כזה ניסיתי: Samsung Galaxy A72

בחודש שעבר קיימה סמסונג אירוע השקה עם הכותרת המחייבת "Awesome", בו הציגה את הגלגול השביעי של מכשירי סדרה A שלה: שלושה דגמי מכשירים חדשים בסדרה שאמורה להציע אלטרנטיבה משתלמת יותר למכשירי הדגל של החברה, עם מינימום ויתורים בגזרת המפרט הטכני והגימור החיצוני, או במילים אחרות, סדרת מכשירי ביניים. הדגם שהגיע אליי לבדיקה הוא ה-A72, המכשיר הגדול בשלישיה. האם הוא מצדיק את הסופרלטיב המאתגר?

Samsung Galaxy A72 (צילום: גד גניר)

ערכת השבבים של המכשיר הזה היא בהחלט לא החלק ה-Awesome שלו. אולי זה המחסור העולמי בשבבים, אולי זה חלק מהניסיון לקצץ בעלויות: Galaxy A72 עושה שימוש בערכת השבבים Snapdragon 720G של קוואלקום, ערכת שבבים שהוכרזה כבר בינואר 2020 ושימשה את מכשירי הביניים של שנה שעברה של יצרניות אחרות, מכשירים כמו Xiaomi Redmi Note 9 Pro ו-Realme 7 Pro. מה זה אומר בשימוש יומיומי? המשתמש הממוצע לא יחוש בחולשה כלשהי. יחד עם זכרון RAM בנפח נאה של 8 גיגה RAM, מקבלים פה חויית שימוש טובה בסה"כ, ללא איטיות, באגים או קריסות. זה לא המכשיר המהיר ביותר בשוק, גם לא מול מכשירים אחרים ברמת המחיר שלו או אפילו מכשירים אחרים עם ערכת שבבים זהה, אבל מצד שני אין תחושה של פשרה בכל הקשור לביצועים. האחסון כאן הוא בנפח 128 גיגה, וכפי שזה בדר"כ במכשירי ביניים, ניתן להרחבה באמצעות כרטיס זכרון.

כזאת ניסיתי: SteelSeries Apex 7 TKL

מגפה כלל עולמית היא לא רק בסיס טוב לתסריט של משחק מחשב, היא הדבר הטוב ביותר שיכול לקרות לשוק מוצרי הגיימינג העולמי. בשנת 2020 תרבות הפנאי של האנושות עברה מוטציה: בשל הקורונה והסגרים, אנשים יצאו פחות למסעדות, המועדונים והקולנועים נותרו נטושים. את מקום הפעילויות הללו תפס הגיימינג. יותר אנשים בילו יותר זמן במהלך היום במשחקי און ליין וההנחה הרווחת בקרב אנליסטים היא שגם אחרי הקורונה אנשים ישחקו משמעותית יותר ממה שעשו לפני פרוץ המגיפה. כמו בשוק מצלמות הרשת וכמו בשוק המחשבים הניידים, הביקושים האדירים לציוד היקפי לגיימינג (מקלדות, מסכים, אוזניות) לצד הפגיעה הקשה בשרשראות האספקה, הפכו את המוצרים האלו ללא זמינים לרכישה לתקופות ממושכות.

SteelSeries Apex 7 TKL (צילום: גד גניר)

ה-Apex 7 TKL, מקלדת גיימרים מכאנית של SteelSeries היא אחד המוצרים האלו שהגיחו ונעלמו מהשוק לסירוגין. בקטלוג החברה, Apex 7 היא סדרה שניתן להגדירה כסדרת מיינסטרים, מעל לסדרות Apex 5 ו-3 הזולות יותר, לסדרת Apex Pro המתקדמת והיוקרתית יותר. המקלדות בסדרת Apex 7 נבדלות זו מזו בשני מאפיינים עיקריים: מקלדת מלאה או חלקית (מקלדות חלקיות מסומנות כ-"TKL", ראשי תיבות של Ten Key Less, כלומר, ללא פד המספרים בצד ימין), וסוג מנגנון המקשים (סוויצ'ים) עליו הוא מבוסס. הדגם הספציפי שאני בדקתי היה Apex 7 TKL Red Switch.

