יום ראשון, 16 בפברואר 2020

כזה ניסיתי: Garmin Vivoactive 4


לא אפל וגם לא סמסונג: הראשונה שמאפשרת תשלומים דרך השעונים החכמים שלה בישראל היא לא אחרת מאשר Garmin. בסוף ינואר הכריזה היבואנית הרשמית רונלייט על פתיחת שירות התשלומים Garmin Pay בשיתוף פעולה עם ישראכרט, וזו היתה הזדמנות מצויינת לקחת לבדיקה את ה-Vivoactive 4, השעון החכם החדש של החברה שתומך בשירות הזה.


Garmin Vivoactive 4 מוכיח שארנק זה כל כך 2019 (צילום: גד גניר)



כמו נטפליקס וכמו ספוטיפיי, גם היכולת לשלם באמצעות הסמארטפון מגיעה אל אומת הסטראטאפ בעיכוב לא אופנתי של כמה שנים טובות. אז למה דווקא עכשיו? כי רק עכשיו יש לבעלי עסקים תמריץ להטמיע תמיכה בטכנולוגיית EMV בקופות שלהם: כבר ב-1.1.2019 נכנסה לתוקף תקנה שקובעת שעסקים שטרם הטמיעו את הטכנולוגיה המאובטחת, ישאו באחריות לשימוש לרעה בכרטיסי אשראי בעסקאות שבוצעו אצלם. מתוך רצון לתת להם זמן הערכות נוסף, עסקים קטנים (שמחזור העסקאות שלהם לא עולה על 5 מיליון ש"ח) קיבלו הארכת זמן עד ל-1.1.2020. לכן ניתן לראות בשנה האחרונה יותר ויותר עסקים משלבים מסופוני תשלום המחייבים הקשת קוד סודי בהעברת כרטיס אשראי, כפי שנהוג מזה שנים בעסקים בחו"ל.

יום ראשון, 9 בפברואר 2020

כאלו ניסיתי: Jlab Jbuds Air Executive

פעם, לפני בערך שנה וחצי, להשיק אזניות True Wireless היה מספיק. הטכנולוגיה היתה חדשנית ומסעירה דיה כדי שעצם הכניסה לתחום תייצר מספיק עניין. בסוף 2019 כמעט כל יצרניות האזניות כבר השיקו לפחות דור ראשון של אזניות מהסוג הזה, וכדי לייצר בידול צריך להתאמץ קצת יותר. Jlab, יצרנית אזניות אמריקאית שהוקמה כבר ב-2005 החליטה שהדרך הטובה לעשות זאת היא להשיק אזניות עבור פלח שוק ספציפי שאינו ספורטאים. בג׳יילאב החליטו ללכת על האזניים של מנהלים ויצרו עבורם את ה-Jbuds Air Executive, אזניות שלא רק השם שלהן אמור לקרוץ למגזר העסקי, הן אפילו מתהדרות בכיתוב על האריזה שמציין שהן מותאמות במיוחד לעסקים ולנסיעות.

Jlab Jbuds Air Executive (צילום: גד גניר)


מה מתאים  במיוחד למנהלים? המעצבים של Jlab סבורים כנראה שהתשובה לשאלה הזאת היא דברים מעור, ולכן קייס הטעינה של Jbuds Air Executive מגיע כשרובו מצופה בחומר בגימור שנראה כמו עור. מנהלים טבעוניים? תשמחו לשמוע שלא מדובר בעור אמיתי, ואף חיה לא הומתה על מזבח המיתוג של האזניות הללו. כשמרימים את המכסה של הקייס מתגלה זוג אזניות שדווקא לא נראות ניהוליות במיוחד. הן לא נראות זולות או פשוטות אבל העיצוב עצמו מעט גס מדי לאוכלוסיה אליה החברה פונה. האזניות שחורות לחלוטין, בלי שום פס ניקל ניהולי, בלי זכר לעור מהכיסוי. מצד שני יש בראש כל אזניה את הלוגו של Jlab, גדול, כסוף, מבריק ולא מעודן במיוחד. מילא אם זה היה לוגו של ב.מ.וו או מרצדס, אבל זה לא.

