בכזה שיחקתי: Dirt 5.0

ביום שני האחרון הודיעה Electronic Arts, ענקית המשחקים על רכישת Codemasters, מפתחת משחקים לא קטנה בפני עצמה, בסכום של כ-1.2 מיליארד דולר. הרכישה של Codemasters, המתמחה במשחקי מירוצים הופכת את Electronic Arts לבעלת השליטה ברוב סדרות משחקי המירוצים החשובות בשוק: אל Need For Speed המצליחה שלה מצטרפים כרגע F1, Grid, Project Cars ו-Dirt של Codemasters. 


Dirt 5.0: רכב Pathfinder (צילום מסך: גד גניר)


סדרת Dirt החלה את דרכה באופן טראגי: Codemasters פרסמה מאז 1998 סדרת משחקי מירוצי ראלי מצליחה בשם Colin McRae Rally, על שם הנהג הנודע. ב-2007 החליטה שהגיע הזמן לרענן את המותג ולשנות קצת את המיקוד שלו. התוצאה היתה Colin McRae: Dirt, משחק שלצד מירוצי ראלי, מציע לשחקן לחוות נהיגת שטח על מגוון סוגי רכבים. החלק הטראגי בסיפור מגיע כשלושה חודשים אחרי ההשקה של גרסת ה-PC של המשחק, ויום למחרת ההשקה שלו לקונסולות PlayStation 3 באירופה: קולין מקריי, חלק בלתי נפרד מהמותג, נספה בתאונת מסוק יחד עם בנו ועוד שני חברים.




המשחק השמיני בסדרה, Dirt 5.0 הושק בנובמבר האחרון. המספור המבלבל נובע מהסתעפות במותג המירוצים: לאחר שלושה משחקים שבבסיסם עומדים מירוצי ראלי, עם מנגנון משחק ריאליסטי ומאתגר, ניסתה Codemasters את מזלה בשנת 2012 עם Dirt: Showdown, גרסה "ארקיידית" יותר למותג המירוצים שאמורה לפנות לקהל רחב יותר. מאותו רגע התפצלה הסדרה למשחקי ראלי ומשחקי ארקייד, ו-Dirt 5.0 משתייך לקבוצה האחרונה והנגישה יותר.


רכב מירוצי Sprint. זו לא אשליה, הגלגלים באמת שונים בגודלם (צילום מסך: גד גניר)





האם זה אומר ש-Dirt 5.0 הוא משחק מירוצים קל ופשוט? לא באופן קיצוני, אבל הוא בהחלט קרוב יותר למשחקים בסגנון Need For Speed מבחינת חויית נהיגה ומתבסס על מודל נהיגה סלחני יותר ממה שיצא לי לחוות במשחקי הראלי של החברה. זה לא אומר שאין עקומת למידה כאן: הדברים מתחילים לעבוד טוב יותר כשנפטרים מההרגל להשתמש בקירות המסלול כדי ללטש פניות חדות, או להתנגש ביריבים בכוונה כדי להאט לפני סיבוב. מודל הנהיגה מתגמל נהגים זהירים ומחושבים יותר, והסיכוי שיעקפו אותך בפנייה "נקייה" קטן יותר ממצב בו "נשענת" על רכב אחר כדי לא לעוף הצידה מהמסלול. מודל הנזק לרכבים הוא ויזואלי בלבד: אם לא תנהגו בזהירות, מדי פעם תיתלש לכם דלת או מכסה מנוע, אבל זה לא ישפיע בכלום על חויית הנהיגה עצמה.





גלריית הרכבים בהם ניתן לנהוג במירוצים השונים מגוונת מאוד וכוללת מלבד רכבי ראלי גם רכבי באגי, ג'יפים, טנדרים שונים ומגוונים, ואפילו רכבי ספרינט. למי שלא מכיר, רכבי ספרינט הם רכבים קטנים וקלים מאוד עם מנועים חזקים מאוד שנותנים להם יחס של משקל-דחף דומה לזה של מכוניות פורמולה 1. מאחר שהרכבים האלו מיועדים למירוצים במסלול מעגלי פשוט, הם מגיעים עם גלגלים אחוריים בגדלים שונים בכל צד. בכנות, תיעבתי את סוג המירוץ הזה, אך למרבה השמחה במצב קמפיין כמעט ולא היו כאלו. סוג מסלול נוסף שמירר לי את החיים היה מסלולי ה-Icebreaker, שכפי שמשתמע משמם, מתנהלים על כבישים מכוסי קרח וורוב המירוץ מתבצע בניהול החלקות מצד לצד. מה כן אהבתי? את כל השאר: מירוצים סטנדרטיים על אדמה, בוץ, שלוליות, חול או סתם כבישים רגילים. סוג מירוץ נוסף שאהבתי מאוד וחבל שלא היה ממנו יותר: מרוצי Pathfinder, מירוצים בהם השחקן מתחרה נגד הזמן לעבור מסלול סלעי שכולל עליות מאוד תלולות וכל לחיצה ממושכת מדי על הגז עשויה להביא לזינוקים לא נשלטים ולהתהפכות. 


