יום ראשון, 12 באפריל 2020

כזה ניסיתי: Samsung Galaxy Z Flip

האם אני נהנה מהתשומת לב שאני זוכה לה מהסביבה כשאני בוחן חפיץ ייחודי או נחשק במיוחד? לא אכחיש. לא נעים להודות בכך, אבל תחושת הסיפוק האינפנטילית שלי ממבטים מסוקרנים של אנשים זרים לעבר המוצר שאני בודק היא משהו שטרם הספיק לחלוף אצלי. ה-Samsung Galaxy Z Flip, הוא ככל הנראה הדוגמה הקלאסית למכשיר מהסוג הזה, אבל איתרע מזלו, ומזלי, והוא הגיע אליי כשכבר הורו לנו לעבוד מהבית ובפעמים הבודדות שכן יצאתי החוצה, הגאדג'ט היחיד שעניין את המעטים שסובבים אותי היה מסכת N95. 


Samsung Galxy Z Flip (צילום: גד גניר)



האמת שאולי עדיף ככה: כשמנטרלים את הרעשים מסביב, קל יותר לבחון את המוצר הזה בפני עצמו. נכון, מי שרוכש כיום טלפון עם מסך מתקפל, באיזורים הגבוהים של פירמידת הצרכים האישית שלו נמצא הצורך למשוך תשומת לב. מצד שני, כמו טרנדים עיצוביים רבים, גם הטרנד הזה ימצא ככל הנראה את דרכו בתוך מספר חודשים גם אל מכשירים זולים יותר, ובשלב הזה הרוכשים שלו וודאי ישאלו את עצמם מה הם קנו מעבר לצעצוע מלהיב.



לפני שאגיע למסך המתקפל, קצת נתונים טכניים: המכשיר מתבסס על ערכת השבבים +Snapdragon 855 של קוואלקום, ערכת שבבים חזקה, של מכשירי דגל, אבל כאלו של שנה שעברה. מן הסתם, המעבד הזה מעט חלש יותר מאלו של מכשירי השנה הנוכחית (ביניהם גם הגרסה האמריקאית של Galaxy S20 Ultra), אבל אני בספק אם תרגישו הבדל מהותי ביכולות של המכשירים כל עוד תמנעו מלהפעיל עליו מבחני ביצועים. המכשיר זריז מאוד, יציב ותוכלו נכון להיום להריץ עליו כל מה שמיועד לרוץ על מכשיר אנדרואיד בלי בעיה והחויה תהיה חלקה ומהירה. ה-Galaxy Z Flip מגיע בתצורת זכרון אחת בלבד: 8 גיגה RAM ו-256 גיגה אחסון שאינם ניתנים להרחבה באמצעות כרטיס זכרון. 

Samsung Galxy Z Flip (צילום: גד גניר)


Samsung Galxy Z Flip (צילום: גד גניר)


Samsung Galxy Z Flip (צילום: גד גניר)


Samsung Galxy Z Flip (צילום: גד גניר)


Samsung Galxy Z Flip (צילום: גד גניר)



מערכת ההפעלה שלו היא אנדרואיד 10, מכוסה היטב בממשק של סמסונג, One UI בגרסה 2. הרחבתי כאן לפני מספר שבועות על דעתי על התוכנה של סמסונג במסגרת הביקורת על Galaxy S20 Ultra ולא אחזור שוב על תלונותיי, אבל מה שחשוב לדעת בהקשר של ה-Galaxy Z Flip והתוכנה, הוא שיש כאן מעט מאוד שינויים או תוספות תוכנתיות שמנצלות את פריצת הדרך העיצובית הזאת. הפרסומות של המכשיר מציגות את Flex Mode, פיצול של המסך לשניים שנועד לאפשר לקפל אותו לזוית ביניים של 90 מעלות (או לכל זוית אחרת שתבחרו), וכך "להושיב" אותו ולבצע שיחות וידאו, צילומי סלפי או לצפות בסרטים. לכאורה, עבור כל מי שאי פעם ניסה להעמיד בצורה יציבה את הסמארטפון שלו, יש כאן בשורה אמיתית. בשימוש במכשיר בחיים האמיתיים, הבשורה קצת פחות מרגשת: שיחות וידאו במצב Flex Mode עובדות כרגע בעיקר ב-Google Duo ולא נניח בוואטסאפ או ב-Zoom. רוצים לצפות בסרטונים על חצי מסך? אוקיי, כל אחד והסטיות המשונות שלו, אבל קחו בחשבון שזה יעבוד לכם רק דרך אפליקציית הגלריה של סמסונג, ולא דרך נטפליקס, אמזון פריים וידאו והשאר.

Samsung Galxy Z Flip (צילום: גד גניר)


Samsung Galxy Z Flip (צילום: גד גניר)


Samsung Galxy Z Flip (צילום: גד גניר)



כדי להיות הוגן עם המכשיר הזה, אני חייב להתייחס בנפרד לקונספט הכללי של מכשיר עם מסך מתקפל אנכית מחד, ולעבודה שסמסונג עשתה כאן על המכשיר הספציפי הזה מאידך. אתחיל מהסוף: מההתנסות שלי, התחושה היא שסמסונג הפיקה את הלקחים שהיתה צריכה להפיק מההשקה האסונית של ה-Galaxy Fold לפני שנה. למי שלא זוכר, מכשירי ה-Fold, המכשירים הראשונים בעלי מסך מתקפל  הגיעו טרם ההשקה אל כתבי טכנולוגיה בחו"ל ובתוך מספר ימים, בזה אחר זה החלו להתקלקל להם בידיים, בין אם בגלל בעיות במנגנון הקיפול ובין אם בגלל שהכתבים ניסו לקלף את המעטה המוזר על המסך. ה-Z Flip הוא סיפור שונה לחלוטין: המנגנון עבר ככל הנראה מקצה שיפורים ועובד בצורה חלקה. הקיפול עצמו דורש בדיוק את כמות הכוח שהייתם מצפים להפעיל כדי לבצע את הפעולה הזאת: לא חזק מדי וגם לא חלש מדי, והתחושה היא שהמנגנון הזה ישרוד קיפולים רבים לאורך זמן. כל זה לא משנה את העובדה שעדיין מדובר במכשיר עדין ופגיע, שמחייב שימוש זהיר יחסית. על מדבקת המגן שהמסך המכשיר מגיע עטוף בה מהמפעל מופיעה רשימת הגבלות ארוכה, חלקה הגיונית (לא למקם מפתחות או כרטיסים בין שני חלקי המכשיר כשהוא מקופל, לא להשתמש בחפצים חדים על המסך או בציפורניים. שמעתם, סאדיסטים?), חלקה מטרידה (אסור להשתמש במגני מסך כאן, ולהזהר ממגנטים), וחלקה סתם מבאסת (המכשיר לא עמיד למים בשום צורה). 

המכשיר עצמו נראה מצוין, גם בצבע הורוד של היחידה שהגיעה אליי לבדיקה, דקיק ולא כבד מדי. סמסונג נמנעה מלשלב ב-Galaxy Z Flip קורא טביעות אצבעות בתוך המסך, ומיקמה אותו על כפתור ההדלקה והכיבוי בצד. הקורא הזה מזהה את האצבע מהר ומדויק יותר מכל קורא אחר של סמסונג במכשיריה בשנתיים האחרונות, ויכול לשמש (אם מפעילים בהגדרות את האפשרות הזאת) גם לגישה מהירה לוילון ההתראות, תוספת מבורכת בהתחשב בכך שהמסך הפתוח הוא ארוך מאוד וקשה מאוד מאוד להגיע אליו באמצעות יד אחת.


אז סמסונג עשתה כמעט הכל נכון ב-Galaxy Z Flip. לא שיש יותר מדי מכשירים עם מסך מתקפל בשוק, אבל נראה שה-Z Flip הוא הבשל ביותר מביניהם. הבעיה שהקונספט של מכשיר צדפה עם מסך מתקפל, בשנת 2020, בניגוד למכשירי הצדפה שהיו לכם לפני שני עשורים, הוא קונספט שגוי מיסודו, לפחות בתחושה הסובייקטיבית שלי. בניגוד ל-Galaxy Fold הענק והעבה, הקיפול של Galaxy Z Flip נועד ליצור מכשיר שמסוגל להיות גם קומפקטי כשהוא מקופל בכיס, וגם להציע מסך גדול כשהוא פתוח. זה לא נשמע טוב רק על הנייר, זה בדיוק מה שהמכשיר עושה: כשהוא מקופל, הוא קטן יותר מרוב הסמארטפונים בשוק, ודומה מאוד במימדיו לקופסת סיגריות. הצרה שלא ניתן להשתמש בו כמעט לכלום באופן הזה. כדי להשתמש בו, תצטרכו לפתוח אותו. אני יודע שזה לא מפתיע אף אחד מהקוראים שצריך לפתוח מכשיר מתקפל, אבל בשימוש יומיומי תופתעו לגלות כמה מעיק הצורך בפעולה פיזית של שתי ידיים (לא ניתן לפתוח את המכשיר ביד אחת, ניסיתי) בכל פעם שרוצים לקרוא הודעות וואטסאפ. עד כמה זה מעיק? בחלק נרחב מהזמן שהמכשיר שהה אצלי, לא טרחתי לקפל אותו, והעדפתי להשאיר אותו פתוח. יצרניות עובדות שנים על דרכים לאפשר גישה מהירה למידע בסמארטפונים שלהן: קוראי טביעות אצבעות מהירים יותר, זיהוי פנים,  מצבי Always On, ופתאום באה סמסונג (או כל יצרנית אחרת לצורך העניין שתבחר בתצורה הזאת) ואומרת "היי חברה, בואו נסרבל את התהליך הזה". מהבחינה הזאת, דווקא הקונספט של ה-Fold הרבה יותר פרקטי: ניתן להשתמש במכשיר גם כשהוא במצב סגור, ושכרה של הפעולה הפיזית של פתיחת המכשיר הוא בקבלת משטח עבודה גדול יותר כשזקוקים לו. ל-Z Flip יש מסך חיצוני קטנטן שמציג מידע בסיסי בלבד, ויכול להציג גם את התמונה שקולט המצלמה הקדמית לצורך צילומי סלפי כשהמכשיר סגור, אבל לא ניתן להשתמש בטלפון דרכו. אולי מסך גדול יותר בחלק החיצוני יוכל להפוך את הקונספט הזה לנוח יותר לשימוש יומיומי. המסך הפנימי אגב מרהיב ביופיו כמו מרבית המסכים של מכשיריה של סמסונג, מסך AMOLED בגודל 6.7 אינטש במצב פתוח, וברזולוציית 1080 על 2636 פיקסלים, ללא מגרעת (למעט חור קטן למצלמה קדמית). לאורך קו הקיפול של המסך ישנו שקע שנשאר שם גם כשהמסך במצב פתוח לחלוטין. לי אישית זה לא הפריע, אבל לפני שנתיים אנשים ייבבו על צורה וגודל של מגרעות מסך, אז ייתכן שהשקע הזה ידיר שינה מעיניהם.

Samsung Galxy Z Flip (צילום: גד גניר)


(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)



המצלמה של Galaxy Z Flip אינה מצלמה של מכשיר דגל. היא לא רעה, אבל היא מתקדמת פחות מזו של הדגם הבסיסי בסדרת ה-S20. יש לה חיישן קטן יחסית, אין לה עדשת זום (ניתן לצלם בזוית רגילה וזוית רחבה בלבד), ובאופן כללי זו לא המצלמה שהייתי מצפה למצוא במכשיר שעולה כמו שהוא עולה. בתנאי תאורה טובים היא מתמקדת מהר ומצלמת תמונות חדות ונאות, אבל בתנאי תאורה פחות אידיאליים מקבלים תמונות יותר רועשות, פחות צבעוניות ופחות מפורטות. הסוללה, בקיבול 3300 mAh החזיקה לי לכ-5.5 שעות מסך בממוצע, שזה נאה, אבל לא יוצא דופן. תקן הטעינה המהירה של המכשיר תומך בהספק טעינה של כ-15W בלבד, נמוך יחסית, וטעינה מלאה אורכת קרוב לשעתיים. סמסונג לא שכחה לשלב במכשיר גם תמיכה בטעינה אלחוטית, אם כי מדובר בהספק טעינה מקסימלי של 9W, מה שאומר טעינה איטית להחריד באופן הזה. הרמקול היחיד של Galaxy Z Flip גם לא עושה רושם מיוחד ומפיק צליל צורמני למדי ועוצמה ממוצעת בלבד. 

(+)
  • ייחודי ויוצא דופן
  • מנגנון הקיפול בנוי היטב ועושה רושם אמין
  • קומפקטי מאוד כשמקופל


(-)
  • הצורך לפתוח אותו בכל פעם שרוצים להשתמש בסמארטפון - מעיק
  • לא עמיד בשום צורה למים
  • מצלמה בסיסית בלבד


מחירו של Galaxy Z Flip ביבוא רשמי הוא כ-5200 ש"ח. על הפשרות החומרתיות שנעשו במכשיר ניתן לסלוח: טעינה איטית, רמקול בינוני, מצלמה בסיסית, מעבד חזק אבל משנה שעברה, נו שוין. גם עם רשימת האיסורים אפשר לחיות, אם אתם רואים עצמכם כמשתמשים זהירים, ואפילו המחיר הוא משהו שמתקבל על הדעת עבור מי שרוצה להתהדר כבר היום במכשיר כל כך ייחודי וכל כך יוצא דופן. הבעיה היחידה בכל הייחודיות, הסטייל, וברעיון הזה שנשמע מוצלח מאוד בתיאוריה, שבמציאות הוא פשוט לא נוח. מכשירי צדפה היו רלוונטיים מאוד כשמה שעשיתם בטלפון הסלולרי הסתכם בעיקר שיחות טלפון. ברגע שעברנו לסמארטפונים, דפוס השימוש השתנה מן הקצה אל הקצה, וכמות הפעמים בהם אתם פותחים את המכשיר הפכה קפצה מעשרות פעמים למאות פעמים. כשמוסיפים למכפלה הזאת את הצורך לפתוח פיזית את המכשיר, זה הופך את העסק למעיק. העובדה שהגרסה המודרנית למכשיר הצדפה כוללת גם מסך מתקפל, לא משנה זאת. אם זה לא מרתיע אתכם, והצורך להרשים את הסביבה גובר על הכל, אז לפחות תשמחו לשמוע שסמסונג בהחלט למדה איך לייצר סמארטפון עם מסך מתקפל, וה-Z Flip הוא מכשיר שלא יתפרק לכם בידיים, ולא יציק לכם יותר מדי בכיס. באופן מילולי כמובן.

2 comments:

  1. כתבה מעולה. הרעיון של מכשיר צדפה ב-2020 הוא מיותר כל עוד לא ניתן לתפעל אותו ביד אחת ובמצב סגור

    השבמחק
  2. כתבה מעולה! רק מפריע לי שאחת מהפסקאות (זאת שבה אתה כותב על המצלמה כמדומני) הופיע בכתב מראה (הפוך) אצלי... מלבד זאת מאוד נהנתי לקרוא את הכתבה וישר כוח!!!

    השבמחק