כזה ניסיתי: Xiaomi Mi 8 Pro

המושג החם ביותר בבורסת השמועות בשוק הסלולר בשנה שעברה היה סורק טביעות אצבע מתחת למסך. לאחר שכל היצרניות בשוק צמצמו את המסגרת התחתונה והעליונה במסכי הסמארטפונים שלהן, קורא טביעות האצבעות נאלץ לחפש מקום לנדוד אליו, או לגב המכשיר, או אל מתחת למסך עצמו. אנליסטים, בלוגרים וכתבי טכנולוגיה העריכו חודשים לפני השקת שה-Galaxy S8 וה-iPhone X יכללו קורא שכזה, אך בסופו של דבר התבדו: אפל החליטה להיפטר מקורא טביעות האצבע ולהסתמך על זיהוי פנים בלבד, וסמסונג בחרה להסתמך גם על זיהוי פנים וגם להזיז את הקורא אל גב המכשיר. שנת 2018 היא השנה בה סוף סוף הטכנולוגיה המדוברת הגיעה אל השוק ואומצה, בינתיים לפחות, בעיקר על ידי תעשיית הסלולר הסינית: Huawei Mate 20 Pro OnePlus 6T, Meizu 16th, כולם מחביאים סורק שכזה מתחת למסך, נחתו בישראל בחודשים האחרונים. כעת מגיע גם תורה של שיאומי, עם מכשיר הפרמיום שלה, Mi 8 Pro.

גב שקוף, Xiaomi Mi 8 Pro (צילום: גד גניר)

ה-Mi 8 Pro הוא למעשה גלגולו ה"בריטי" של ה-Mi 8 Explorer. האקספלורר הושק כמכשיר פרמיום יחד עם ה-Mi 8 הרגיל והיה בין הראשונים להתהדר בקורא טביעות אצבעות מתחת למסך. בדצמבר האחרון החלו מכשיריה של שיאומי להימכר באופן רשמי ע"י מפעילות סלולר באנגליה וכנראה מתוך רצון להתחיל את ההשקה עם מכשיר חדש, הוחלט לתת למכשיר הפרמיום של החברה שם חדש ולשווקו כך. באותה הזדמנות הגיע גם לישראל בתצורה החזקה ביותר שלו, עם ערכת השבבים Snapdragon 845, זכרון RAM בנפח 8 גיגה ואחסון בנפח 128 גיגה, שאינם ניתנים להרחבה. שיאומי היא ככל הנראה היצרנית שמציעה את מגוון הדגמים הרחב ביותר המבוססים על ערכת השבבים החזקה ביותר של קוואלקום. עושים בה שימוש הפוקופון, המי מיקס 2 אס, Mi 8, ה-Black Shark (מכשיר הגיימינג של החברה) והמי מיקס 3. מעטים המכשירים בשוק שמציעים נפח זכרון RAM רחב כל כך ויש סיבה טובה מדוע זה כך: אין בכך צורך. מכשירי הפיקסל של גוגל מסתפקים בחצי מזה, ורוב השוק מציע כ-6 גיגה במכשירי דגל, שגם זה מעבר למה שרוב המשתמשים צריכים, נכון לתחילת שנת 2019. ייתכן שבעוד כמה שנים אפליקציות יהפכו לתובעניות יותר, אבל כיום היתרון ב-8 גיגה RAM מתבטא בעיקר ביכולת להגיד שיש לך בסמארטפון 8 גיגה RAM.

כזה ניסיתי: Bose Home Speaker 500

בסופ"ש האחרון הודיעה גוגל כי היא מפסיקה את ייצורו של אחד המוצרים המוצלחים שלה: Chromecast Audio. לטובת מי שלא יצא לו להכיר, המתאם הקטן הזה נועד להפוך מערכות שמע "טיפשות" לכאלו שניתן לחבר אל הרשת הביתית ולהזרים אליהן מוזיקה היישר משירותי מוזיקה כמו ספוטיפיי, דיזר וכמובן Google Play Music. יותר משהיה בשורה טכנולוגית, היה הכרומקאסט אודיו בשורה צרכנית. עד להשקתו, רק מערכות אודיו יקרות של חברות כמו Sonos ידעו לעשות את מה שהוא יודע. בעלות של עשרות דולרים בודדים הוא הוסיף יכולות דומות לכל רמקול או מערכת סטריאו ישנה שכבר ממילא יש לכם בבית. בקצת יותר משלוש שנים שחלפו מאז שהושק שירותי הזרמת המוזיקה הפכו לפופולריים מתמיד, מה שאמור היה להבטיח חיי נצח לחפיץ הזה, או לפחות דור חדש ומשודרג שלו. בפועל, גוגל החליטה לסיים את חייו משום שבינתיים נולדה קטגוריה חדשה של מוצרים, שבלעה את הפונקציונליות שלו לתוכה, רמקולים חכמים, מבוססי סייעות וירטואליות כדוגמת Google Assistant ו-Alexa של אמזון.

