כזה ניסיתי: Asus Zenfone Max

יש לי פינה חמה בלב במיוחד עבור סמארטפונים של אסוס. כל אחד יכול לבנות מכשיר דגל עם מפרט מפואר שיבטיח חויית שימוש טובה. האמנות האמיתית היא ליצור מכשיר משתלם שייתן תמורה טובה יותר לסכום הכסף נמוך יחסית, וזה משהו שבשנתיים האחרונות אסוס ידעה לעשות היטב: זה בלט במיוחד בדור הראשון של מכשירי ה-Zenfone שלה ובמידה מסויימת גם בדור השני של הסדרה, למרות שהוא כבר תומחר באופן פחות אגרסיבי מהדור הקודם. ה-Zenfone Max ששהה אצלי בשבועות האחרונים הוא תת דגם בסדרת ה-Zenfone 2, אשר מגיע עם מחיר מאוד ידידותי וסוללה עצומה. האם יש כאן להיט נוסף של אסוס? ממש, אבל ממש לא, ותיכף תבינו למה.


Zenfone Max (צילום: גד גניר)



מכשירי ה-Zenfone הם בין המכשירים הבודדים המבוססים על מעבדים של אינטל. ההתבססות הזאת,  יחד עם סבסוד נרחב מצד אינטל על מחירי המעבדים עבור אסוס, איפשרו לה למכור את המכשירים האלו במחירים מאוד אטרקטיביים. עם זאת, פה ושם, חלק מתתי הדגמים של סדרת ה-Zenfone הגיעו עם מעבדים מתוצרת קוואלקום. כך גם ה-Zenfone Max אשר מגיע עם מעבד Snapdragon 410. זה לא מעבד חזק במיוחד  אבל גם לא הכי חלש במבחר המעבדים של קוואלקום. תוכלו למצוא אותו בעיקר במכשירים זולים ובסיסיים. יש לו ארבע ליבות שכל אחת מהן פועלת במהירות שעון של 1.2 גיגהרץ, צנוע, אבל כאמור, לא הכי צנוע שאפשר. ל-Zenfone Max זכרון RAM בנפח של 2 גיגה, סטנדרטי לרמת המחיר הזאת (נכון לתחילת שנת 2016), וזכרון אחסון בנפח של 16 גיגהבייט, הניתנים להרחבה עד 64 גיגה נוספים באמצעות כרטיס זכרון. על פניו מפרט סביר, שלא נופל ברמתו ממכשירים מקבילים במחירים דומים.



מבט מקרוב על כפתורי הניווט של אנדרואיד. גם כאן הם לא מוארים (צילום: גד גניר)

אז איך זה להשתמש ב-Zenfone Max בפועל? ניתן לסכם זאת באחד הציטוטים היותר מוכרים במוזיקה הישראלית: "מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר? את אותם הדברים אבל לאט". ה-Zenfone Max עושה הכל. אבל  ל א ט . ממש לאט. לאט שבא למות. בחיי, מזמן לא נתקלתי במכשיר שעורר בי את הרצון לסיים את תהליך הבדיקה כל כך מהר. זה התחיל מההפעלה הראשונית. תהליך עדכון כל האפליקציות המובנות לגרסה הכי חדשה שלהן לקח לא פחות מ-6 שעות, ואני אפילו לא מדבר על התקנת האפליקציות שלי, תהליך שלקח לילה שלם, ולוקח במכשירים אחרים גג שעה. אז נניח שהתקנת אפליקציות היא פעולה איטית, נניח. כשסוף סוף צלחתי את תהליך המעבר אל המכשיר, התחלתי להשתמש בפועל במכשיר. אני מודה, האנימציות חלקות, כל דבר שאמור לזוז, זז יפה ונקי. מצד שני, נסו לפתוח אפליקציה כמו החייגן, או פייסבוק, או המצלמה והמכשיר קופא בצורה קיצונית. באופן מפתיע, שום דבר לא קרס אף פעם, פשוט כל דבר שניסיתי לעשות לקח הרבה יותר זמן מבכל מכשיר אחר שבדקתי.


ייתכן שהאשמה נעוצה בכלל בממשק של אסוס. המון מחמאות שפכתי כאן בשנתיים האחרונות על הפרשנות של אסוס למערכת ההפעלה אנדרואיד, ואני עדיין סבור שזהו ממשק יפה, נוח לשימוש ומלא באפשרויות התאמה אישית. ולמרות זאת, ב-Zenfone Max יש היסחפות פראית של אסוס בכל הקשור ל-Bloatware, והדבר פוגע בחויית השימוש במכשיר וכנראה גם בביצועיו.  ספרתי לא פחות מ-9 אפליקציות שלא קשורות ישירות לאסוס והגיעו מותקנות על המכשיר, דפדפן נוסף (מעבר לדפדפן של האסוס), Trip Advisor, Zinio, אפליקציית ניקוי זכרון ועוד. אני מניח שהאפליקציות שם מתוך שיקול כלכלי ולא מתוך רצון אלטרואיסטי של אסוס להכיר לי יצירות מופת אפליקטיביות כמו My Asus ו-"תמיכה של אסוס", אבל זה לא משנה את העובדה שעל הטלפון הלא חזק הזה, מועמסת מההתחלה כמות לא סבירה של אפליקציות שאין לי אפשרות להסיר. עוד הייתי מוכן לחיות עם זה בשלווה אלמלא התחלתי לקבל נוטיפיקציות של האפליקציות האלו היישר אל וילון ההתראות. אין לי צורך לדעת על כל הדברים הנפלאים שאפליקציות ה-Bloatware שלכם יודעות לעשות, ואני בטח לא צריך לקבל על זה התראה.