כזה ניסיתי: LG 27GL850 UltraGear

לא כל מסכי המחשב נולדו שווים, וזה לא במקרה: בעוד רוב מסכי המחשב בשוק מבוססים על פאנל מסוג IPS המתאפיין בזויות צפייה רחבות במיוחד ורמת דיוק גבוהה של גווני צבע, מסכים המיועדים לגיימינג מגיעים עם פאנלים אחרים, מסוג VA או TN. הם אמנם לא מצטיינים כמו IPS בתחומים שציינתי, אבל התברכו בתכונה חשובה יותר לגיימרים: קצב רענון גבוה גבוה מהרגיל, מה שמאפשר תנועה חלקה בזמן משחק. LG היא בין הבודדות בשוק שמציעות מסכים המשלבים את הטוב משני העולמות, וה-27GL850 UltraGear שבדקתי לאחרונה הוא בדיוק כזה: מסך מבוסס פאנל IPS עם קצב רענון גבוה,ואפילו התמחור שלו סביר.

LG 27GL850 UltraGear (צילום: LG)

27GL850 UltraGear הוא מסך רחב בגודל 27 אינטש, המציג רזולוציית 1440p. זהו ככל הנראה האיזון המוצלח ביותר בין גודל המסך לרזולוציה: רזולוציה גבוהה יותר כמעט ולא היתה מורגשת. מנגד, במסכים גדולים יותר  (באיזור ה-31-34 אינטש), רזולוציית 1440p עשויה להיות נמוכה מדי עבור גיימרים עילאיים ומתנשאים.

בכזה שיחקתי: Hot Pursuit Remastered

סדרת משחקי Need For Speed היא ככל הנראה מותג משחקי המירוצים הפעיל הותיק ביותר בהיסטוריה. כשנוסד בשנת 1994 הוא לא הביא איתו ייחוד כלשהו, אבל היה בהחלט מהנה ופיתח נוסחה בסיסית מצליחה שנשמרה ב-24 משחקי הסדרה באופן עקבי פחות או יותר עד היום: מירוצי רחוב במכוניות על, בין מכוניות אחרות שאיתרע מזלן לחלוק את אותם כבישים, ומכוניות משטרה שמטרתן להפריע לשחקן בניסיונותיו לנצח. בתוך הנוסחה הזאת, הושם פחות דגש על חויית נהיגה אותנטית, ובסקאלה שבין סימולציה ריאליסטית להנאה, מודל הנהיגה של המשחקים נטה כמעט תמיד לכיוון ההנאה.

בשנת 1998, המשחק השלישי בסדרה, Need For Speed III: Hot pursuit הביא איתו קפיצת מדרגה בכל הקשור לגרפיקה, וגם זוית משחק חדשה: השוטרים, שבמשחק הראשון היו גורם מפריע, ונעדרו מהמשחק השני, חזרו במשחק השלישי ולשחקנים ניתנה האפשרות להתנסות באכיפה אגרסיבית של החוק באמצעות מכוניות משטרה יוקרתיות ואמצעים כמו פס דוקרנים. למשחק הזה יצא המשך אחד בשנת 2002, ושמונה שנים לאחר מכן החליטה EA לאתחל את תת הסדרה ולהחזיר לשחקנים את השליטה במכוניות משטרה עם משחק חדש העונה לשם: Need For Speed: Hot Pursuit. התוצאה היתה אחד המשחקים האיקוניים בסדרה שזכה להצלחה נאה במכירות וביקורות מאוד חיוביות.

כזה ניסיתי: Sonos Roam

עם הגיעה לגיל 19, סונוס יוצאת סוף סוף באמת מהבית. ה-Roam שהוכרז לפני כחודש הוא הרמקול הראשון של יצרנית הרמקולים החכמים שתוכנן להתלוות איתכם לטיולים הרחק מחיקם החמים של רשת ה-WiFi הביתית וכבל החשמל. כן, לסונוס יש בקטלוג רמקול אחר, ה-Move, שהתברך גם הוא בסוללה פנימית וקישורית בלוטות', אבל הוא מיועד בעיקר למעבר בין חדרים בבית ולגיחות לחצר. כשמו כן הוא, בסונוס מייעדים את ה-Roam לנדודים. איך צלח הניסיון של החברה ליצור רמקול שילך לאן ששום רמקול אחר של סונוס לא הלך לפניו?

