יום ראשון, 18 באוגוסט 2019

כאלו ניסיתי: TaoTronics SoundSurge 60

אם אני צריך להעריך פחות או יותר את אחוז האנשים שפונים אליי ומביעים עניין באזניות ביטול רעשים, אבל מוותרים על הרעיון כששומעים את טווחי המחירים, אז הייתי אומר שהוא עומד על בין 80 ל-90%. הסגמנט של אזניות ביטול רעשים אלחוטיות Over the Ear זוכה להמון באזז בשנים האחרונות, אבל הוצאה של יותר מ-1000 ש"ח על זוג אזניות זה משהו שמרתיע לא מעט אנשים. SoundSurge 60 של המותג TaoTronics שהגיעו לאחרונה לישראל עולות בערך שליש ממה שעולות אזניות דומות של המותגים המקבילים. לא אעשה כאן את הטריק הנדוש של לשאול האם הן יכולות לתת פייט למתחרות הקבועות בקטגוריה כי הן בהחלט לא מסוגלות לעשות זאת. ועדיין, יש מצב שהן יתאימו עבור חלק מה-80-90% שציינתי קודם.

TaoTronics SoundSurge 60 (צילום: גד גניר)


את המותג TaoTronics הכרתי לראשונה במקרה, לפני מספר שנים, כשבחור מהעבודה פנה אליי והציע לי להתנסות בזוג אזניות In Ear שהזמין ברשת. העיצוב שלהן לא הותיר עליי רושם מיוחד, אבל כמו ישראלי טוב, זכרתי לשאול אותו כמה הן עלו לפני שדחפתי אותן לאזניים שלי, והתשובה היתה די מפתיעה ביחס למראה הלא מבטיח שלהן, כ-50 דולר. כשהפעיל את המוזיקה התרשמתי מאוד לטובה מהאיכות, והתרשמתי אפילו יותר כשהודה למעשה עלו לו כ-20 דולר בלבד וסתם רצה לראות את התגובה שלי. כמה הופתעתי לטובה? הפלגנו בשיחה על יוזמה עסקית להתחיל לייבא כאלו ולרגע זה נשמע הגיוני. חלפו מספר שנים מאז ומישהו אחר קפץ על ההזדמנות, וכעת הן הגיעו אליי לבדיקה באדיבותו של אודיוקר תקשורת, היבואן הרשמי של המותג בישראל.

יום ראשון, 11 באוגוסט 2019

כזה ניסיתי: LG G8s ThinQ

אחד מרגעי השיא בהשקת האייפון ב-2007 היה הרגע בו סטיב ג'ובס דיבר על כך שאת הסמארטפון הראשון של החברה, המשתמשים יתפעלו באמצעות האצבעות שלהם, בניגוד לסמארטפונים מאותה תקופה שעשו שימוש בסטיילוסים. במשרדי LG בסיאול, היו השנה כמה אנשים שהיו בטוחים משום מה שהם הולכים לעשות למסכי מגע את מה שעשתה אפל לפני 12 שנה לסטיילוסים. במכשיר החדש של החברה אתם אמורים לשלוט (חלקית) באמצעות מחוות ידיים, בלי מגע במסך. בשבועות האחרונים ביליתי עם ה-LG G8s ThinQ, והגעתי לשתי תובנות לגבי המכשיר הזה: הראשונה, שהוא בהחלט לא יעשה את מה שעשה האייפון לסטיילוסים, והשנייה היא שזה עדיין יופי של מכשיר.