יום ראשון, 2 בפברואר 2020

כאלו ניסיתי: Sonos Move, One SL ו-Beam

ביולי האחרון שיתפתי אתכם בהתנסות שלי עם Beam, הסאונד בר החדש של Sonos. זמן לא רב לאחר מכן עבר היבוא הרשמי של מוצרי החברה לידי רשת באג, ובמסגרת המעבר הזה, החלה החברה לייבא שני רמקולים חדשים נוספים של החברה, ה-One SL וה-Move. הפעם, בניגוד לבדר"כ, הציעו לי לבדוק את כל הרמקולים יחד. למרות החשש מהעינוי הנורא הכרוך בבדיקת מערכת רמקולים שלמה ואיכותית, הבנתי שיש מצבים שבהם אין לי ברירה אלא לסבול קצת למען קוראיי. לפני מספר שבועות נחתו אצלי ה-Move, שני רמקולים מסוג One SL, וה-Beam בשנית כדי שהפעם אוכל לחוות את החויה ש-Sonos רוצים שלקוחותיהם יחוו במלואה. לפני שאגיע לחויה עצמה, בואו נכיר את הרמקולים ששהו אצלי:
Sonos One SL (צילום: גד גניר)


Sonos One SL
הרמקול הקטן והכי פחות יקר כרגע בקטלוג המוצרים של Sonos. למעשה מדובר בגרסה נטולת מיקרופון של ה-One, הרמקול החכם של החברה. לאור העובדה ששירותי סייענים חכמים כדוגמת אלכסה וגוגל אסיסטנט לא נתמכים נכון להיום בישראל ברמקולים של חברות שאינן אמזון או גוגל, ההבדל אינו מהותי עבור צרכנים בארץ הקודש. אמנם ייתכן שביום מן הימים השירותים האלו אכן יהיו זמינים עבור משתמשים מישראל, אולם אני יכול להבין אנשים שדווקא יעדיפו את הגרסה נטולת המיקרופון מטעמי חיבה לפרטיות. פרט להעדרו המיקרופון, הרמקול חכם כמו כל רמקול אחר של החברה: ניתן לנגן דרכו מוזיקה מהאפליקציה של Sonos, או לחילופין להתחבר אליו מכל סמארטפון שמחובר אל הרשת הביתית ולהזרים אליו מוזיקה. הרמקול יודע להתחבר לרשת קוית דרך שקע רשת בחלקו האחורי, או דרך Wi-Fi.

יום ראשון, 26 בינואר 2020

כזה יש לי: Google Home Mini

איכשהו, במשך שנים הצלחתי להתחמק משימוש בסייענים קוליים כדוגמת Google Assistant, אלקסה וסירי. אני מניח שהיה מצופה מצידי להיתלות בתירוצים של חשש מפגיעה בפרטיות, אבל הסיבה האישית שלי היתה יותר פרוזאית: נראה לי משונה להתחיל לעשות דברים באמצעות שימוש בקול שלי, ועוד באנגלית, במיוחד כשכל כך נוח לי פשוט לשלוף את הטלפון מהכיס ולעשות אותם דרכו. במסגרת הבלוג בדקתי השנה כמה רמקולים חכמים, כשהמשותף לכולם הוא שלא ניתן להפעיל בהם בישראל את הסייען הקולי שלהם, ומנקודת המבט הזאת, לא ראיתי בכך חסרון מהותי. לפני מספר שבועות, כשהגיעה אליי מערכת שלמה של Sonos לבדיקה, החלטתי שהגיע הזמן שאנסה להכריח את עצמי להבין מה אני מפסיד, והזמנתי Google Home Mini (מהדור הראשון), פיסת החומרה הזולה ביותר שניתן לרכוש כדי לעשות את מילותיי הראשונות בתחום.

