רוב התחזיות מדברות על השקה של מקבוק חדש ומוזל באירוע שאפל מתכננת ל-4 למרץ, בעוד קצת פחות משבועיים. עבורי המקבוק התיאורטי הזה כבר לא רלוונטי. למה? כי בבלק פריידיי האחרון עשיתי משהו שהתלבטתי לגביו שנים, ואני מקווה שאנשי ה-PC שבין קוראיי יצליחו למצוא בליבם מקום לסלוח לי עליו: הלכתי וקניתי לעצמי MacBook Air M4. זה לא הולך להיות פוסט ביקורת, לפחות לא מהסוג שהתרגלתם אליו, יותר כמו להסביר למי שמתלבט כפי שאני התלבטתי, איך קרה שראיתי את האור, ובמה כרוך לראות את האור הזה.
Apple MacBook Air M4 (צילום: גד גניר)
זה לא הניסיון הראשון שלי עם מק. למקום העבודה הקודם שלי היתה מדיניות קבועה להחליף לעובדים את הלפטופים פעם בשלוש שנים. כשהגיע העת להחליף את שלי, ניתנה לי האפשרות לבחור בין מחשבים עסקיים משעממים למדי של Dell ו-HP וגם MacBook Pro. בתור מי שבחר לפני 13 שנה להקריב את זמנו הפנוי לבלוג, אמרתי לעצמי במאי 2018, ״למה בעצם שלא אנסה מק". התשובה לשאלה הזאת הגיעה פחות או יותר לאחר שבוע של התלהבות מהטאצ׳ באר: בעבודה יש מעט מאוד זמן להסתגלות לקיצורי דרך חדשים, לחיבור המחשב למסכים חיצוניים, להבין איך דברים יומיומיים עובדים ולגרום למחשב להפוך למכונת עבודה יעילה. גם העובדה שבבית המשכתי להתנהל עם PC משלי לכתיבת הבלוג לא הקלה על המעבר.
Apple MacBook Pro 2018 (צילום: גד גניר)
ועדיין, כל אלו היו מכשולים שניתן בסופו של דבר להתגבר עליהם. מה שהפך את העסק לבלתי אפשרי הוא סוגיה מאוד בסיסית שפספסתי בשלב בחירת המחשב: הדיי ג׳וב שלי הוא ב-Data Ops, התעסקות יומיומית באקסל ולצורך כך פותחו עבורנו תוספים מתקדמים לאקסל שהופכים את העבודה לקלה ונוחה יותר. התוספים האלו לא הותאמו בשום שלב למק, מה שחייב אלתורים שבסופו של דבר לא הוכיחו את עצמם. לאחר שנה של קרטועים נאותו להחליף לי את ה-MacBook Pro הסקסי והלא פרקטי שלי באיזה HP משומש ומעורר פיהוק, אבל כזה שבתוך שניות הפך אותי להרבה יותר פרודוקטיבי בעבודה.
מה גרם לי לנסות שוב? תראו. אני די בטוח שאני לא מטומטם, אני גם רוצה לחשוב שאני לא אימפולסיבי. לפי איך שראיתי את זה הנסיבות השתנו. את המק הנוכחי קניתי לשימוש הביתי שלי. הוא נכנס בין ה-PC של העבודה שאני לא רוצה לעבוד עליו על דברים אישיים לבין ה-PC הכבד והלא באמת נייד. האדם הסביר לא זקוק לשלושה מחשבים ניידים אבל אני מחזיק בלוג טכנולוגיה ולהתנסות במחשב מסוג שונה זו סיבה מוצדקת בעיני להוצאה כספית בסדר גודל של סופ״ש בחו״ל. בשורה התחתונה רציתי מק. רציתי להבין על מה אחרים מדברים בעיניים נוצצות ולהבין בעצמי מה פספסתי בפעם הקודמת. הפעם, בסיטואציה של מחשב שאני יכול להתרגל אליו באוירה פחות לחוצה, לצרכים הביתיים שלי, זה עבד.