זה כמו ב"דו"ח מיוחד", רק שכאן זה בקושי עובד (צילום: גד גניר)


ה-G8s הוא מכשיר דגל לכל דבר, והוא מגיע עם מפרט טכני שבהחלט הולם את ההגדרה הזאת: ערכת השבבים Snapdragon 855 החדשה והחזקה ביותר של קוואלקום, זכרון RAM בנפח 6 גיגה, ואחסון מובנה בנפח נאה של 128 גיגה, אותו ניתן להרחיב באמצעות כרטיס זכרון בנפח של עד 1 טרה בייט. מערכת ההפעלה כאן היא אנדרואיד בגרסה 9.0 (Pie), והיא מגיעה עטופה בממשק של החברה, LG UX בגרסה 8. הממשק הזה כולל לא מעט תוספות ושינויים בממשק, חלקם מפריעים יותר, חלקם מפריעים פחות, אבל אין כאן משהו שאי אפשר היה לחיות בלעדיו. למשל, הוא מגיע עם מערכת התראות שאמורות לכוון את המשתמש לעשות שימוש חכם יותר במכשיר. מלבד ההתראות על אפליקציות שצורכות כמות חריגה של חשמל, קפצה לי בשעות הראשונות התראה מרגיזה במיוחד שקוראת לי להמנע מלהסיר את הסוללה כשהמכשיר נתקע, ומציעה לי ללמוד כיצד לאתחל את המכשיר במצבים כאלו. למה זה מרגיז? מכמה סיבות: ראשית, למה שמכשיר שזה עתה קניתי ייתקע? למה לרמוז שהוא יכול להתקע? זו רמת האמון של LG במכשיר הדגל שלה? אי אפשר היה לתזמן התראות שכאלו למספר חודשים אחרי שהתחלתי להשתמש במכשיר? יודעים מה, מילא זה. לקרוא לי להמנע מלהסיר את הסוללה? LG מנסה בכוח לבאס? מכשירים עם סוללה שמשתמש רגיל יכול להסיר מהמכשיר נכחדו מהשוק אי שם ב-2017, וה-G8s מגיע עם סוללה שמן הסתם לא ניתן להסיר ללא התערבות מעבדה או מידה רבה של אומץ. לבקש ממני להמנע מלהסיר את הסוללה שקול לבקשה להמנע מלמשוך יותר מדי בכוח את החוגה שלו. בכלל, נראה ש-LG מעודדת באופן פעיל משתמשים לאתחל את המכשיר שלה. אחת ההתראות כיוונה אותי לתפריט אתחול אוטומטי. מסתבר שניתן להגדיר שהמכשיר יאתחל את עצמו אוטומטית לפי תזמון שאתם קבעתם, סתם כדי לוודא שהמכשיר רענן וטרי. המכשיר מקפיץ התראות גם כשהוא מזהה מכשירים אחרים של LG המחוברים לאותה רשת ביתית. טלויזיה וסאונד בר של ענקית האלקטרוניקה זוהו ע"י ה-G8s ThinQ, שהציע מצידו לאפשר לי לשלוט עליהם דרכו. 

יום רביעי, 7 באוגוסט 2019

כזה ניסיתי: JBL Charge 4

לפני שש שנים הציגה JBL רמקול אלחוטי בגודל בינוני מסדרה חדשה בשם Charge. השם הזה לא נבחר במקרה: הייחוד של הרמקול הזה היה היכולת לטעון את הסמארטפון שלכם תוך כדי שימוש, ועדיין להמשיך ולנגן לאורך זמן. איזה חידושים מסעירים יש ל-Chrage 4, הדגם העדכני ביותר בסדרה להציע, מלבד סוללה גדולה יותר? לא הרבה, אבל זה לא דבר רע בהכרח.

JBL Charge 4 (צילום: גד גניר)


ה-JBL Charge 4 מציג עיצוב אופייני לרמקולים של החברה: מדובר בגליל מנופח מעט במרכזו, עטוף בבד, כאשר בכל צד ישנו אלמנט רמקול שרוטט בזמן השמעת מוזיקה. הרמקול עצמו ממוגן בפני מים בתקן IPX7, מה שאומר שניתן תיאורטית להכניס אותו למים בעומק מקסימלי של מטר לפרק זמן של כחצי שעה. ומה קורה אם הרמקול ייפול לבריכה שאינה הבריכה של הפעוטות? אין צורך לדאוג. למרות שהוא שוקל כמעט קילו, הוא מסוגל לצוף לפרק זמן קצר מספיק כדי למשות אותו מהמים. בחלקו האחורי, מתחת למכסה מצויים החיבורים של הרמקול: שקע USB Type C לטעינה של הרמקול עצמו, שקע USB סטנדרטי לחיבור מוצרים אחרים לטעינה, ויציאת 3.5 מילימטר למי שרוצה לחבר את הרמקול קוית ולא באמצעות Bluetooth.

