כזה יש לי: Google Nest Hub Max

תקציר הפרק הקודם: לפני ארבעה חודשים קניתי גוגל הום מיני, המוצר הבסיסי והזול ביותר שיש לגוגל בליין הרמקולים החכמים שלה, יותר מתוך רצון להכיר את חויית השימוש בחפיץ שכזה ופחות מתוך אמונה שאכן יש לו מקום בבית שלי ובחיי. כמה ימים של שימוש ברמקול הקטן והלא יומרני הזה הפכו אותי מסקפטי למעריץ גדול של הפלטפורמה, ופתחו אצלי את התיאבון למוצר יותר מתקדם. שדרוג מהבחינה הזאת אפשרי לשני כיוונים: הכיוון הראשון הוא לקנות Google Home, רמקול גדול יותר, או Google Home Max, רמקול הרבה יותר גדול. הכיוון השני הוא הכיוון של מסכים חכמים: Google Home Hub, או הגרסה הגדולה, העדכנית והמתקדמת ביותר, Nest Hub Max, שאותה רכשתי בסופו של דבר.

Google Nest Hub Max (צילום: גד גניר)

אז מה זה בעצם מסך חכם? בדומה לרמקול חכם, מדובר בפלטפורמה המאפשרת גישה מהירה ל-Google Assistant. ההבדל המוחשי ביותר הוא שכאן החבילה כוללת לא רק רמקול אלא גם גם מסך מגע, המציג מידע שביקשתם, ושדרכו ניתן לשלוט במכשיר. בנקודה הזאת חשוב להדגיש: זה לא טאבלט. זה גם לא טאבלט נייח, וגם לא טאבלט מוגבל. זה פשוט לא טאבלט, וטאבלט לא יכול להחליף את זה. מה לגבי ה-Yoga Smart Tab? כן, המוצר הספציפי ההוא אמנם מתבסס על טאבלט, אבל בניסיון לשלב בין שני מוצרים נעשו בו פשרות בחויית השימוש גם כטאבלט וגם כמסך חכם. ה-Nest Hub Max הוא 100% מסך חכם. הוא אפילו לא מריץ אנדרואיד. הוא מריץ משהו שנקרא Google Cast, מעין שדרוג של מערכת ההפעלה של מכשירי ה-Chromecast, שהותאמה לשימוש במסכים חכמים.

כאלו כדאי לכם: ארבעה כלים שיעזרו לכם להעביר את הבידוד יותר בקלות

האמת שלא צריך את הסטטיסטיקות הרשמיות כדי לדעת שהאוכלוסיות שחוות את המצוקה הקשה ביותר כתוצאה מוירוס הקורונה הן אוכלוסיית ההורים לילדים ואוכלוסיית העובדים מהבית, שלא לדבר על אלו שמשתייכים לשתיהן. לרגל ההסגר, אספתי עבורכם כמה כלים שיעזרו לכם לצלוח את השבועות הקרובים טיפה יותר בקלות

StreamCam של לוג'יטק (צילום: יח"צ)

פתאום כולם עושים שיחות וידאו

הצורך בבידוד חברתי פיזי, הפך את האפליקציות המאפשרות שיחות וידאו לפופולריות מתמיד. ללא ספק כוכבת התקופה היא Zoom אפליקציית שיחות ועידה עסקית בימי שגרה, שלפתע הפכה לספוטיפיי של שיחות הוידאו גם בקרב המשתמשים הפרטיים. היא הפכה לסיפור הצלחה בשוק הארגוני מסיבות ארגוניות: היא קלה להטמעה, זולה יחסית, והיא בין הבודדות שמאפשרת שיתוף מסך במקביל לשיחת וידאו. מה שהפך אותה לכה פופולרית בשוק הפרטי זו היכולת לייצר שיחות ועידה המוניות וכך להמשיך באופן וירטואלי חוגים, סדנאות ומפגשים משפחתיים. יתרון נוסף הוא העובדה שאין צורך להרשם ל-Zoom כדי להצטרף לשיחה שהוזמנתם אליה, ואפילו אין הכרח להתקין את האפליקציה עצמה על המחשב או על הטלפון, וניתן להתחבר אליה דרך הדפדפן. ועדיין, העובדה ש-Zoom מתחרה בויראליות שלה בקורונה, לא אומרת שחייבים לזנוח את הפתרונות האחרים: גם וואטסאפ מאפשרת שיחות ועידה (לכמות מצומצמת יותר של משתתפים) וכך גם Facetime ו-Google Duo. הקאמבק של שיחות הוידאו בישר על קאמבק של קטגוריית חפיצים שהיתה די מנומנמת ב-20 שנה האחרונות, מצלמות רשת. למי בוחר שלא להסתפק במצלמת הוידאו המובנית במחשב הנייד, השוק מציע מצלמות שמסוגלות לצלם ברזולוציות של 1080p ו-4K, הקלטת שמע בסטריאו, ועוד. למי שזומם להציב תחרות לחולה 74, לוג'יטק מציעה את StreamCam, מצלמת רשת שהיא מייעדת ליוצרי תוכן. מה עושה מצלמת רשת ליוצרי תוכן שלא עושה מצלמת רשת רגילה? מתממשקת ישירות לתוכנות המשמשות לשידור חי בפלטפורמות כמו Youtube ו-Twitch, יודעת לשמור על פוקוס וחשיפה מדוייקת באמצעות AI, ואפילו ניתן לסובב אותה הצידה כדי לקבל פורמט צילום לאורך המותאם לפייסבוק ואינסטגרם.