לפני שאמשיך להסביר איך זה עבד, למה אתגעגע ב-PC ואיפה זה עדיין לא עובד, בואו נחזור רגע אחורה בזמן לרגע שהכריז סטיב ג׳ובס על MacBook Air הראשון בכנס Macworld 2008. המחשב הזה קיבל את הסלוט היוקרתי של ״One More Thing״ ודפק כניסה לבמה בתוך מעטפה דקה ברגע איקוני מהסוג שכבר אין בקטגוריה של מחשבים ניידים. מלבד הדקיקות, הוא ערער מוסכמות שנראו אז בלתי ניתנות לערעור: מבקרי גאדג׳טים מסוגי התפלצו מההחלטה לא לכלול בו כונן אופטי, חיבור FireWire או אפילו חיבור רשת קוי. מעבר להכל, הוא היה מחשב פרימיום. בימיו הראשונים הוא חי לצד ה-MacBook הבסיסי של אפל, אבל עלה לא פחות מ-1899 דולר בגרסתו הבסיסית ביותר. ב-2011 הפכה סדרת MacBook air לסדרת הכניסה של אפל לאחר הורדה משמעותית במחיר והפסקת הייצור של סדרת MacBook הבסיסית. בשלב מסוים אפילו הוצגה גרסת 11 אינץ׳ של המחשב שאמורה היתה לתת תשובה ל-Netbookים, מחשבי PC קטנים עם מפרט צנוע ומחיר אטרקטיבי. ב-2020 נכנסה סדרת המחשבים הדקיקים לעידן מעבדי ה-M של אפל, מבוססי ארכיטקורת ARM עם זינוק משמעותי בביצועים ובחיי הסוללה. יצרניות ה-PC התחילו להציג מחשבים שמתקרבים לרמה הזאת עם מעבדים מבוססי ARM של קוואלקום ומעבדי Lunar Lake של אינטל רק בשנתיים האחרונות, אך גם כאן מדובר בדגמים בודדים ויקרים.
Apple MacBook Air ב-2008 (צילום: גד גניר)
נכון לרגע כתיבת שורות אלו, קטלוג המחשבים הניידים של אפל כולל רק שתי סדרות: MacBook Air ו-MacBook Pro. סדרת ה-Air דקיקה וקלה יותר ונטולת מאווררים. היא מיועדת למי שמתעדף ניידות ושימוש קז׳ואלי על פני מי שזקוק לביצועים חזקים ככל האפשר. סדרת Pro מיועדת למי שרוצה לסחוט את כל מה שאפשר מהמעבד, מצויידת במאווררים ובאפשרויות בחירה במעבדים חזקים יותר, מעט עבה יותר וכוללת גם סט חיבורים עשיר יותר. יש אמנם הרבה יותר יצרניות PC, אבל אין הקבלה בין הסדרות של אפל למה שהולך במדפים של דל, לנובו, HP ואחרות. אם אני בכל זאת מתאמץ, אז מחשבים מהסוג של Asus Vivobook S 15, ו-Lenovo Thinkpad X9-15 Aura Edition אמורים בעיקרון להתחרות על ליבם של מי שלוטש עינים אל מחשבי MacBook Pro ברמת המחיר והביצועים. במקרה של MacBook Air אין הקבלה כזאת. ברמת המחיר שבו החלו להימכר, ובטח ברמת המחיר הנוכחית של סוף שנת הדגם, מחשבי MacBook Air מציגים שילוב של ביצועים, חיי סוללה, גימור וחוייה כללית שאם ניתן למצוא משהו שמזכיר אותה בגרסת PC, הרי שזה ברמות מחיר הרבה יותר גבוהות. את המקבוק שלי רכשתי כאמור ב-Black Friday ברשת Go Mobile ב-3599 ש״ח בלבד. נסו ללכת לאתר KSP ולסנן בקטגוריית המחשבים הניידים לפי טווח המחיר הזה. גם ב-1000 ש״ח יותר לא תמצאו מחשב PC ברמה הזאת.
