כזה ניסיתי: Apple Watch Series 4 עם eSIM

אם פעם, החסם העיקרי לאימוץ טכנולוגיות ומוצרים חדשים היה הקושי וחוסר הכדאיות ביבוא אישי, הרי שבשנים האחרונות מלאכת הזמנת המוצרים מחו"ל הפכה לפשוטה ומשתלמת יותר. המעצור היחיד שנותר הוא תמיכת התשתיות בישראל, כמו במקרה של מכשירים עם eSIM ומפעילות הסלולר שלא הזדרזו לתמוך בטכנולוגיה. ביוני האחרון, אחרי תקופה ארוכה של בדיקות והתאמות, פלאפון היתה הראשונה להכריז על השקת שעונים חכמים עם תמיכה ב- eSIM, כשאליה הצטרפה מספר ימים לאחר מכן גם פרטנר.

Apple Watch Series 4. המסך מתפקד נהדר גם באור יום (צילום: גד גניר)

ה-eSIM, למי שטרם יצא להכיר מקרוב, הוא רכיב המוטבע (ה-e ב-eSIM מייצגת את המלה Embedded) בתוך טאבלטים, שעונים חכמים ומוצרים אחרים המסוגלים להתחבר לאינטרנט, ומאפשר את החיבור הזה באמצעות קישורית סלולרית. ההבדל בין eSIM ל-SIM רגיל הוא ש-eSIM יכול לשמש אתכם בחיבור לכל רשת שתבחרו, וגם לעבור בין רשתות, בכפוף כמובן לתמיכתן בטכנולוגיה. הקלות היחסית שבה ניתן לעבור בין רשתות, בלי צורך בהמתנה לשליח שימסור לכם כרטיס SIM (ובינתיים להפעיל את מחלקת שימור הלקוחות של החברה הננטשת) היא ככל הנראה הסיבה בגללה המפעילות לא הזדרזו במיוחד לאמץ את הטכנולוגיה החדשה, אבל בסופו של דבר כשהבינו איך בכל זאת ניתן להרויח מהסיפור, החלו בפלאפון להציע את Apple Watch Series 4 עם eSIM ללקוחותיה, עם הבטחה ששעונים חכמים נוספים, כאלו שגם ציבור משתמשי האנדרואיד בישראל יוכלו להנות מהם, יגיעו בהמשך.

כאלו ניסיתי: Audio-Technica ATH-M50xBT

יום אחד, אם אצליח למצוא את הזמן הפנוי לכך, אכתוב את הפוסט ״כאלו אתם חייבים לנסות: 100 החפיצים החשובים בהיסטוריה״. לצד האייפון, הווקמן והדייסון, ל-ATH-M50 של אודיו טכניקה יישמר שם מקום של כבוד. אזניות ה-Over The Ear האלו לא פרצו אמנם שום דרך ולא היו חדשניות בשום צורה, אבל זה לא הפריע להן להפוך למוצר הכי נמכר בהיסטוריה של יצרנית האודיו היפנית. העובדה שבאודיו טכניקה בכלל כיוונו אל השוק המקצועי ולאולפני הקלטות לא הפריעה להן להפוך ללהיט בקרב משתמשים פרטיים: 1.8 מיליון יחידות של האזניות האלו ושל ממשיכות דרכן, ATH M50x נמכרו ברחבי העולם מאז 2007 וממשיכות להימכר עד היום בזכות שילוב של איכות שמע מצויינת ותמורה עדיפה בהרבה למחיר ממה שהציעה המתחרה הגדולה בקטגוריה, Beats.

למרות הכיתוב על האזניות עצמן, אלו הן ATH-M50xBT (צילום: גד גניר)

לפני מספר חודשים החליטה החברה להשיק מהדורת בלוטות׳ של הדגם האיקוני, ATH-M50xBT. במבט ראשון קשה להבחין בהבדל בין הדגם האלחוטי לאלו שקדמו לו, למעט שורת כפתורים קטנה על דופן האזניה השמאלית. למעשה, על האזניות עצמן מופיע בכלל שם הדגם "ATH-M50x" בניכוי הסיומת "BT", ואני בספק אם זה במקרה. הניחוש שלי הוא שבשלב התכנון של האזניות, המטרה לא היתה להציג דגם המשך, אלא לרכב על גל ההצלחה של הדגמים הראשונים ופשוט להציג את האזניות האלו כמהדורה עדכנית, שבמקרה הפכה לאלחוטית. הסיבה לכך להערכתי היא החשש באודיו טכניקה שהאזניות ייתפסו ע"י קהל היעד האליטיסטי שלהן כפחות איכותיות בגלל ביטול הכבל.

