כזה ניסיתי: OnePlus 9

באפריל האחרון ציינה OnePlus שבע שנים להכרזתו של המכשיר הראשון שלה, One. החברה זכתה להערכה רבה ולקהילת מעריצים פנאטיים, הודות לביצועים מעולים בדר"כ, לצד ממשק מהטובים בשוק. צילום מעולם לא היה המרכיב העיקרי שמשך אנשים לקנות מכשירי OnePlus. זה לא שהיא לא ניסתה, וזה לא שהמצלמות במכשירי OnePlus היו גרועות. חלק מהמצלמות היו לא רעות בכלל, אבל ברוב הזמן היה קשה למותג הסיני לשכנע אנשים שהמכשירים שלו יכולים להתחרות מבחינת צילום על אותו מגרש עם מותגים כמו סמסונג, אפל ואפילו Huawei ושיתוף הפעולה שלה עם Leica. ב-OnePlus 9 ובגרסת ה-Pro שלו החברה החליטה לנסות שוב, הפעם בסיוע מותג המצלמות השוודי הותיק Hasselblad. האם החברה שייצרה את המצלמות בהן השתמשו האסטרונאוטים על הירח, תצליח להפוך את המכשירים של OnePlus סוף סוף למכשירים נחשקים עבור חובבי צילום?

OnePlus 9. המסך מתהדר בשם Liquid AMOLED (צילום: גד גניר)

המכשיר שהגיע אליי לבדיקה באדיבות היבואן הרשמי סל נאו הוא ה-OnePlus 9. מבחינת מפרט טכני הוא מציע ברוב הסעיפים את אותה חומרה משובחת שמציע גם דגם ה-Pro ובראש הרשימה ערכת השבבים Snapdragon 888 5G, החזקה ביותר כרגע בקטלוג של קוואלקום, וזו שתמצאו גם ברוב מכשירי הדגל בשוק של שיאומי, Oppo ומכשיריה של סמסונג בארה"ב. לגבי דור 5, נכון לכתיבת שורות אלו, המכשיר תומך ברשתות האלו בישראל רק באופן תיאורטי. עדכון גרסה שצפוי להגיע אל המכשיר במהלך החודש הקרוב יוסיף את התמיכה הזאת, אם יש לכם סים וחבילת גלישה מתאימה.

כזאת ניסיתי: LG OLED55B1PVA

לא צריך להיות מומחה גדול לטלויזיות כדי להבחין בהבדל בין טלויזיות OLED לטלויזיות LCD רגילות. הצבעים, הניגודיות, השחור הכהה, כל הדברים האלו בולטים מאוד לעין כשמביטים בטלויזיית OLED. עד כה, מי שרצה להנות מהכיף הזה, נאלץ להשכיב סכום כסף משמעותי ולקבל על הדרך עוד מגוון תכונות שהוא לא בהכרח זקוק להן. לפני כשבועיים חשפה LG את קולקציית הטלויזיות החדשה שלה וביניהן סדרות חדשות עבור הצרכן הישראלי, A ו-B, זולות יותר מסדרות C ו-G המתקדמות. הסדרות האלו אמורות להקל על הלקוחות לבצע את המעבר לטלויזיות OLED, עם פשרה מסויימת במפרט הטכני של הטלויזיה. האם יש כאן בשורה?

LG OLED55B1PVA לא בסלון שלי (צילום: יח"צ LG)

הדגם שהגיע אליי לבדיקה הוא OLED55B1PVA, גרסת ה-55 אינטש של הסדרה. ניתן להשיג אותו גם בגדלי 65 ו-77 אינטש, כאשר כל הטלויזיות בסדרה הן טלויזיות חכמות ברזולוציית 4K וכולן חולקים את אותו מפרט טכני למעט כמובן הגודל. ההבדל הגדול במפרט הטכני בין סדרה C לסדרה B מתבטא במעבד של הטלויזיה. בניגוד לסדרה C ומעבד ה-α9 שלה, במקרה של OLED55B1PVA מדובר במעבד ותיק ומתקדם פחות, α7. במה זה מתבטא בפועל? תיאורטית, α7 יתמודד כנראה קצת פחות טוב מ-α9 בכל הקשור לעיבוד תנועה מהירה, ורמות המקסימום של הבהירות אמורות להיות מעט נמוכות יותר. איך זה בא לידי ביטוי בפועל? באופן כל כך מינורי כנראה, שאני לא ממש יכולתי להבחין בו. הטלויזיה תומכת בהחלקת תנועה בתדר של עד 120 הרץ ובצפיה בתכנים מכל הסוגים לא הרגשתי איזשהם גמגומים. כך גם לגבי הבהירות המקסימלית: לא הבחנתי באיזושהי חולשה בהקשר הזה גם בצפייה בטלויזיה בחדר מואר. זה מסך OLED עם כל היתרונות שמסך כזה מציע: שחור אפל כהה ואפל בצורה קיצונית בשילוב עם צבעוניות עזה להפליא. אין זליגות אור, אין הילות, ככה זה כשכל פיקסל מואר בנפרד. השילוב היחיד שקצת איתגר את B1 היה סצינות חשוכות במיוחד בצפייה בחדר מואר, אם כי הטלויזיה מגיעה עם מספר מצבי צפייה מוגדרים מראש כשאחד מהם הוא צפייה חדר מואר. מעבר למצב הצפייה הזה איפשר לראות יותר פרטים בתמונה. הגימור המבריק של המסך מחזיר השתקפויות בצורה די אגרסיבית, אבל זה מורגש בעיקר בצפייה במסך מהזוית וגם אז זה בהחלט נסבל. בסופו של דבר, כרגיל במסכי OLED, גם כאן זויות הצפייה רחבות מאוד והגוונים לא מתעוותים גם אם לא יושבים ממש מול המסך.

