מכשיר דגל

כזה ניסיתי: Samaung Galaxy Z Fold 3

מאת

אי שם באמצע העשור הראשון של המאה ה-21, שנה-שנתיים לפני עידן האייפון, סמארטפונים היו עדיין נישתיים מאוד, קטגוריה של מכשירים לא שגרתיים, עם מסך מגע עצום של 3-4 אינטש, לעיתים עם מקלדות נשלפות או מובנות, מסכי ענק ועטים שבאמצעותם ניתן לתפעל אותם. המכשירים האלו קסמו בעיקר לאנשי עסקים. אף אחד לא חשב לשווק אותם לקהל הרחב, וספק אם במחירים שבהם נמכרו מישהו בקהל הרחב היה בכלל מוצא בהם עניין. שני מכשירי ה-Fold הראשונים החיו את הקונספט הזה: מכשירים עם מסך גדול, עדינים, יקרים להחריד, ונמכרים בעיקר למאמצים מוקדמים. כידוע, השנה סמסונג החליטה שהגיע הזמן לנרמל את המתקפלים. האם גם בכיר הקטלוג שלה, Galaxy Z Fold 3, מוכן להמונים?

Samaung Galaxy Z Fold 3 (צילום: גד גניר)


בניגוד לסדרת Flip שעושה שימוש במסך מתקפל כדי לקדש את ערך הקומפקטיות, סדרת Fold באה להציע למשתמשים אפשרות קלה ומהירה לעבור מסמארטפון במימדים ששואפים לנסבלים, לשימוש במסך ענק (במונחי סמארטפון). ההבדל בגדלים בין ה-Fold 2 ל-Fold 3 זניח, וכך גם ההבדל במשקל. ה-Galaxy Z Fold 3 הוא עדיין מכשיר מאוד כבד (71 גרם), מאוד עבה (כשהוא מקופל, 14.6-16 מ”מ), וצר מאוד (67.1 מ”מ). במילים אחרות, כדי להנות מהמסך הגדול במצב פרוס, תצטרכו להסתובב רוב הזמן עם מכשיר כבד ומגושם בכיס.

כזה ניסיתי: Oppo Find X3 Pro

מאת

שוק מכשירי הדגל בישראל משווע לזריקת מרץ: הסתלקותן של Huawei, LG ו-HTC בשנים האחרונות ממפת הסלולר העולמית השאירה מעט מאוד אופציות לצרכן הישראלי שמעוניין במכשיר אנדרואיד חזק: Samsung, שיאומי ו-OnePlus. מותגים אחרים כמו Realme ונוקיה לא מתחרות נכון לכתיבת שורות אלו בקטגוריה הזאת, ו-Oppo, המותג החדש שנכנס לפני כחמישה חודשים לישראל החל את דרכו דווקא עם מכשיר ביניים.

Oppo Find X3 Pro (צילום: גד גניר)

בסוף אפריל המצב הזה השתנה: רונלייט, היבואן הרשמי של Oppo בישראל הכריז על תחילת שיווקו של המכשיר החזק ביותר בקטלוג היצרנית הסינית: Find X3 Pro. זוכרים את הימים היפים שמותגים סיניים נחשבו לאלטרנטיבה משתלמת יותר כלכלית למותגים היותר ותיקים בשוק? תשכחו מזה. ה-Find X3 Pro מכוון גבוה. כמה גבוה? אם תבחרו לרכוש אותו, תצטרכו לשלם סכום דומה לזה שהייתם משלמים על Galaxy S21 Ultra. האם יש בו משהו שבאמת מצדיק את התמחור הזה?


להמשך קריאה

כזה ניסיתי: OnePlus 9

מאת

באפריל האחרון ציינה OnePlus שבע שנים להכרזתו של המכשיר הראשון שלה, One. החברה זכתה להערכה רבה ולקהילת מעריצים פנאטיים, הודות לביצועים מעולים בדר”כ, לצד ממשק מהטובים בשוק. צילום מעולם לא היה המרכיב העיקרי שמשך אנשים לקנות מכשירי OnePlus. זה לא שהיא לא ניסתה, וזה לא שהמצלמות במכשירי OnePlus היו גרועות. חלק מהמצלמות היו לא רעות בכלל, אבל ברוב הזמן היה קשה למותג הסיני לשכנע אנשים שהמכשירים שלו יכולים להתחרות מבחינת צילום על אותו מגרש עם מותגים כמו סמסונג, אפל ואפילו Huawei ושיתוף הפעולה שלה עם Leica. ב-OnePlus 9 ובגרסת ה-Pro שלו החברה החליטה לנסות שוב, הפעם בסיוע מותג המצלמות השוודי הותיק Hasselblad. האם החברה שייצרה את המצלמות בהן השתמשו האסטרונאוטים על הירח, תצליח להפוך את המכשירים של OnePlus סוף סוף למכשירים נחשקים עבור חובבי צילום?