Bose Home Speaker 500 (צילום: גד גניר)

לצד הרמקולים החכמים מבית אמזון וגוגל, יצרניות אודיו גדולות מתחילות לשלב את הסייעות האלו ברמקולים החדשים שלהן. ה-Home Speaker 500 של Bose שמגיע במקור עם Alexa, הוא סנונית ראשונה בגל של רמקולים כאלו שיגיעו בקרוב ביבוא רשמי לישראל. מוכנים למהפכת השליטה הקולית? תאלצו לחכות עוד קצת. הרמקולים בהחלט הגיעו, אבל Alexa נשארה בחו"ל: השירות עדיין אינו זמין בארץ דרך הרמקולים של Bose, ואף אחד לא יודע להגיד עדיין מתי כן יהיה. קצת מזכיר את הימים הקודרים של המחיקון. האם זה אומר שהרמקול הזה חכם פחות בישראל ממה שהוא בחו"ל? בהחלט כן. האם זה אומר שהוא טיפש? בהחלט לא.

כזה ניסיתי: Nokia X6

עבור מי שנכנס לאתרי המכירות הסיניים בסמוך לחגי הקניות בנובמבר וחיפש מציאות בקטגוריות הסמארטפונים, ציפתה הפתעה. אם בשנה שעברה שלטו שם ללא עוררין מותגים כמו OnePlus ושיאומי, השנה נוספה לשם גם לא אחרת מאשר נוקיה מבית HMD Global. בינתיים מדובר במספר דגמים מצומצם, מכשירי ביניים שנמכרים בגרסאותיהם הסיניות. איך זה להשתמש בנוקיה שעולה כמו מכשיר ביניים של שיאומי? ניסיתי לברר זאת באמצעות Nokia X6.

Nokia X6 (צילום: גד גניר)

נוקיה X6 הוא גרסה סינית של Nokia 6.1 Plus, שניהם לא נמכרים עדיין באופן רשמי בישראל. הוא מבוסס על ערכת השבבים Snapdragon 636 של קוואלקום, אותה אחת שעליה התבסס ה-Xiaomi Redmi Note 5 שבדקתי מוקדם יותר השנה, ערכת שבבים בעלת 8 ליבות, כולן במהירות 1.8 גיגהרץ. האחסון המובנה הוא בנפח 64 גיגה וניתן להרחיב אותו באמצעות כרטיס זכרון בנפח של עד 400 גיגה. הגרסה אותה בדקתי הגיעה עם זכרון RAM בנפח נדיב מאוד ביחס לרמת המחיר של המכשיר, 6 גיגה. למעשה, זה הדבר היחיד שמבדיל מבחינת רכיבים בין הגרסה הסינית לגרסה שנמכרת בכל שאר העולם, נפח RAM גדול יותר.

כאלו ניסיתי: RHA TrueConnect

מנישה של אתרי מימון המונים בלבד, הפכו אזניות True Wireless בתוך פחות מ-4 שנים לטרנד שחברות אודיו כבר לא יכולות להתעלם ממנו. לאחר שנתיים שבהן כמעט כל יצרנית אזניות בשוק הציגה דגם נטול חוטים לחלוטין משלה, הגיע גם תורה של RHA: יצרנית האודיו האליטיסטית מסקוטלנד, שלפני קצת פחות משנתיים אפילו לא החזיקה אזניות אלחוטיות סטנדרטיות בקטלוג שלה, הבינה שאם אפילו יצרניות סיניות עלומות שם נכנסו לקטגוריה הזאת, לה אין ממש ברירה וגם היא חייבת להשיק אזניות שאין ביניהן חוט מקשר.