כאלו ניסיתי: B&W PX7

קצת אחרי מלחמת העולם השניה, רוי ווילקינס וג'ון באוורס, שני יוצאי יחידת חיל הקשר של הצבא הבריטי, פתחו  יחד חנות אלקטרוניקה ורדיו בעיר וורטינג באנגליה. לאחר שהפכו לספקי ציוד קבועים עבור לקוחות מוסדיים, החליט באוארס להתקדם ממכירת ציוד אודיו לפיתוח וייצור של ציוד שכזה, ופתח קו ייצור צנוע לרמקולים בחלקה האחורי של החנות. בשנים שחלפו מאז הפכה Bowers & Wilkins (להלן, B&W) למותג אודיו נחשב ומוערך שמייצר רמקולים, אזניות ומערכות סטריאו לרכבי יוקרה. לאחרונה החלה טופ אודיו, היבואנית הרשמית של מוצרי החברה לייבא לישראל שני דגמי אזניות ביטול רעשים חדשים. ה-PX7 שבדקתי הוא היקר והמתקדם מבין השניים.

B&W PX7 (צילום: גד גניר)

ה-PX7 משתייכות לאחד משני הסגמנטים הפופולריים ביותר בשוק האזניות העולמי נכון לכתיבת שורות אלו: Over The Ear אלחוטיות עם ביטול רעשים, סגמנט שנשלט כרגע ע"י אזניות של Bose ו-Sony. הן מציגות מראה יוקרתי וחלקים נרחבים מהן מצופים בגימור דמוי סיב פחמן (Carbon Fiber). מה שקצת פוגם, לדעתי במראה היוקרתי זה הגימור המשונה של הזרועות המחברות בין הקשת לאזניות עצמן. אם הייתי צריך לתת שם לגימור הזה, הייתי בוחר במשהו כמו "מתכת שחוקה ושרוטה" ולא ברור לי איך הדבר הזה עבר אישור של מעצבים שאינם עיוורים, אבל באופן כללי, להוציא את החריגה הספציפית הזאת, האזניות האלו נראות טוב. בפן הפרקטי, כבעל ראש גדול יחסית, הופתעתי לגלות ש-PX7 נוחות והקשת נפתחת לרוחב מירבי מרשים. 

כזה ניסיתי: Samsung Galaxy S20 Ultra

גם אם עבור רובנו, המצלמות שבסמארטפונים תפסו את מקומן של מצלמות קומפקטיות, האחרונות עדיין מחזיקות ביתרון משמעותי אחד: זום, היכולת להתקרב לאובייקט מרוחק. 20 שנים של התפתחות מטאורית כמעט בכל היבט של אמנות הצילום אמנם לא הספיקו לתעשיית הסלולר להדביק לחלוטין את הפער בכל מה שקשור לסוגיה הספציפית הזאת, אבל נראה שגם זה הולך להשתנות. זה לא שיצרניות סלולר לא ניסו זאת בעבר: כבר ב-2006 הציגה נוקיה טלפון עם זום אופטי כפול 3, אבל הוא היה היוצא מן הכלל, ויצרניות אחרות לא הלכו בעקבותיה. המעבר של השוק לסמארטפונים בעלי גוף דקיק שאין בו מקום למערך אופטי ראוי רק סיבך את האתגר הטכני הזה. השנה, כך נראה, יותר ויותר יצרניות הגיעו למסקנה שהגיע הזמן לפרוץ את המכשול הזה, וביניהם גם יצרנית הסלולר הגדולה ביותר בשוק נכון לכתיבת שורות אלו, סמסונג.