מה זה אומר ״ברמה הזאת״? אתחיל מהשטחי: מחשבי PC ברמת המחיר הזאת מגיעים לרוב ברמת גימור של סדרות ביניים, מחשבים שגופ עשוי פלסטיק עם דוגמה נאה בחלק העליון וגימור פשוט יותר בחלק התחתון. ה-MacBook Air M4 עשוי מתכת כולו, המחשב דקיק וקומפקטי להפליא כשם שהיה סב סב סבו ב-2008 ובאופן כללי לא נראה כמו משהו שעולה כמו שהוא עולה.
באופן כללי אני לא עומד להכנס כאן למבחני ביצועים, וזה גם חסר טעם לנסות להשוות ביצועים במספרים למחשבי PC. המחשב הזה עובד זריז וחלק, בכל פעולה יומיומית דרך דפדפן כרום ולא מציג סימני עומס גם עם מספר חסר אחריות של טאבים פתוחים, בשימוש בפוטושופ ובאפיניטי הוא מתפקד בזריזות כמו מחשב הגיימינג עם המפרט החזק בהרבה שעליו נהגתי לבצע את עריכת התמונות לבלוג הזה עד כה, וכך גם כל משימה אחרת. מחשב PC מסוגל להציע ביצועים דומים אבל ה-MacBook Air M4 עושה את כל זה בלי להתחמם ובלי להרעיש כי אין מאווררים שירעישו. אפשר לערוך איתו גם וידאו. MacBook Pro ייתן לכם ביצועים עדיפים בהרבה בעוד ה-Air יגביל את רמת הביצועים כדי להשאר בטמפרטורה סבירה, אבל גם מה שיש כאן אמור להספיק למי שלא עוסק בעריכת וידאו מקצועית. תוסיפו לזה זמני סוללה של בין 12 ל-14 שעות בין טעינה לטעינה, פריקה אפסית במצב מנוחה ומוכנות מיידית לפעולה מרגע שפתחתי את המסך ותקבלו חויה שלא מוצאים במחשבים אחרים. גם אין כאן פאשלות מביכות. קרה לכם אי פעם שסגרתם את המסך במחשב ה-PC שלכם, בידיעה ברורה (כי ככה הגדרתי אותו! נשבע לכם!) שכעת הוא ייכנס למצב שינה, רק כדי לגלות כמה שעות לאחר מכן שהתיק שלכם לוהט ומשמיע התראות על מיילים נכנסים כי המחשב פשוט שכח להכנס למצב שינה? לי זה קרה מספיק פעמים כדי שאזכור את זה כתופעה. עם המק אני יודע שזה לא יקרה. אני סוגר את המסך והמחשב פשוט יודע מה לעשות. כנ״ל גם לגבי תוכנות שלא עולות עד שלא תעשו ריסטרט, מחשב שלא יוצא ממצב שינה עד לרגע שבו אתם בהתמוטטות עצבים, תופעות שלומדים לחיות ולסלוח להן במחשבים אחרים כי התרגלנו לחיות ככה, אבל זה לא צריך להיות ככה. מחשב צריך לעבוד והמחשב הזה עובד.