יום ראשון, 4 באוגוסט 2019

כזה ניסיתי: Honor Band 4

לכתוב ביקורת על מוצר של וואווי בחודשים האחרונים היה קצת כמו לפרסם כתבת תדמית על ג'פרי אפשטיין. במחי צו נשיאותי אחד החברה הפכה באופן רשמי לסכנה בטחונית מהלכת, ועל חברות אמריקאיות נאסר לסחור עמה. במצב כזה, כשספקיות חומרה ותוכנה מכריזות בזו אחר זו על הפסקת שיתוף הפעולה עמה, היה נראה שמיותר לכתוב ביקורת על מוצרים שאף אחד מחוץ לסין לא ירצה לקנות. והנה, באופן בלתי צפוי, הנשיא האמריקאי שינה בתוך זמן קצר את דעתו ולאחר ועידת ה-G20 הסכים להקל את ההגבלות על הסחר עם ענקית הסלולר הסינית, מה שצובע את עתידה בגוונים מעט ורדרדים יותר.


Honor Band 4 (צילום: גד גניר)


במשך רוב התקופה הזאת הסתובבתי עם ספק ציוד ריגול סיני מתקדם, ספק צמיד פעילות על פרק כף היד שלי, ה-Honor Band 4, מבית המותג המוזל של וואווי. שוק צמידי הפעילות הזולים נשלט בשנים האחרונות דווקא ע"י יצרנית סינית אחרת, שיאומי, שסדרת צמידי ה-Mi Band שלה הפכו אותה ליצרנית המחשוב הלביש המובילה במכירות העולמיות עם 21 אחוזים מהשוק, נכון לרבעון השלישי של שנת 2018, יותר מאפל ופיטביט. וואווי הסתפקה בזמן הזה במקום הרביעי עם שישה אחוזים, אבל כמו רוב היצרניות בשוק הזה הציגה עליה במכירות. 

יום ראשון, 28 ביולי 2019

כזה ניסיתי: Samsung Galaxy A80

שנת 2018 היתה שנה קשה ליצרניות הסלולר. במשך שנה שלמה נאלצו לשמוע בחברות האלו בלוגרים, כתבי טכנולוגיה ובעלי קבוצות פייסבוק רוטנים על מגרעות מסך, על כמה שהשטיק העיצובי הזה (שהופיע לראשונה ב-Essential של אנדי רובין, וב-iPhone X לאחר מכן) הרס להם את החיים ושמדובר בלא פחות משואה עיצובית, כאילו שמלבד המגרעות האלו סמארטפונים הם מושלמים. בזמן שרוב היצרניות בשוק ניסו לתמרן בין הצורך למקם בחזית המכשיר, בחלק שאינו המסך, רכיבים כמו חיישן קרבה, מצלמה קדמית ורמקול אפרכסת לגודל מינימלי ככל האפשר של מגרעת מסך, סמסונג בכלל לא השתתפה במשחק הזה. ה-Galaxy S9 שהושק ב-2018 נראה דומה מאוד ל-S8 של שנה לפני כן, עם מסך בעל שוליים קמורים ומסגרות עליונות מינימליסטיות, אבל עדיין כאלו שרוב היצרניות האחרות נפטרו מהן שנה לפני כן.

