כזה ניסיתי: Shark Zero-M Double Pro

כל כמה זמן אתם מטפלים במברשות של השואב האלחוטי שלכם? לאנשים שהציעו לי לבחון את Zero-M Double Pro של Shark היה ברור משום מה שמדובר בפעולה שחייבים לבצע מדי כמה שבועות, ושירגש אותי לשמוע שהשואב שלהם יחסוך לי את הצורך בפעולה הזאת. קצת מביך לגלות, שהשואב הביתי שסוגר אצלנו כמעט שנתיים מעולם לא עבר טיפול כזה, וחייתי את חיי כך בשלום ובניקיון יחסי. מצד שני, חיית המחמד היחידה שיש אצלנו בבית היא דג קרב שאינו מאתגר מברשות שכאלו, כך שאולי יש אנשים שהחידוש הזה ידבר אליהם יותר. ניגשתי לבדיקה ויצאתי בהחלט מופתע לטובה, אבל לאו דווקא מעניין המברשות.

Shark Zero-M Double Pro (צילום: גד גניר)

סדרת שואבי ה-ZERO M (קיצור של Zero Maintenance) כוללת שלושה דגמים: Double, Single וה-Double Pro שבדקתי שהוא המתקדם, המאובזר והיקר מבין השלושה. שני דגמי ה-Double מגיעים עם ראש שאיבה בעל שתי מברשות. לרוב, בעיקר שואבים זולים, מגיעים עם ראש שאיבה בעל מברשת אחת בלבד, מברשת רכה המותאמת יותר לשאיבת משטחים קשים: רצפות ופרקטים. השואבים היותר יקרים מגיעים עם ראש שאיבה נוסף עם מברשת חובטת שמותאמת יותר לשטיחים כך שבכל מעבר ממשטח למשטח, כדי לקבל תוצאות מיטביות, כדאי להחליף בין הראשים. ב-Double Pro נתקלתי לראשונה בקונספט שונה: ראש השאיבה כולל את שני סוגי המברשות והמעבר בין מצב שאיבה של משטחים קשים למצב שאיבה של שטיחים מתבצע בהסטת מפסק קלילה, תענוג. עוד פינוק שכולל ראש השאיבה הוא תאורת לד שמאירה את השטח לפני השואב ומאפשרת להבחין טוב יותר בלכלוכים, בעיקר כשנכנסים עם השואב מתחת לשולחנות, כסאות או ספות. מסיבה לא ברורה, ובשונה מ-AEG FX9 שהתהדר בשורת לדים מלאה, כאן הלדים מסודרים בשני מערכים נפרדים, כך שהאיזור שביניהם מואר פחות. אם אתם דווקא כן מאלה שמטפלים במברשות השואב שלהם, תשמחו לשמוע שפטנט ה-Zero Maintenance של שארק אכן עובד. לאחר כמעט חודש של שימוש אינטסיבי בשואב לא מצאתי על המברשת זכר לשערה. הכל נשאב פנימה, הודות לעיצוב ייחודי של המברשת שמונע הצטברות של שערות ויחד איתן לכלוך ואבק. 

כזאת ניסיתי: Xiaomi L55M5-5ASP

חודש מרץ 2009, אשתי ואני מתחילים לתכנן מעבר דירה. חלק מהתכנון כולל רכישה של טלויזיה לחדר השינה. מתוקף היותה טלויזיה שיעשה בה שימוש מינורי למדי, הרציונל שעמד בתהליך הבחירה של היצרן והדגם הספציפי היה לקבל מקסימום תמורה עבור מינימום מחיר. לבסוף, נבחרה טלויזיית 26 אינטש Full HD של פאר תעשיית מותגי המדבקה Metz: טלויזיית FullHD ב-1590 ש"ח, מחיר אטרקטיבי מאוד באותם שנים. לא לקח יותר מדי זמן להבין שזו היתה טעות: לטלויזיה, שהותקנה על זרוע בקיר החדר היו זויות צפייה מזעזעות מה שאומר שבשכיבה במיטה היה קשה לראות את מה שיש על המסך, לא משנה באיזו הטייה ניסינו. מעבר לכך, היה לה פיצ'ר סאדיסטי במיוחד: בכל פעם שהדלקנו את הטלויזיה, הווליום חזר למצב ברירת מחדל - בערך חצי מהעוצמה המקסימלית. תוסיפו לכך רעש סטטי מעיק בכל פעם שמנמיכים לרמות מינימליות, ותוכלו להבין למה נדרתי להיות סקפטי לנצח לגבי טלויזיות זולות.

