כזה ניסיתי: Samsung Galaxy Z Fold7

השנה היא 2006, האייפון עדיין רק מתבשל בקופרטינו ובינתיים בקטלוגים של חברות הסלולר ישנה הפרדה ברורה מאוד בין טיפשפונים לקהל הרחב, לסמארטפונים עבור אנשי עסקים. כל אחד ידע באותה תקופה שטיפשפונים הם פרקטיים יותר, והבחירה בהם היתה גם קלה יותר: היו להם מצלמות טובות יותר, ממשק אינטואיטיבי חלק ומהיר יותר, הם היו נכנסים יותר בקלות לכיסים, וגם לא קראו להם טיפשפונים. זה עדיין לא הפריע לאנשים כמוני לרייר על סמארטפונים שבזמנו היו מכשירים גדולים, מסורבלים, עם מערכת הפעלה שנועדה למחשבי כף יד ועל הדרך גם לשמש כמכשיר לשיחות טלפון. לקנות ב-2006 סמארטפון היה לבחור ללכת עם לבנה (במונחי 2006) בכיס ולחיות בשלום עם באגים וסטיילוס, אבל עם יכולות ניהול יומן משודרגות ואפשרות להתקין אפליקציות מהמבחר המצומצם שהיה קיים אז. לא פחות חשוב, סמארטפונים כמו HTC Athena ו-Nokia E90 Communicator היו סמל סטטוס, מכשירים למקצוענים, מעין מועדון סגור של מי שמתעסק עם הטלפון שלו וזוכה לפריבילגיות כמו מסך ענק, לעיתים מקלדת פיזית ואפילו GPS.

Samsung Galaxy Z Fold7 (צילום: גד גניר)


ב-2007 הגיע האייפון והרס את הכל. זה לא רק שבין לילה לכולם היה פתאום אייפון או אנדרואיד. כל החלק העליון של הקטלוגים  של יצרניות הסלולר התכנס למיינסטרים. אנשי עסקים העדיפו אייפון שנתן להם את כל מה שסמארטפונים נתנו, רק בממשק נוח בהרבה, וסמל הסטטוס הזה נעלם, עד לשנת 2019, כשנולד ה-Galaxy Z Fold הראשון. כמו אבותיו הקונספטואליים שדיברו ב-Windows Mobileית וב-Palmית, גם המכשיר המתקפל של סמסונג היה מכשיר שדרש המון פשרות מצד המשתמשים בכל הקשור להתמודדות היום יומית עם הגודל הפיזי שלו והעמידות, אבל גם נתן להם מסך עצום, ריבוי משימות נוח יותר ואל מי שזה מדבר, שימוש גם כסמל סטטוס. במהלך ה-6 שנים שחלפו מאז בדקתי כמעט את כל הדורות בסדרה, וכעת הגיע Galaxy Z Fold 7 החוליה החדשה ביותר באבולוציה שמגיעה עם AI, מצלמות משודרגות, וחשוב מכל, צמצום היקפים דראסטי שאמור להקל על השימוש היומיומי במכשיר.

Samsung Galaxy Z Fold7 (צילום: גד גניר)



סמסונג בנתה את המכשיר היקר והמתקדם ביותר שלה על בסיס ערכת השבבים החזקה והמתקדמת שיש לקוואלקום להציע השנה: Snapdragon 8 Elite. זיכרון RAM בנפח של 12 גיגה ואחסון בנפח של 256 גיגה (ישנן גם גרסאות עם 512 ו-1 טרה לחובבי הקבצים שביניכם) מבטיחים שבעיות ביצועים לא יהיו לכם כאן, לא שביצועים היו אי פעם בעיה במכשירי Fold שתמיד התברכו במפרט המשובח ביותר בנמצא. בגזרת התוכנה, Galaxy Z Fold7 מגיע עם Android 16, העדכנית ביותר כשמעליה הממשק של סמסונג, One UI בגרסה 8. סמסונג, כפי שעשתה בשנים האחרונות, מתחייבת ללא פחות מ-7 שנים של עדכוני גרסה ועדכוני אבטחה, מה שאומר שאי שם ב-2032 תשבו ערב אחד ותחכו בקוצר רוח להגעתה של אנדרואיד 23 והיא באמת תגיע.