לא, שיחות הוואטסאפ שלי לא דלפו. זה הטלפון עצמו שדוחף לי התראות מיותרות לוילון התראות (צילום מסך: גד גניר)



אסוס הסתפקה ברזולוציה של 1280 על 720 פיקסלים המתפרסים על מסך בגודל 5.5 אינטש . זה אמנם נראה טיפה פחות מרשים ממסכי ה-2K של מכשירי הדגל הנוכחיים, וגם פחות מרשים מרזולוציית ה-1080p של מכשירים זולים יותר מבית מייזו. יחד עם זאת, ברמת המחיר הזאת זה לגיטימי לחלוטין והמסך בהחלט עושה את העבודה, אפילו באור יום. מבחוץ ה-Zenfone Max הוא מכשיר יפה. הוא אמנם קצת שמנמן אבל זה מתקבל על הדעת בהתחשב בסוללה העצמתית שיש למכשיר הזה. החלק האחורי של המכשיר מכוסה בכיסוי פלסטיק עם גימור רך, דמוי עור. כפתורי הווליום שעשו ב-Zenfone 2 טיול אל גב המכשיר, חזרו הביתה אל הדופן בצד. החזית שלו זהה לזאת של כל מכשירי ה-Zenfone הקודמים. כחלק מהגנטיקה הזאת, גם החסרונות בעיצוב הזה נשארו כמו שהם: המסגרת סביב המסך עבה יחסית והמכשיר כולו גדול יותר ממכשירים אחרים עם מסך 5.5 אינטש. מעבר לכך, כפתורי הניווט של אנדרואיד, כפתורי מגע קפאסטיביים הממוקמים מתחת למסך נותרו כמו כל מכשירי הסדרה ללא תאורה מובנית, מה שהופך את השימוש במכשיר בחשכה למעט מעיק.







גולת הכותרת, הסיבה לקיומו של המכשיר הזה היא הסוללה שלו בקיבול הנדיב של 5000mAh. באסוס מתגאים שזהו הטלפון עם הסוללה הגדולה בישראל. זה נכון חלקית: אמנם אין בישראל מכשירים עם סוללה בקיבול גדול יותר, אך אני בעצמי כבר הנחתי את ידיי על מכשירים עם סוללה בקיבול זהה: ה-ThL 5000 וה-BLU Studio Energy. כהרגלה, אסוס מציעה מגוון קונפיגורציות שימוש וחסכון בסוללה. במצב הבזבזני ביותר הצלחתי לסחוט מה-Zenfone 2 שני ימי שימוש אינטנסיבי מלאים. יחד עם זאת, לאור העובדה שהמכשיר כה איטי במצב "ביצועים", החלטתי שאין טעם של ממש לבדוק אותו במצבים אשר מחלישים אפילו יותר, במכוון, את ביצועיו של המכשיר הזה.






גרף ביצועי הסוללה לאורך זמן. יומיים שלמים ללא טעינה (צילום מסך: גד גניר)


אסוס שילבה ב-Zenfone Max מצלמה ברזולוציה של 13 מגה פיקסל עם תוספת שלא נהוג לראות במכשירים ברמת המחיר הזאת: פוקוס עם מיקוד לייזר, שאמור לשפר את מהירות המיקוד ואת איכותו. מה המיקוד הזה שווה אם לאפליקציית המצלמה לוקח לעיתים, ואני לא מגזים, למעלה מ-7-8 שניות להיפתח? נניח שצלחתי את ההמתנה וכבר התחלתי לצלם, המיקוד המהיר יחסית לא משנה את תוצאה הסופית: באור יום תוצאות סבירות אבל בתנאי תאורה שאינם אידיאלים, התמונה סובלת מגרעון קשה, המון רעש וחוסר פירוט.
מצלמה עם פוקוס לייזר (צילום: גד גניר)



עבור ביצועיו כטלפון, ה-Zenfone Max מקבל ציון מספיק בקושי: בשיחה רגילה השמע הוא בעוצמה ואיכות סבירים, כנ"ל גם לגבי השמע ברמקול (הממוקם בחלקו האחורי, מיקום בעייתי שקל לכסות בטעות עם היד האוחזת במכשיר). עם זאת, בשיחה ברמקול כמעט ולא שמעו אותי בצד השני.

באופן לא מפתיע, ה-Zenfone Max מצטיין בתחום אחד בלבד: במשך זמן השימוש. הוא מחזיק מעמד למשך זמן כפול מזה של רוב המכשירים שבדקתי כאן במסגרת הבלוג. הבעיה עם זה היא שגם כל פעולה שרציתי לבצע עם המכשיר נמשכה פי כמה וכמה יותר זמן בכל מכשיר אחר. הסיבה העיקרית שאני בתחום הזה היא ההנאה שלי מכל התהליך ומהאפשרות להתנסות במכשירים חדשים ומיוחדים. במקרה של המכשיר הזה, לא היתה שום הנאה. מחירו של ה-Zenfone Max עומד על 1199 ש"ח בלבד, זול ביחס למה שהמכשיר מציע, לפחות על הנייר. האם הוא שווה את המחיר הזה? לדעתי לא.   

1 תגובות

  1. וואו ממש שומעים אותך סובל כאילו זה ממש יוצא דרך הכתיבה שלך, משתתף בצערך

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה

חדש יותר ישן יותר