Xiaomi L55M5-5ASP (צילום: יח"צ שיאומי)

למה אני משתף אתכם בכל המסכת הפריבילגית הזאת? משום ששיאומי, יצרן עם חיבה ידועה למוצרים עם מחירים אטרקטביים, הצטרפה לפני מספר חודשים אל שוק הטלויזיות בישראל, וכך ניתנה לי ההזדמנות לבחון שוב את התזה שלי על מסכים זולים. העניין בטלויזיה הוא לא רק שלי, ובמהלך השבועות האחרונים פנו אליי קוראים רבים וביקשו לדעת מה דעתי על הטלויזיות שהושקו בישראל. הטלויזיה שנבחרה לביקורת היא L55M5-5ASP, תמצית הבחירה הפופולרית של מר ישראל ישראלי בשנת 2020: טלויזיה חכמה בגודל 55 אינטש, ברזולוציית 4K. 

כזה ניסיתי: Fitbit Charge 4

בנובמבר 2019 גוגל זעזעה את השוק בהכריזה על כוונתה לרכוש את פיטביט, יצרנית המחשוב הלביש בסכום של כ-2.1 מיליארד דולרים. בינתיים, העסקה כך נראה, נתקלת בקשיים: נציבות האיחוד האירופי מוטרדת מהמידע הרגיש שעשוי ליפול לידיה של גוגל ברכישה של יצרנית שהביזנס שלה הוא איסוף מידע בריאותי על המשתמשים שלה. גוגל התחייבה שלא לשלב את המידע שתקבל מפיטביט אל פלטפורמות הפרסום שלה, אבל בינתיים הרגולטורים באיחוד האירופי העבירו שאלונים למתחרות של שתי החברות כדי לקבל מושג לגבי הפגיעה הפוטנציאלית של החיבור בין שתי החברות, לתחרות בשוק. כל זה לא מפריע לפיטביט להמשיך לשחרר לשוק מוצרים חדשים. ה-Fitbit Charge  4 הוא אחד מהם: גרסה עדכנית של צמיד הפעילות Charge 3 של שנה שעברה שכוללת כמה תוספות משמעותיות.

Fitbit Charge 4 (צילום: גד גניר)

כזה ניסיתי: Asus ZenWiFi XT8

עולם ה-WiFi כמרקחה: ה-WiFi Alliance, הגוף שמגדיר את התקנים האוניברסליים השונים לרשתות אלחוטיות, הכריז לפני כשנה וחצי על תקן חדש, IEEE802.11ax או לפי קונבנציית השמות השיווקית החדשה "WiFi 6" (פספוס בעיני שלא קראו לו "Revenge of the bandwidth"). החל מינואר 2020 הגל הראשון של ראוטרים התומכים בתקן החדש החל להגיע לשוק. אחד מהם שמתחיל להימכר בימים אלו בישראל הוא ZenWiFi XT8, מערכת MESH חדשה של אסוס. את מי צריכה לעניין מערכת MESH חדשה שתומכת בתקן WiFi כזה או אחר? את כל מי שעושה שימוש ב-WiFi בבית, בית שמכיל מספר רב של מוצרים המתחברים לרשת אלחוטית, ועושים זאת בו זמנית בחדרים שונים בבית. במילים אחרות, הפרופיל המתאים כאן הוא משפחה ממוצעת בסגר בתקופה של מגיפה כלל עולמית, כשההורים עובדים מהבית והילדים נשלחים לבייביסיטרים המתבקשים: המסכים.

