יום ראשון, 17 בינואר 2021

כזה ניסיתי: LG Wing

העשור הראשון של המאה ה-21 היה תור הזהב של מעצבי טלפונים סלולרים. אלו היו הימים בהם למונח Form Factor היתה עוד משמעות: יצרניות ניסו כל הזמן לחדש ולאתגר את התפיסות הקיימות, וכך, לצד הצורות הנהוגות באותן שנים "Bar" (שאף פעם לא זכתה לתרגום ראוי לעברית), וצדפה, צצו תצורות כמו סליידר, ו-Swivel. יום בהיר אחד בשנת 2007 השיקה אפל את האייפון הראשון והפכה את הסמארטפונים למוצר להמונים. השינוי הזה החל תהליך מהיר של הכחדה של כל תצורה אחרת, ובשנת 2012 כבר היה כמעט בלתי אפשרי למצוא בשוק מכשירים עם חלקים נעים.

LG Wing (צילום: גד גניר)



המגמה הזאת השתנה בשנה וחצי האחרונות: זה התחיל מנסיונות של יצרניות להעלים את מגרעת המסך (Mi Mix 3, Galaxy A80), ועבר למכשירים שמשנים את צורתם כדי להציע נדל"ן מסך גדול יותר (Galaxy Z Fold וממשיך דרכו ה-Fold 2, וגם ה-Z Flip). ההערכות מדברות על כך ש-LG תציג השנה מכשיר משלה עם מסך נגלל. עד שזה יקרה, החליטה היצרנית הקוריאנית לשלוח בינתיים נציג אחר לקטגוריית הפרימיום-ביזאר, LG Wing.




השם "Wing" בהחלט הולם כאן: חלקו הקדמי של המכשיר, המסך, מסתובב למצב מאוזן (קצת כמו דלת של למבורגיני) וחושף תחתיו מסך קטן יותר. בכל הקשור לתחושה הפיזית - LG תיכננה כאן מנגנון איכותי שמשדר אמינות ועמידות, עד כמה שמנגנון כזה יכול לשדר. מה שמפתיע לרעה זה שהתוכנה לא מדביקה את הקצב, ולוקח כמעט שתי שניות עד שהמכשיר מתאפס על עצמו ומציג תמונה מותאמת לשני המסכים. זו לא הפעם הראשונה ש-LG מציגה הרחבות בנייה לא שגרתיות: בראשית דרכה של סדרת V (במכשירי V10 ו-V20) שלה, הוא הוסיפה רצועת מסך קטנה מעל המסך הראשי, ולפני שנה וקצת הציגה את ה-G8X, מכשיר שמגיע יחד עם קייס עם מסך נוסף מובנה, שמכפיל את שטח העבודה על המכשיר. ב-Wing המסך המשני הוא למעשה חצי מסך, אבל המטרה העיקרית כאן נותרה כשהיתה במכשירים קודמים - לשדרג את חויית ריבוי המשימות: כשהכנף פרושה, יש לכם מסך אחד גדול פתוח לרוחב, ומסך מרובע קטן מתחתיו. זה לא חייב להיות ככה אגב. אם תסובבו פיזית את כל המכשיר, התצוגות יסתובבו גם ויתאימו את עצמן לפי האוריינטציה הנכונה, כך שבהחלט ניתן לעבוד עם המסך הראשי בחלק התחתון והמסך המשני מעליו, או לחילופין, כשהמסך הראשי לאורך והמסך המשני לימינו או לשמאלו.


LG Wing (צילום: גד גניר)


LG Wing (צילום: גד גניר)


LG Wing (צילום: גד גניר)