גוגל הום מיני (צילום: גד גניר)


"הדרך הכי זולה לעשות את מילותייך הראשונות בתחום היא דרך הטלפון שלך, בור שכמוך" ירטון מגיב מספר 12 באתר הארץ. מגיב מספר 12 אכן צודק, אבל באותו זמן גם קצת טועה. Google Assistant הוכרז לצד הרמקול החכם של גוגל, ה-Google Home, כבר בחודש מאי 2016, והיה זמין למשתמשי מכשירי הטלפון של גוגל, פיקסל, כבר מהיום הראשון. לא חלף זמן רב ו-Google Assistant הפך לזמין גם עבור משתמשי סמארטפונים אחרים, וכיום קשה למצוא מכשיר אנדרואיד שהסייען של גוגל לא משולב בו. ולמרות הזמינות הגבוהה, עדיין יש שוני מהותי בין החויה של שימוש בסייען קולי בטלפון, לשימוש בו ברמקול חכם. ברירת המחדל ברוב הטלפונים היא ש-Google Assistant לא ייכנס לפעולה אם לא פתחתם את נעילת הסמארטפון. ניתן אמנם לשנות זאת, אבל דווקא הריחוק מהסמארטפון, המכשיר שכל כך קל להישאב בו להסחות דעת אחרות, עושה כאן את ההבדל. התקשורת מול Assistant מבוססת על בקשות ספציפיות ומענה עבורן: להפעיל פלייליסט, לשמוע את תחזית מזג האויר, להפעיל מזגן בבית, ועוד. כשזה על מסך הטלפון אתם חשופים להתראות להודעות מוואטסאפ, למייל, לאייקון של טוויטר שמפתה אתכם לבדוק מה חדש בפיד ומה לא. כשאתם מתקשרים עם רמקול, אתם מקבלים תשובה ושם זה נגמר. במובן מסויים זה מתחבר קצת לחויה של שימוש בשעון חכם, שמחבר את המשתמש רק להתראות שלו וחוסך, תיאורטית, את שליפת הסמארטפון מהכיס ואת הצלילה לתוך המסך. אפשר היה גם לחבר את היתרון הזה של הרמקול לסט הכלים של גוגל, Digital Well being, להגבלת השימוש בסמארטפון, אבל גוגל הסירה את המוטו "Dont be Evil" מהקוד האתי עבור עובדיה כבר ב-2018, כך שסביר להניח שיש ברצון של גוגל להפחית את זמן המסך שלנו איזשהו אינטרס וזה לא חלק מגישת ניו אייג' כלשהי. 

יום חמישי, 23 בינואר 2020

כאלו ניסיתי: Cowin KY02

רגע לפני תקופת חגי המכירות בנובמבר ודצמבר, החלה רשת בסט מובייל הישראלית לייבא לארץ אזניות של מותג חדש בשוק הישראלי: Cowin. ה-KY02, שהגיעו אליי לבדיקה לאחרונה הן הזולות ביותר בקטלוג החברה בישראל, ופונות למי שחשקה נפשו באזניות True Wireless, אבל לא רוצה להיפרד מהסכומים ש-Apple, Jabra, Sennheiser ואחרות דורשות עבור האזניות שלהן.

Cowin KY02 (צילום: גד גניר)


כדי להגיע לקהלים האלו, יצרניות נאלצות לבצע פשרות, והפשרה הכי בולטת לעין במקרה של Cowin היא ללא ספק בנראות ובתחושה. ה-KY02 עשויות פלסטיק שנראה זול, גם האזניות עצמן וגם הקייס שלהן. מצד שני, הן קטנות למדי, קלות, ויושבות ביציבות יחסית בתוך האוזן. השליטה על האזניות מתבצעת באמצעות משטחי מגע. המשטחים האלו הם מהגרועים שיצא לי לנסות באזניות, ופעמים רבות הם פשוט לא קלטו את הלחיצות שלי.

יום ראשון, 19 בינואר 2020

כזה ניסיתי: Xiaomi Mi Note 10

כדור הארץ עגול, חיסונים מצילים חיים, השב״כ לא באמת רצח את רבין, והאמריקאים אכן נחתו על הירח. על כל אלו יש יותר השגות מאשר על עובדה אחת שאין עליה עוררין: מי שרוצה סמארטפון עם מצלמה באמת טובה, חייב ללכת על מכשיר דגל. ה-Mi Note 10 של שיאומי קורא תיגר על העובדה הזאת ומגיע עם מערך הצילום המתקדם ביותר של החברה, למרות שלפי ההגדרות היבשות אינו באמת מכשיר דגל. 


