כזה ניסיתי: Asus ZenBook Pro Duo

בכל פעם שמגיע אל ידיי מוצר כמו ה- ZenBook Pro Duo של אסוס, אני נזכר בציטוט הבלתי נשכח של אייל שני "זה או הצלחה ענקית או, רוב הסיכויים - התרסקות איומה". ככה זה כשקוראים תיגר על העקרונות הבסיסיים של עיצוב מחשב נייד ואף מתיימרים לקרוא לו "המחשב של מחר". מה כל כך חריג ב-ZenBook Pro Duo? ובכן, הוא כולל מסך נוסף במקום לא שגרתי, ובעקבות כך חייב סידור קצת שונה של שאר המרכיבים שבדר"כ נהוג למצוא שם. זו לא הפעם הראשונה שאני פוגש מחשב של החברה הטיוואנית שהשתילו בו מסך נוסף. כבר בדקתי מחשב עם מסך מגע קטן בתוך משטח העכבר לפני קצת יותר משנה והשורה התחתונה נטתה קצת יותר לכיוון השלילי בסקאלה של אייל שני. האם ה-Pro Duo הוא הצלחה ענקית או התרסקות איומה? האמת? קצת משניהם.

Asus ZenBook Pro Duo (צילום: גד גניר)

לפני שאגיע למסכים, נתונים טכניים: דגם המחשב הספציפי שהגיע אליי (UX581GV-H2004T) הוא לא הקונפיגורציה החזקה בסדרה, אבל מה שבדקתי רחוק מאוד מלהיות חלש. המעבד הוא Core i7-9750H מהדור התשיעי של אינטל, מעבד שיצא לשוק לפני כחצי שנה. הוא נבנה בארכיטקוטורת 14 ננו-מטר והוא בעל 6 ליבות הפועלות במהירות 2.6 גיגהרץ בשגרה, או במהירות 4.5 גיגהרץ במצב טורבו לפעולות תובעניות במיוחד. זכרון ה-RAM במחשב שבדקתי הגיע בנפח נאה של כ-16 גיגה, והאחסון בטכנולוגיית SSD בנפח 512 גיגה. בנוסף, במחשב שולב כרטיס גרפי מכובד מאוד, NVIDIA® GeForce RTX™ 2060  עם 6 גיגה RAM. באופן לא מפתיע, הביצועים שלו נהדרים. המחשב טס, מתמודד נפלא עם ריבוי משימות, סרטים, עריכת תמונות, וידאו, ובמחיר שהמחשב הזה עולה, אין גם סיבה שתהיה איזושהי בעיה עם הביצועים שלו.

כאלו ניסיתי: JBL Reflect Flow

הקונספט של אזניות Truly Wireless החל את דרכו כחלק מהטרנד הלוהט של שנת 2016, מחשוב לביש. רוב האזניות הראשונות שהגיעו כשתי יחידות נפרדות היו בהגדרתן אזניות ספורט מתקדמות שמלבד בשורת ביטול הכבל המקשר ביניהן, הביאו עימן גם ערימת סנסורים שנועדו לנטר את הפעילות הגופנית של המשתמש.  3 שנים לאחר מכן ניתן לקבוע שהתצורה הכללית כאן להשאר, אבל השילה מעצמה בדרך את רוב הגימיקים האחרים. בהתאם לאבולוציה הזאת, JBL השיקה לפני כחודש את Reflect Flow, אזניות ספורט TW שאמנם לא ימדדו לכם דופק או צעדים, אבל כמעט בכל השאר הן דווקא עושות יופי של עבודה.

JBL Reflect Flow (צילום: גד גניר)

על שום מה ולמה דווקא Reflect Flow? אולי כדי לחגוג את הפיצ'ר הלא ייחודי שלהן: היכולת להקליט את השמע החיצוני ולהזרים אותו לאזני המשתמש, כדי לאפשר לו להמשיך להיות מודע לסביבה גם כשהאזניות בתוך האזניים שלו. אלו בהחלט לא אזניות ה-TW הראשונות שכוללות את היכולת הזאת, אבל זה לא אומר שצריך לזלזל בה: באזניות ספורט, הצורך להיות מסוגל לעבור במהירות ממצב של ניתוק מהסביבה עם מוזיקה, למצב של מודעות למה שקורה מסביב, הוא קריטי. אפשר כמובן לחלץ אזניה אחת מהאוזן אבל זה משהו שלוקח זמן, כמו גם להחזיר אותה לאוזן לאחר מכן, ומן הסתם מאוד לא נוח לעשות זאת תוך כדי ריצה.