מערך הצילום הראשי של Galaxy S20 Ultra (צילום: גד גניר)

כמו בשנה שעברה, גם השנה השיקה סמסונג את סדרת מכשירי הדגל שלה בשלוש וריאציות עיקריות. בניגוד לשנה שעברה, השנה החליטה סמסונג לוותר על מיתוג הדגם הזול ביותר כדגם נפרד ומשתלם, וכמו אפל הפכה אותו לדגם הבסיס בסדרה, Galaxy S20. בנוסף לו, השיקה דגם מוגדל ומעט מתקדם יותר, ה-Galaxy S20 Plus, ואת ה-Galaxy S20 Ultra, המכשיר אותו קיבלתי לבדיקה, שהוא הדגם המתקדם והיקר ביותר מהשלישיה, ומטבע העניינים גם המעניין ביותר.

כזה ניסיתי: COCLEAN

כמו בבתים רבים אחרים, גם אצלנו השואב האלחוטי (מצטער, בלוגרים מתנשאים כמוני לא יכולים לכתוב פשוט "דייסון") שינה את החיים. הוא מבצע אמנם את אותה פעולה בסיסית שמבצעים שואבי אבק מסורתיים שמחוברים לחשמל כבר עשרות שנים, אבל העובדה שהוא אלחוטי הפכה את השימוש בו לנוח ונגיש הרבה יותר. יצרניות אלקטרוניקה אחרות החליטו לרכב גם על הגל הזה וכך קרה ששואבים אלחוטיים הפכו למוצר חובה כמעט בכל בית ודחקו הצידה את השואבים הרגילים. COCLEAN, שואב אלחוטי קומפקטי חדש שייך לנישה אחרת של שואבים, אבל יש סיכוי לא רע שהיא תשתלט לדייסון שלכם על חלק מהעבודה.

COCLEAN (צילום: גד גניר)

כמו שואבי אבק אחרים שבדקתי, גם COCLEAN קשור לתמנון האלקטרוניקה הסיני שיאומי. הוא נולד ב-Youpin, פלטפורמת מימון ההמונים של שיאומי, אך בניגוד למוצרי Mijia, אין ל-COCLEAN חיבור כלשהו לאפליקציה או לפלטפורמת הבית החכם של שיאומי. מדובר, בסופו של דבר, בשואב קומפקטי ואלחוטי שאמנם נראה מגניב, ועדיין, הוא רק שואב אבק. במילים אחרות, זוכרים את השואבים הקומפקטים לרכב? זה בדיוק אותו מוצר, קטן יותר עם עיצוב מודרני.

כאלו ניסיתי: Apple AirPods Pro

אם אתם חיים בתחושה שכולם מסתובבים עם AirPods באזניים אז התחושה הזאת בהחלט מגובה במספרים: לפי דוח של חברת Strategy Analytics, בשנה שעברה שלטה אפל ב-50% ממכירות אזניות True Wireless ברחבי העולם, כשכל שאר היצרניות משתרכות הרחק מאחור. תתפלאו, אבל הדוח הזה מציג נתון שערורייתי אפילו יותר: בשנת 2019, השנה שבה קטגוריית האזניות הזאת רשמה גידול של 200%, אפל נהנתה מ-71% מכל ההכנסות בקטגוריה. רגע לפני ש-2019 המוצלחת מבחינתה הסתיימה, הציגה אפל דגם חדש ומתקדם של האזניות האלחוטיות שלה, את ה-AirPods Pro.

Apple AirPods Pro (צילום: גד גניר)

ה-AirPods Pro נוטשות את ראשי ה-EarPods האופייניים לאזניות החברה מאז 2012, ועוברות לתצורה הקונבנציולית (פחות או יותר) של אזניות In- Ear, עם ראשי סיליקון. למעשה, אפל דילגה עד כה על התצורה הזאת, וזו הפעם הראשונה שהיא משיקה אזניות עם ראשי סיליקון שנכנסים לתוך האוזן (לפני ה-EarPods, האזניות של אפל הגיעו בתצורה שכבר כמעט לא רואים כיום, EarBuds, אזניות In-Ear, אבל עם ראשים שטוחים שיושבים בפתחה תעלת האוזן). מה גרם לאפל לעשות זאת? כנראה ההבנה שראשי EarPods נכשלים בצורה מוחלטת בחסימת רעשים מהסביבה. מעבר לכך, ללא אטימה ראויה אין גם באסים, מה שמשפיע מאוד לרעה על איכות השמע. המבנה החדש אכן טוב יותר מהבחינה הזאת ומספק בידוד רעשים פאסיבי עדיף בהרבה על פני הדגמים הקודמים. עם זאת, השינוי הזה פוגע באחד האלמנטים שהפכו את ה-AirPods לכה פופולריות, המיידיות: ה-AirPods הרגילות הפכו לכלי עבודה יעיל משום שקל נורא לשלוף אותן מקייס הטעינה ולמקם אותן בתוך האוזן במהירות. אין צורך לדחוף אותן בכוח או לעשות פעולות מורכבות וממושכות כדי למקם אותן כהלכה בתוך האוזן, הן לא היו אוטמות אותה, הן לא היו מתקבעות בתוכה בצורה מאובטחת במיוחד, אבל היה נורא קל וזריז להכניס ולהוציא אותן מהאזניים. במסגרת הרצון של אפל לשפר משמעותית את האטימה ואת איכות השמע, ה-AirPods הפכו למעט מורכבות יותר לשימוש מהבחינה הזאת.

