יום חמישי, 14 באפריל 2022

כאלו ניסיתי: Sony LinkBuds

רוב יצרניות האוזניות היום משקיעות את מירב מאמציהן בשיפור היכולת שלהן לנתק את המשתמש מהסביבה, בין אם באמצעות עיצובים המשפרים את האטימה הפאסיבית, ובין אם ע"י מנגוני ביטול רעשי אקטיביים. מעטות היצרניות שמשקיעות משאבים בצד השני של המטבע: שיפור המודעות לרעשי הסביבה. רוב אוזניות ה-True Wireless בשוק כיום מציעות מצב שקיפות, אבל מדובר במנגנון שעובד בצורה מסורבלת משהו: כשהוא מופעל, המיקרופונים קולטים את רעשי הרקע ומשמיעים אותם למשתמש, כדי לקזז את האטימה הפאסיבית של האוזניות. מעבר לכך שהתוצאה לא טבעית ומזכירה מכשיר שמיעה, כל האופרציה הזאת מבזבזת סוללה. ה-LinkBuds של סוני מציגות גישה שונה ומהפכנית בהקשר הזה: הן מעוצבות עם חור במרכזן, באופן שמאפשר לרעשי הרקע להכנס ללא הפרעה לאוזניים וללא תיווך אלקטרוני כלשהו. איך הדבר הזה עובד ומה הפשרות שצריך לקחת בחשבון? ניסיתי אותן בשבועות האחרונים והאמת שהן עוררו אצלי תהיות האם סדרי העדיפויות שלי בבדיקת אוזניות עדיין רלוונטיים.

Sony LinkBuds (צילום: גד גניר)





מאז ה-Buds Live של סמסונג לא נתקלתי באוזניות עם עיצוב כה ביזארי. החלק שנכנס לתוך האוזן הוא טבעתי עם חור במרכזו, אליו מחובר מבנה כדורי שסביבו מולבשת טבעת סיליקון עם סנפיר ייצוב. איך הדבר הזה יושב בתוך האוזן? האמת, מדהים. החלק הטבעתי לא נכנס לתוך תעלת האוזן, הוא רק מתמקם מחוצה לה, ושאר מבנה האוזניה פשוט מצא את מקומו באופן מיידי. איכשהו, העיצוב הזה עזר ל-LinkBuds להיתפס היטב באוזן שלי באופן שלא איפשר להן לנשור ממנה, גם לא בתנועות ראש חזקות. כל זה, יחד עם העובדה שהן קלילות במיוחד, גרם לי לא פעם לשכוח במשך דקות ארוכות שהן עליי ולהיזכר בכך רק כשנשמע דרכן צליל התראה מהסמארטפון אליו הן מחוברות.




הגימור של LinkBuds ייחודי: הן מגיעות בצבע לבן או אפור כהה, עם ניקוד בצבע אפור כהה או לבן בהתאמה. סוני עושה כאן שימוש בפלסטיק ממוחזר והאריזה כלל לא כוללת פלסטיק מתוך ניסיון להתחשב בסביבה וכגרין ווש שנועד לטשטש את העבודה שאוזניות True Wireless הן באופן כללי אסון אקולוגי בשל אורך החיים הקצר שלהן. תקן המיגון בפני מים של ה-LinkBuds הוא IPX4, מה שאומר שהן ישרדו גשם והתזות קלות, אבל עדיף להמנע מלטבול אותן במים


Sony LinkBuds (צילום: גד גניר)

Sony LinkBuds (צילום: גד גניר)