מה לא עובד? כל העסק של החלפת שפות. זו היתה צרה צרורה מבחינתי במק שהיה לי ב-2018 וזה נשאר כך גם כאן: למי שהתרגל במשך שנים להחליף שפה ע״י לחיצה על רווח ועל המקש השני משמאל לו, קשה מאוד להתרגל לעשות זאת עם רווח ועם המקש השלישי משמאל לו. אחרי כמה דקות של הקלדה זה מסתדר אבל בכל פעם, בדקות הראשונות, האצבעות לא מתמקמות במקום הנכון. באפל אפילו הוסיפו מקש ייעודי להחלפת שפה אבל באופן מאוד לא אפלי, המקש הזה לא תמיד מגיב. הייתי חושד שמדובר בבעיה במחשב הספציפי שלי אבל שמעתי על כך מעוד משתמשים. מעבר לזה, אחרי שנים שהתרגלתי להקליד בעברית וכשאני צריך לעבור לאנגלית באותיות גדולות אני פשוט לוחץ על Shift, כאן זה לא עובד ככה וזה מעיק, במיוחד בכתיבה על גאדג׳טים ששמותיהם, מה לעשות, לא נכתבים בעברית. סייר הקבצים פחות אינטואיטיבי מב-Windows, וכמובן, צורת העבודה עם התפריט העליון שמשתנה בהתאם לאפליקציה הפעילה זה משהו שייקח לי זמן להתרגל אליו, כמו רוב הדברים שציינתי. התרגלתי גם למסך שאמנם אינו מסך AMOLED, מוגבל לקצב פריימים של 60 הרץ בלבד, אינו מסך מגע ובראשו מגרעת מכוערת סביב המצלמה. זה אחד ממסכי ה-IPS האיכותיים ביותר שיצא לי לראות עם צבעים יפים וחיים ואין כאן תחושה של פשרה מהבחינה הזאת. את קצב הפריימים במחשב הנייד הקודם שלי ממילא הנמכתי ל-60 הרץ כדי לחסוך בחיי סוללה ולמרות שהיה מסך מגע, השתדלתי לא לגעת בו אף פעם כדי לא להשאיר עליו טביעות אצבעות. מה לגבי המגרעת? לומדים לחיות איתה.
אגב מגרעת - חסר לי כאן זיהוי פנים ביומטרי שיכול היה איכשהו להצדיק אותה אבל אין כאן כזה. מצד שני, קורא טביעות האצבעות מתפקד מעולה ומשמש גם ככפתור לנעילה מהירה של המחשב. עוד דברים שעובדים מעולה: חיבור להוט ספוט, במקום ללכת לטלפון, להכנס לתפריט ההוט ספוט, להפעיל אותה, לחזור למחשב, לחפש את הרשת להזין סיסמה ורק אז להתחבר, ב-MacBook אני משאיר את הטלפון בכיס, וברשימת הרשתות הזמינות מופיע האייפון שלי. כשאני לוחץ עליו ההוט ספוט מופעלת והמחשב מתחבר אליה בלי כל ההתעסקות שתיארתי קודם. אגב סמארטפון, שיקוף האייפון שלי על המסך מהמם: אני מקבל את כל ההתראות ממנו ישירות אל מסך המחשב וכמו כן ניתן לגשת דרך המחשב לאפליקציות השונות דרך הייצוג הוירטואלי של האייפון על המסך. מסך מגע היה הופך את החויה הזאת למושלמת ואני מניח שזה עוד יקרה בקרוב.
 |
| Apple MacBook Air M4 (צילום: גד גניר) |
העובדה ש-MacBook Air הוא המלצה קלה מבחינתי, לא אומרת שהוא יתאים לכל אחד ולא לכל שימוש. המעבר מ-PC ל-Mac דורש זמן הסתגלות וסבלנות, וזה עוד יותר קשה כשהמעבר אינו מלא והאצבעות שלכם נדרשות להתרגל לשני סטים שונים של קיצורי דרך ותכונות. מצד שני, אני כן חושב שלחלק גדול מהמשתמשים זה שווה את זה, במיוחד כיום כשהפער בין מה שמקבלים ב-PC וב-Mac במחיר הזה כל כך גדול. זה לא אומר שכל ביקורת שלי מעתה והלאה על מחשבי PC תסתיים ב״אבל זה עדיין לא כמו המק שלי״, כפי שאני לא עושה זאת לגבי ה-iPhone שלי מאז 2022, אבל החודשיים האחרונים בהחלט שינו לי את הפרספקטיבה לגבי חויית השימוש במחשב. עכשיו רק נותר לראות מה הדגם החדש והמוזל יעשה לשוק ברמות המחירים הנמוכות יותר.
הוסף רשומת תגובה