Samsung Galaxy A80 ללא מגרעת מסך (צילום: גד גניר)


בסוף 2018 ערכה סמסונג כנס מפתחים גדול בו הציגה את החזון שלה להמשך. במסגרת הכנס, מלבד אב הטיפוס של ה-Galaxy Fold, הציגה גם את חזונה לגבי מסכי המכשירים שלה, שמעתה והלאה יכללו מגוון סוגי מגרעות: מסך עם מגרעת בצורת טיפה (דומה לזו שניתן למצוא ב-OnePlus 6T ו-Xiaomi Mi 9) ייקרא מעתה בשם  "Infinity U". ה-Galaxy S10 קיבל מסך עם מעין חור בתוכו שמאכלס את המצלמה הקדמית, העונה לשם "Infinity O". ה-Galaxy A80 שייך לקבוצת מכשירים המתהדרת במסך מקבוצת "New Infinity", שם הקוד למכשירים ללא מגרעת מסך בכלל. איך מעצביה של סמסונג הצליחו להעלים את המגרעת? ובכן, הם עשו זאת באמצעות הפתרון המופרך ביותר שיצא לי לפגוש בסמארטפון: מערך הצילום הראשי מתהפך ומתרומם מעל המסך כדי לשמש אתכם בצילומי הסלפי שלכם.

יום חמישי, 25 ביולי 2019

כזה ניסיתי: Nokia 7.1

מפעם לפעם, בכירי חברות טכנולוגיה נתפסים ברגעים של כנות, ומודים בטעויות שעשו. ב-HMD Global, מחזיקת המותג נוקיה למשל, הודו לפני מספר שבועות שטעו בכל הקשור לאסטרטגיית השמות שניתנו לדגמי הסמארטפונים שלהם. לא מדובר בקלישאה כמו המועמד בראיון עבודה שטוען שהחסרון שלו הוא שהוא פרפקציוניסט. מה שנוקיה עשתה בקטלוג שלה ראוי להילמד בביה"ס ליצרניות סמארטפונים בקורס "איך לא מנהלים קטלוג מוצרים". בגלגולה החדש, דבקה נוקיה בהתחלה בשמות קצרצרים, ספרות בלבד: נוקיה 6, נוקיה 2, נוקיה 5, פשוט וברור. לאחר מכן הכל התחיל להסתבך כשנוקיה הוסיפה לחלק מהדגמים הבאים את הסיומת Plus, וזמן קצר לאחר מכן זנחה את הסיומת הזאת והוסיפה מספר אחרי נקודה עשרונית. כך יוצא שהמכשיר שלכבודו התכנסנו כאן היום, Nokia 7.1, שמגיע אחרי Nokia 7 Plus, אינו באמת דגם ההמשך שלו. אם זה לא מספיק, החברה מחזיקה קטלוג נפרד, עם קונבנציית שמות שונה משמעותית למכשיריה בסין. קטלוג המכשירים ה"סיניים" שלה ממחזר שמות של סמארטפונים שלה מהעבר. לדוגמה, ה-X6, אותו בדקתי כאן בינואר, חולק את אותו שם עם מכשיר אחר של נוקיה, מהראשונים שלה עם מסך מגע, משנת 2010. 

Nokia 7.1 (צילום: גד גניר)


ועדיין, אם נוקיה יכולה להתנצל על חטאיה, אז אין סיבה שאני לא אתנצל בעצמי. Nokia 7.1 עשה עלייה ארצה לפני קרוב לחצי שנה אך עד כה לא התפניתי לכתוב עליו. כעת, כשהגיע סוף סוף תורו, מחירו של נוקיה 7.1 הספיק לצנוח באופן משמעותי ולהפוך אותו לאיום שצריך להדיר שינה מכל מי שמייבא לישראל מכשירי ביניים אחרים.

יום ראשון, 21 ביולי 2019

כזה ניסיתי: Apple Watch Series 4 עם eSIM

אם פעם, החסם העיקרי לאימוץ טכנולוגיות ומוצרים חדשים היה הקושי וחוסר הכדאיות ביבוא אישי, הרי שבשנים האחרונות מלאכת הזמנת המוצרים מחו"ל הפכה לפשוטה ומשתלמת יותר. המעצור היחיד שנותר הוא תמיכת התשתיות בישראל, כמו במקרה של מכשירים עם eSIM ומפעילות הסלולר שלא הזדרזו לתמוך בטכנולוגיה. ביוני האחרון, אחרי תקופה ארוכה של בדיקות והתאמות, פלאפון היתה הראשונה להכריז על השקת שעונים חכמים עם תמיכה ב- eSIM, כשאליה הצטרפה מספר ימים לאחר מכן גם פרטנר.