RHA TrueConnect (צילום: גד גניר)

אזניות ה-True Wirless הראשונות של RHA שזכו לשם TrueConnect אמנם לא מגיעות באריזה מרשימה כמו מוצרים קודמים של החברה, אבל מה שיש בתוך האריזה עדיין שומר על תחושת הפרמיום. האזניות עצמן עשויות מפלסטיק שחור רך איכותי, והעיצוב שלהן חלק ונטול נסיונות התחכמות. הקייס שאליהן האזהניות נכנסות בנוי ברובו גם מפלסטיק שחור רך, עם מעין מכסה מתכת מסתובב. הפלסטיק השחור הזה בהחלט נראה מרשים, הבעיה שהוא גם מגנט לטביעות אצבעות, וכך גם האזניות וגם הקייס נראים מטונפים בתוך זמן קצר של שימוש.

כזה ניסיתי: Retro FC

כמה שרציתי MB-805. לא העזתי לרצות גיים בוי, שלא לדבר על גיים גיר, משתי סיבות: הם היו מאוד יקרים, וממילא בכל פעם שהנחתי את ידיי על גיים בוי, המשחק היחיד שבאמת רציתי לשחק בו היה טטריס. דמי הכיס והעדפות הגיימינג שלי שלחו אותי לחפש חלום נגיש, והחלום הזה התגבש בדמותו של MB-805. מהו אותו MB-805? לקראת אמצע שנות ה-90 שטף את ישראל גל של קונסולות שידעו להריץ אך ורק טטריס. MB-805 היתה הקונסולה המתקדמת ביותר בקטלוג של מותג מכשירי טטריס בשם Master Brick, וכללה "80 משחקים ועוד חמישה". איך זה מסתדר עם העובדה שהקונסולות הללו יועדו להריץ אך ורק טטריס? ובכן, ה-80 משחקים היו שקר מכוער: מדובר היה פשוט בשילובים שונים של מספר שורות, כיוון תנועת הלבנים, והמהירות בה הם נעים, והשילובים הללו נספרו כ"משחקים". מה לגבי החמישה הנוספים? דווקא כאן היה גיוון אמיתי והיו שם בין השאר גרסה של סנייק, סנייק עם מכשולים, ועוד שלושה משחקים אחרים שהדבר היחיד שאני זוכר לגביהם הוא שהם בהחלט לא היו טטריס. לאחר מספר שבועות של כיסופים ל-MB-805, אמי הזמינה לי כזאת דרך חוברת קניות שצורפה לפירוט החודשי של עסקאות האשראי שלה, ושבועיים לאחר מכן הייתי הילד עם מכשיר הטטריס הכי מתקדם בשכבה.

Retro FC (צילום: גד גניר)

ה-Retro FC מגיע מכיוון שונה לחלוטין ומאוד לא מתקדם. מדובר בקונסולה זולה מאוד, נטולת מותג, שמגיעה עם כ-168 משחקים נוסטלגיים המתהדרים בגרפיקה מכוערת להפליא. אני בספק אם קיים ילד בסוף שנת 2018 שירצה לקבל דבר כזה, ואני אפילו בספק רב יותר אם קיים ילד אחד בשנת 2018 שימיר את תשוקתו לנינטנדו סוויצ' או לאייפון בתשוקה פרקטית יותר דווקא לחפיץ הצנוע הזה. למי מיועדת Retro FC? לילדי שנות ה-80 וה-90 שרוצים להיזכר במשחקים של ילדותם. הקונסולה הספציפית הזאת היא השלב הסיני במגמה נוסטלגית בעולם הגיימינג שהחלה בשנים האחרונות. במסגרת המגמה הזאת היצרניות הגדולות החלו למכור גרסאות מחודשות של קונסולות משחקי טלויזיה וקונסולות ניידות, עם משחקים מובנים: נינטנדו Classic Mini NES, סגה מגה דרייב, אטארי, פלייסטיישן קלאסיק ועוד. השלב הסיני הוא השלב שבו פסי הייצור בשנזן מתחילים להציף את השוק בתחליפים זולים ולא ממותגים. במקרה הזה האתגר פשוט יחסית כי מלכתחילה ביצועים הם לא הסיפור כאן.

