יש בשנים
האחרונות זילות במילה "היברידי" על צורותיה השונות. אני חושב ששפל
המדרגה בשימוש במלה הזאת היה כשאנשי השיווק של אחד הבנקים הגו את "בנקאות היברידית" (מה לעזאזל היברידי בבנקאות, ולמה
כל דבר שדביר בנדק אומר נשמע פחות אינטליגנטי ממה שהוא באמת?). זה היה השלב שבו המלה "היברידי" הגיעה לאותו מקום שאליו הגיעה
המלה "הזוי". ייתכן שזו הסיבה שבגללה אני ממעט להשתמש במלה הזאת,
וכשמדובר בבלוג המסקר בין השאר מחשבים ניידים בתצורות פחות שגרתיות, אני מוצא את
עצמי חייב לפעמים, בניגוד לרצוני, להשתמש במלה הזאת, שפעם התקשרה רק עם דברים
מגניבים ופתאום הפכה לנחלת הכלל.
 |
| Toshiba Z10t (צילום: אתר יצרן) |
ה- Portégé Z10tשל טושיבה הוא מחשב היברידי. בהקשר
הזה ההיברידיות מתייחסת לתצורת המקלדת המתפרקת שלו, באופן המזכיר את מה שקיים
בסדרת ה-Transformer
של Asus, ה-Acer W510, ה-11.6” ATIV Smart PC Pro של
סמסונג ואחרים. בניגוד לאחרים שהזכרתי כאן, טושיבה התבססה על טאבלט Windows 8 בעל מפרט של אולטראבוק. עצרו! במידה ולא
טרחתם להכנס לקישור ששמתי במלה אולטראבוק, אספר לכם קצת רקע היסטורי לגביו.
באוקטובר 2011, עוד בימי הזוהר של המחשבים הניידים, השיקה אינטל תקן חדש למחשבים
ניידים. המחשבים שמקבלים את התקן הזה חייבים לעמוד במפרט מינימלי אותו מעדכנת
אינטל מדי שנה בהתאם להשקת המעבדים החדשים שלה. מאחר והתקן הזה משתנה מדי שנה,
אספר לכם בכלליות שעל מנת שאינטל תאשר ליצרן לקרוא למחשב החדש שזה עתה השיק
"אולטראבוק", על המחשב להיות דק באופן מיוחד (18 מ"מ בשנים 2011-2012,
השנה זה גדל קצת, ל-23 מ"מ) שמשך חיי הסוללה שלו לא ירד מ-5 שעות, שמערכת
ההפעלה שלו תותקן על כונן SSD
ועוד דרישות אחרות.