יום ראשון, 31 במאי 2020

כאלו השויתי: אזניות True Wireless 2020

בתוך שש שנים, הפכו אזניות True Wireless מקמפיין מימון המונים מוצלח לאזניות בתצורה חדשה  של חברה אנונימית משבדיה, למיינסטרים של התחום. זה לא הלך חלק לכולן: ב-2016, סמסונג היתה הראשונה מבין היצרניות הגדולות להכנס לקטגוריה החדשה, והציגה אזניות משלה שלא רק שהיו ללא חוטים, הן התיימרו לעקוב אחר הפעילות הספורטיבית שלכם ולמדוד את הדופק שלכם. ה-IconX היו למעשה מקטגוריה שנקראה גם Hearables, שהעדר החוטים אינו בהכרח השוס העיקרי בה, כי אם החיישנים שהן מכילות. התוצאה היתה מוצר שלא הצטיין ממש בשום תחום והחזיר אותה, כמו גם יצרניות אחרות, אל שולחנות השרטוט בדרך אל הדורות הבאים שהיו פחות יומרניים אבל יותר שימושיים. כניסתה של אפל אל שוק אזניות ה-True Wireless, מספר חודשים אחרי סמסונג, סימנה כבר את הפיכת הקטגוריה ממשהו איזוטרי לנחלת הכלל. כולם רצו להסתובב עם המוטות הלבנים המוזרים של אפל שיוצאים מהאזניים, ומעבר להיותן הצהרה אופנתית, הן היו פשוט מוצר מלוטש יותר שהצליח להתגבר על מחלות הילדות האופייניות לאזניות מהסוג הזה: זמן סוללה קצר והפרעות בחיבור לטלפון.


כל האזניות בהשוואה (צילום: גד גניר)


אזניות ה-True Wireless של 2020 נפרדו מחזון ה-Hearables. הן ממוקדות אמנם בשימוש בעיקר להאזנה למוזיקה (או פודקאסטים) ולשיחות טלפון, אבל מציעות פינוקים: היקרות יותר מגיעות עם תכונות כמו טעינה אלחוטית, סינון רעשים אקטיבי, הגברת רעשי רקע (כשדווקא רוצים כן לשמוע מה קורה סביבכם), אפליקציות מתקדמות ועוד. עם זאת, היה לי חשוב להכניס להשוואה אזניות זולות ופשוטות יותר כדי לראות האם הפערים באיכות אכן מצדיקים את ההפרשים במחירים, כאשר האזניות היקרות ביותר בהשוואה עולות כמעט פי 6 מהזולות ביותר.


האזניות בתוך הקייסים שלהן (צילום: גד גניר)


הקוראים הקבועים יתפלאו לראות כאן משהו שאני לא נוהג לעשות בו שימוש ביום יום, ציונים, עם מספרים והכל. אי אפשר לערוך השוואה בלי לנקוב בציונים ספציפיים. יחד עם זאת, הציונים לא בהכרח מספרים את כל הסיפור, והמנצחות בהשוואה אינן בהכרח בעלות הממוצע הפשוט של כל הסעיפים יחד. אל תוך הבחירה במנצחות שוקללו מחיר האזניות, וכמו גם חויית השימוש הכללית בהן. חויית השימוש כוללת בתוכה את משקלים שונים לכל סעיף, כמו גם דברים שאינם בהכרח ניתנים לשקלול כמו איכות הגימור של האזניות, סוג חיבור הטעינה, ו"פטורים" שונים שקשורים לרמת הציפיות ברמת המחיר של האזניות (אי אפשר להוריד באמת ציון לאזניות ב-300 ש"ח שאינן כוללות מנגנון ביטול רעשים). מעבר לכך, אי אפשר להתעלם מהעובדה שמה שחשוב לי, לא בהכרח חשוב למשתמש כזה או אחר ולהיפך. חיבור טעינה מסוג MicroUSB  (ולא USB Type C) הוא תועבה בעיני באזניות בשנת 2020, אך טעינה אלחוטית מהווה מבחינתי פינוק שבהחלט ניתן לחיות בלעדיו. בסופו של דבר בחרתי שלוש מנצחות בהשוואה: זוג אחד שניצח בזכות תמורה מצויינת למחיר, זוג אחד שמנצח בעיקר בזכות איכות השמע, וזוג נוסף שמספק חויית שימוש (לפלח ספציפי באוכלוסיה) שכרגע אף זוג אחר לא יכול להתחרות בו.