כזאת ניסיתי: Logitech ERGO K860

בעוד בשוק העכברים התנסתה לוג'יטק במגוון תצורות ארגונומיות (בין השאר בעכברי Trackball ואפילו בעכבר אנכי אחד), במקלדות היא נשארה רוב הזמן שמרנית למדי. הניסיון היחיד שלה עד כה עם מקלדות ארגונומיות היה אי שם בשנת 2007 עם מקלדת בשם Wave שמקשיה כיאה לשם, הגיעו מסודרים בצורת גל. ה-ERGO K860 שהגיעה לישראל (ואליי) לפני מספר שבועות היא המקלדת הארגונומית הראשונה של לוג'יטק מאז ה-Wave והפעם מדובר במקלדת ארגונומית אמיתית.

Logitech ERGO K860 (צילום: גד גניר)

מה זה אומר מקלדת ארגונומית אמיתית? זה אומר להתרחק כמה שיותר מהמבנה של מקלדת סטנדרטית. מבנה ארגונומי טוב של מקלדת הוא מבנה שמחייב את המשתמש להשתמש בה בתנוחה שמצמצמת למינימום את הלחץ על מפרקי כפות הידיים. ב-ERGO K860, בניגוד לקודמתה מלפני למעלה מעשור, לא מדובר בגל מתון כי אם בפיצול אמיתי של שורת המקשים לשניים ויצירת זוית בין שני חלקי המקלדת. מי צריך את הזוית הזאת? מפרקי כפות הידיים שלכם: בעוד במקלדת סטנדרטית תצטרכו למתוח לצדדים את מפרקי כפות הידיים כדי להקליד בנוחות, הפיצול והזוית כאן מאפשרים להשאיר את מפרקי כף היד ישרים ביחס לשאר היד ולהוריד מהם לחץ.  מרכז הפיצול הזה הוא גם מרכזה של מעין "בטן" במרכז המקלדת, שנועדה גם היא למנוע מהשתמשים לסובב את מפרקי כפות הידיים שלהם בצורה לא טבעית. זו לא תצורה ייחודית ללוג'יטק, אבל זו הפעם הראשונה שהחברה מציגה מקלדת כזאת. מה שמשלים את העיצוב הזה זו הגבהה קדמית: הרגליות אינן ממוקמות בקצה האחורי כמו במקלדות קונבנציונליות, אלא בקצה הקדמי. הסידור הזה מייצר, כשהן פתוחות, זוית הגבהה הפוכה. בצורה הזאת אין צורך לכופף את פרקי היד כלפי מעלה ולא מופעל עליהם לחץ.

כזה ניסיתי: Dell Latitude 7520

הקורונה קטלה בתוך קצת יותר משנה קצת יותר מ-3 מיליון איש ברחבי העולם, פגעה בכלכלה העולמית באופן שייקח לה שנים להתאושש, וגרמה לרוב העולם להסתגר בביתו לתקופות ממושכות בניסיון לצמצם את ההדבקה. לשוק המחשבים הניידים הקטסטרופה הזאת עשתה רק טוב: 300 מיליון המחשבים הניידים שנמכרו השנה ברחבי העולם הפכו את 2020 לשנה הטובה ביותר למכירות של היצרניות השונות מזה 7 שנים. בינואר 2021 הציגה Dell את המחשבים החדשים שלה, כשהמסגור האקטואלי של ההשקה הזאת הוא הגברת הפרודוקטיביות של המשתמשים, לא משנה מהיכן הם עובדים. ה-Latitude 7520, מחשב מהסדרה העסקית הותיקה של דל היה אחד המחשבים שהושקו במסגרת ההכרזה הזאת.