כזה ניסיתי: OnePlus 7 Pro

מאז שנוסדה בשנת 2013, וואנפלוס הציגה את עצמה כיצרנית סמארטפונים שונה, כזאת שהמטרה העיקרית שלה היא לייצר סמארטפונים מתקדמים וחזקים, במחיר נמוך יותר מהאלטרנטיבות הקיימות. המכשיר הראשון של החברה, ה-OnePlus One היה מייצג נאמן מאוד של הגישה הזאת: לצד מפרט טכני מרשים מאוד, המכשיר עצמו היה חף מגימיקים וניסיונות להציג חדשנות טכנולוגית. החדשנות שלו היתה בעיקר צרכנית, והמכשירים שבאו אחריו שמרו פחות או יותר על הרעיון הכללי הזה, למרות שמחירם הלך והאמיר, עם כל דגם חדש שהושק. השנה, הכריזה וואנפלוס על שני מכשירים: OnePlus 7 שמהווה המשך ישיר ומעודכן של OnePlus 6T משנה שעברה, והמכשיר אותו בדקתי, ה-OnePlus 7 Pro, מכשיר פרמיום לכל דבר ושונה קצת ממה שהתרגלנו לראות מהחברה הסינית בשנים האחרונות.

OnePlus 7 Pro (צילום: גד גניר)

בצד המפרט הטכני, מקבלים כאן כרגיל את הכי טוב שיש בשוק: ערכת השבבים Snapdragon 855, החדשה והחזקה ביותר של קוואלקום, משודכת לזכרון RAM בנפח שמתחיל מ-6 גיגה, ועד 12 גיגה בגרסה החזקה ביותר אותה בדקתי. וואנפלוס באופן מסורתי משלבת במכשיריה נפחי זכרון RAM גדולים מהמקובל בשוק: OnePlus 2 היה בין הראשונים להציע כבר בשנת 2015 נפח של 4 גיגה, ו-OnePlus 3 הציע 6 גיגה כשסמסונג, LG ואחרות התעקשו להשאר ב-4 גיגה. נכון ל-2019 המשתמש הממוצע לא צריך נפח של 12 גיגה, וגם 8 גיגה הוא נפח שמעטים המשתמשים שבאמת ינצלו במלואו בשימוש יומיומי, אם כי זכרון RAM מרווח אף פעם לא מזיק ומעלה את הסיכוי שהמכשיר שלכם ישמור על ביצועים סבירים גם בעוד מספר שנים, בלי "להחנק" מאפליקציות פתוחות. נפחי האחסון המובנים במכשיר (ושאינם ניתנים להרחבה) עומדים על 128 או 256 גיגה, מרווח ונוח.

כאלו ניסיתי: Xiaomi AirDots

אחת התגובות שחוזרות על עצמן באופן קבוע כאשר אני מקבל מוצר מסוג חדש לבדיקה ומציג אותו לאנשים בסביבתי היא "אני מחכה ששיאומי תוציא כזה". היצרנית הסינית אמנם כמעט אף פעם לא מנסה להיות הראשונה או בין הראשונות בשוק באימוץ טכנולוגיות חדשות, אבל כשהיא כבר עושה את זה, היא עושה זאת במחיר משתלם יותר מרוב המתחרות, מה שיצר עדת מעריצים אדוקה סביבה. מה מקבלים עבור המחיר? זו כבר שאלה מורכבת יותר. ברוב הפעמים היא מציעה יחס מצוין של תמורה למחיר, אם כי פה ושם יש גם נפילות. תחום האודיו, אזניות, מעולם לא היה הצד החזק של החברה, אבל כמו תמיד, גם עליהן לא שילמתם ממילא יותר מדי כסף. אל תחום אזניות ה-Truly Wireless נכנסה החברה בנומבר 2018 עם השקת Xiaomi AirDots, אותן קיבלתי לביקורת לפני מספר שבועות. בזמן שחלף מאז הספיקה החברה להשיק שני דגמי אזניות Truly Wireless נוספים שאגיע אליהם, בתקווה, בעתיד: Air Dots Pro דגם משופר עם צורה שונה, ו-Redmi Air Dots, גרסת מותג הלואו קוסט של שיאומי.

Xiaomi AirDots בתוך קייס הטעינה שלהן (צילום: גד גניר)