יום שבת, 23 במאי 2020

כזה ניסיתי: Redmi Note 9S

אם יש משהו ששיאומי עקבית בו, זה חוסר העקביות בקטלוג דגמי הסמארטפונים שלה. מסביב לסדרות הקבועות שלה, צצים להם מדי שנה דגמים חדשים והסתעפויות של סדרות עם תוספות של אותיות שלא ברור מה המשמעות שלהן והאם תהיה להסתעפות הזאת המשכיות ומתי. נסיון ההתעללות האחרון שלה במי שמנסה למצוא הגיון בהיררכיית המכשירים שלה הוא ה-Redmi Note 9S. הדגם בעל השם הייחודי הושק בחגיגות יום השנה העשירי להיווסדה של היצרנית הסינית בשישי לאפריל. ה-S בשם המכשיר מייצגת את העובדה שמדובר במהדורה מיוחדת (ובנוסף הוכרזה מהדורה אפילו יותר מיוחדת, עם חריטת האותיות MFF, ראשי התיבות של Mi Fan Festival שיוצרו ממנה 2020 יחידות בלבד) אבל בשוק ההודי הוא בכלל נמכר כ-Redmi Note 9 Pro, שם הדגם הסטנדרטי והמוכר. בינינו, למשתמש הממוצע כל החגיגות והשינויים השרירותיים בשמות לא אמורות לשנות משהו. למרות החגיגות מדובר עדיין במכשיר ביניים, והכי חשוב שהוא יעבוד כמו שצריך ולא יעלה הרבה. ה-Redmi Note 9S מצליח באופן מלא רק באחת משתי המשימות האלו.


Redmi Note 9S  (צילום: גד גניר)

ערכת השבבים עליה מבוסס Redmi Note 9S היא Snapdragon 720G, ערכת שבבים מהסדרה של קוואלקום שמיועדת לרף העליון של מכשירי ביניים וכוללת מעבד בעל 8 ליבות, שתיים מהן הפועלות במהירות 2.3 גיגהרץ ומיועדות למשימות תובעניות, ועוד 6 ליבות במהירות 1.8 גיגהרץ המיועדות לפעולות שגרתיות. את ה-Redmi Note 9S ניתן להשיג בשתי תצורות זכרון: התצורה שבדקתי, עם זכרון RAM בנפח 4 גיגה ואחסון בנפח 64 גיגה, ותצורה הכוללת זכרון RAM בנפח 6 גיגה ו-128 גיגה של אחסון. מערכת ההפעלה שרצה על החומרה הזאת היא MIUI 11, המבוססת על אנדרואיד 10. לרוב, MIUI מצליחה לעשות פלאים גם עם מפרטים טכניים דלים יותר. איכשהו, ב-Redmi Note 9S, למרות המעבד הלא חלש, למרות ה-"S" בשם, הדברים חורקים. רוב הזמן הכל עובד כשורה אך לעיתים קרובות מדי המכשיר נוטה לעצור לרגע לחשוב: לפעמים זה בפתיחת אפליקציה כלשהי, לפעמים זה בחזרה למסך הבית, לפעמים זה בניסיון לשתף משהו, לפעמים סתם לוקח למקלדת שניות ארוכות לעלות ותמיד תמיד תמיד זה מעצבן וקורה בזמן הלא נכון. בשבוע שעבר הבת הקטנה שלי עשתה את צעדיה הראשונים. נדרשה מגפה כלל עולמית כדי שאהיה בבית ואראה את זה קורה. האם יש תיעוד למאורע? כן, אבל רק של הפעם השניה שהלכה. בפעם הראשונה הרדמי נתן לי להתרכז ברגע ולצפות בו בעיניים שלי ולא דרך המסך כי אפליקציית המצלמה נפתחה רק לאחר מספר לא סביר של שניות. ייתכן שהאיטיות קשורה לנפח זכרון ה-RAM שמאפשר השארה של פחות אפליקציות פתוחות ברקע, אבל כבר יצא לי לבדוק בעבר מכשירים עם זכרון בנפח כזה שתפקדו נהדר, גם כאלו של שיאומי. נותר לקוות שמדובר בסה"כ במשהו שייפתר עם עדכוני תוכנה עתידיים, אבל בינתיים מדובר בתופעה שממש מפריעה בשימוש היומיומי במכשיר.