OnePlus 9. המסך מתהדר בשם Liquid AMOLED (צילום: גד גניר)


המכשיר שהגיע אליי לבדיקה באדיבות היבואן הרשמי סל נאו הוא ה-OnePlus 9. מבחינת מפרט טכני הוא מציע ברוב הסעיפים את אותה חומרה משובחת שמציע גם דגם ה-Pro ובראש הרשימה ערכת השבבים Snapdragon 888 5G, החזקה ביותר כרגע בקטלוג של קוואלקום, וזו שתמצאו גם ברוב מכשירי הדגל בשוק של שיאומי, Oppo ומכשיריה של סמסונג בארה”ב. לגבי דור 5, נכון לכתיבת שורות אלו, המכשיר תומך ברשתות האלו בישראל רק באופן תיאורטי. עדכון גרסה שצפוי להגיע אל המכשיר במהלך החודש הקרוב יוסיף את התמיכה הזאת, אם יש לכם סים וחבילת גלישה מתאימה.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Samsung Galaxy S21 Ultra

מאת

בשנים האחרונות פורחת תת קטגוריה חדשה בשוק הסמארטפונים, מכשירי פרימיום. מה מוגדר כמכשיר פרימיום? מכשיר שמוכרז לצד מכשירי הדגל הרגילים של אותה יצרנית, גונב את ההצגה ומושך את כל הכותרות. כיאה למכשירי פרימיום, הם גם מתומחרים משמעותית יותר ממכשירי הדגל הרגילים וברוב המקרים הם לא הופכים לדגם הנמכר ביותר של אותה יצרנית, אבל מייצרים את הבאז הדרוש כדי לגרום לקונים לבוא ולרכוש מכשירים שמתאימים יותר לתקציבם. בשנה שעברה, אפל השיקה את iPhone 11 Pro, ו-Pro Max, שהביאו איתם חידושים מסעירים בעיקר בתחום הצילום. הקהל האמריקאי והאירופי הריעו בהתלהבות, נהרו בהמוניהם לחנויות ורכשו את ה-iPhone 11 הסטנדרטי, שהפך לדגם הסמארטפון הנמכר ביותר בעולם במהלך 2020. דגמי ה-Pro התברגו למקום השלישי בדירוג הזה בשוק האמריקאי בלבד. סקרנים מי היה במקום השני? iPhone SE 2020, המכשיר המוזל של אפל.

Samsung Galaxy S21 Ultra (צילום: גד גניר)


אם צריך לשים את הנקודה על הרגע שבו מכשירי פרימיום הגיחו אל חיינו, הרי שזה היה עם השקת ה-iPhone X, לצד מכשירי ה-iPhone 8. יצרניות מכשירי האנדרואיד קיבלו את ההשראה לה היו זקוקות, ובזו אחר זו השיקו מכשירי פרימיום משלהן לצד מכשירי הדגל: שיאומי, וואנפלוס, וגם סמסונג, ששנה שעברה הציגה את

ה-Galaxy S20 Ultra. בניגוד למכשירים של אפל, הוא לא הצליח להתברג לחמישיה הראשונה של הדגמים הנמכרים ביותר, אבל זה לא מנע מסמסונג להציג את ממשיך דרכו השנה: Galaxy S21 Ultra.