למרות השימוש הבלעדי בפלסטיק, ה-AirDots מציגות עיצוב ייחודי שברוב הזמן לא משדר משהו זול במיוחד. המקום היחיד שבו מורגש שחסכו עלינו הוא במכסה קייס הטעינה שעשוי פלסטיק דק, שמרגיש קצת מצועצע. העיצוב של האזניות עצמן פשוט ונקי מאוד: מבנה אליפטי, שממנו יוצאים שרוולים שנכנסים לתוך האזניים. אין כפתורים, השליטה באזניות מתבצעת דרך משטחי מגע בחלקן החיצוני. ברגע שנסגרים על גדלי השרוולים המתאימים, ה-AirDots הן מהאזניות הנוחות שיצא לי להתנסות בהן. השימוש הבלעדי בפלסטיק הופך אותן לקלילות, והן כמעט ואינן מורגשות כאשר ממקמים אותן כראוי בתוך האוזן. איפה העיצוב הזה פחות מצטיין? בכל הקשור לשליטה בהן: כדי להכניס אותן לאזניים מבלי ללחוץ בטעות על משטחי המגע, נדרשת מיומנות שאני אישית טרם הצלחתי לפתח באופן מלא. פעמים רבות מצאתי את עצמי מכניס את האזניות לאזניים ושומע שלל התראות בסינית שכנראה נותנות מידע אינפורמטיבי על המצב אליו הכנסתי את האזניות בטעות. אם תהיתם במקרה, לא, לא ניתן להחליף את שפת ההתראות.

כזה ניסיתי: Sonos Beam

קטגוריית הרמקולים החכמים הפכה אמנם לפופולרית מאוד בחמש השנים האחרונות עם כניסתן של אמזון וגוגל לתחום, אולם רמקולים שיודעים לעשות קצת יותר מלנגן מוזיקה קיימים בשוק מזה 15 שנה. אחת החברות הראשונות שחיברו בין אינטרנט לרמקולים היא Sonos האמריקאית, שהציגה כבר ב-2004, בכנס CES, אבטיפוס של מערכת שיודעת להתחבר אל הרשת הביתית ולנגן ממנה מוזיקה דיגיטלית, ובמקביל לתקשר עם מערכות אחרות מסוגה המחוברות לאותה רשת ביתית. כיום זה נשמע טריויאלי, אבל צריך להבין שבאותם ימים, כל הקונספט של מוזיקה דיגיטלית עוד היה בחיתוליו, שירותי מוזיקה אינטרנטיים כמו ספוטיפיי, דיזר ואחרים עדיין לא נולדו, ואפילו האייפון היה עדיין רק מזימה אפילה במוחו של סטיב ג'ובס.

Sonos Beam (צילום: גד גניר)

ה-Beam הוא המוצר החדש ביותר בקטלוג 2019 של Sonos, והוא משלב בין שני טרנדים עכשוויים: רמקול חכם עם Alexa של אמזון, המגיע בתצורת Sound Bar. לשם יישור קו, Sound Bar הוא מערך רמקולים המסודרים בתוך מארז רחב, שנועד לייצר חווית שמע סטריאופונית או היקפית, בתוך יחידה אחת. ליצורים האלו קוראים לפעמים גם "מקרני קול", בעיקר כשמדובר במכשירים מתקדמים יותר שיודעים "לזרוק" את השמע על הקיר שמאחוריכם כדי לייצר תחושת שמע היקפי.

כזה ניסיתי: Xiaomi Mi 9

לשיאומי אין זמן. אם היא רוצה להתמיד במסורת להשיק מכשירי דגל בצרורות מדי שנה, עליה להתחיל את ההשקות מוקדם ככל האפשר. בהתאם לכך, את ה-Mi 9 מכשיר הדגל העיקרי שלה לשנת 2019 השיקה בסין כבר בפברואר, אפילו לפני ועידת הסלולר הגדולה בברצלונה, לפני סמסונג, לפני וואווי, לפני כולם כמעט. איכשהו, אלינו בישראל לקח לו יותר זמן להגיע. היה שווה לחכות?

Xiaomi Mi 9. קורא טביעות האצבעות בינוני כנהוג בז'אנר (צילום: גד גניר)

שיאומי Mi 9 הוא בין הסמארטפונים הראשונים בשוק להציע את ערכת השבבים Snapdragon 855 של קוואלקום. ערכת השבבים הזאת אמנם אינה תומכת ברשתות דור חמישי, אבל זה לא באמת אמור לשנות לכם כי אין רשת כזאת באופק הישראלי. מה כן אמור לשנות לכם? שזה מעבד חזק להפליא: ליבה אחת פועלת במהירות 2.84 גיגהרץ, שתיים נוספות במהירות 2.42 גיגהרץ, וארבע נוספות במהירות 1.8 גיגהרץ. מכשירי Galaxy S10 בארה"ב, מכשירי LG G8, מכשירי OnePlus החדשים ועוד מכשירי דגל רבים אחרים מצוידים בערכת השבבים הזאת. הגרסה שהגיעה אליי לבדיקה היא הגרסה הבסיסית ביותר שמצויידת בזכרון RAM בנפח 6 גיגה ואחסון בנפח 64 גיגה, אך ניתן להשיגו גם בגרסאות עם 8 ו-128 גיגה בהתאמה. סוגיית האחסון מהותית: לא ניתן להרחיב אותו, לכן אם אתם עומדים לקנות את המכשיר הזה, כדאי לחשוב היטב מהו נפח האחסון שתזדקקו לו בשנים הקרובות. לתוך החישוב הזה כדאי גם להכניס את העובדה שלמכשיר הזה יש חיישן ברזולוציה של 48 מגה פיקסל. החיישן הזה, יחד עם מצב הצילום הייעודי שעושה שימוש במלוא הרזולוציה הזאת, מייצרים תמונות שנפחן עומד על 12 מגה, במקום 4-5 המגה הסטנדרטיים, מה שיכול לאורך זמן להפוך את זכרון האחסון של המכשיר שלכם לצפוף במיוחד.