יום שבת, 16 במאי 2020

כזה ניסיתי: Jimmy JV65

"יפה הדייסון החדש". זה מה שהיה לבת הגדולה שלי להגיד כשראתה לראשונה את JV65, השואב האלחוטי החדש של Jimmy. מעבר לעובדה שמדובר בילדה בכיתה ג' שטרם פיתחה ציניות, כשרואים אותו לראשונה, קל להבין את הבלבול: השואב החדש של היצרנית הסינית חולק קוי דמיון איתו בבחירת הצבעים וגם בצורה הכללית שלו. ועדיין, כמו ב-Jimmy הקודם שבדקתי ולמרות המחיר הזול יחסית, הוא מצליח פה ושם להציע הברקות שהייתי שמח לראות בדייסון האישי שלי.


Jimmy JV65 "יפה הדייסון החדש!" (צילום: גד גניר)


על הנייר, הנתונים מרשימים: ל-JV65 מנוע דיגיטלי הפועל בהספק של 500 וואט, מסתובב במהירות של כ-100,000 סל"ד ומייצר יניקה בעוצמה מקסימלית של 145AW (בהשוואה ל-115AW של ה-JV51, וטיפה גבוה יותר מה-140AW של Dyson V10). בפועל, התמונה מורכבת יותר: על רצפות ומשטחים קשים אחרים הוא עושה עבודה נהדרת ושואב לכלוכים, אבק, חול חוטים וכל לכלוך אחר בקלות, כשבדר"כ הוא נזקק רק למעבר אחד ולא יותר מכך. מצד שני, על שטיחים הוא פחות מלהיב. גם בעוצמה החזקה ביותר וגם לאחר שהחלפתי את המברשת הממונעת לזו המיועדת לשטיחים, נדרשו מספר מעברים כדי לנצח חוטים עיקשים שנדבק לשטיח, והוא גם שאב פחות אבק ממה שבדר"כ אני מצליח לשאוב מהשטיחים האלו. רמות הרעש שהוא מייצר נסבלות ונעות בין 80 ל-85 דציבל, סטנדרטי לקטגוריה. מה שייחודי ברעש זה צפצוף בתדר גבוה ממנוע השואב עצמו, שבשילוב עם הרעש הייחודי שמייצרת המברשת הממונעת (רעש שמזכיר קצת משחק וידאו של מרוצי מכוניות משנות השמונים) משתלבים יחד לסימפוניה מעיקה, אבל מתרגלים לזה. 


יום שבת, 9 במאי 2020

כזה ניסיתי: Apple iPhone SE 2020

במרץ 2016 השיקה אפל מכשיר חדש וחריג: iPhone SE. על שום מה חריג? המכשיר החדש נראה זהה לחלוטין ל-iPhone 5S שהושק שלוש שנים לפני כן, אבל הקרביים שלו היו עדכניים וזהים למעשה לאלו של דגמי ה-iPhone 6S שהיוו את חוד החנית של קטלוג המכשירים של אפל באותה שנה. הודות למחיר זול יחסית (במונחי אפל), הפך המכשיר להצלחה מסחרית וכמעט כל השקה חדשה של אפל בשנים האחרונות לוותה בתקוות מצד רבים, לראות בה גם את המכשיר הבא בסדרה. הקורונה לא רק הרגה רבע מיליון בני אדם בעולם, היא גם ביטלה את כל אירועי ההשקה החגיגיים. זאת הסיבה שבבוקר בהיר אחד באמצע אפריל, ה- iPhone SE 2020  שכה חיכו לו, צץ לו ככה סתם באתר אפל, וזכה לקבלת פנים בדמות הודעה צנועה לעיתונות במקום התשואות הרגילות באודיטוריום סטיב ג'ובס במטה החברה בקופרטינו.




Apple iPhone SE 2020 (צילום: גד גניר)




ה-iPhone SE 2020 משחזר באופן מדויק את הנוסחה שאפל השתמשה בה בדור הקודם של ה-SE: לוקחים עיצוב בן שלוש שנים, שותלים בו את המעבד הכי חזק של החברה, וראו זה פלא: מכשיר חדש. ההבדל הפעם הוא במה שקרה מסביב. בשלוש שנים שחלפו מאז הוצג העיצוב הזה ב-iPhone 8, תעשיית הסלולר שקדה על הגדלת המסכים וצמצום המסגרות סביבם, קוראי טביעות אצבעות נדדו אל גב המכשיר, חזרו לחזית ושולבו במסך עצמו (או שהוחלפו בזיהוי פנים תלת ממדי, במקרה של אפל) ומגרעת שהופיעה לפתע בחלקו העליון של המסך. iPhone SE 2020 מתעלם מכל התמורות העיצוביות והשימושיות האלו ומתהדר במסגרות עבות מעל ומתחת למסך בגודל 4.7 אינטש, וקורא טביעות אצבעות עגול, בחזית, במסגרת המסך התחתונה, כאילו השנה היא 2017.