כזה ניסיתי: Samsung Galaxy A9

זו כבר השנה השלישית ברצף שבה אני מגיע לרגע בו אני אמור לבחון סמארטפון חדש מסדרה A של סמסונג, ולוקה באמנזיה זמנית. אני נכנס אל תהליך הביקורת מלא תקווה, למצוא אלטרנטיבה ראויה של סמסונג עצמה, למכשירי הדגל שלה, אבל מתאכזב בכל פעם מחדש. למה שחברה תציע בכלל אלטרנטיבה ראויה לעצמה? מצב שוק הסמארטפונים העולמי לקראת סוף שנת 2018 אולי יכול לתת הסבר לצורך הזה: פחות סמארטפונים נמכרים בעולם והחברות מייקרות כתוצאה מכך את מחירי מכשירי הדגל הפופולריים. במקביל, החלופות הסיניות משתפרות משנה לשנה ומציעות תמורה טובה יותר לכסף. סמסונג רוצה למנוע את נטישתם של מי שמחירי מכשירי הדגל שלה הפכו ליקרים מדי עבורם. על הקהל הזה בונה סמסונג עם סדרה A:  זו סדרה שמתאפיינת במכשירים עם עיצוב יוקרתי יותר מזה של סדרה J (הסדרה הזולה יותר של סמסונג), פשרות שעל הנייר אמורות להיות נסבלות לחלוטין, ומחיר זול יותר מזה של מכשירי הדגל שלה. השנה, כדי להפוך את סדרת ה-Upper Mid שלה לאטרקטיבית יותר, מכריזה סמסונג על מהפך: טכנולוגיות חדשניות ישולבו קודם במכשירים הביניים שלה ויאומצו לאחר מכן במכשירי הדגל. ה-Galaxy A9 2018 מגיע עם חידוש כזה: לא פחות מ-4 (!) מצלמות בגב המכשיר. מבטיח? מאוד, כרגיל. מקיים? ממש לא, יותר מתמיד.

ארבע מצלמות, Galaxy A9 (צילום: גד גניר)

לרוב, השוק הישראלי מקבל את גרסאות ה-Exynos, ערכות השבבים של סמסונג במכשירי החברה הקוריאנית שמגיעים באופן רשמי לישראל. במקרה של ה-A9 ישנה רק גרסה אחת המבוססת על ערכת השבבים של קוואלקום, ערכת השבבים Snapdragon 660. ה-660 היא ערכת שבבים חזקה יחסית במשפחת ערכות השבבים של קוואלקום עבור מכשירי ביניים, וכוללת שמונה ליבות: ארבע במהירות 2.2 גיגהרץ, וארבע נוספות במהירות 1.8. עוד נתון מפתיע לטובה על הנייר הוא זכרון ה-RAM של המכשיר: 6 גיגה. עד כה רק מכשירי Note הגיעו עם נפח RAM שכזה, ואפילו מכשירי ה-Galaxy S9 הסתפקו בנפח של כ-4 גיגה בלבד. אם כל זה לא מספיק, ציידה סמסונג את ה-A9 באחסון בנפח חסר תקדים (מבחינתה) במכשירים שאינם מכשירי דגל - 128 גיגה, שגם אותם ניתן להרחיב באמצעות כרטיס זכרון.

כזאת ניסיתי: ZMI PowerPack 20000

גיטריסט Queen, בריאן מיי פרסם בשבוע שעבר בחשבון האינסטגרם שלו תמונה של כבל טעינה מעוקם ושבור של המקבוק שלו. בנאום בן 185 מילה שטח מיי את כעסו על חברת אפל שלטענתו הפכה למפלצת אנוכית ותאבת בצע. הוא הגיע למסקנה הזאת לאחר שסובב את המחשב שלו בעודו מחובר למטען, ובמקום שהכבל יתנתק בעדינות וללא נזק מהמחשב (כפי שהיה קורה עם הכבלים בעלי מחברי ה-Mag Safe הזכורים לטוב), הכבל, בעל חיבור ה-USB Type C, התעקם ללא תקנה. יהיה נבזי להגיד שהגיע הזמן שהגיטריסט האגדי ילמד לשחרר דברים ששייכים לעבר, אבל חיבור Mag Safe אכן שייך לעבר. המעבר של אפל לשימוש בחיבור החדש מהסוג שמיי כה מתעב, החל כבר בשנת 2015 ודווקא הביא איתו מספר יתרונות. אחד מהיתרונות האלו הוא היכולת לחבר את המחשב לסוללה חיצונית כמו ה-ZMI PowerPack 20000.