Asus ZenWiFi XT8 (צילום: גד גניר)

תזכורת קצרה: מערכות MESH מסייעות לפרוס את רשת ה-WiFi הביתית בצורה אופטימלית ע"י שימוש ביותר מיחידת קצה אחת. שתי היחידות מייצרות רשת אחת (בניגוד לרפיטרים שמשכפלים את הרשת הקיימת) ללא הפרעות, ללא התנגשויות ועם ניצול מקסימלי של החיבור לאינטרנט. החידוש ב-ZenWiFi XT8 הוא כאמור התמיכה ב-WiFi 6. מה כל כך מרגש ב-WiFi 6? באופן מפתיע, זו דווקא לא המהירות המקסימלית. הרעיון בתקן החדש הוא לנהל בצורה יעילה יותר מספר גדול של מכשירים שמחוברים לרשת, והגידול במהירות עבור המכשירים המחוברים הוא כתוצאה מהניהול המשופר הזה. תקן WiFi 6 נולד מתוך הצורך לתת מענה לבתים שמכילים כמות גדולה יותר של צרכני רשת אלחוטית. איך הניהול הטוב יותר מתבצע בפועל? הודות לגרסאות עדכניות של פרוטוקולים להעברה וניהול של מידע ש-WiFi 6 מציע: MU-MIMO ו-OFDMA. שני הפרוטוקולים מדברים על ייעול העברת המידע ע"י דחיסה של מידע ממספר משתמשים על אותו גל נושא (תשארו איתי, לא אצלול לנתונים יותר טכניים, מבטיח), וניהול טוב יותר של מספר רב של משתמשים בו זמנית. כמובן שכל הכיף הזה מותנה בתמיכת המכשירים שמתחברים לרשת האלחוטית ב-WiFi 6, תמיכה שקיימת רק במחשבים ניידים וסמארטפונים שיצאו לאחרונה לשוק כמו Mi 10 ו-Poco F2 Pro של שיאומי, מכשירי iPhone 11 ואחרים. 

כזה ניסיתי: POCO F2 Pro

ברבעון האחרון של 2017 יצרניות הסלולר קבעו רף חדש. זה לא היה רף טכנולוגי או שימושי חלילה, כי אם רף צרכני: לראשונה פרצו אפל וסמסונג את מחסום ה-1000 דולר בתמחור מכשירי הדגל שלהן באותה תקופה, ה-iPhone X וה-Galaxy Note 8. הפוקופון, המכשיר הראשון ממותג המשנה של שיאומי קרא תיגר על הטרנד הזה, עם תג מחיר מטריל של כ-300 דולר בלבד. הוא לא היה מושלם ובמונחים טכנולוגיים קשה להגיד שהיה בר השוואה למכשירי הדגל של אפל וסמסונג, אבל כמו מכשירים רבים של שיאומי, ואולי יותר מכולם, הציע יחס עלות-תמורה פנטסטי. למרות שנמכר יפה, ב-2019 לא יצא לשוק פוקופון חדש. השנה, המותג שהספיק להתנתק משיאומי ולהתחיל לתפקד כחטיבה נפרדת עושה קאמבק עם כמה מכשירים, כשהחזק מביניהם, ה-POCO F2 Pro  עשה עלייה ארצה. האם יש לו את מה שנחוץ כדי לשחזר את הקסם של הדגם הקודם?

POCO F2 Pro (צילום: גד גניר)

ברמת המפרט הטכני, מציע הפוקופון החדש פחות או יותר מה שמציע Mi 10: ערכת השבבים Snapdragon 865, החזקה ביותר כרגע בקטלוג של קוואלקום וכזאת התומכת ברשתות דור 5. כפי שכבר ציינתי במכשיר דור 5 הקודם שבדקתי, וכפי שאמשיך לציין עד שזה כבר לא יהיה רלוונטי, או עד שיימאס לי: ייקח זמן עד שתמיכה או העדר תמיכה ברשתות דור 5 יהפוך לרלוונטי עבור משתמשים בישראל. המפעילות עדיין לא מציעות רשת שכזאת וגם לאחר ההכרזה יחלפו כמה חודשים, במקרה הטוב, עד שתוכלו להנות ממהירויות גלישה מסחררות. דור חמש או לא דור חמש, זה לא משנה את העובדה שמדובר בערכת שבבים חזקה מאוד שמאפשרת ביצועים מרשימים מאוד שהופכים את המכשיר לאידיאלי לגיימינג. חלק מעניין הביצועים קשור למערכת קירור נוזלי מתקדמת, עם תא אידוי ושכבות גרפין וגרפיט שמפזרים את החום שמייצרת ערכת השבבים. POCO F2 Pro אכן לא מתחמם בצורה משמעותית, גם לא בשימוש אינטנסיבי ומעבר לשיפור בביצועים זה יתרון ששומר על בריאותו לאורך זמן. המכשיר נמכר בישראל בשתי גרסאות: האחת שבדקתי עם זכרון RAM בנפח 6 גיגה ואחסון בנפח 128 גיגה, והשניה עם 8 גיגה RAM ו-256 גיגה אחסון. שתי הגרסאות, בניגוד לפוקו הראשון, לא מאפשרות הרחבת אחסון באמצעות כרטיס זכרון.