יום חמישי, 7 במאי 2020

כאלו הוכרזו: Sonos Arc, Play Five ו-Sub Gen 3

יצרנית הרמקולים החכמים סונוס השיקה אמש (6/5) את הסאונד בר החדש שלה, Arc. זה לא הסאונד בר הראשון בקטלוג החברה האמריקאית: ה-PlayBar וה-Beam קדמו לו אך היו די שונים זה מזה במהותם: ה-PlayBar היה סאונד בר פרמיום, רחב, שמתחבר באמצעות כבל אופטי בלבד לטלויזיה, ואינו כולל תמיכה בשירותי סייענים קוליים. ה-Beam הגיע כבר עם חיבור HDMI ועם תמיכה מובנית ב-Google Assistant ו-Alexa, אבל הציע תצורת רמקולים של 3.1 בלבד. ה-ARC מביא איתו את היכולות המודרניות של Beam, בתוך סאונד בר גדול ורציני יותר, שאף מציע תמיכה בתקן  Dolby ATMOS.


Sonos Arc (צילום: יח"צ)
Sonos Arc (צילום: יח"צ)


ה-Arc מצויד ב-8 וופרים (המופנים קדימה, לצדדים ולמעלה) ו-3 טוויטרים המייצרים אפקט שמע תלת ממדי ב-5.0 ערוצים. כמו את ה-Beam, גם אל ה-Arc ניתן לחבר רמקולים נוספים, כמו זוג רמקולים מסוג One SL וסאב וופר, ולקבל שמע היקפי אמיתי. הודות לרוחבו הפיזי, כמות הרמקולים שיש בו ואופן הפיזור שלהם בגוף הסאונד בר, ה-Arc אמור לספק בימת צליל רחבה יותר מזו של ה-Beam, וניתן להתאים את הצליל בצורה טובה יותר לחדר בו הוא ממוקם באמצעות טכנולוגיית Trueplay (הנתמכת כרגע רק במכשירי אפל). 

יום ראשון, 3 במאי 2020

כזה יש לי: Asus X509JA-EJ022T

ידיעה שהתפרסמה לפני שלושה שבועות ב-PC Magazine מצביעה על קפיצה חדה במכירות מחשבים ניידים בעולם ברבעון הראשון של השנה, כך לפי דיווחים של מכוני המחקר IDC ו-Canalys. המציאות החדשה שכפה נגיף הקורונה על שגרת החיים, הביא לכך שאנשים התנפלו על אתרי הקניות ורכשו מחשבים חדשים לטובת עבודה ולימודים מהבית. גם משפחת גניר נכנסה לסטטיסטיקה הזאת, ולפני כחודש, בעודי ממתין במשך דקות ארוכות שמחשב הבית יואיל בטובו לסיים להתעורר ממצב שינה, הודעתי לאשתי שאין ברירה ושעלינו לרכוש לשימושה ולשימוש הבנות מחשב חדש. המחשב שנקנה בסופו של דבר הוא X509JA-EJ022T של אסוס, מחשב שהיצרנית עצמה מגדירה אותו כמחשב Entry Level, נטול שם סדרה נוצץ, משעמם, לא יקר, לא סקסי, ושונה מאוד מרוב המחשבים שאני בודק במסגרת הבלוג.