כזה ניסיתי: Xiaomi Mi 10T Lite 5G

מאת

אין דבר ששיאומי אוהבת יותר מלהשיק מכשירי ביניים. היצרנית הסינית שדילגה מעל אפל בטבלת המכירות ברבעון השלישי של 2020 לא מפספסת אף הזדמנות להזרים לשוק עוד ועוד מכשירים כאלו, כשרוב הזמן קשה להבחין בהבדל ביניהם בעין בלתי מזוינת. אחת ההזדמנויות האלו היתה ההשקה של מכשירי Mi 10T: לצד גרסת ה-Pro, השיקה גם מכשיר ביניים חדש, עם המיתוג Lite שנועד לקרב אותו לאריות הקטלוג שלה במקום לשועלים. זה לא טריק חדש אגב, ולא אקסלוסיבי רק לשיאומי. יצרניות אחרות נוהגות כך כבר כמה שנים ומצמידות דגמי ביניים למכשירי דגל כדי לפזר עליהם קצת אבק כוכבים. בכל שנה אחרת הייתי מספר לכם שההבדל בינו לבין מכשירי ביניים אחרים של שאיומי הוא בעיקר שיווקי. השנה, כניסת רשתות דור 5 לפעולה הפכו את ההבדל בין Mi 10T Lite 5G למכשירי Redmi על הנייר לפחות ובאופן זמני לחלוטין, ליותר משמעותי.

Xiaomi Mi 10T Lite 5G (צילום: גד גניר)


ה-Mi 10T Lite 5G מתבסס על Snapdragon 750G, ערכת שבבים של קוואלקום שכאמור תומכת בדור חמישי. על הנייר היא כמעט זהה ל-765 של מכשירי דור חמש אחרים כמו Nokia 8.3 5G, ו-LG Wing 5G, אם כי מערך הליבות שלה מעט שונה והמעבד הגרפי שלה (Adreno 619) טיפה חלש יותר משלהן. לא מדובר בהבדלים עצומים, אבל גם ביחס למכשירים שאינם מכשירי דור חמש, לדוגמה ה-Poco X3 NFC שחולק המון קוי דמיון למכשיר הזה, מורגשת לפעמים מעט “עייפות” של ה-Mi 10T Lite 5G. לא מדובר ממש בבעיית ביצועים. המכשיר הזה מתפקד טוב בסה”כ, ולרוב הוא עושה את העבודה בצורה זריזה יחסית, אבל פה ושם נתקלתי במצבים בהם המכשיר קפא בשימוש בדפדפן כרום וסירב להיגלל עד שיצאתי אל מסך הבית וחזרתי אל הדפדפן. לא מן הנמנע שמתישהו הדברים האלו יסתדרו בעדכון גרסה ויש הרבה כאלו אצל שיאומי. בתוכנה אין חידוש משמעותי: MIUI 12 המבוססת על אנדרואיד 10, כמו ברוב המכשירים שבדקתי לאחרונה של שיאומי, כאשר ברמת התפקוד אין לי כמעט תלונות. הנושא היחיד שבאמת מפריע, שוב, הוא המצב הכהה הכללי במערכת ההפעלה שמציג עודף מוטיבציה ומכהה בעצמו ולפי הגדרתו אפליקציות, באופן שפוגע בשימושיות שלהן. הפתרון לבעיה קל, אבל דורש קצת התעסקות חד פעמית של כניסה להגדרות אפליקציות וביטול הפעולה לכל אפליקציה בנפרד. לחילופין, אפשר פשוט לא לעבוד עם מצב כהה, אבל למי שהתרגל למצב הזה, כמוני, קשה לחזור אחורה.

כזה ניסיתי: Samsung Galaxy S20 FE 5G

מאת

סמסונג היא בדרך כלל חברה עקבית. בשונה משיאומי, רילמי ואחרות, ענקית הסלולר הקוריאנית מקפידה על לו”ז השקות מכשירי דגל מסודר: בפברואר-מרץ היא משיקה מכשירים מסדרת S, ובאוגוסט-ספטמבר משיקה מכשירי נוט, כשברקע ישנן השקות קטנות יותר של מכשירי ביניים שונים. השנה, אולי בשל הקורונה, הצליחה לדחוס ללו”ז הזה בסוף ספטמבר מכשיר נוסף: Galaxy S20 FE 5G.

Samsung Galaxy S20 FE 5G (צילום: גד גניר)


יש לא מעט דברים מעוררי תימהון בהשקה הזאת: ראשית, השם. הפעם האחרונה שסמסונג השתמשה בסיומת “FE” (קיצור של Fan Edition) היתה לאחר הפיאסקו הגדול ביותר בתולדות ההיסטוריה הסלולרית שלה: קצת אחרי הריקול שבוצע למכשירי ה-Note 7 המתלהטים, החליטה סמסונג לערוך בהם מקצה שיפורים ולהחזיר אותם לשוק תחת שם חדש, Galaxy Note FE. אני עוסק בכתיבה ואנקדוטות כאלו מפלפלות לי את הביקורת, אבל למה שסמסונג, חברה שמייצרת ומשווקת סמארטפונים, תיתן לי ולאחרים את התחמושת להזכיר לקוראים שוב את אותה אפיזודה טראומטית?