סיום המירוץ. הקריינים יעופו עליכם גם אם לא ניצחתם (צילום מסך: גד גניר)



הגרפיקה במשחק מרהיבה. כיאה למשחק שנקרא Dirt, האופן בו הרכבים מתלכלכים ריאליסטי מאוד ובחלק גדול מהמקרים לא משנה באיזה צבע הרכב שלכם צבוע בתחילת המירוץ, בסופו הוא יהיה בצבע חום. לעיתים מזג האויר משתנה במהלך המירוץ עצמו כמו גם מצב השמש בשמיים, כך שייתכן שתתחילו את המסלול במזג אויר בהיר ומואר, ותסיימו אותו אחרי השקיעה בגשם סוחף. הרכבים עצמם מאוד מפורטים ומעוצבים בצורה נאה, ובאפשרותכם לשנות את האופן שבו הם צבועים ולהדביק עליהם מדבקות שונות, בהתאם להתקדמות שלכם במשחק ולמוניטין שצברתם. התלונה היחידה שלי למחלקת הגרפיקה קשורה לריאליזם המוגזם של הסינוור: ישנם מקרים בהם השאיפה לויזואליה ריאליסטית ככל האפשר יוצרת מצבים בהם מתקבלת תמונה בוהקת מדי או רכב לבן לחלוטין.





קונסולת ה-xbox One X שלי, סחבה את המשחק בצורה לא רעה בכלל, אפילו כשבחרתי בהגדרות הגרפיקה בקצב רענון מסך גבוה. המקרים היחידים בהם קצב הפריימים צנח היו בדר"כ בתחילת משחק כאשר היו על המסך כל שאר הרכבים, והמירוץ התחיל במזג אויר שדורש יותר משאבי עיבוד כמו גשם, שלג או אם המירוץ מתחיל מתוך שלולית. במהלך המירוץ התופעה הזאת לא חוזרת על עצמה כמעט אף פעם והתנועה חלקה מאוד. הקריינות במשחק די מייגעת. הכוונה בגדול היתה טובה: Codemasters גייסו לטובת המשחק את ג'יימס פופמרי ונולאן סקייס, המנחים של ערוץ יוטיוב מפורסם בתחום הרכב בשם Dount Media, והקריינות שלהם מלווה את כל החלקים במשחק שאינם המירוץ עצמו, כלומר בתפריטים, לפני תחילת המירוץ ובסופו. לא הצלחתי להתחבר לסגנון ההנחיה המתלהב-מאוד אמריקאי-אינפנטילי הזה, אבל החלק המייגע באמת הוא העובדה שהקריינות בסיום כל מירוץ מסתכמת בשלושה-ארבעה תסריטים קבועים, כולם עפים על הנהיגה שלך, גם אם הגעת במקום האחרון. מה שמפצה על הקריינות הוא פסקול מוזיקלי משובח (לטעמי) המורכב משירי רוק חדשים שמכניסים את המשתמש היטב לתוך האוירה.





מצב הקמפיין במשחק בנוי בצורה של פרקים. בתוך כל פרק יש מספר מסלולים אותם עליכם לעבור, ואת המסלולים האחרונים בכל פרק עליכם לסיים כשאתם באחד משלושת המקומות הראשונים, אחרת לא תוכלו לעבור לפרק הבא. בתוך הקמפיין ישנם אתגרים מזדמנים שאינם קשורים ישירות למצבכם בקמפיין עצמו, וישנה אפשרות להתחבר לספונסר, שמתגמל אתכם בהתאם ליעדים המשתנים בין חברה לחברה. היעדים הם ביצועים שונים במהלך המירוצים: שמירה על הובלה או החלקה (דריפט) לפרק זמן קצוב, או אפילו אתגרים כמו סיום מסלול בנסיעה לאחור. המודל הכלכלי של המשחק מזכיר קצת את הנקודות ב"של מי השורה הזאת בכלל": הכסף שם, אבל אין לו השפעה משמעותית על המשחק. בכל מירוץ יש לכם מספר מכוניות שבאפשרותכם לעשות בהן שימוש בחינם, או רכבים שעליכם לרכוש. רכישת הרכבים, וגם היקרים שבהם, לא היתה אתגר קשה במיוחד בשום שלב של המשחק, גם לא בהתחלה, ולא נוצר מצב שרציתי לרכוש רכב כלשהו ולא היה לי את הכסף לעשות זאת.


ספונסרים

אתגרים מזדמנים

מצב קמפיין



מלבד מצב הקמפיין, תוכלו התנסות ב-"PlayGrounds", מסלולים קצרים בתוך איצטדיונים המתאפיינים בפניות חדות וקפיצות לגובה רב. כמו כן, במצב Multiplayer ניתן להתמודד מול שחקנים אקראיים ברשת, אם כי ברוב הזמן ההמתנה עד למציאת מתחרים והתחלת המירוץ נמשכה לעיתים דקות ארוכות והיתה מייאשת משהו.


אם אתם מחפשים ריאליזם, חויית ראלי מאתגרת ומסובכת, דלגו על Dirt 5.0. המשחק הזה הוא בעיקר כיפי, ולא מתעלל במשתמש שרוצה רק לנהוג כבר ולסיים מסלולים במהירות. מודל הנהיגה סלחני מאוד, אף אחד לא מקשה עליכם לרכוש את רכב חלומותיכם, וגם לא תמיד חייבים לנצח מסלולים כדי להתקדם. יש אנשים, כמוני למשל, שהלכו ורכשו בשנת 2007 את המשחק הראשון בסדרה ומצאו את עצמם רוב הזמן בהתהפכויות, התרסקויות לתוך קירות וצלילה לתעלות מסביב למסלול, ומיצו את המשחק הזה בתוך פחות משעה. עבור אנשים כמוני, החויה המכילה והידידותית ועדיין מטונפת בצורה מרהיבה של Dirt 5.0, מהנה הרבה יותר.

Post a Comment

חדש יותר ישן יותר