ניתן לשלוט ב-LinkBuds ע"י הקשות על החלק הכדורי. אפשרות שליטה נוספת קשורה לטכנולוגיה של סוני בשם Wide Tap Area, המאפשרת למשתמש לשלוט בניגון המוזיקה באמצעות הקשות על עור הפנים בחלק שלפני האוזן. הלוגיקה כאן היא שהרבה יותר קל לאתר במישוש את האיזורים האלו על הפנים מאשר לנסות לקלוע למשטח המגע של האוזניות באופן עיוור. באופן מפתיע זה עובד לא רע בכלל, התגובה יחסית מהירה ומדוייקת. החסרון העיקרי של השיטה הזאת היא שזה נראה מוזר. בין אם מקישים על האוזניות עצמן ובין אם על האיזור שלפניה, היכולת להתערב באופן שבו הן מגיבות למגע קיימת אבל מוגבלת משהו: שתי האוזניות מכירות בהקשה כפולה או משולשת בלבד אבל לזכותה של סוני יאמר שהיא לפחות מאפשרת למשתמשים לשנות את התפקוד של ההקשות לכל אוזניה בנפרד: ניתן נניח להגדיר שבאוזניה ימין הקשה כפולה תדלג עבורכם שיר קדימה, והקשה משולשת תקפיץ אתכם שיר אחורה, בעוד שבאוזניה שמאל ההקשות ישלטו על הווליום.


כאמור, ביטול רעשים אין ב-LinkBuds. כל הרעיון שלהן מנוגד לביטול רעשים, והאופן בו הן מאפשרות לרעשי הרקע להשמע דרכן בהחלט עובד. החורים מאפשרים לצלילים בסביבה להגיע ללא הפרעה לתוך האוזניים בצורה טבעית וללא צריכת חשמל מהסוללה. כל אוזניה שנכנסת אל האוזן אוטמת אותה ברמה כזאת או אחרת לרעשי רקע, כן, אפילו איירפודס. במקרה של LinkBuds אין את האטימה הזאת. בדומה ל-Trekz Titanium, האוזניות האלו לא חוסמות את האוזן. בשונה מהן, אין כאן שימוש בהולכת עצם, וכדי להגיע לתוצאה דומה, המהנדסים של סוני עיצבו דרייבר טבעתי שמטרתו לאפשר מעבר חופשי של רעשי רקע.


Sony LinkBuds (צילום: גד גניר)



הצד האפל של העיצוב המהפכני הזה הוא אובדנם הכמעט מוחלט של באסים. יש את הצלילים בתדר הגבוה, יש את צלילי טווח המיד והביצועים בשני טווחי התדרים מצוינים: יש המון פירוט, הסאונד עצמו פתוח ואוורירי, אבל אז מגיע הרגע בשיר שבו מצפים להרגיש את החבטה של התופים או את הויברציות של הבאס וזה פשוט לא קורה. בהאזנה לפודקאסטים זה כנראה פחות קריטי, אבל במוזיקה זה ממש מפריע וגורם להן להשמע פחות טוב גם מאוזניות זולות משמעותית מהן. כמו אוזניות אחרות של סוני, גם LinkBuds תומכות בתקן הבלוטות' המתקדם ביותר נכון לכתיבת שורות אלו, 5.2, ובמקודדי האודיו האלחוטי SBC ו-AAC. הן גם מציעות את מנגנון שיפור הצליל בקבצי אודיו דחוסים, DSEE של סוני (ראשי תיבות של Digital Sound Enhancement Engine) ואפילו תמיכה ב-360 Reality Audio שמסוגל לייצר שמע תלת ממדי בחיבור לשירותי מוזיקה (המעטים בשלב זה) התומכים בו. כל זה יכול היה להיות מלהיב הרבה יותר אם האוזניות היו מייצרות שמע קצת יותר עשיר בבאסים, אבל בשביל פודקאסטים לא באמת צריך את כל זה. האפליקציה מאפשרת שליטה באקולייזר, אבל גם במצב Bass Boost לא מרגישים באמת שיפור משמעותי. בשיחות הן מתפקדות נהדר. בצד שלי, השמע היה מפורט, ברור וחזק, וגם הצד השני דיווח על איכות שיחה טובה. הן אמנם לא מבודדות מרעשי רקע אבל אלו לרוב אינם מפריעים וה-LinkBuds בהחלט מאפשרות שיחות ממושכות.