כזה ניסיתי: שלט לסמארטפון Inpris

זוכרים את התשדיר המקומם של הרלב"ד עם המנהלים התובעניים שהתגאו בדרישה שלהם לזמינות של 24/7 מצד העובדים שלהם פרט למעט הזמן בו הם נוהגים? ובכן, לאינפריס, סטארטאפ ישראלי, יש מוצר שעשוי להקל עליהם להמשיך ולרדות בעובדים שלהם גם בזמן שהם נוסעים הביתה: שלט לסמארטפון המותאם לשימוש ברכב. השלט הוא הייצוג הגשמי של הפתרון של אינפריס. יש המון שלטים זהים לו באיביי ועליאקספרס, אך ההבדל כאן הוא באפליקציה שעליכם להתקין על הטלפון, שנותנת למשתמש חויה מקיפה יותר מהשלטים האחרים. לפני שאמשיך לשלט עצמו, מרשה לעצמי להשיא כאן עצה ידידותית: גם אם יש דרך יותר בטיחותית לבצע פעולה מסויימת בסמארטפון ברכב, אני ממליץ בחום להמנע מכך ולהתרכז בנהיגה עצמה למען הבטיחות האישית שלכם ולמען בטיחותם של הסובבים אתכם. כעת, אפשר לדבר על השלט:

Inpris- השלט (צילום: גד גניר)

כאמור, רוב השלטים מהסוג הזה מאפשרים שליטה בסיסית בלבד בפעולות הסמארטפון. האפליקציה של אינפריס מוסיפה לשלט יכולות שאין בשלטים אחרים ואמורה להפוך את השימוש בסמארטפון לבטיחותי יותר. לאור העובדה שמדובר באפליקציה שאמורה לשלוט בסמארטפון שלכם, היא מבקשת המון הרשאות, החל מגישה להודעות שלכם, לאנשי הקשר, למיקרופון, למיקום שלכם ועוד, וכלה בהרשאה להצגת התראות על גבי המסך מעל אפליקציות אחרות. נכון, נשמע מבהיל, אבל שוב, מדובר באפליקציה שאמורה לאפשר לכם לשלוט בסמארטפון באמצעות שלט, ולכן טבעי שתתבקשו לסמוך עליה. האפליקציה מיועדת אך ורק למשתמשי השלט, ומי שרוכש את השלט מקבל שלושה קודים להפעלת האפליקציה. מרגע שהזנתם את הקוד ונתתם לאפליקציה את ההרשאות שביקשה, מתחיל תהליך לא ארוך במיוחד של הגדרת העדפות אישיות: הזנת כתובות מועדפות לניווט, בחירה בתחנות רדיו מועדפות, בחירה באנשי קשר מועדפים לחיוג מקוצר ואפליקציות מועדפות שתרצו לגשת אליהן במהירות בזמן נהיגה. עיצוב האפליקציה משווע לרענון. היא אולי עושה את העבודה אבל היא נראית כמו משהו שעוצב אי שם בשנת 2013. למרבה השמחה, חוסר האטרקטיביות לא משפיעה על השימושיות, ומתרגלים לשימוש בה בתוך פרק זמן קצר מאוד.