מעבר לכך הפעם באמת מדובר במכשיר שונה. אם עד כה, כשסמסונג היתה מציגה באותה השנה מהדורה חדשה של מכשיר מסדרה S, היה זה לכל היותר כדי להציג אפשרות צבע חדשה. ה-Galaxy S20 FE הוא סיפור אחר לחלוטין, והסיפור שסמסונג מנסה להציג כאן הוא שמדובר במכשיר שעוצב והותאם במיוחד לטעמם וצרכיהם של מעריצי המותג. מה הופך אותו ליותר מותאם למעריצים משלושת הגרסאות של S20 שהושקו בפברואר?

כזה ניסיתי: Apple iPhone 12 mini

מאת

בהעדר חידוש טכנולוגי מסעיר, המכשיר שתפס את מירב תשומת הלב בהשקת האייפונים החדשים של אפל באוקטובר האחרון, היה דווקא האייפון הזול והקטן ביותר מבין אלו שהוכרזו: iPhone 12 mini. הגודל הוא לא הסיבה היחידה שהמכשיר עורר כל כך עניין: אפל כבר השיקה השנה מכשיר קומפקטי, ה-iPhone SE 2020 עם מסך אפילו קטן יותר מזה של ה-iPhone 12 mini. אז מה כל כך מרגש בו? אולי הבחירה של אפל להפיח חיים הפעם בקונספט אקזוטי שבשנים האחרונות נזנח: סמארטפונים קומפקטיים ברמת מכשיר דגל.


iPhone 12 mini (צילום: גד גניר)



מבחינת מפרט טכני אין הבדל בינו לבין ה-iPhone 12 הסטנדרטי: אותו מעבד A14 Bionic (שניתן למצוא גם ב-iPhone 12 Pro וב-iPhone 12 Pro Max), זכרון RAM באותו נפח של 4 גיגה, ואותן תצורות אחסון: 64, 128 או 256 גיגה. בדומה לשאר בני משפחת iPhone 12, גם המיני תומך תיאורטית ברשתות דור חמישי, אבל ייקח קצת זמן עד שתראו את הלוגו של הרשת החדשה בשורת הסטטוס, בין אם בגלל שאפל וסמסונג טרם הסדירו את רישוי המכשירים שלהם בישראל לעבודה ברשתות החדשות ובין אם בגלל שפריסת רשת דור חמש בישראל עדיין רק בתחילתה. מלבד זה, כצפוי, מדובר במכשיר מהיר מאוד, שבשימוש יומיומי שגרתי קשה מאוד להבדיל בהבדלים בינו לבין ה-iPhone 12 Pro. מערכת ההפעלה iOS 14 רצה נהדר על החומרה הזאת ומציעה לראשונה ווידג’טים שניתן למקם על המסך הראשי בין קיצורי הדרך לאפליקציות, וספריית אפליקציות, מסך המציגה את כל האפליקציות במקום אחד, כשהן מסודרות בקטגוריות לפי נושאים.

כזה ניסיתי: Xiaomi Mi 10T Pro

מאת

הקורונה, כך נראה, לא ממש עוצרת את יצרניות הסמארטפונים. עם כל הכבוד למגיפה כלל עולמית, יש לו”ז, ובלו”ז הזה, למעט אולי אפל, רוב היצרניות בשוק משיקות לפחות שני מכשירי דגל בשנה. אחרי ה- Mi 10, Poco F2, ו-Mi 10 Ultra (שלא הגיע אל השוק הגלובאלי), שיאומי השיקה את הרביעי שלה לשנת 2020 בספטמבר האחרון: ה-Mi 10T Pro. מה כבר יש לחדש בפרק זמן כל כך קצר? ובכן, לא יותר מדי, אבל זוטות כאלו לא באמת משנות ליצרנית הסינית. כמו תמיד, היא שינתה כמה מרכיבים בתערובת שממנה מורכב סמארטפון מודרני. הפעם איכשהו יצא לה מזה מכשיר מעט שונה שאפילו מביא איתו בשורה מסויימת היכן שקודמו הפתיע לרעה – במחיר.