ZMI PowerPack 20000 - QB820 (צילום: גד גניר)

חשוב להדגיש: העובדה שיש למחשב כלשהו שקע Type C, ולסוללה כלשהי תקע מהסוג הזה, לא אומרת בהכרח שחיבור ביניהם ייצור את הנס שאנחנו צריכים. מה שעושה את ההבדל זו תמיכה של הסוללה והמחשב בתקן Power Delivery, להלן PD. אין לי כוונה להלאות אתכם בפרטים הטכניים של התקן הזה. מה שחשוב לדעת בהקשר שלו הוא שמטענים שעושים בו שימוש יכולים לטעון כמעט כל דבר: ציוד היקפי כמו אזניות ורמקולים אלחוטיים, סמארטפונים וטאבלטים, ואפילו מחשבים ניידים מסוימים. מאחר שהמכשירים שתומכים בתקן הזה יודעים לתקשר ביניהם, המכשיר הנטען יודע לבקש את הספק הטעינה האופטימלי עבורו, והמכשיר הטוען אכן טוען אותו בהספק הזה. באופן הזה, ברוב המקרים הטעינה היא טעינה מהיר. למרות שתקן PD הוצג כבר לפני שנים אחדות, היצע הסוללות החיצוניות בשוק שכוללות תמיכה בתקן הזה לא רחב במיוחד. התמיכה בתקן מוגבלת עדיין ליצרניות גדולות ומוכרות יחסית בתחום, והסוללות שתומכות בתקן הזה הן לרוב יקרות יותר מרוב הסוללות המקבילות לסמארטפונים. בין המותגים הללו ניתן למצוא את ANKER, RAVPower, ו-ZMI, מותג אלמוני יחסית, אם כי סביר להניח שלחלק לא קטן מכם יצא להתנסות במוצרים שיוצרו במפעלי החברה, תחת מותג אחר.

כזה ניסיתי: anki COZMO

אחת השבלונות הפופולריות במדריך שטרם יצא לאור, לכתיבת ביקורות על רובוטים ומוצרי טכנולוגיה אחרים המתחזים ליצורים חיים, היא השבלונה המספרת את סיפור התאהבותו של הכותב בחפיץ שכזה. כך לדוגמה הייתי אמור להתאהב בזמנו ב-Vi, המאמנת הוירטואלית, וכך גם כנראה הייתי אמור לפתח רגשות כלפי BB8 ו-Sphero, שאמנם לא ניסו להתחזות ליצורים אנושיים אבל בהחלט ניתן לתייג אותם כ"חמודים". זה לא ממש קרה. למעשה, הרובוט היחיד שאכן פיתחתי לגביו רגשות הוא השואב הרובוטי בבית. זו לא התאהבות, זה יותר הערכה או הכרת תודה לו, לבוראיו ולמשווקיו. קראו לי מיושן, אבל פשוט קשה לי להתאהב במשהו שאינו חי באמת. מה יכול לגרום לי לדמיין שצעצוע מהסוג הזה חי באמת? בעיקר מגוון גדול של תגובות למגוון גדול של גירויים, אך גם עיצוב שמעורר קונוטציות חיוביות. מעבר להתאהבות הראשונית, חשוב לתחזק כאן מערכת יחסים ארוכה. אם הרובוט לא ידע להרחיב את רפרטואר המשחקים, הפעלולים והתגובות שלו, הוא ייזנח בסופו של דבר.  COZMO, הרובוט הראשון של anki שמתחיל להימכר בימים אלו ברשת באג ינסה לשכנע את הילדים שלכם שהוא יצור חי. האם יש לו את מה שצריך כדי לגרום להם להתאהב בו?

anki COZMO. נראה כמו הצאצא של WALL-E ו-EVE ולא במקרה (צילום: גד גניר)

אנשי anki רצו להיות בטוחים שתתאהבו ב-COZMO ממבט ראשון. ואכן, COZMO נראה כמו הצאצא של שני רובוטים סופר-מפורסמים: Wall-E ו-EVE. הדמיון אינו מקרי: קארלוס באנה, אנימטור לשעבר באולפני פיקסאר הובא ל-anki כדי לפקח על העיצוב החיצוני ועל עיצוב המחוות וההתנהגויות של COZMO. התוצאה נראית מוכרת להפליא: את הפנים (זוג עינים כחולות על רקע מסך שחור) קיבל מאימו EVE, כמו גם את הצבע הלבן בגופו. כל השאר, התנועה באמצעות זחל וגלגלים, והגמלוניות הכללית הגיעו ללא ספק מ-Wall-E. להשלמת התחושה שאתם למעשה בתוך סרט, לאורך כל זמן ש-COZMO ער, מתנגנת דרך הטלפון שלכם נעימת רקע, מהסוג שמלווה סצינות של רובוטים בדר"כ בקולנוע.