אז פרשתם את הכנף, מה עכשיו? ממשק המכשיר משתנה קצת. במסך הראשי נפתחת קרוסלת אפליקציות: דפדפן כרום, יוטיוב, יוטיוב מיוזיק, גלריה, מצלמה (רק לצילומי וידאו במצבים מיוחדים שאגיע אליהם אח"כ), משגר משחקים ודפדפן בשם Whale. באפשרותכם לשנות את האפליקציות בקרוסלה אבל אתם יכולים להגיע לאיזו אפליקציה שתרצו דרך מגירת אפליקציות שנפתחת מחלקו התחתון של המסך. בנוסף, אם אתם משתמשים באפליקציה כלשהי על המסך כשהכנף סגורה, ופרשתם אותה, האפליקציה תשנה את האוריינטציה שלה עליו (במידה והמפתחים שלה איפשרו זאת). למטה, במסך המשני, יש לכם ממשק מלא שמאפשר לכם גישה למגירת אפליקציות, מסך בית בפני עצמו, וכל מה שתרצו, רק בקטן יותר. כל האופרציה הזאת נועדה לאפשר לכם לעבוד על שתי אפליקציות במקביל: מעוניינים לקרוא מיילים ולהתכתב בו זמנית בוואטסאפ? אפשרי בהחלט. מעוניינים לצפות בשידור חי ביוטיוב ובמקביל לעשות לייב בלוגינג דרך טוויטר? גם אפשרי. LG אפילו נותנת לכם את האפשרות ליצור קיצורי דרך לשילובים משלכם שייפתחו ביחד. לא כל השילובים יעבדו, וחלקם יעבדו חלקית. כאמור, ההצלחה של הפורמט הזה תלויה בהתאמה של האפליקציות אליו: למשל: אם אני משחק PUBG, ומעוניין שבמסך המשני יוצג לי מסך ההודעות של טלגרם, זה אפשרי. ברגע שאתחבא איפשהו במשחק וארצה לשלוח הודעה, אצטרך להפוך את כל המכשיר ולענות על ההודעה דרך המסך המשני. אם אנסה לעשות זאת כשהמסך הראשי למטה, המקלדת תופיע עליו ותזרוק אותי החוצה מהמשחק. זה לא קורה רק בתרחישים כל כך מורכבים. למשל, פתחתם אפליקציה שלא מותאמת לעבודה לרוחב? היא תוצג לכם לאורך המסך ואז תאלצו לסובב את כל המכשיר ולעבוד איתו כשהמסך המשני בצד. מה כל כך נורא בזה? שהמכשיר לא באמת בנוי לעבודה כך: החלק העליון, המסך המסתובב הוא דק יחסית ולא נוח לאחיזה ממושכת באופן הזה. מעבר לכך, אם כבר בארגונומיה עסקינן, כפתורי עוצמת השמע וכפתור ההדלקה והכיבוי של המכשיר מוסתרים ע"י המסך כשהוא פתוח, וקשה להגיע אליהם עם האצבע.


LG Wing (צילום: גד גניר)


LG Wing (צילום: גד גניר)


LG Wing (צילום: גד גניר)




ארגונומיה, זה הסעיף שבו המכשיר הזה נכשל בו באמת: כדי שיהיה לתצורה המשונה הרדיקאלית הזאת סיכוי להצליח, המכשיר עצמו חייב להיות גדול והוא אכן כזה: המסך הראשי הוא בגודל 6.8 אינטש, שזה לגיטימי, אבל המכשיר עצמו כבד (260 גרם) ועבה (10.9 מ"מ). נכון, מקבלים כאן מסך וחצי, אבל נסחבים עם מכשיר וחצי באופן קבוע גם כשלא עושים שימוש במנגנון הייחודי. שני המסכים של LG Wing מרהיבים ביופיים: מסכי OLED כמו ש-LG יודעת לייצר, צבעוניים, חיים, ועם ניגודיות גבוהה. הרזולוציה של המסך הראשי היא 1080 על 2460 פיקסלים, בעוד המסך המשני, בגודל 3.9 אינטש מציג רזולוציה של 1080 על 1240 פיקסלים. המסך הראשי נטול מגרעת אגב. המצלמה הקדמית היא מצלמה קופצת, כאילו אין במכשיר הזה מספיק חלקים זזים. באופן מפתיע, למרות המורכבות הטכנית הזאת, המכשיר מציע עמידות מסוימת לאבק ואפילו מים, בתקן IP54 (בעיקר התזות מים וגשם), וגם קיבל תקן עמידות צבאי, אבל לא הייתי מנסה להטיח אותו ברצפה או להטביע אותו במים. אגב אבק, החלק העליון במכשיר, שנחשף מתחת למסך הראשי כשהוא פתוח, נוטה לצבור כמויות מרשימות של אבק. זה לא מפריע לתפקוד המכשיר אבל זה לא אסתטי במיוחד. עוד משהו מרגיז: קורא טביעות האצבעות המשולב במסך מדויק אמנם אבל איטי בתגובתו ולוקח לו בערך שנייה וחצי עד שהמסך נפתח. זיהוי פנים היה יכול לעזור כאן, אבל LG העדיפה כאמור לשים כאן מצלמה קופצת קדמית שלא מאפשרת זאת.