Samsung Galaxy Z Fold7 (צילום: גד גניר)


Samsung Galaxy Z Fold7 (צילום: גד גניר)



כרגיל במכשירי Fold, המעבר בין המסך החיצוני למסך הגדול הנפתח הוא חלק וזריז. מפתחי האפליקציות הגדולות עדיין לא מציעות גרסאות ייחודיות למסך הגדול והריבועי של ה-Fold ורוב הזמן מקבלים פשוט גרסה מוגדלת של האפליקציה, אבל בכל מה שקשור לריבוי משימות וחלוקת המסך לאפליקציות שונות, העבודה עם Fold7 בהחלט מהנה ונוחה. הפינוק שהמסך הגדול מציע הוא ביכולת לקבל תובנות AI של ג'מיני על המסך כמו סיכומים והסברים לטקסטים, תמונות וסרטונים כחלון צף שניתן לשחק עם הגודל והמיקום שלו, כמו מחשב או טאבלט אמיתי. חבילת ה-AI כאן כוללת אפשרויות מתקדמות לעריכת תמונות, יצירת תמונות בהתבסס על שרבוטים, עריכה מתקדמת של אודיו בסרטונים שצילמתם ואפילו תכונה חמודה בשם Photo Ambient Wallpaper, שלוקחת תמונה שצילמתם והגדרתם כטפט במסך הבית, ומשנה בה את התאורה ומזג האויר בהתאם למידע עדכני מאפליקציית מזג האויר. אגב מזג אויר, סמסונג שחררה הצהרה מעורפלת משהו לגבי המשך השימוש החינמי בתכונות ה-AI במכשיריה. עד סוף שנת 2025 כל התכונות זמינות לשימוש ללא הגבלה, אך לאחר מכן ייתכן שחלק מהיכולות יהיו זמינות בתשלום בלבד. מה יהיה זמין לשימוש חופשי ומה יעלה לפתע כסף וכמה? זה החלק המעורפל. ניסיתי לשאול את ג'מיני דרך הטלפון אבל גם שם לא קיבלתי תשובה ברורה בינתיים.

Samsung Galaxy Z Fold7 (צילום: גד גניר)


Samsung Galaxy Z Fold7 (צילום: גד גניר)


Samsung Galaxy Z Fold7 (צילום: גד גניר)



הבשורה המשמעותית ביותר ש-Galaxy Z Fold7 מביא איתו היא במבנה שלו. הוא עדיין מכשיר מתקפל שנפתח לשניים, אבל עבר דיאטה קיצונית. במספרים, הוא דק יותר ב-25% מהדור הקודם, וב-48% (!) ביחס לדור הראשון של Galaxy Fold, שוקל 215 גרם בלבד, 24 גרם פחות מהדור הקודם, 62 גרם פחות מהדור הראשון, ואפילו 3 גרם פחות מה-Galaxy S25 Ultra שבכלל אינו מכשיר מתקפל. המספרים האלו אמנם הגיעו מהמצגת של סמסונג בתדרוך לעיתונאים, אבל את המשמעות שלהם מרגישים בפועל בשימוש היומיומי במכשיר: במצב מקופל הוא דקיק מאי פעם, רק 8.9 מילימטר, עובי לגיטימי לגמרי אפילו למכשיר שאינו נפתח לשניים, ועבה סה"כ ב-0.7 מילימטר מ-Galaxy S25 Ultra שאף אחד לא טען לגביו שהוא שמנמן. במצב פתוח, עובי הגוף שלו הוא כ-4.2 מ"מ. כמה דק זה? זה עובי שכמעט לא משאיר מקום למסגרת סביב שקע הטעינה של המכשיר, זה עובי שדורש מיומנות מסוימת כדי לפתוח אותו בקלות, וזה עובי דקיק ברמה מעוררת חשש לעמידות שלו. מצד שני, הוא בנוי היטב, יש לו מסגרת אלומיניום שאמורה למנוע ממנו להתכופף, מנגנון הקיפול עושה רושם חזק, והוא אפילו מציג עמידות למים ועמידות מסוימת לאבק (IP48), אותו אבק שהציב סכנת מוות לדורות הראשונים של המכשיר. קשה להפריז בחשיבותה של הדיאטה הזאת, כי אי הנוחות שנבעה מהממדים של הדורות הקודמים היתה בין הגורמים שהפכו אותו לכזה מכשיר נישה. ככל שהוא מתקרב בממדיו (כשהוא סגור) למכשירים קונבנציונליים, המשתמשים צריכים להתפשר פחות על הנוחות.

