בקטגוריה התוססת של מכשירי הביניים, סדרת A של סמסונג מכתיבה את הטון. לא בהכרח כי אלה הסמארטפונים הטובים ביותר בקטגוריה, אבל הם בהחלט הנמכרים ביותר. הצרכן הממוצע יודע למה לצפות מהם, ובדרך כלל מקבל תמורה הוגנת למחיר. אחרי שנה שבה סמסונג שמרה את יכולות ה-AI שלה לדגמים היוקרתיים יותר כחלק ממאמץ לבדל אותם, חלק מהפיצ'רים האלה מתחילים לזלוג גם לסדרת הביניים. את Galaxy A56 בדקתי בשבועות האחרונים.
![]() |
Samsung Galaxy A56 (צילום: גד גניר) |
אם יש משהו קבוע במכשירי סדרת A של סמסונג, זו הבחירה בערכות שבבים מתוצרת Exynos. בעוד שבמכשירי הדגל שלה סמסונג נוהגת לעיתים לגוון בין ערכות שבבים מתוצרתה לבין אלו של קוואלקום, בסדרת הביניים הבחירה שלה עקבית. הפעם מדובר ב-Exynos 1580, מערכת על שבב (SoC) מתומנת ליבות שמיוצרת בארכיטקטורת 4 ננו מטר. על הנייר, היא מזכירה ביכולותיה את Snapdragon 7 Gen 3 (אותה אחת שפועמת ב-Vivo V40), אך במבחני ביצועים מספקת תוצאות מעט טובות יותר. זיכרון ה-RAM בגרסה שבדקתי עומד על 8 גיגה, עם אפשרות להרחבה וירטואלית על חשבון נפח האחסון. נפח האחסון עצמו הוא 256 גיגה, אך בניגוד לדורות הקודמים של המכשיר, הפעם לא ניתן להרחבה באמצעות כרטיס זיכרון, וחבל.
עם השנים היו לי עליות וירידות עם מעבדי Exynos של סמסונג. חלקם תפקדו היטב, חלקם פחות. במקרה של A56, אין תלונות. המכשיר יציב, זריז, וחוויית השימוש חלקה למדי. עוד בונוס קטן למי שנוסע הרבה לחו"ל: ל-Galaxy A56 יש תמיכה ב-eSIM, תכונה שעדיין לא נפוצה במיוחד בקטגוריית הביניים, ושיכולה להקל מאוד על המעבר בין רשתות מקומיות בלי להסתובב עם סיכות וסים חלופי בכיס.
Samsung Galaxy A56 (צילום: גד גניר) Samsung Galaxy A56 (צילום: גד גניר)
בגזרת התוכנה, Galaxy A56 מגיע עם אנדרואיד 15 העדכני, עטוף בעבודת הפחחות והצבע המוכרת של סמסונג, One UI 7. כמו במכשירי הדגל שלה, גם כאן החברה מבטיחה שישה עדכונים גדולים קדימה, מדיניות מרשימה שיצרניות כמו Nothing ו-Vivo היו עושות טוב אם היו מאמצות בעצמן. נכון, קשה להאמין שיש הרבה משתמשים שיישארו עם אותו מכשיר עד 2031 ויחכו לעדכון הנכסף לאנדרואיד 21. גם סביר להניח שחלק מהפיצ'רים החדשים פשוט לא יעבדו על חומרה מיושנת. ובכל זאת, המחויבות ראויה לציון. אני לא שילמתי על Galaxy A56 (הוא הגיע לסקירה), אבל אם הייתי משלם, לא בטוח שהייתי שמח לגלות שבשלב ההגדרה הראשוני סמסונג כבר דוחפת למכשיר אפליקציות כמו Temu, Candy Crush ו-Monopoly Go, לעיתים בלי אפשרות ממשית לדלג. אפשר להניח שבקטגוריית הביניים, שבה שולי הרווח נמוכים יחסית, סמסונג מנסה להכניס עוד קצת הכנסות דרך שיתופי פעולה מסחריים. זה אולי הגיוני מבחינה עסקית, אבל כחוויית שימוש זה מרגיש זול. ומה עם AI? חלק מהיכולות הגיעו גם לכאן, אבל הבידול נשמר. עיקר התכונות מרוכזות באפליקציית הגלריה: מחיקת אובייקטים מתמונה, שיפור איכות, תיקון עיוותי עדשה וטשטוש רקע. זה עובד, אבל לא תמיד משכנע. מחיקת האובייקטים אינה מדויקת ומשאירה לפעמים סימנים בולטים ברמה של משהו שיצא מהסושיאל של מירי רגב, ותיקון העיוותים מתבצע בעדינות שלא תמיד מספיקה. זה חביב בסך הכול, אבל לא משהו שיגרום למי שזומם על רכישה של מכשיר דגל לפזול לכאן.
Samsung Galaxy A56 (צילום: גד גניר) Samsung Galaxy A56 (צילום: גד גניר)
בכל הקשור לעיצוב, Galaxy A56 שומר על הקו המוכר של סמסונג. הוא לא פורץ דרך, אבל כן ממשיך את הסגנון המלוטש של הסדרה, עם קווים נקיים ומראה שמזכיר מאוד את מכשירי הדגל של החברה (למעט דגמי האולטרה). ובכל זאת, יש ליטושים קטנים: מסגרות המסך הוצרו, כך שבאותו גודל מכשיר מקבלים כעת נדל"ן מסך גדול יותר ב-0.1 אינץ'. תיזהרו לא ללכת לאיבוד בכל המרחבים החדשים.