Dell Latitude 7520 (צילום: גד גניר)

במשך שנים, המחשבים העסקיים הנחשקים ביותר היו המחשבים היותר קומפקטיים. רבים מהמשתמשים ממילא מחברים אותם באופן כמעט קבוע לתחנות עגינה, מסך מקלדת ועכבר, כך שמה שחשוב ביותר למשתמשים רבים היה היכולת לדחוף אותם בקלות לתיק ולהרגיש אותם שם כמה שפחות. הצורך לעבוד מהבית שינה דרמטית את האופן שבו אנשים עובדים עם המחשבים שלהם: עבור אלו שלא התברכו בעמדת עבודה בבית עם מסך גדול ומקלדת, תוספת של 1.5 אינטש במסך יכולה בהחלט לשפר את חויית השימוש.

כאלו ניסיתי: 1MORE ComfoBuds Pro

זה היה צפוי שזה יקרה מתישהו, אבל עדיין מפתיע שזה קרה כל כך מהר: טכנולוגיית ביטול הרעשים שהיתה עד לפני שלוש שנים בעיקר תכונה של אזניות Over The Ear גדולות ויקרות, חילחלה השנה עד לדגמי אזניות True Wireless של מתחת ל-500 ש"ח. אחד הדגמים האלו, 1MORE ComfoBuds Pro הגיע אליי לאחרונה לבדיקה באדיבות היבואנית הרשמית דוגית, ולמרות שאינו מושלם, הצליח בחלק מהמקומות להפתיע לטובה.

1MORE ComfoBuds Pro (צילום: גד גניר)

ה-ComfoBuds Pro מגיעות בתצורת Stems ("גבעולים" לפי גוגל טרנסלייט, "מוטות", "מקלונים" או "הדברים האלו שיוצאים מתוך האזניות ופונים מטה"). נכון, קל תמיד לתקוף יצרניות על עצלנות עיצובית ולטעון שכל דגם אזניות True Wireless בצבע לבן עם Stems הוא חיקוי של AirPods. ועדיין, חייבים לתת כאן קרדיט למעצבים של החברה הסינית שהצליחו לא רק ליצור תחת ידם אזניות שכאלו ששונות מספיק ויזואלית מאלו של אפל, למעשה העיצוב של האזניות מוצלח להפתיע מבחינה ארגונומית ובהחלט מצדיק את ה-"Comfo" בשמן: האזניות עצמן קלילות ולא מציקות באוזן, וקל מאוד להכניס אותן לאזניים ולשלוף אותן מתוכן. הגבעולים הארוכים יחסית איפשרו ל-1MORE לשלב כאן משטחי מגע גדולים יחסית וקלים לגישה, אבל מעצבי חויית השימוש של האזניות האלו עשו בחירה ביזארית משהו: האזניות האלו יודעות לזהות הקשה כפולה, משולשת ומגע ממושך של כמה שניות. מה ComfoBuds לא יודעות לעשות? לזהות הקשה בודדת. הלוגיקה כאן היא כנראה למנוע ממשתמשים לחיצה לא מכוונת, אבל יש לא מעט יצרניות בשוק, עם אזניות שכוללות משטחי מגע קטנים יותר, שכן עושות שימוש במחווה הבסיסית הזאת עם אחוז נמוך יחסית של לחיצות לא מכוונות. לזכותה של 1MORE יאמר שניתן למפות לכל אחת מהמחוות הקיימות, בכל אזניה בנפרד, איזה פעולה שתראו לנכון, דרך האפליקציה.

כזה ניסיתי: Oppo A93

שלושת המקומות הראשונים בטבלת מכירות הסמארטפונים העולמית לא יפתיעו אף אחד: סמסונג ראשונה כבר שנים, אפל שנייה ושיאומי שלישית. המשך הרשימה קצת יותר מרענן: המקום הרביעי נכבש ברבעון הראשון של 2021 ע"י יצרנית פחות מוכרת לצרכן הישראלי, Oppo, מותג סמארטפונים סיני אמנם, אך ותיק וכזה שזוכה להערכה רבה. אם השם נשמע לכם בכל זאת נשמע לכם מוכר, זה כנראה בגלל בני המשפחה שלו: המותג הזה יחד עם OnePlus, Realme ו-Vivo (מותג שלא נמכר רשמית בישראל) הם בבעלות תאגיד BBK הסיני שנכון לכתיבת שורות אלו חולש באמצעותם על כרבע משוק הסלולר העולמי, יותר אפילו מנתח השוק של סמסונג.