כזה ניסיתי: OnePlus 7T

ההשקה הראשונה של OnePlus לשנת 2019 הציגה תפיסה חדשה. אם עד כה נהגה להתמקד סביב דגם אחד בלבד בכל השקה, הרי שהפעם, הכריזה על שני מכשירי דגל: לצד ה-OnePlus 7 שהיווה התפתחות אבולוציונית די מינורית של מכשיר הדגל הקודם שלה משנה שעברה, הציגה החברה את OnePlus 7 Pro, מכשיר משמעותית יקר יותר שמציג שדרוגים מהותיים במסך, במצלמה ובעיצוב. השקה של יותר מדגם אחד אינה נוהג יוצא דופן בשוק הסלולר ורוב היצרניות נוקטות בגישה הזאת, אבל במקרה של OnePlus זה היה צעד חריג. עד לאותה נקודה נהגה החברה להשיק מכשירים איכותיים וחפים מגימיקים או טרנדים שעשויים היו לייקר אותם. ה-Pro נכנס בכל הכוח לטריטוריית מכשירי הפרמיום בניסיון לפתות לקוחות חדשים, כאלו שמסך עם שוליים קמורים עושה להם את זה, ומצלמה קופצת נראית להם כמו פתרון לגיטימי כדי להעלים את מגרעת המסך. עם כל הכבוד לרצונה של וואנפלוס למשוך קהלים חדשים, דווקא בביקוש לדגם הסטנדרטי, לא ה-Pro, היה ל-OnePlus קשה יותר לעמוד, וצרכנים רבים שביקשו לרכוש אותו נתקלו בשבועות הראשונים בעיכובים באספקה. בסבב ההשקה השני שלה לשנת 2019, הציגה OnePlus  שוב שני מכשירים, שוב דגם סטנדרטי ודגם Pro. הפעם, בעוד דגם ה-Pro החדש זכה בעיקר בערכת שבבים מעודכנת, ה-OnePlus 7T שהגיע אליי לביקורת, קיבל במסגרת הרענון החצי שנתי חלק מהפינוקים שאפיינו את דגם ה-Pro הקודם.

OnePlus 7T (צילום: גד גניר)

בגזרת המפרט הטכני, OnePlus 7T ממשיכה לצייד את מכשיריה בחומרה המשובחת והעוצמתית שניתן למצוא על המדף: ערכת השבבים החדשה והחזקה ביותר בקטלוג של של קוואלקום, ה-+Snapdragon 855, גרסה עדכנית של Snapdragon 855  שעליה התבססו רוב מכשירי הדגל של 2019, רק עם מהירות שעון מעט גבוהה יותר. זכרון ה-RAM מתחיל מהנפח המאוד נדיב של 8 גיגה, והאחסון מ-128 גיגה שאינם ניתנים להרחבה, כאשר קיימת גם גרסה עם אחסון בנפח 256 גיגה אם צפוף לכם. כבר שנים שלא נתקלתי במכשיר של OnePlus שמגמגם או מפגין איטיות כלשהי, וגם המכשיר הזה לא שובר את הרקורד הנאה. בשום מצב לא תמצאו אותו לא מוכן, תמיד מגיב בזריזות, לא נתקע, הכל פשוט עובד ועובד טוב. על החומרה הזאת רצה Oxygen, גרסתה של OnePlus למערכת ההפעלה אנדרואיד. גרסת האנדרואיד כאן, אם תהיתם היא הגרסה העדכנית ביותר, גרסה 10. Oxygen היא אחת ההתאמות האהובות והמוצלחות ביותר של יצרנית למערכת ההפעלה אנדרואיד ולא במקרה: היא קלילה, לא תמצאו עליה שום אפליקציית צד ג' שמותקנת עליה מראש, וגם האפליקציות הבסיסיות שלה הן בעיקר של גוגל. מצד שני, היא כוללת מגוון רחב מאוד של יכולות התאמה אישית של מראה התפריטים והממשק, אופן הניווט בו ואפילו שליטה על תבנית הרטט, והכל נגיש ומסודר בצורה מאוד הגיונית. אחד הפיצ'רים האהובים עליי ב-Oxygen הוא מצב הקריאה המתקדם, שכבר קיים במכשירים קודמים של החברה, אך כאן הוא הפך לקצת יותר מסתם פילטר שחור לבן למסך: ב-OnePlus 7T נוספה גם היכולת לבחור בין שני מצבי קריאה: השחור ולבן הקלאסי או צבעוני המותאם לקריאה, או במילים אחרות צבעוניות מאוד מרוסנת שאמורה לאפשר קריאה נוחה. רוצים להתרכז בקריאה? ניתן להגדיר אפילו שבזמן שמצב קריאה מופעל, לא יוצגו תצוגות מקדימות של התראות. מעבר לכך, ניתן להגדיר אפליקציות ספציפיות שיפעילו אוטומטית את מצב הקריאה.