Sonos Roam (צילום: גד גניר)

Roam הוא הרמקול הקטן ביותר שיצא לי לראות את הלוגו של סונוס מתנוסס עליו. באורך של 16.8 ס"מ ובמשקל של 430 גרם, הוא מיישר קו עם מימדים של רמקולי בלוטות' מסדרת ה-Flip של JBL או סדרת Boom של UE. אין כאן חריגה מהקו העיצובי הסטנדרטי של סונוס: הצורה עצמה פשוטה למדי והעיצוב אמנם מינימליסטי אבל אסתטי. בדומה ל-Arc, הסבכה הקדמית עשויה פלסטיק מחורר באלפי חורים זעירים, כשתחתם מבנה דמוי כוורת. ראש הרמקול ובסיסו (או שני צידיו, תלוי איך מניחים אותו) עשויים גומי, ובנוסף, את אחת מפאותיו מעטרות ארבע בליטות גומי אם מעוניינים להניח אותו בשכיבה. הוא לא רק קטן יותר וקל יותר מה-Move, הוא גם עמיד יותר למים ואבק: תקן העמידות ב-Roam הוא IP67 (לעומת IP56 ב-Move) מה שאומר שתיאורטית ניתן לתת לו לצלול למשך חצי שעה במים בעומק של מטר, אם כי לא הייתי ממליץ להעמיד אותו במבחן הזה. בסונוס אף טוענים ש-Roam הוא גם עמיד בנפילות, אבל לא נוקבים במספרים מדויקים לגבי גובה הנפילות אותן הוא ישרוד. מוכרח להודות שההצהרות האלו, כמו גם העידוד של היצרנית (באמצעות צילומי יח"צ) לקחת אותו לים, להניח אותו על החול או להרטיב אותו מעוררים אצלי מעט אי נוחות. זה בעיקר בגלל שכלפי חוץ, העיצוב שלו והשימוש הנרחב בפלסטיק במבנה שלו משדרים דווקא עדינות ואני בספק אם הוא ישרוד, לפחות אסתטית, נפילה על משטח קשה.

כאלו ניסיתי: B&O H95

בפברואר האחרון, חגגה B&O את יום השנה ה-95 להיווסדה. לרגל המאורע, השיקה דגם אזניות חדש וחגיגי עם השם המתבקש H95, שכמיטב המסורת של החברה הדנית זועק פרמיום ומתומחר בהתאם. מה מציעות ה-H95, מעבר לעיצוב יוקרתי, שמצדיק עלות שנעה בין פי 2 ל-3 לעומת דגמים מקבילים בקטגוריה?

B&O H95 (צילום: גד גניר)

איך הן נראות? 3200 ש"ח. ה-H95 שעוצבו בסטודיו הנודע MNML, הן הדבר האחרון שניתן להתייחס אליו כמינימליסטי, בטח בגרסה הזהובה-בז' שהגיעה אליי לבדיקה: האזניות יושבות להן בנחת בתוך קופסת אחסון קשיחה ממתכת, המשמשת כמעין מקדש קטן עם ריפוד פנימי עשוי בד. ל-H95 יש מנגנון קיפול שמקטין משמעותית את הנפח שהן תופסות כשאינן בשימוש, ומאפשר להכניס אותן למקומן בתוך קופסת האחסון, אבל הקופסה עצמה אינה קומפקטית בעליל. רשימת הציוד הנלווה סטנדרטית: כבל טעינה מסוג USB Type C, כבל לחיבור חוטי של האזניות למקור השמע, ומתאם לחיבור האזניות לשקע מערכת השמע במטוסים, שהרי ידוע שמי שקונה אזניות מהסוג הזה לא מתפשר על איכות ומעוניין לשמוע את מיטב המוזיקה שחברת תעופה כזאת או אחרת בוחרת לספק ללקוחותיה דרך חיבור האזניות במשענת היד במושב במטוס. ב-Bang and Olufsen לא שמעו ככל הנראה על טבעונות, ומלבד אלומיניום, טיטניום ופלסטיק, שילבו במבנה האזניות גם עור טלה ועור פרה, ומציינים זאת בגאווה באתר החברה באופן שגרם אפילו לי, אדם שאינו טבעוני, להרגיש שלא בנוח. זה לא משנה את העובדה שהן בנויות לעילא ולעילא: צירי הקיפול דקים אבל קשוחים, הקשת עצמה מצופה בבד בחלקה התחתון, והיא נמתחת לרוחב שהתאים גם לראש הלא הקטן שלי. מלבד העובדה המטרידה שבשנת 2021 ישנם שני (!) סוגי חיות שהומתו כדי שכריות האוזניים יהיו נוחות לשימוש ממושך והגימור החיצוני של הקשת יהיה נאה למראה, עניין נוסף שעשוי להפריע לחלק מהמשתמשים היא העובדה שהאזניות האלו אינן קלות במיוחד: השימוש הנדיב במתכת במבנה שלהן נותן את אותותיו והמשקל שלהן עומד על 323 גרם, כאשר לשם השוואה, ה-WH1000-XM4 של סוני וה-Bose NC700 שוקלות רק 254 גרם.