Samsung Galaxy Z Fold7 (צילום: גד גניר)


Samsung Galaxy Z Fold7 (צילום: גד גניר)



במסגרת הצרת ההיקפים, הוגדלו המסך החיצוני והמסך הפנימי של המכשיר כך שמקבלים כאן יותר קצת יותר אינצ'ים באריזה קטנה יותר. שני המסכים הם בעלי פאנל LTPO AMOLED עם קצב פריימים של 120 הרץ. המסך הפנימי הוא בגודל 8 אינץ' (לעומת 7.6 בדור הקודם) ומציג רזולוציה של 1968 על 2184 פיקסלים, והמסך החיצוני הוא בגודל 6.5 אינץ' (לעומת 6.3 אינצ' בדור הקודם) ומציג רזולוציה של 1080 על 2520 פיקסלים. המסכים, כרגיל אצל סמסונג, צבעוניים מאוד, חדים ומוארים היטב. צמצום העובי של המכשיר באה עם שתי פשרות משמעותיות בגזרת המסך: בדגמים קודמים מצלמת הסלפי הפנימית היתה מוסתרת בתוך המסך תחת פיקסלים מוארים. במקרה של Galaxy Z Fold7, מדובר בחור מצלמה סטנדרטי לחלוטין, פשרה שבקושי שמתי לב אליה. הפשרה השניה משמעותית יותר עבור חלק ממשתמשי המכשיר, בעיקר קהל חובבי סדרת הנוט ז"ל: בשונה מכל מכשירי ה-Fold מאז ה-Fold3, ה-Fold7 לא תומך ב-S-Pen של סמסונג בשום צורה. אישית, מעולם לא הייתי מהמשתמשים של העט הזה אבל אני לגמרי יכול להבין את מי שהשמטת התמיכה בו תהיה עבורו מכה קשה. 

Samsung Galaxy Z Fold7 (צילום: גד גניר)


Samsung Galaxy Z Fold7 (צילום: גד גניר)





בשנים האחרונות, עם התקדמות האלגוריתמים של עיבוד תמונה בסמארטפונים, שינויי החומרה במערכי הצילום בין דורות המכשירים הם פחות משמעותיים. העניין הוא שבמקרה של Fold7 היה מה לשפר כדי לקרב אותו יותר לסטנדרט של מכשירי דגל. כך קרה שהחיישן העיקרי הוחלף מכזה עם 50 מגה פיקסל לכזה עם רזולוציית 200 מגה פיקסל (אותו אחד מה-Galaxy S25 Ultra ומה-Galaxy S25 Edge), ייצוב תמונה וצמצם רחב יותר, f/1.7. בנוסף, ל-Fold7 מצלמת טלפוטו 10 מגה פיקסל וזום אופטי כפול 3, גם היא עם ייצוב תמונה וצמצם f/2.4. כמו כן, על הצילום הרחב אחראית מצלמת 12 מגה פיקסל עם צמצם f/2.2. זה לא שהיה לדורות הקודמים של Fold במה להתבייש בתחום הצילום, אבל מערך הצילום של Galaxy Z Fold7 נופל כרגע רק ביחס לזה של האולטרה, אבל יספק בהחלט את רוב המשתמשים. הוא מצלם נהדר ביום ובלילה, וגם מתמודד יפה עם אובייקטים בתנועה. בצילום ללא זום מקבלים תמונות חדות, ממוקדות ומפורטות, עם צבעוניות נאה ולא מוגזמת, וטווח דינמי רחב.


Samsung Galaxy Z Fold7 (צילום: גד גניר)


בצילום רחב או בזום כפול 3 והלאה התוצאות בתאורה אידיאלית מרשימות. יש ירידה מסוימת באיכות ככל שתנאי התאורה הופכת למאתגרת יותר, אבל עדיין, באופן כללי, איכות הצילום כאן מרשימה מאוד. שדרוג נרשם גם בגזרת מצלמות הסלפי, החיצונית והפנימית. לפנימית אמנם זוית צילום רחבה יותר, אבל שתיהן מתהדרות במפרט דומה, רזולוציית 10 מגה פיקסל וצמצם f/2.2, ומפיקות תמונות פורטרט חדות עם טשטוש רקע מדויק למדי, טיפול טוב בגווני עור וצבעים יפים באופן כללי.