כזאת ניסיתי: Oral-B Genius X

לפני כחודש החלה למכור Oral-B את מברשת השיניים החשמלית החדשה המתקדמת והחכמה ביותר שאי פעם ייצרה, ה-Genius X. זו אמנם לא מברשת השיניים החשמלית הראשונה של המותג שיודעת להתחבר אל הטלפון שלכם, אבל זו בהחלט הראשונה שמתהדרת בשימוש באלגוריתמים של בינה מלאכותית כדי לבצע את משימתה על הצד הטוב ביותר. אז נכון, מברשות שיניים חשמליות לא היתה קטגוריית המוצרים הראשונה שחשבתי עליה כשהתחלתי לכתוב את הבלוג הזה, אבל כשהחלו להתעופף באויר מילים כמו "Bluetooth", "אפליקציה", "AI" (וכמובן המילים שתמיד עושות עור ברווז למי שעוסק בארץ בתחום ביקורות הגאדג'טים, "תסקור אותה במקביל לאתרים בחו"ל"), הפיתוי היה גדול מכדי שניתן יהיה לסרב לו.

Oral-B Genius X (צילום: גד גניר)

כאמור, Genius X היא הדור החמישי למברשות שיניים חשמליות חכמות של Oral-B. מה עושה מברשת שיניים חשמלית חכמה שלא עושה מברשת שיניים חשמלית רגילה? בגדול, היא אמורה לקחת בעלות על שיקול הדעת של המשתמש בפעולת הצחצוח בשני מישורים: במשך הכולל של זמן הצחצוח, ובכיסוי מלא של כל האיזורים שצריך לצחצח. לפי Oral-B, רופאי שיניים ממליצים שמשך זמן צחצוח השיניים יעמוד על לפחות שתי דקות. אם אינכם עומדים עם סטופר ומודדים את משך הזמן שאתם באמת מצחצחים, אין סיכוי שאתם אכן עומדים בדרישה הזאת. בלחץ של ההכנות בבוקר, ובעייפות של הלילה, משך הזמן בפועל שתעמדו ותצחצחו שיניים יעמוד ברוב המקרים על משהו שבין חצי לרבע מזה. בתוך הזמן הקצר הזה אתם אמורים לכסות את כל השיניים, ומכל הצדדים. בזמן הקצר הזה אין שום דרך לעמוד בדרישה הזאת, ואלו שני הדברים העיקריים ש-Genius X מתיימרת לתקן בשגרת צחצוח השיניים שלכם.

כזה ניסיתי: Samsung Galaxy Tab s6

ב-2010 כולם ידעו שהם צריכים טאבלט. השקת האייפד הראשון בינואר היתה אמנם זו שנתנה את האות לפתיחת תור הזהב של קטגוריית המוצרים הזאת, אבל חודשים ספורים לאחר מכן פסי הייצור של יצרניות הסלולר הגדולות החלו לפלוט טאבלטים משלהן. הראשונה ללכת בעקבותיה של אפל היתה סמסונג, שבספטמבר באותה שנה הציגה טאבלט משלה, מבוסס אנדרואיד, עוד לפני שגוגל בעצמה הספיקה להתאים את מערכת ההפעלה שלה למסכי מגע גדולים. 