ה-LinkBuds עמוסות בתכונות מתקדמות: מלבד הדברים הרגילים כמו האפשרות להשתמש בכל אוזניה בנפרד ועצירת הניגון ברגע שמסירים אותן מהאוזניים, הן יודעות לעצור את המוזיקה כשאתם מתחילים לדבר. זה עובד היטב, אבל זה גם עוצר את המוזיקה אם אתם שרים, מזמזמים או אפילו משתעלים. הבשורות הן שבמידה והתכונה הזאת מפריעה לכם, ניתן לבחור שלא להפעיל אותה. תכונה מתקדמת נוספת היא Adaptive Volume Control שכשמה כן היא, משנה את עוצמת השמע בהתאם לרעשים בסביבה. אני חייב להודות שלא הרגשתי שינוי גדול בתחושה כשהאפשרות הזאת מופעלת או כבויה. ה-LinkBuds תומכות הפעלה מהירה של ספוטיפיי באמצעות הקשה על האוזניות, ואם אתם משתמשי אנדרואיד תוכלו לבחור אם להפעיל באמצעות הקשה את Google Assistant או אלקסה. משתמשי אנדרואיד גם נהנים כאן מתהליך צימוד זריז וקל הודות לתמיכה ב-Google Fast Pair. 

Sony LinkBuds (צילום: גד גניר)



הסוללות של LinkBuds מספקות זמן האזנה רצוף של 5.5 שעות לפי סוני, או כמעט חמש שעות לפי ההתנסות האישית שלי שמתאפיינת בעוצמת שמע חזקה יחסית. הפעלה של פיצ'רים מתקדמים כמו Adaptive Volume Control, Speak to chat ו-DSEE נוגסת משמעותית בזמן הסוללה אז אם אין לכם צורך אמיתי בהם, מומלץ לכבות אותם דרך האפליקציה. קייס הטעינה הוא מהקטנים והחמודים שיצא לי לפגוש באוזניות מהסוג הזה והוא מספק קצת יותר משתי טעינות מלאות נוספות לאוזניות. 


(+)
  • משאירות את המשתמש מודע לרעשי הסביבה
  • קלות, נוחות ויציבות מאוד באוזן
  • תכונות מתקדמות: שליטה באמצעות מגע בעור, הפסקה אוטומטית של הניגון בזמן דיבור

(-)
  • אין כמעט באסים
  • אפשרויות השליטה מוגבלות קצת
  • יקרות

ה-Sony LinkBuds עולות 799 ש"ח, חתיכת מחיר לשלם כדי ללכת עם אוזניות ולהרגיש בלי. זה יהיה עוול לשפוט אותן באותם הפרמטרים לפיהם בוחנים אוזניות רגילות אחרות. בסופו של דבר, למרות העדרם של הבאסים, הצלחתי להנות מה-LinkBuds מאוד. ועדיין, אני לא יכול להמליץ עליהן למי שמחפש אוזניות בעיקר כדי להאזין למוזיקה. למי הן כן יכולות להתאים? בעיקר למי שמתייחס לאוזניות שלו בתור כלי עבודה: הן טובות לשיחות, הן נוחות ויציבות באוזניים, ומעל לכל, משאירות את המשתמש מודע למה שקורה סביבו.


3 תגובות:

  1. רעיון מעניין, אבל לוקה בחסר. לטעמי, אוזניות צריכות לנתק אותך מהסביבה. אל תשתמש בהן כשאתה חוצה את הכביש, ותישאר מודע לסביבה כשצריך. זה או עם או בלי. אי אפשר גם וגם.

    השבמחק
  2. לשלם 800 שקל על אוזניות שלא נותנות לי אפילו מינימום סביר של בסים? מגוחך

    השבמחק
  3. מה עם הדבר הכי חשוב באוזניות כאלו? כל העולם שומע גם את מי שאתה מדבר איתו ואת מה שאתה מאזין לו? עד כמה זליגת הסאוונד החוצה עשויה להפריע לשימוש שלהן נגיד בתחבורה ציבורית או בסביבת עבודה עם אנשים סביבך?..

    השבמחק