Xiaomi Mi 10T Pro (צילום: גד גניר)

בדומה ל-Mi 10, גם Mi 10T Pro מתבסס על ערכת השבבים Snapdragon 865. מלבד העובדה שמדובר בערכת שבבים חזקה מאוד, היא גם תומכת ברשתות דור 5. עוד במפרט הטכני של המכשיר: קירור נוזלי ששומר על המכשיר קר גם בפעילות אינטנסיבית, זכרון RAM בנפח הנאה של 8 גיגה, ו-128 גיגה אחסון אותם לא תוכלו להרחיב בשום צורה. המכשיר מגיע מהמפעל כשהוא מריץ את MIUI בגרסה 12 (המבוססת על אנדרואיד 10), הגרסה החדשה ביותר של מערכת ההפעלה של שיאומי. הגרסה הזאת מביאה איתה מספר שינויים בממשק: הבולט ביניהם הוא וילון התראות חדש שמשנה את אופיו בהתאם לאיזור ממנו גללתם אותו: אם אתם עובדים בממשק באנגלית, גלילה מהאיזור הימני של המסגרת העליונה, יפתח לכם את לוח הפקדים (הפעלה וכיבוי של קישוריות, בלוטות’, נתונים סלולריים, רשת אלחוטית וכו’), בעוד משיכה מהצד השמאלי תפתח את רשימת ההתראות החדשות. אם אתם לא מצליחים להתרגל לזה, כמוני, תמיד יש את האפשרות לחזור לוילון התראות סטנדרטי.


כזה ניסיתי: Samsung Galaxy Z Fold 2

מאת

לפני כשנה וחצי, כשסמסונג הציגה את ה-Galaxy Z Fold, המכשיר הראשון שלה עם מסך מתקפל, זה היה נראה כאילו מכשירים מתקפלים הם הטרנד הלוהט הבא. וואווי הציגה מכשיר מתקפל משלה, וגם שיאומי זרקה רמזים על מכשיר כזה. מאז, הודות לממשל טראמפ, וואווי הפסיקה להיות רלוונטית לשוק המערבי, הרמזים של שיאומי נשארו בגדר רמזים בלבד, ורק סמסונג המשיכה להתקדם עם הקונספט החדשני. ההתחלה היתה טראומטית מבחינתה של סמסונג: רגע לפני ההגעה לחנויות, שלחה סמסונג את המכשיר אל מבקרי טכנולוגיה בחו”ל, והמכשירים התפרקו בזה אחר זה. לאחר מקצה שיפורים שנמשך כמעט שבעה חודשים, הגיעו המכשירים בסופו של דבר לשוק עם תדמית מעורערת ומחיר אסטרונומי. בינתיים חזרה סמסונג אל שולחן השרטוטים והשיקה במארס 2020 מכשיר מתקפל נוסף, Galaxy Z Flip. הפליפ לא היה ממשיך דרכו של הפולד, כי אם קונספט שונה של מכשיר עם מסך מתקפל: במקום סמארטפון שנפתח למשהו שמתקרב בגודלו לטאבלט, הפליפ נועד לנצל את טכנולוגיית קיפול המסך כדי לייצר טלפון קומפקטי מאוד בתצורת צדפה. אישית, לא התחברתי  במיוחד אל המכשיר, אבל הוא בהחלט הרגיש מלוטש ואפוי יותר. ה-Galaxy Z Fold 2 שהושק השנה באוגוסט יחד עם משפחת מכשירי הנוט 20 ממשיך אמנם להיות יקר להחריד, אבל מעניין לראות איזה לקחים למדה סמסונג בשנה וחצי האחרונות ואיך זה בא לידי ביטוי במכשיר החדש.

Samsung Galaxy Z Fold 2 (צילום: גד גניר)


Fold 2 הוא מכשיר עם מסך חיצוני ומסך פנימי שנפתח לשניים. התצורה הזאת אמורה לאפשר שימוש במכשיר כמו בסמארטפון רגיל ביום יום, ולספק גישה מהירה למסך גדול בעת הצורך. נכון לשנת 2020, בחירה בתצורה הזאת מחייבת פשרות מסוימות: כשהוא סגור, Galaxy Z Fold 2 עבה כמעט כמו שני סמארטפונים צמודים זה לזה (16.8 מ”מ) וגם שוקל כמעט כפליים מסמארטפון ממוצע (282 גרם).