Samsung Galaxy Tab S6 (צילום: גד גניר)

בשנים שחלפו מאז מכירות הטאבלטים הספיקו לנסוק ואז לצלול. העובדה שאנשים ידעו שהם צריכים אחד, לא ממש ענתה על השאלה *למה* הם צריכים אחד. כשעבר מספיק זמן מבלי שטאבלטים סיפקו תשובה מספיק טובה לשאלה הזאת, אנשים החלו לאבד עניין. מהמוצר הנחשק ביותר בקטלוגים של חברות הטכנולוגיה, טאבלטים הפכו לדבר הזה שאתם פוגשים בעיקר כשאתם מבקשים תפריט במסעדה. לפני כשנה וחצי גוגל הסירה את קטגוריית הטאבלטים מחנות המוצרים שלה, עדות עצובה לאמון שהיא רוכשת לקטגוריה. אפל מצידה ממשיכה בעסקים כרגיל עם האייפד, ומתמידה בנסיונה להפוך אותו לתחליף למחשב נייד. ומה לגבי סמסונג? כמו בתחילת העשור, היא היחידה שקוראת תיגר על אפל בשוק הטאבלטים החזקים, השנה היא עושה זאת עם ה-Galaxy Tab S6.

כאלו ניסיתי: Sennheiser Momentum TW

אם לשפוט לפי שידורי הטלוויזיה בסבב הלחימה הנוכחי ברצועת עזה, נראה שאנחנו במצב של קיבעון: למרות שישנן לא מעט אלטרנטיבות, זה נראה כאילו כולם מסתובבים עם AirPods בלי לשאול בכלל האם אפשר אולי אחרת. אז נכון, לאוזניות של אפל יש את היתרונות שלהן, אבל שלוש שנים אחרי שהוצגו לראשונה, שוק האוזניות שאין ביניהן כבל מקשר נראה כבר שונה לחלוטין. כמעט כל יצרניות האודיו הגדולות מציעות לפחות דגם אחד של אוזניות True Wireless, וה-Momentum TW הן הניסיון הראשון של Sennheiser למצוא את דרכה אל תוך האזניים שלכם, על חשבונן של האוזניות הלבנות.

Sennheiser Momentum TW (צילום: גד גניר)

בניגוד ליצרניות רבות אחרות, אנשי סנהייזר בכלל לא מנסים לאמץ את התצורה של אפל: ה-Momentum מעוצבות כמעין קונוסים שחורים קטומים בעלי ראש כסוף, בגימור מחורץ בצורה מעגלית. האוזניות לא קטנות במיוחד, אבל גם לא גדולות מדי. למרות שאין כאן סנפירי ייצוב או עיצוב ארגונומי מורכב שמנסה להתאים למבנה האוזן, בפועל זה בדיוק מה שהעיצוב הזה עושה: קל למקם את האוזניות בתוך האזניים, והן נתפסות בתוכן בצורה טובה, ולא מציקות שם בהאזנה ממושכת. 

כזה ניסיתי: Lenovo IdeaPad C340

מדי סוף אוקטובר, מתמלאים כל העוסקים בשיווק ומכירת מחשבים ניידים בחיוניות: תחילת שנת הלימודים האקדמאית מאפשרת להם להציג בכל שנה מחדש את הקנדידטים החדשים שלהם לתואר האמורפי "מחשב סטודנטים". למה אמורפי? כי לא דין סטודנט לעיצוב גרפי כדין סטודנט לתקשורת ומדע המדינה, ולא דין סטודנט גיימר בשעות הפנאי כדין סטודנט שמחזיק במעונות דסקטופ חזק ויכול להסתפק במחשב נייד פשוט וזול לצורך הקלדה בלבד בשיעורים. הדרישות הסותרות הביאו במהלך השנים להיווצרותה של הגדרה לא ברורה במיוחד של מחשב לסטודנטים, משהו שמזכיר קצת את הניסיון להבין את רצון הבוחר הישראלי:  מחשב סטודנטים הוא מחשב לא יקר במיוחד (כי לסטודנטים אין כסף), לא חזק במיוחד (כי סטודנטים צריכים בעיקר אופיס ומה שמחוץ לשעות הלימודים לא רלוונטי) לא כבד וגדול במיוחד (כדי שניתן יהיה להסתובב איתו בתיק גב), ועם סוללה חזקה (למקרה שלא יתמזל מזלו של הסטודנט לשבת ליד שקע חשמל) כדי לצלוח את יום הלימודים. 