(צילום: גד גניר)


(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)


למרות הצמצום בעובי המכשיר, סמסונג הצליחה לדחוס לתוכו סוללה בקיבול זהה לזה של הדור הקודם, 4400mAh. השילוב בין מכשיר עם מסך פנימי ענק וסוללה בקיבול נמוך מהממוצע הוא לא שילוב מבטיח, אבל בפועל התוצאות סבירות ואפילו יותר מכך: בימים בהם השתמשתי אך ורק במסך החיצוני, הצלחתי לסחוט מהסוללה כמעט כ-8 שעות מסך. בימים שבהם עשיתי שימוש משולב, זמני המסך היו מן הסתם נמוכים יותר ועמדו על כ-6 שעות שגם זה, לא רע בכלל. פחות מרשים הוא הספק הטעינה שעומד עדיין על 25 וואט בלבד ומאפשר לטעון קצת פחות מ-50% סוללה בתוך חצי שעה. ל-Galaxy Z Fold7 גם טעינה אלחוטית בהספק של 15 וואט, וטעינה אלחוטית הפוכה למי שמעוניין לטעון אוזניות על גב המכשיר בהספק של 4.5 וואט. עוצמת הרמקול מקבלת ציון עובר מבחינתי אבל לא הרשימה במיוחד, וגם איכות השמע לא יוצאת דופן לטובה, אם כי גם לא גרועה במיוחד.


(+)

  • ממדים נוחים יותר במצב מקופל
  • ביצועים מצוינים
  • יכולות צילום משודרגות
  • זמן סוללה לא רע ביחס לציפיות ולקיבול הסוללה
  • מסכים איכותיים
  • עדכוני תוכנה ל-7 שנים


(-)

  • ביטול התמיכה בסטיילוס
  • הספק טעינה נמוך יחסית
  • יכולות ה-AI יהיו חינמיות עד סוף השנה ולא ברור מה יהיה אח"כ
  • אפליקציות חיצוניות עדיין לא מציעות פריסה ייחודית לגודל המסך


Galaxy Z Fold7 הוא עדיין היורש החוקי של קטגוריית הסמארטפונים בעידן של 2006. הוא מציע יתרונות שסמארטפונים מיינסטרימים לא מציעים, הוא נותן ערך מוסף למי שעובד עם הסמארטפון שלו בדרכים והוא עדיין סמל סטטוס. יחד עם זאת, בסמסונג עובדים קשה כדי להפוך את הפשרות למי שגירד את ה-7190 ש"ח כדי לרכוש אותו, ליותר נסבלות וזה בהחלט ניכר בשימוש יומיומי: הן בממדים שהופכים לנסבלים יותר, והן ביכולות הצילום. אחרי שהפך לנוח יותר בכיס, הגיע הזמן שסמסונג תמצא דרכים להפוך אותו גם לנוח יותר בארנק.

1 תגובות

  1. לצערי, לא בטוח בכלל שאחזור לסמסונג (אני עכשיו עם מכשיר יפני של שארפ, עם חיישן מצלמה של 1 אינץ') - לאחר שני מכשירים (S9 PLUS ונוט 20 אולטרה) שחטפו את בעיית הפס הירוק האנכי. אחד מהמכשירים פעמיים (לאחר החלפת מסך). זו בעיה שסמסונג מסרבים להכיר בה רשמית, ושפשוט לא מתקבלת על הדעת. והיא פושה בכל טווח המכשירים של סמסונג מאז נוט 10 בערך. כולל מכשירים חדשים כמו S24 או S25. בנוסף לכך, סמסונג הסירה הרבה יכולות שהיו במכשירים שלה - כמו חריץ הרחבה לאחסון, יציאת אוזניות, וסוללה נשלפת - לאורך השנים. הם מנסים להיות יותר אייפון מאייפון. לא מעוניין באייפון, ולא מעוניין בהם.

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה

חדש יותר ישן יותר