Apple Watch Series 4. המסך מתפקד נהדר גם באור יום (צילום: גד גניר)


ה-eSIM, למי שטרם יצא להכיר מקרוב, הוא רכיב המוטבע (ה-e ב-eSIM מייצגת את המלה Embedded) בתוך טאבלטים, שעונים חכמים ומוצרים אחרים המסוגלים להתחבר לאינטרנט, ומאפשר את החיבור הזה באמצעות קישורית סלולרית. ההבדל בין eSIM ל-SIM רגיל הוא ש-eSIM יכול לשמש אתכם בחיבור לכל רשת שתבחרו, וגם לעבור בין רשתות, בכפוף כמובן לתמיכתן בטכנולוגיה. הקלות היחסית שבה ניתן לעבור בין רשתות, בלי צורך בהמתנה לשליח שימסור לכם כרטיס SIM (ובינתיים להפעיל את מחלקת שימור הלקוחות של החברה הננטשת) היא ככל הנראה הסיבה בגללה המפעילות לא הזדרזו במיוחד לאמץ את הטכנולוגיה החדשה, אבל בסופו של דבר כשהבינו איך בכל זאת ניתן להרויח מהסיפור, החלו בפלאפון להציע את Apple Watch Series 4 עם eSIM ללקוחותיה, עם הבטחה ששעונים חכמים נוספים, כאלו שגם ציבור משתמשי האנדרואיד בישראל יוכלו להנות מהם, יגיעו בהמשך.

יום חמישי, 18 ביולי 2019

כאלו ניסיתי: Audio-Technica ATH-M50xBT

יום אחד, אם אצליח למצוא את הזמן הפנוי לכך, אכתוב את הפוסט ״כאלו אתם חייבים לנסות: 100 החפיצים החשובים בהיסטוריה״. לצד האייפון, הווקמן והדייסון, ל-ATH-M50 של אודיו טכניקה יישמר שם מקום של כבוד. אזניות ה-Over The Ear האלו לא פרצו אמנם שום דרך ולא היו חדשניות בשום צורה, אבל זה לא הפריע להן להפוך למוצר הכי נמכר בהיסטוריה של יצרנית האודיו היפנית. העובדה שבאודיו טכניקה בכלל כיוונו אל השוק המקצועי ולאולפני הקלטות לא הפריעה להן להפוך ללהיט בקרב משתמשים פרטיים: 1.8 מיליון יחידות של האזניות האלו ושל ממשיכות דרכן, ATH M50x נמכרו ברחבי העולם מאז 2007 וממשיכות להימכר עד היום בזכות שילוב של איכות שמע מצויינת ותמורה עדיפה בהרבה למחיר ממה שהציעה המתחרה הגדולה בקטגוריה, Beats.


למרות הכיתוב על האזניות עצמן, אלו הן ATH-M50xBT (צילום: גד גניר)


לפני מספר חודשים החליטה החברה להשיק מהדורת בלוטות׳ של הדגם האיקוני, ATH-M50xBT. במבט ראשון קשה להבחין בהבדל בין הדגם האלחוטי לאלו שקדמו לו, למעט שורת כפתורים קטנה על דופן האזניה השמאלית. למעשה, על האזניות עצמן מופיע בכלל שם הדגם "ATH-M50x" בניכוי הסיומת "BT", ואני בספק אם זה במקרה. הניחוש שלי הוא שבשלב התכנון של האזניות, המטרה לא היתה להציג דגם המשך, אלא לרכב על גל ההצלחה של הדגמים הראשונים ופשוט להציג את האזניות האלו כמהדורה עדכנית, שבמקרה הפכה לאלחוטית. הסיבה לכך להערכתי היא החשש באודיו טכניקה שהאזניות ייתפסו ע"י קהל היעד האליטיסטי שלהן כפחות איכותיות בגלל ביטול הכבל.