כזה ניסיתי: Xiaomi Redmi Note 10

זירות הקרב בין יצרניות הסמארטפונים בשוק מכשירי הדגל ושוק מכשירי הביניים שונות בתכלית: בעוד במכשירי הדגל היצרניות מנסות להציג פיתוחים חדשניים (שבחלק ניכר מהפעמים מתגלים כלא בשלים, כגימיקים סתמיים או סתם כלהטוטים טכנו-שיווקיים) ולעזאזל המחיר, בזירת מכשירי הביניים הרצון הוא ליצור תערובת עשירה של תכונות ככל האפשר בסכום כסף מקסימלי נתון. אחת המצטיינות במלאכה הזאת היא לא אחרת מאשר שיאומי, בסדרת מכשירי ה-Redmi Note שלה. בכל שנה היא משיקה אמנם שלל סדרות וגרסאות של מכשירים חדשים, אבל איכשהו הסדרה הספציפית הזאת מצליחה לשרוד מאז שנת 2014. העשירי בסדרה הושק לאחרונה בעולם והגיע במהרה גם לישראל: מה רכיב הפרמיום שהצליחה שיאומי להכניס לקדרה שבה בושל ה-Redmi Note 10 ועל מה ויתרו כדי להצליח להציג תג מחיר אטרקטיבי?

Xiaomi Redmi Note 10 (צילום: גד גניר)

הויתור הראשון, אם אפשר לקרוא לו ככה, הוא על חיבור לרשתות דור חמישי. ערכת השבבים של המכשיר היא Snapdragon 678 שאינה כוללת תמיכה ברשתות הללו. מעבר לעובדה שברוב העולם הרשתות הללו עדיין אינן מציעות כיסוי נרחב, קצת קשה כרגע לראות את התועלת בחיבור אינטרנט מהיר במיוחד במכשיר ביניים מסוגו של ה-Redmi Note 10, מלבד אולי בשימוש כנקודת גישה אלחוטית. המכשיר הזה פונה אל אנשים שמחירו של המכשיר נמצא אצלם במקום נמוך יותר בפירמידת הצרכים, אנשים שסביר להניח שממילא לא ישלמו את הסכום החודשי הנוסף הדרוש כרגע לחבילת דור חמש. מה שכן חסר לי זה שבב NFC: לא מעט חברות בישראל הודיעו לאחרונה על כניסתן לעולם התשלומים באמצעות הסמארטפון, אך בהעדר NFC, אין באמת אפשרות לשלם איתו. להגנתו של Redmi Note 10 יאמר שלרוב, מכשירים חדשים ברמת המחיר שלו לא מגיעים עם שבב כזה.

כזאת ניסיתי: LG Puricare Wearable Air Purifier

בסצינה האחרונה ב"זאב מוולסטריט", ג'ורדן בלפורט (ליאונרדו די קפריו) עובר בין משתתפי הכנס שלו, מציג בפניהם עט ומבקש מהם להראות להם כיצד היה מוכר אותו, כאשר כולם מנסים, מגמגמים ולא מצליחים. חושבים שקשה למכור עט? נסו לחשוב על מי שאמור למכור את LG Puricare Wearable Air Purifier, "מטהר אויר לביש" כפי שהוגדר בהודעה לעיתונות, או "מסכה" כפי שכל אדם שמשכורתו אינה משולמת ע"י ענקית הטכנולוגיה הקוריאנית היה קורא למוצר הזה. מטהר אויר לביש או מסיכה, הוא עולה 990 ש"ח. מה עושה Puricare Wearable Air Purifier שמצדיק עלות המשתווה לאספקת מסיכות חד פעמיות ל-13 שנה?

LG Puricare Wearable Air Purifier (צילום: LG)

ההגינות מחייבת להודות שמדובר במסיכה שונה בתכלית ממסיכות בד, בנדנות, מסיכות כירורגיות רגילות (אשר טובות בעיקר למניעת הדבקת הסביבה ופחות לסינון האויר המגיע לריאות שלכם), או מסיכות N95 (שכן מספקות סינון מסוים). ה- Puricare Wearable Air Purifier עשויה פלסטיק קשיח, יש לה רצועות ניתנות לכוונון, מסננים, סוללה, מאווררים, והרצון לשייך אותה למשפחת מטהרי האויר אינו מופרך. בסופו של דבר היא גם ככל הנראה תסנן מזהמים טוב יותר ממסיכת ה-N95 שלכם. LG שלחה את Puricare Wearable Air Purifier למכון הבדיקות TÜV Rheinland שנקב במספרים: הפילטרים מסננים כ-99% מהבקטריות באויר, 99.7% מהוירוסים ו-99.1% מהאלרגנים.