Asus X509JA-EJ022T (צילום: גד גניר)


מחשב הבית זה מונח חמקמק, כמעט כמו כל סגמנט של מחשבים. בסופו של דבר רכישת מחשב זו פונקציה של תקציב אל מול חומרה. השאלה מה מחשב בית אמור לעשות, ומה החומרה שתאפשר לו לעשות זאת? ובכן, התשובה לשאלה הראשונה פשוטה: לעבוד. מחשב בית בבית משפחת גניר הוא מחשב שצריך להריץ אופיס כראוי, לדעת להתמודד עם כרום, ולהתעורר במהירות ממצב שינה. לא אתגר גדול מדי. לאחר שהוגדר מראש תקציב של 2500 ש"ח להגעה ליעד הזה, יצאתי לשופינג באתרי חנויות המחשבים. המחשב שנבחר הוא בעל מעבר Core i3 מהדור העשירי. אמנם מדובר במעבדים הבסיסיים ביותר במשפחת מעבדי ה-Core I של אינטל, אבל מדובר בדגם עדכני יחסית שלו, i3-1005G1, המתאפיין בביצועים טובים וצריכת חשמל נמוכה. על מה לא הסכמתי להתפשר? על שני צווארי בקבוק קבועים: סוג האחסון וזכרון RAM. לגבי הראשון - ההבדל בין מחשב עם אחסון SSD ומחשב עם דיסק קשיח רגיל בכל הקשור לביצועים, הוא דרמטי, בעיקר בשלב העלייה הראשונית אחרי הדלקה או יציאה ממצב שינה. בלי קשר למעבד, מחשב עם כונן SSD יעלה הרבה הרבה יותר מהר ממחשב עם כונן קשיח רגיל. הנפח במחשב שקניתי עומד על 256 גיגה. זכרון ה-RAM חשוב בשלבים שלאחר מכן, בעבודה עצמה. זכרון RAM בנפח גדול מאפשר ריבוי משימות חלק יחסית, עם מעבר מהיר בין תוכנות פתוחות, ולהתמודד בקלות עם תוכנות שזוללות זכרון מטבען, כמו דפדפן כרום. לפיכך, בחרתי במחשב עם זכרון RAM בנפח 8 גיגה. השילוב הזה של מעבד בסיסי יחסית, אבל זכרון RAM ואחסון SSD מתורגם בפועל למחשב שאכן עולה ומגיב בזריזות, וכיף לעבוד עליו ולבצע בו את הפעולות הבסיסיות שלשמן הוא נועד.

יום ראשון, 26 באפריל 2020

כאלו ניסיתי: Sennheiser Momentum TW2

מעטות האזניות שהרשיתי לעצמי להחמיא להן כפי שעשיתי במקרה של Momentum TW של סנהייזר. ולמרות הסאונד השמיימי, הן לא היו מושלמות, בעיקר בגלל מום מולד משמעותי: הסוללה של האזניות ושל הקייס שלהן היתה נפרקת מעצמה בתוך כשבוע, גם אם האזניות לא היו בשימוש. לפני כחודש וחצי הוכרז הדור החדש שלהן, Momentum TW 2. מן הסתם, סנהייזר לא יכולה היתה להסתפק רק בתיקון המום הזה או להתגאות בו, אז הדגם החדש מגיע עם שני שיפורים עיקריים שדווקא כן אפשר להשויץ בהם: חיי סוללה ארוכים יותר של האזניות עצמן, ובהתאם לטרנד הפופולרי של שנת 2019 באזניות True Wireless, גם מנגנון ביטול רעשים אקטיבי.

Sennheiser Momentum TW2 (צילום: גד גניר)



יום שישי, 17 באפריל 2020

כזה לא כדאי לכם: WiFi UltraBoost

היה קשה לפספס בשבועות האחרונים את ההפניות למוצר שחברות האינטרנט לא רוצות שתדעו עליו. אם בכל זאת הצלחתם לפספס, ההפניות הללו צצו ללא הרף כמודעות ממומנות בטוויטר ובפייסבוק ובהצעות תוכן ממומנות באתרים הגדולים, וניסו לשכנע אתכם שהתגלה מכשיר בשם המחייב WiFi UltraBoost, שמסוגל לבצע לא פחות מנס: הוא מגביר את מהירות הגלישה באינטרנט. למה חברות האינטרנט לא מעוניינות שתדעו עליו? כי בזכותו תוכלו לכאורה להסתפק בחבילת אינטרנט במהירות נמוכה יותר, כן כן.




האם הוא באמת עושה זאת? הזהירות המשפטית מחייבת אותי להודות שאין לי דרך לקבוע בנחרצות שלא. ייתכן בהחלט שהמוצר הזה עושה את הלא יאמן וספקיות האינרנט צריכות להתחיל לחשוש. באותה מידה, ניתן להאמין לדיווחים על המפלצת מלוך נס, להאמין בקיומו של סנטה קלאוס ולחכות שהמשיח שאוטוטו מגיע אכן יחלץ את העם היהודי מהקורונה.