ערכת השבבים עליה מבוסס LG Wing היא Snapdragon 765 של Qualcomm, אותה אחת עליה מבוסס נוקיה 8.3. זו ערכת שבבים של מכשירי ביניים מהדרג הגבוה והיא תומכת בדור חמש. בניגוד למכשירים קודמים שבדקתי, התמיכה הזאת לא רק תיאורטית, ופה ושם אכן הצלחתי למצוא קליטה של רשתות כאלו. באותם רגעים חויתי מהירויות גלישה נאות מאוד של כמעט 300 מגה. מלבד גלישה מהירה, LG הצליחה להוציא את המיטב מערכת השבבים הזאת ולספק חויית שימוש זריזה ויציבה. זכרון ה-RAM של המכשיר מגיע בנפח של 8 גיגה, והאחסון הפנימי הוא בנפח של 128 גיגה אשר ניתנים להרחבה באמצעות כרטיס זכרון. החומרה הזאת מריצה את LG UX, הממשק הייחודי והמעיק של LG שמצליח לגרום ל-One UI של סמסונג להראות קליל ורזה. עם כמות האפליקציות מבית LG שמגיעות עם המכשיר עוד ניתן לחיות. מה ששבר אותי זה שני דברים: הראשון הוא תיקיית Recomended שמכילה קישורים להתקנת אפליקציות, ארבע מתוכן הן משחקים של גיימלופט, ועוד שתיים שמשום מה ל-LG היה חשוב להמליץ לכן עליהן: Booking.com ואינסטגרם. תודה LG. הדבר השני ששבר אותי היה ההתראות של LG, ביניהן התראה שמזהירה לא לנתק את הסוללה של המכשיר לפני כיבויו, כאילו ניתן לפרק את הסוללה באופן עצמאי, והתראה נוספת שממליצה לבצע איתחולים במכשיר מפעם לפעם כדי לשמור על רמת ביצועים גבוהה. זו לא הפעם הראשונה שאני נתקל בהתראות האלו במכשיר של LG אבל קיויתי שמישהו שם שגם מקבל את ההתראות האלו יבין מתישהו עד כמה זה מביך. מסתבר שטרם הגיע הרגע הזה.


LG Wing (צילום: גד גניר)




מערך הצילום של LG Wing כולל שלוש מצלמות: הראשית ברזולוציה של 64 מגה פיקסל, עם צמצם ברוחב f/1.8 ומייצב אופטי. בנוסף, יש כאן שתי מצלמות עם זוית רחבה: האחת ברזולוציית 13 מגה פיקסל וצמצם כ.1.9, והשניה ברזולוציית 12 מגה פיקסל וצמצם f/2.2. למה צריך שתי מצלמות בעלות עדשה רחבה? כי אחת מהן משמשת את "מצב גימבל", תכונה ייחודית למכשיר הזה שמאפשרת לו לצלם סרטוני וידאו מיוצבים. זה לא לגמרי גימיק ואכן המצלמה יודעת להתמודד יפה מאוד עם רעידות והזזות חריפות של היד האוחזת במצלמה. הבעיה היחידה היא שהצמצם הצר יחסית קולט מעט אור והמצלמה מפצה על כך בהקפצת ערכי ה-ISO מה שמייצר סרטונים אפלים ומגורענים בכל מה שאינו צילום באור יום. בסטילס היא בסה"כ טובה מאוד ומפיקה תמונות מפורטות מאוד, חדות וממוקדות עם טווח דינאמי נאה וגם בצילומי לילה מתפקדת לא רע.


(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)



ל-LG Wing סוללת 4000mAh. זה בפירוש מעט מדי למכשיר הזה: הצלחתי בדר"כ לסחוט ממנו בקושי 5.5 שעות מסך וגם זה כשעשיתי שימוש מינורי בלבד במסך המשני. הוא תומך בטעינה מהירה בתקן +QC 4.0, ויודע להיטען גם אלחוטית. הרמקול היחיד של המכשיר מייצר עוצמה סבירה, אבל האיכות לא מאוד מלהיבה. שקע האזניות ש-LG, הקפידה לשמר במכשיריה (בניגוד ליצרניות אחרות) הושמט ממכשיר זה, נקווה שזה לא חלק ממגמה עתידית. 


(+)

  • שני מסכים איכותיים

  • דור חמישי

  • עמידות מסוימת במים


(-)

  • מכשיר גדול, מגושם וכבד

  • קורא טביעות אצבעות איטי

  • ממשק עמוס אפליקציות ונוטיפיקציות מיותרות


מחירו כיום של LG Wing  עומד על 3175 ש"ח ביבוא רשמי של רונלייט. המחיר זו לא הבעיה כאן. הבעיה יותר עמוקה וטמונה במנהג של LG לדחוף לשוק מכשירים עם קונספטים מהפכניים שלא נאפו עד הסוף. לפעמים זה עובד ולפעמים לא. במקרה של ה-Wing, זה לא עבד אצלי. במספר השבועות שהמכשיר שהה אצלי, לא התעורר אצלי כמעט אף פעם הרצון לסובב הצידה את המסך ולעשות שימוש במסך המשני. מי שמשתמש באנדרואיד מספיק זמן יודע איך לדלג בין אפליקציות, ויודע איך לעבוד על כמה דברים במקביל גם בלי המנגנון הבומבסטי הזה, ובפעמים בהן הכרחתי את עצמי להשתמש בו, הרגשתי שהדבר היחיד שהוא באמת מצטיין בו זה למשוך מבטים ספק מתעניינים ספק מזועזעים. בהעדר צורך אמיתי במנגנון הזה נותרתי עם מכשיר שהוא בעיקר כבד ומגושם, עם סוללה בינונית וממשק מעיק. ברמת המחיר שלו ישנן לא מעט אופציות אחרות, פחות מהפכניות אבל נוחות הרבה יותר בשימוש יומיומי.


2 comments: