יום רביעי, 9 בדצמבר 2015

כזה ניסיתי: +HTC One M9

חודש בלבד לאחר השקת ה-One M9, מכשיר הדגל של HTC לשנת 2015, הוכרז דגם מעודכן שלו, ה-+HTC One M9. אם טרם יצא לכם לשמוע עליו, יש לכך סיבה טובה מאוד: המכשיר הזה כוון בכלל לשוק הסיני, ההודי, והשוק הביתי הטייוואני. לארה"ב ולאירופה המכשיר הזה כלל לא הגיע. היבואנית בישראל השיקה אותו בצורה שקטה למדי, איפשרה להזמין אותו ישירות ממנה או דרך מפיצות בודדות נוספות, אך לא ממש טרחה לפרסם אותו. כמה חשאי המכשיר הזה? הוא אפילו לא מופיע באתר היבואנית כיום. בימים אלו, היא מחדשת את הקמפיין של ה-M9 הרגיל, במקביל להשקת ה-A9 החדש, בעוד ה-+M9 נשאר שוב מאחור. למען האמת, על העובדה כי ה-+One M9  התחיל להימכר בישראל שמעתי רק במסגרת הודעות לעיתונות שאני מקבל, וגם דרך סטטוס בפייסבוק בעמוד הרשמי של היבואנית, זה הכל. למה בכלל לטרוח לבדוק מכשיר כזה? מאחר ועדיין מדובר באחד המכשירים החזקים ביותר שיש ל-HTC להציע, והוא מציג, לפחות על הנייר מספר שדרוגים כמו מערך צילום משופר, תוספת של קורא טביעות אצבעות וגם מעבד חדש.

+HTC One M9 (צילום: גד גניר)


לרוב, את מעבדי מדיהטק ניתן למצוא בעיקר במכשירים סיניים. יוצאות דופן הן שתי היצרניות הטיוואניות הגדולות אסוס (ששילבה למשל מעבד של מדיה טק באחד הטאבלטים הראשונים שבדקתי, ה-MemoPad HD7), ו-HTC שמפעם לפעם בוחרת לשתף איתה פעולה, אך נהגה לעשות זאת בעבר רק במכשירים היותר זולים שלה. למה דווקא שתי היצרניות האלו? כי כמוהן, גם מדיהטק היא חברה טייוואנית, ומאחר ובסין כאמור המעבדים האלו דווקא די נפוצים, (וככל הנראה גם זולים יותר ממעבדים מבית קוואלקום, סמסונג, אינטל ואחרות) אין סיבה שגרסאות של מכשירים המיועדים לשוק הזה לא יכללו מעבד שיוצר "בבית".


+HTC One M9, מערך צילום חדש (צילום: גד גניר)

המעבד שנבחר היה מסדרת ה-Helio X10 החזקה ביותר בקטלוג המעבדים של מדיהטק. זהו מעבד בעל 8 ליבות, כאשר 4 ליבות פועלות במהירות של 2.2 גיגהרץ, ו-4 במהירות של 2 גיגהרץ. על הנייר זה מרשים. לשם השוואה, ה-Snapdragon 810 כולל 8 ליבות, 4 מהן פועלות במהירות של 1.5 גיגהרץ, ו-4 מתוכן במהירות של 2 גיגהרץ. גם ה-Exynos 7420 של סמסונג כולל מערך ליבות הפועלות במהירות נמוכה יותר מזו של ה-Helio X10. לכאורה עם נתונים כאלו, ה-Helio X10 אמור היה להיות המעבד הטוב ביותר בשוק, לא? מבחני ביצועים מוכיחים שביחס לשני המעבדים האחרים שציינתי, ה-Helio X10 דווקא משתרך מאחור. ניתן לתלות את האשמה בכך שהזכרון הפנימי שלו (LPDDR3) פחות מתקדם ומהיר משל שני המעבדים האחרים (LPDDR4), וניתן גם להטיל את האחריות על העובדה שהוא בנוי בארכיטקטורה של 28 ננומטר בעוד המעבדים האחרים בנויים בארכיטקטורות של 20 ו-14 ננומטר (קטן יותר זה חסכוני יותר בחשמל ומתחמם פחות).

+HTC One M9 (צילום: גד גניר)

בפועל, כל עוד רק שיחקתי עם המכשיר (הוא הגיע בסמוך לסיום התקופה שלי עם ה-V10) הוא נראה היה לי מהיר באופן קיצוני יותר מכל מכשיר אחר. אנשים ששאלו אותי איך הוא קיבלו את התשובה "היפראקטיבי". כל לחיצה, כל החלקה, כל פעולה, קיבלו תגובה מהירה להדהים. ביום שבו עברתי אליו, העברתי לתוכו את כרטיס הזכרון שלי, והתחלתי להתקין עליו את כל האפליקציות שלי, הרושם הזה קצת התעמעם. לא שהוא הפך לאיטי, הוא עדיין אחד המכשירים המהירים ביותר שבדקתי השנה, אבל משהו בתחושה הקופצנית הזאת נעלם. מי שציפה שהמכשיר הזה יהיה קריר יותר מה-M9 הרגיל הודות למעבד החדש יתאכזב כאן. המכשיר מתחמם בפעילות אינטנסיבית.זה אמנם נחמד בסופ"שים קרירים כמו הסופ"ש האחרון, אבל מבחינת ההיבט הספציפי הזה, אין כאן שיפור על פני מה שהיה ב-M9.

בגזרת הזכרון, הכל נשאר כפי שהיה ב-M9. יש כאן זכרון RAM בנפח של 3GB. המכשיר מציע נפח אחסון בסיסי של 32 גיגה, עם אפשרות הרחבה באמצעות כרטיס זכרון. ה-M9 מגיע עם גרסת הממשק האחרונה של HTC ה-Sense 7.0, ומריץ את מערכת ההפעלה אנדרואיד בגרסה 5.0.2, גרסה מוקדמת יחסית של Android Lollipop, אם כי המכשיר הזה צפוי להתעדכן לגרסה 6 Marshmallow.

+HTC One M9 (צילום: גד גניר)


עוד מקום בו נרשם שדרוג ב-M9 Plus על פני ה-M9 הרגיל הוא ברזולוציית המסך. ב-HTC בחרו להתיישר עם הסטנדרט המעודכן בתעשיה למכשירי דגל ושילבו במכשיר הזה מסך ברזולוציה של 2K, פי 2 מרזולוציית המסך ב-One M9, כאשר גודלו הכללי של המסך נשאר 5.2 אינטש. האם זה שינה במשהו את חויית השימוש במכשיר? ממש לא. האמת, לא נעים להודות, אל נתון הרזולוציה המשודרגת במסך התוודעתי רק לקראת סיום התקופה שהמכשיר בילה אצלי כשהתחלתי לכתוב את הפוסט ולנבור יותר לעומק בנתונים הטכניים. במילים אחרות, הסתובבתי עם המכשיר, השתמשתי בו, שיחקתי איתו, ולא שמתי לב בכלל שהמסך שלו אמור להיות חד פי 2, משהו שמלמד על נחיצות הרזולוציה הגבוהה הזאת. פרט לעניין הרזולוציה, המסך הזה לא רע: עוצמת הבהירות המקסימלית שלו גבוהה מספיק כדי להתמודד עם אור שמש, וזויות הצפייה בו רחבות. הצבעים על המסך נראו לי מעט דהויים התחלה, אבל זה רק בגלל שהתרגלתי למסכי AMOLED לאחרונה, וביחס למסכי LCD רגילים הצבעים על מסך ה-+One M9 נראים בסדר גמור.

+HTC One M9 (צילום: גד גניר)


מבחינה חיצונית, כמעט ולא ניתן להבחין בהבדלים בין ה-M9 וה- M9 Plus. בין ההבדלים שכן ניתן להבחין בהם: קורא טביעות אצבעות מתחת למסך. HTC בחרו בתצורה דומה לזו הקיימת ב-OnePlus 2. הקורא אינו לחיץ, אך מגע בו יכול לשמש ככפתור חזרה למסך הבית, בנוסף לשלושת הכפתורים הוירטואליים על המסך עצמו. בניגוד ל-OnePlus 2, כאן הקורא משובח: אמנם לוקח למכשיר שבריר שניה יותר זמן להיפתח מנעילה ממה שלוקח במכשירי סמסונג, LG וסוני החדשים, אבל הוא ללא ספק אחד מקוראי טביעות האצבע האמינים בהם יצא לי להיתקל. כל עוד האצבע כיסתה את כל הקורא, לא נתקלתי במצבים בהם זיהוי האצבע נכשל.

+HTC One M9, מבט מקרוב על קורא טביעות האצבעות (צילום: גד גניר)


מוכרח להודות, אני לא מתחבר במיוחד לעיצוב של משפחת ה-M9, ואני אומר זאת בלב כבד אחרי שריירתי לא מעט על ה-One M8 שהיה לטעמי אחד הסמארטפונים היפים ביותר שאי פעם נוצרו. גימור האלומיניום המוברש בגב המכשיר נראה קצת מצועצע, והשילוב של זהב במסדרת המכשיר נראים כמו ניסיון שלא הצליח ליצור כאן מראה יוקרתי. הדבר שהכי מפריע לי כאן הוא ללא ספק ה"מדרגה" בדפנות המכשיר, מעין בליטה לכל היקף המסגרת, שנראית כמו טעות עיצובית. מעבר לעניין האסתטי, בגלל המדרגה הזאת, כפתורי הצד נדחקו לחלק התחתון של המסגרת, מה שאומר שהם מאוד צרים. לזכותם של המעצבים ב- HTC יאמר כי הם טרחו ליצור טקסטורה מחוספסת על כפתור ההדלקה, כך שבאמצעות מישוש ניתן יהיה לזהות בקלות מהו הכפתור אותו מחפשים.


+HTC One M9, מבט מקרוב על ה"מדרגה" בשולי המכשיר (צילום: גד גניר)

+HTC One M9, שימו לב לכפתורים הצרים בצד המכשיר (צילום: גד גניר)


המצלמה הראשית של ה-+One M9 זהה לזו שב-M9 אשר הציגה ביצועים לא רעים, אבל פחות טובים מאלו של ה-LG G4, וה-Samsung Galaxy S6. אליה נוספה מצלמת 2.1 מגה פיקסל בגב המכשיר, במערך הדומה לזה שהיה ב-M8. אפליקציית המצלמה מאפשרת בכל רגע נתון לעבור ממצב צילום ברזולוציה גבוהה באמצעות המצלמה הראשית בלבד, למצב צילום באמצעות שתי עדשות, שפותח אפשרויות די מלהיבות כמו שינוי פוקוס בתמונה לאחר צילום, טשטוש הרקע, יצירת תמונה עם אפקט תלת מימדי ועוד  אופציות רבות נוספות. עם כל ההתלהבות מהאפשרויות הבאמת מיוחדות האלו, צריך לזכור שהמצלמה הראשית נשארה אותה מצלמה שכפי שציינתי, פחות מרשימה מזו של מכשירי דגל אחרים בשוק כיום. הדבר מתבטא בעיקר בטווח הדינאמי שלה: איזורים חשוכים בתמונות שצולמו איתה ייראו חשוכים ופחות מפורטים, והתמונות עצמן טיפה פחות מוארות.




כרגיל, HTC ממקמת את הרמקולים של מכשיריה בחזית, רמקולים סטריאופוניים משובחים (ביחס לטלפון כמובן), בעלי עוצמה ואיכות שמע מעולים. יחד עם אקולייזר ה- BoomSound הייחודי של HTC הם מייצרים סאונד מצוין במוזיקה, משחקים וסרטונים. הרמקולים האלו גם מאפשרים ביצוע שיחות בצורה נוחה בספיקר, גם בנסיעה ברכב. גם השמע באפרכסת מצוין. אגב, הרטט במכשיר הזה סטנדרטי מבחינת עוצמה, אבל רועש יותר מהרגיל.

הסוללה של ה-+M9 היא אותה סוללה בקיבול 2840mAh אותה פגשתי גם ב-M9. עם זאת, הפעם היא צריכה לשרת מכשיר עם מעבד שונה לגמרי, ומסך ברזולוציה כפולה. בפועל, בשימוש סטנדרטי הוא בקושי מצליח לשרוד יום עבודה מלא ללא טעינה. בשימוש יותר אינטנסיבי נאלצתי לחפש מטען בשעות הצהריים המוקדמות. מכשירים אחרים (כולל ה-M9 הרגיל) מפצים על כך בטעינה מהירה, אבל כאן אין אפשרות כזאת, המעבד פשוט לא תומך בזה. אם לא הבנתם זאת עד כה, כמו בכל מכשיר של HTC מאז דור ה-One X, גם במכשיר הסוללה היא מובנית ולא ניתן להחליפה.

בהיבטים מסוימים, השדרוגים שמביא איתו ה-+HTC One M9 נותנים לו ערך מוסף שהיה חסר ב-M9: קורא טביעות האצבעות, המהירות הכללית של המכשיר שהשתפרה (לא שה-M9 היה איטי, אבל בכל זאת) ואפילו המצלמה שבבסיסה אמנם לא השתדרגה אבל עכשיו מציעה מימד חדש, תרתי משמע. מצד שני, מחירו הרשמי עומד על 3950 ש"ח, מחיר גבוה מאוד ביחס לתמורה שמקבלים כאן, בטח כשמשווים אותו למכשירים מתחרים אשר מציעים לא פחות ובמחירים נסבלים יותר. במצב כזה, אין ספק מדוע HTC בוחרת לקדם עדיין את ה-M9 הרגיל ואת ה-A9 החדש אך החלש יותר, בעוד את האפשרות לרכוש את המכשיר הזה היא משאירה עבור מי שבאמת מחפש אותו.

2 comments:

  1. וואי אתה תותח אני מאוד נהנה לקרוא את הסקירות שלך!

    השבמחק
  2. אגב איך אתה מקבל את המכשירים לסקירה?

    השבמחק