Lenovo IdeaPad C340 (צילום: גד גניר)

ה-IdeaPad C340 של לנובו מנסה לסמן וי על כל הסעיפים שציינתי, אבל על הדרך גם לפנק בכמה אקסטרות קטנות. בסעיף המפרט הטכני, היחידה שקיבלתי לבדיקה בהחלט מספקת את הכוח הדרוש ליצור הכלאיים אליו מכוונות משווקות המחשבים הניידים כשהן חושבות על סטודנטים: המעבד הוא Core i3 של אינטל מדגם 8145U. למעבד, הבנוי בארכיטקטורת 14 ננו-מטר, ליבה כפולה במהירות 2.1 גיגהרץ בשגרה (ו-3.9 גיגהרץ במצב טורבו בפעילות אינטנסיבית). זהו מעבד מסדרה שהוכרזה לפני קצת יותר משנה, אבל הוא בהחלט עושה את העבודה. אל תבנו עליו יותר מדי לגיימינג, אבל תפעול שוטף של אופיס, גלישה מרובת טאבים בדפדפן כרום וצפייה בסרטים הוא יודע לעשות ללא גמגומים. לעבודה החלקה והיציבה תורם גם זכרון RAM בנפח נדיב למדי של 8 גיגה ואחסון בנפח 256 גיגה בטכנולוגיית SSD מה שתורם לגישה מהירה לקבצים על המחשב, ולמשך זמן קצר יחסית של התעוררות המחשב משינה. המחשב עצמו שקט רוב הזמן, לא מתחמם באופן מיוחד והמאווררים לא מייצרים רעש שעלול להפריע לסטודנטים אחרים באודיטוריום.

כאלו ניסיתי: House of Marley Liberate Air

הרבה לפני שגרטה תונברג הפכה את המלחמה בהתחממות הגלובלית לאופנתית כל כך, רוהאן מארלי, בנו היזם של המוזיקאי בוב מארלי, כבר זיהה את הטרנד והרויח ממנו כסף. ב-2012 הציג מותג אזניות משלו שנשען על שני נושאים עיקריים: הראשון מן הסתם הוא הייחוס המשפחתי - מוזיקלי שלו, אבל השני הוא הקיימות וההגנה על הסביבה. מרגע הצגת האזניות הראשונות של House of Marley, החברה הקפידה לשלב בכל מוצריה חומרים טבעיים, ממוחזרים וכאלו הניתנים למחזור. מעבר לכך, לפני שנתיים הכריזו על כך שיתרמו כספים לנטיעתם של כ-75,000 עצים ברחבי העולם, בשיתוף פעולה עם ארגון One Tree Planted. כעת, מנסה החברה את מזלה לראשונה בשוק אזניות ה-True Wireless עם ה-Liberate Air שממשיכות את הקו הידידותי לסביבה.

במבוק, במבוק בכל מקום (צילום: גד גניר)

ה-House of Marley משלבות בתוכן חלקים מאלומיניום ממוחזר ומעץ במבוק. לטענת House of Marley העץ לא נמצא שם רק בשביל היופי, כי אם נועד לסייע לאקוסטיקה. הקייס עצמו משלב בין פלסטיק ממוחזר לבד Rewind. התוצאה הסופית מאוד מרשימה ובניגוד למוצרים קודמים של החברה נראה שמאוד השתדלו ליצור מראה מכובד ויוקרתי ואכן הצליח להם.