מערך הצילום המתקדם של Xiaomi Mi Note 10 (צילום: גד גניר)


סדרת Mi Note של שיאומי דווקא החלה את דרכה לפני 5 שנים כסדרת מכשירי פרמיום, מכשירים ששמים את הדגל במכשירי דגל, עם ערכות השבבים החזקות ביותר, הגימור היוקרתי ביותר וכמובן גם מערכי הצילום הטובים ביותר בקטלוג החברה. במסגרת חוסר העקביות שמאפיינת כל כך טוב את קטלוג החברה, לאחר שני מכשירי Note בלבד, השהתה את השקת הדגמים בסדרה הזאת והתמקדה בסדרות אחרות. ב-2017 השיקה
את ה-Mi Note 3 הפעם דווקא עם ערכת שבבים של מכשיר ביניים אבל עם מערך צילום זהה לזה של מכשיר הדגל דאז של שיאומי, ה-Mi 8.

ה-Mi note 10 (כן, הם קפצו שבעה מספרים קדימה, אין לי הסבר לזה) לוקח את הקו הזה ומקצין אותו. מערך הצילום שלו מתקדם יותר מזה של מכשירי הדגל הנוכחיים של החברה, אבל ערכת השבבים שלו על הנייר חלשה יותר משלהם: מדובר ב-Snapdragon 730G של קוואלקום, המיועדת לרף העליון של מכשירי ביניים, אותה ערכת שבבים שניתן למצוא גם ב-Mi 9T של החברה. היא אמנם לא מציגה מהירויות שעון מסחררות כמו אלו של סדרה 8XX של יצרנית ערכות השבבים האמריקאית, אבל היא מנסה לכפר על כך באמצעות מעבד גרפי מובנה חזק שאמור לאפשר לה לאזן בין חסכון מסוים באנרגיה, ביצועים טובים בשגרה ועוצמה שתספיק לגיימינג ברמה גבוהה (ביחס לסמארטפון). באשר לגיימינג - היא בהחלט מצליחה: PUBG זיהה באופן אוטומטי את חומרת המכשיר ככזאת המאפשרת הרצה של המשחק בהגדרות התובעניות ביותר שלו. זה לא רק עניין פורמלי, הוא בהחלט הריץ בצורה חלקה את PUBG ומשחקים אחרים, כשההבדל היחיד מהבחינה הזאת בינו לבין מכשירי דגל בא לידי ביטוי בזמני טעינה ראשונית איטיים יחסית של המשחקים. פרט לכך, בשימוש יומיומי Mi Note 10 היה זריז ותפקד נהדר. זכרון ה-RAM מגיע בנפח 6 גיגה, והאחסון שאינו ניתן להרחבה מגיע בנפח נאה של 128 גיגה.

יום ראשון, 12 בינואר 2020

כזה ניסיתי: Lenovo Yoga Smart Tab

בעוד סמסונג ואפל מנסות לשמר את עסקי הטאבלטים שלהן בחיים ע"י ניסיון למתג אותם כתחליפי מחשבים ניידים, לנובו בחרה לכוון את אסטרטגיית המין הפולש שלה לקטגוריה אחרת: מסכים חכמים. למען הסדר הטוב, כשאני אומר "מסכים חכמים" אני לא מתכוון לטלויזיות, אלא ל-Smart Home Hubs, הגרסה בעלת המסך של רמקולים חכמים. במובן מסוים הניסיון של לנובו לחבר בין השניים מתבקש. מסכים חכמים הם אמנם מוצרים נטולי כל יכולת להתנייד, אבל בסופו של דבר מדובר במסך שמציג מידע רלוונטי למשתמש ספציפי מיוזמתו או לפי דרישה, משהו שאין סיבה שטאבלט לא יוכל לבצע גם. מה שלנובו עשתה, זה לקחת טאבלט אנדרואיד מסדרת Yoga, ולשלב בו את Google Assistant Ambient Mode וכך הגיע לעולם ה-Lenovo Yoga Smart Tab. 