Oppo A93 (צילום: גד גניר)

לרונלייט, היבואנית הרשמית של המותג לישראל חשוב להדגיש, בצדק, שלא מדובר באיזשהו מותג סיני זול שמתחרה במותגים "תקציביים" סיניים אחרים. Oppo היא יצרנית עם מכשירים מתקדמים, שכבר שנים מציגה מכשירי דגל מרשימים ואיכותיים, ומתנסה בטכנולוגיות ובתצורות חדשניות של סמארטפונים. המכשיר הראשון שלה בשוק הישראלי, A93, מכוון דווקא פחות גבוה: מדובר במכשיר ביניים שנכנס לקטגוריה אגרסיבית שפועלים בה כרגע מכשירים מסדרה A של סמסונג, מכשירי רדמי של שיאומי, מכשירי נוקיה, וגם אויבים מבית (המגיעים לארץ באמצעות יבואנים אחרים), המכשירים של רילמי ומכשירי הנורד של OnePlus.

כזה ניסיתי: Samsung Galaxy A72

בחודש שעבר קיימה סמסונג אירוע השקה עם הכותרת המחייבת "Awesome", בו הציגה את הגלגול השביעי של מכשירי סדרה A שלה: שלושה דגמי מכשירים חדשים בסדרה שאמורה להציע אלטרנטיבה משתלמת יותר למכשירי הדגל של החברה, עם מינימום ויתורים בגזרת המפרט הטכני והגימור החיצוני, או במילים אחרות, סדרת מכשירי ביניים. הדגם שהגיע אליי לבדיקה הוא ה-A72, המכשיר הגדול בשלישיה. האם הוא מצדיק את הסופרלטיב המאתגר?

Samsung Galaxy A72 (צילום: גד גניר)

ערכת השבבים של המכשיר הזה היא בהחלט לא החלק ה-Awesome שלו. אולי זה המחסור העולמי בשבבים, אולי זה חלק מהניסיון לקצץ בעלויות: Galaxy A72 עושה שימוש בערכת השבבים Snapdragon 720G של קוואלקום, ערכת שבבים שהוכרזה כבר בינואר 2020 ושימשה את מכשירי הביניים של שנה שעברה של יצרניות אחרות, מכשירים כמו Xiaomi Redmi Note 9 Pro ו-Realme 7 Pro. מה זה אומר בשימוש יומיומי? המשתמש הממוצע לא יחוש בחולשה כלשהי. יחד עם זכרון RAM בנפח נאה של 8 גיגה RAM, מקבלים פה חויית שימוש טובה בסה"כ, ללא איטיות, באגים או קריסות. זה לא המכשיר המהיר ביותר בשוק, גם לא מול מכשירים אחרים ברמת המחיר שלו או אפילו מכשירים אחרים עם ערכת שבבים זהה, אבל מצד שני אין תחושה של פשרה בכל הקשור לביצועים. האחסון כאן הוא בנפח 128 גיגה, וכפי שזה בדר"כ במכשירי ביניים, ניתן להרחבה באמצעות כרטיס זכרון.

כזאת ניסיתי: SteelSeries Apex 7 TKL

מגפה כלל עולמית היא לא רק בסיס טוב לתסריט של משחק מחשב, היא הדבר הטוב ביותר שיכול לקרות לשוק מוצרי הגיימינג העולמי. בשנת 2020 תרבות הפנאי של האנושות עברה מוטציה: בשל הקורונה והסגרים, אנשים יצאו פחות למסעדות, המועדונים והקולנועים נותרו נטושים. את מקום הפעילויות הללו תפס הגיימינג. יותר אנשים בילו יותר זמן במהלך היום במשחקי און ליין וההנחה הרווחת בקרב אנליסטים היא שגם אחרי הקורונה אנשים ישחקו משמעותית יותר ממה שעשו לפני פרוץ המגיפה. כמו בשוק מצלמות הרשת וכמו בשוק המחשבים הניידים, הביקושים האדירים לציוד היקפי לגיימינג (מקלדות, מסכים, אוזניות) לצד הפגיעה הקשה בשרשראות האספקה, הפכו את המוצרים האלו ללא זמינים לרכישה לתקופות ממושכות.

SteelSeries Apex 7 TKL (צילום: גד גניר)

ה-Apex 7 TKL, מקלדת גיימרים מכאנית של SteelSeries היא אחד המוצרים האלו שהגיחו ונעלמו מהשוק לסירוגין. בקטלוג החברה, Apex 7 היא סדרה שניתן להגדירה כסדרת מיינסטרים, מעל לסדרות Apex 5 ו-3 הזולות יותר, לסדרת Apex Pro המתקדמת והיוקרתית יותר. המקלדות בסדרת Apex 7 נבדלות זו מזו בשני מאפיינים עיקריים: מקלדת מלאה או חלקית (מקלדות חלקיות מסומנות כ-"TKL", ראשי תיבות של Ten Key Less, כלומר, ללא פד המספרים בצד ימין), וסוג מנגנון המקשים (סוויצ'ים) עליו הוא מבוסס. הדגם הספציפי שאני בדקתי היה Apex 7 TKL Red Switch.