כאלו ניסיתי: Jabra Elite 85h

אם התעניינתם בשנים האחרונות ברכישה של אזניות ביטול רעשים אלחוטיות, סביר להניח שהתלבטתם בין הדגמים של שתי היצרניות שנחשבות למובילות השוק בסגמנט היוקרתי הזה, Bose ו-Sony. זה לא שיצרניות אחרות לא ניסו, אבל בסופו של דבר הן לא הצליחו להציב אלטרנטיבה שתאיים על ההגמוניה של השתיים. כעת מגיע תורה של Jabra הדנית עם Elite 85h, אזניות Over The Ear אלחוטיות עם מנגנון ביטול רעשים. האם הניסיון הראשון של ג'אברה באזניות מהסוג הזה מסוגל להפוך את ההתלבטות של שוכני האופן ספייס וציבור הנוסעים המתמידים לקצת יותר מורכבת?

Jabra Elite 85h. ציפוי בד ייחודי, יוקרתי, ומלא בחלקיקי אבק וסיבים אחרי זמן קצר (צילום: גד גניר)

על מנת להכנס להתלבטויות שלכם, בג'אברה הבינו שהם חייבים למשוך תשומת לב, וזה בדיוק מה שעושה העיצוב של Elite 85h. אין כאן צבעים צעקניים או שטיקים כאילו יוקרתיים. בקוים כלליים הן נראות די סטנדרטיות, למעט העובדה שג'אברה בחרה לצפות חלקים נרחבים מהאזניות בבד, בחירה מאוד לא שגרתית. היתרון כאן הוא מראה יוקרתי, ייחודי ומהודר יותר ממה שיש למתחרות הגדולות להציע. החסרון הוא שאבק, סיבים זעירים ולכלוך נתפסים בבד הזה הרבה יותר בקלות, וקשה מאוד להיפטר מהם. איכות ההרכבה נהדרת והאזניות משדרות משהו מאוד אמין ואיכותי בין אם בצירים עליהם מסתובבות האזניות עצמן, ובין אם בקשת שמתרחבת ומצטמצמת בצורה חלקה ושקטה בלי שלבים.

כזאת ניסיתי: 70mai Dash Cam Pro

כפי שכנראה כבר הבנתם (וכפי שהסברתי בקוים כללים בפוסט אודות Jimmy) העובדה שמוצר מסוים מוצג כמוצר של שיאומי, לא אומרת בהכרח שהוא באמת *של* שיאומי. עם זאת, להתהדר בשם החברה הסינית הפופולרית לא יכול להזיק, תשאלו את אנשי Xin An, החברה שעומדת מאחורי המותג 70mai. לפני כתשעה חודשים הם החלו בקמפיין מימון המונים באינדיגוגו, למצלמת רכב חכמה בשם Dash Cam Pro, אותה הם תיארו בין השאר כשייכת לאקוסיסטם של שיאומי. לתומכים בפרוייקט זה הספיק: היעד הראשוני של הקמפיין שעמד על כ-10,000 דולר הושג בתוך כחצי שעה. עד לסיום הקמפיין החברה הצליחה לגייס כ-398,576 דולרים ולאחר מספר חודשים המצלמה נשלחה למשקיעים. כעת, חצי שנה אח"כ, המצלמה נמכרת באתרי מכירות סיניים שונים, וכמובן מקודמת בקבוצות הדילים השונות בתור "מצלמת הרכב של שיאומי".

70mai Dash Cam Pro (צילום: גד גניר)

מצלמת רכב זה בדר"כ חפיץ פשוט, עם ייעוד אחד: לצלם באופן קבוע בעודכם נוסעים כדי לתעד תאונות לא עלינו, עבירות תנועה של נהגים אחרים בכביש, או להוכיח שאתם לא ביצעתם כאלו. 70mai Dash Cam Pro היא המצלמה השנייה של המותג הזה, והמתקדמת ביותר מבין השתיים. היא מתיימרת לעשות עוד כמה דברים מלבד לצלם: להשמיע התראות קוליות תוך כדי נהיגה, ולהמשיך לצלם כשהרכב עומד בחניה.