Lenovo Yoga Smart Tab מציג את Google Assistant Ambient Mode (צילום: גד גניר)



אז מה זה בעצם Google Assistant Ambient Mode? זהו למעשה המידע שמסכים חכמים בדר"כ מציפים למשתמש: עדכוני מזג אויר, עומסי תנועה באיזור, מידע על הלו"ז היומי, רשימת מטלות, מדיה שהטאבלט מנגן באותו רגע וכל שירות אחר שניתן לקבל עליו מידע דרך Google Assistant. המידע הזה לא מוצג באופן קבוע על המסך, אלא רק כשמקישים עליו. בשאר הזמן, הוא יכול להציג שעון גדול בתאורה נמוכה כדי לחסוך סוללה. לחילופין, ניתן להגדיר שכאשר מחברים אותו לטעינה, הוא יתחיל להציג אלבומי תמונות שלכם מ-Google Photos וישמש כמסגרת תמונות דיגיטלית המחוברת לאינטרנט. באורח פלא, למרות שבכל מקום בתפריטים של Google Assistant צוין במפורש שמסגרת התמונות הדיגיטלית תעבוד רק כשמחברים את הטאבלט לטעינה, המסגרת פעלה גם כשלא עשיתי כך. כיאה לטאבלט המשמש גם כמסך חכם, ניתן להפעיל דרכו את Google Assistant ולשאול אותו שאלות: לחיצה על הלוגו על המסך מפעילה את המיקרופון, ואז ניתן לבקש (באנגלית, עברית, נכון להיום אינה נתמכת) מהסייען הוירטואלי של גוגל לקבל מידע על כל נושא שתבקשו, כמו גם לשלוט על מוצרי בית חכם במידה ויש לכם כאלו שמחוברים לאקו סיסטם של גוגל. ניתן לוותר כמובן גם על הלחיצה על הלוגו, להגדיר את זיהוי הקול האוטומטי, ואז הסייען יהיה זמין לפקודות קוליות בכל עת. המיקרופון הציג רגישות מרשימה וזיהה היטב את הקול שלי ואת מה שרציתי לשאול, כמעט ללא שגיאות.

יום ראשון, 5 בינואר 2020

כזה ניסיתי: Gillette Heated Razor

במשך שנים, אתרי מימון המונים נתפסו כפלטפורמה שאין לחברות גדולות ומבוססות מה לחפש בה. היתרונות של אתרים כמו קיקסטארטר ואינדיגוגו היו רלוונטיים בעיקר ליזמים וסטארטאפים בתחילת דרכם, שרצו להביא אל השוק את המוצר הראשון שלהם עם סיכון והשקעה מינימלית. יצרניות גדולות עם מזומנים, מערך שיווק מבוסס ועצמאי ומותג מוכר לא חשבו שהן זקוקות לחממה הזאת. כל זה השתנה לפני שנתיים, כשחברות כמו Bose (עם ה-Sleep Buds), לגו, קוקה קולה ואחרות גילו יתרון אחד שלא חשבו עליו קודם: אתרי מימון המונים הם קבוצת מיקוד נהדרת, שמאפשרת להם לבצע ניסוי במוצרים חדשים, במסגרת מוגבלת מראש.


Gillette Heated Razor (צילום: גד גניר)


כך בא לעולם ה-Heated Razor של Gillette, או יותר נכון, של Gillette Labs, חטיבת היוקרה והחדשנות של החברה. ב-Gillette החליטו להכנס אל תחום חדש מבחינתם ולהציג לשוק סכין גילוח מתקדם, יוקרתי ויקר משמעותית יותר מכל סכין אחר שאי פעם מכרה. במקום להשיק אותו כמו כל סכין אחר של החברה, ה-Heated Razor החל את דרכו ב-Indigogo, שמכר כ-1200 אבות טיפוס של הסכין למשקיעים במוצר דרך הקמפיין. ב-Gillette הקשיבו למשתמשים, ליטשו את המוצר ובסיום הפרוייקט אף שלחו למשתמשים את הדגם הסופי של Heated Razor לאחר מקצה השיפורים. בימים אלו הוא מתחיל להימכר בישראל ולפני מספר שבועות הגיע אליי לבדיקה.