כזה ניסיתי: +Synology DS220

"אין לך דבר שהאדם החופשי ממעט לחשוב בו כמו המוות. חוכמתו אינה התבוננות במוות אלא התבוננות בחיים". הגותו של שפינוזה לא נגעה אמנם בנושאים של גיבוי מידע אישי, אבל הציטוט הזה שלו בהחלט משקף את היחס של משתמשים פרטיים לאופן שבו המידע שלהם מגובה. מעטים משקיעים מחשבה בפעולת הגיבוי עצמה, ומעטים אף יותר משקיעים מחשבה על הרגע הקטסטרופלי בו האמצעי עליו אנחנו מגבים את המידע הזה יבחר להתאחד עם הבורא ללא אזהרה מראש. 

+Synology DS220 (צילום: גד גניר)

עסקים וחברות עושים שימוש בשרתים שכוללים בתוכם יותר מכונן קשיח אחד, ומשכפלים למעשה את המידע למקרה שבו אחד הכוננים יפסיק לעבוד. Synology היא אחת מהמותגים הגדולים בתחום והיא מוכרת כבר שנים שרתים מקצועיים לצד שרתים קטנים יותר המיועדים למשתמשים פרטיים. החדש ביותר בקטלוג השרתים הביתיים שלה הוא +DS220, המסוגל לאכלס בתוכו שני כוננים קשיחים ומאפשר גישה אליהם דרך הרשת, הגיע אליי לבדיקה לפני מספר שבועות, כדי שאפקיד בו את המידע האישי שלי ואספר לכם איך היה.

כזה ניסיתי: Realme 6 Pro

הכירו את Realme: יצרנית סמארטפונים סינית שהוקמה לפני שנתיים בלבד, והצליחה להתברג אל המקום השביעי והמכובד ברשימת המותגים הנמכרים ביותר בעולם בשוק הסלולר ברבעון הראשון של 2020. Realme שייכת לתאגיד BKK ששולט על מותגי סלולר חזקים למדי כמו Oppo, Vivo, וגם OnePlus המוכרת יותר לצרכנים ישראליים, ואם מצרפים את נתחי השוק של כל המותגים האלו יחד מקבלים מכירות בסדר גודל של ענקית כמו Huawei. רילמי החלה את דרכה בשוק ההודי, שם הצליחה להגיע למקום הרביעי במכירות אחרי סמסונג, אפל ושיאומי. לפני שנה בדיוק החלה להכנס לשווקים אחרים, ביניהם השוק הסיני והאירופאי, וכעת מגיע תורה של ישראל, דרך רשת באג היבואנית הרשמית בישראל. לפני כשבוע הושקו בישראל שלושה מכשירים, ביניהם ה-Realme 6 Pro אותו קיבלתי לבדיקה.

Realme 6 Pro (צילום: גד גניר)

Realme 6 Pro הוא מכשיר ביניים המתבסס על ערכת השבבים Snapdragon 720G של קוואלקום, אותה אחת שניתן למצוא גם ב-Redmi Note 9S של שיאומי. באג בחרה להביא לארץ את Realme 6 Pro בגרסה החזקה ביותר שלו שכוללת זכרון RAM בנפח 8 גיגה ו-128 גיגה אחסון אותם ניתן להרחיב באמצעות כרטיס זכרון. 8 גיגה RAM זה משהו די נדיר בסגמנט של מכשירי ביניים ברמת המחיר הזאת, אבל בכנות, קשה לי להעריך את התרומה של הנתון הספציפי הזה לחויית השימוש במכשיר. זה לא שמספר בלתי מוגבל של אפליקציות נשארו פתוחות ברקע. מצאתי את עצמי ממתין פה ושם שאפליקציות ייטענו מחדש, ולעיתים רחוקות קרה שאפליקציות נסגרו מעצמן אבל בסה"כ קיבלתי כאן חויית שימוש יציבה למדי, חלקה וזריזה. אגב, לא רק שהגרסה שהגיעה לארץ היא החזקה ביותר של מכשיר זה, היא גם כוללת, בניגוד לשווקים רבים אחרים בעולם, תמיכה ב-NFC, לרווחתם של טועני הרב קו.