כזה ניסיתי: Yeelight Light Strip

מעבר ליכולות הבנאליות של השמעת מוזיקה ומענה לשאלות, אחת המטרות העיקריות של רמקולים חכמים היא שליטה על מוצרי בית חכם. היכולת הזאת מייצרת (אצלי לפחות) תיאבון בלתי נשלט: ה-Google Home Mini בבית שלנו כבר יודע לתקשר עם הסנסיבו ששולט על המזגן, הסוויצ'ר ששולט על הדוד, הטלויזיה, השואב הרובוטי, ואפילו מנורת לילה אחת. מרגע שהכנסנו את הרמקול הזה הביתה והתחלנו לדבר אל מוצרי חשמל בבית במקום לתפעל אותם כמו אנשי מערות באמצעות אפליקציות בסמארטפון, יש משהו כמעט ממכר ברצון הזה להוסיף עוד ועוד מוצרים למועצת החכמים באפליקציה של גוגל. לאחרונה הגיע אליי ה-Yeelight Light Streep, פס תאורה חכם שיודע להוסיף שיק מפוקפק לבית שלכם, אבל עושה את זה תוך כדי חיבור ל-Google Assistant.

מבט מקרוב על הלדים שבתוך Yeelight Light Strip (צילום: גד גניר)

את Yeelight פגשתי לראשונה לפני כמעט ארבע שנים כאשר בדקתי מנורת לילה של היצרנית הסינית שאיך לא, שייכת לאקו סיסטם של שיאומי. מאז, קטלוג החברה התרחב, ומציע כעת מגוון אביזרי תאורה חכמים, ביניהם גם פס התאורה הזה. Yeelight Light Strip נמכר בישראל באורך של כ-2 מטר וניתן להוסיף לו מתאמים באורך של 1 מטר עד לאורך מקסימלי של 10 שמקבלים את הכוח שלהם מהשנאי של יחידת הבסיס. חשוב לעשות כאן תיאום ציפיות: התאורה שמספק Yeelight Light Strip היא תאורת נוי, אלא לראותה בלבד, ובהחלט תספיק כקישוט עבור הרהיטים שלכם, אבל אל תבנו עליה כתוספת תאורה משמעותית לחדר עצמו.

כזה ניסיתי: Garmin Vivoactive 4

לא אפל וגם לא סמסונג: הראשונה שמאפשרת תשלומים דרך השעונים החכמים שלה בישראל היא לא אחרת מאשר Garmin. בסוף ינואר הכריזה היבואנית הרשמית רונלייט על פתיחת שירות התשלומים Garmin Pay בשיתוף פעולה עם ישראכרט, וזו היתה הזדמנות מצויינת לקחת לבדיקה את ה-Vivoactive 4, השעון החכם החדש של החברה שתומך בשירות הזה.

Garmin Vivoactive 4 מוכיח שארנק זה כל כך 2019 (צילום: גד גניר)

כמו נטפליקס וכמו ספוטיפיי, גם היכולת לשלם באמצעות הסמארטפון מגיעה אל אומת הסטראטאפ בעיכוב לא אופנתי של כמה שנים טובות. אז למה דווקא עכשיו? כי רק עכשיו יש לבעלי עסקים תמריץ להטמיע תמיכה בטכנולוגיית EMV בקופות שלהם: כבר ב-1.1.2019 נכנסה לתוקף תקנה שקובעת שעסקים שטרם הטמיעו את הטכנולוגיה המאובטחת, ישאו באחריות לשימוש לרעה בכרטיסי אשראי בעסקאות שבוצעו אצלם. מתוך רצון לתת להם זמן הערכות נוסף, עסקים קטנים (שמחזור העסקאות שלהם לא עולה על 5 מיליון ש"ח) קיבלו הארכת זמן עד ל-1.1.2020. לכן ניתן לראות בשנה האחרונה יותר ויותר עסקים משלבים מסופוני תשלום המחייבים הקשת קוד סודי בהעברת כרטיס אשראי, כפי שנהוג מזה שנים בעסקים בחו"ל.