספק בנוגע לדעתם על החפיץ הזה: "Lenovo Yoga A12 review: How can so many bad ideas fit in one tablet?". גם ניצן סדן מכלכליסט שפרסם לפני מספר שבועות את הביקורת שלו ל-A12 הביע התלהבות בעיקר מהאומץ שהיה ללנובו להביא מוצר כזה לשוק. בשונה מאנשי משטרת האנדרואיד וסדן שקיבלו אותו לבדיקה בהשאלה למספר שבועות, את ה-A12 שעליו אספר לכם בפוסט הזה קניתי מכספי שלי לפני קצת יותר משנה. למרות שאני מסכים עם רוב הדברים שנכתבו עליו, זו עדיין אחת הרכישות המוצלחות ביותר שביצעתי. איך זה מסתדר?