Samsung Galaxy A56 (צילום: גד גניר) Samsung Galaxy A56 (צילום: גד גניר) Samsung Galaxy A56 (צילום: גד גניר)
מערך הצילום קיבל מסגרת חדשה, מה שאומר שלא תצטרכו יותר לנקות אבק שהצטבר בין העדשות. העמידות למים ואבק נותרה בתקן הגבוה יחסית לז'אנר, IP67, אך הזכוכית שודרגה: אם בדגם הקודם רק החזית הייתה מכוסה בזכוכית Gorilla Glass Victus+, כאן גם הגב מקבל את אותה שכבת הגנה. מסגרת המכשיר עשויה אלומיניום בגימור מטאלי שמזכיר מאוד את הטיטניום מהמכשירים היקרים יותר של החברה. המסך הוא Super AMOLED בגודל 6.7 אינץ', ברזולוציית 2340 על 1080, עם קצב רענון של 120 הרץ. בהשוואה לדגם הקודם, עוצמת התאורה שודרגה קלות, מ-1000 ל-1200 nits, מה שמסייע לקריאות גם תחת אור שמש ישיר.
תגידו מזל טוב למערך הצילום הראשי של A56, הוא חוגג כבר שלוש. סמסונג השתמשה באותו סט מצלמות גם בשני הדורות הקודמים: מצלמה ראשית ברזולוציית 50 מגה פיקסל עם צמצם f/1.8 וייצוב אופטי, מצלמה רחבה של 12 מגה פיקסל עם צמצם f/2.2, ומצלמת מאקרו של 5 מגה פיקסל עם צמצם f/2.4. אין לי שום בעיה עם מיחזור חומרת הצילום. בשילוב עם ערכת השבבים הנכונה, אפשר להוציא תוצאות יפות גם ממערך שכבר ראה כמה דורות, וסמסונג לרוב יודעת להוציא ממנו את המיטב. התמונות ש-A56 מפיק נראות טוב: הצבעים מאוזנים יחסית, עם נטייה קלה לרוויה מוגברת אבל לא בצורה צורמת, הפוקוס מדויק, גם אם החדות לא תמיד מרשימה והחשיפה לעיתים מוגזמת, תופעה די אופיינית למכשירי ביניים.
![]() |
(צילום: גד גניר) |
![]() |
(צילום: גד גניר) |
![]() |
(צילום: גד גניר) |
![]() |
(צילום: גד גניר) |
הזום כאן דיגיטלי בלבד, וכצפוי הוא מוריד מעט את רמת הפירוט, אבל עדיין שימושי. גם העדשה הרחבה מציגה תוצרים סבירים. בתנאי תאורה פחות אידיאליים, המגבלות ניכרות יותר, אך בצילומי לילה דרך המצלמה הראשית אפשר לקבל תוצאות יפות, מוארות, צבעוניות ולרוב גם לא מרוחות. בשורה התחתונה, מערך הצילום הראשי עושה עבודה לא רעה, אבל למי שציפה לשדרוג משמעותי צפויה אכזבה.
איפה כן יש שינוי? דווקא במצלמה הקדמית. למרות הירידה ברזולוציה (12 מגה פיקסל לעומת 32 בדורות הקודמים), זו מצלמה לא רעה בכלל. התמונות חדות, ממוקדות, והטווח הדינאמי מרשים. גם צילום הפורטרט שומר על רמת הפרדה טובה בין הנושא לרקע, בלי להיראות מלאכותי.
ל-Galaxy A56 סוללה בקיבול של 5000mAh, בדיוק כמו בדורות הקודמים שלו וכמו ברוב הסמארטפונים המודרניים. בפועל, היא מספיקה לכ-9 שעות מסך, נתון שמספק לרוב המשתמשים יום וחצי עד יומיים של שימוש. בשנים האחרונות נוצר פער ברור במהירות הטעינה בין מכשירים סיניים לבין אלו של אפל וסמסונג. A56 אולי לא מגיע להספקים המרשימים של Vivo או שיאומי, אבל הוא מצמצם את הפער עם טעינה בהספק של 45W. התוצאה: מ-0 ל-60 אחוז בתוך כחצי שעה. טעינה אלחוטית, כמו תמיד בקטגוריה הזאת, לא תמצאו כאן, וגם לא ברוב מכשירי הביניים. מטען קיר, כרגיל, לא מצורף לאריזה. מערך הרמקולים כולל רמקול תחתון ורמקול נוסף קטן יותר באפרכסת, שמספקים יחד צליל סטריאופוני. העוצמה בינונית, אבל האיכות מפתיעה לטובה.
- ממשק עדכני ומחויבות ל-6 שנות עדכונים
- מסך בהיר, חד ונעים לצפייה
- סוללה שמחזיקה יום וחצי עד יומיים
- טעינה מהירה יחסית לקטגוריה
- איכות בנייה טובה וזכוכית Victus+ גם בגב
- תמיכה ב-eSIM
- מצלמה קדמית מפתיעה לטובה
- אין שדרוג משמעותי במערך הצילום האחורי
- אין תמיכה בהרחבת זיכרון
- בלי טעינה אלחוטית
- דחיפה אגרסיבית של אפליקציות צד ג'
- חלק מתכונות ה-AI לא מדויקות מספיק
Galaxy A56 ממשיך את הנוסחה הקבועה של סדרת A: שילוב בין מפרט מאוזן, איכות בנייה טובה ונגיעה מדודה של תכונות ממכשירי הדגל. המחיר ביבוא רשמי עומד על כ-1600 ש"ח לגרסת ה-128 גיגה, אך ההמלצה הברורה היא לשלם עוד 130 עד 150 ש"ח ולקחת את גרסת ה-256 גיגה, במיוחד לנוכח העובדה שאין כאן תמיכה בהרחבת זיכרון. מדובר בתמחור מעט גבוה יחסית לחלק מהמתחרים, במיוחד כשההבטחות בתחום ה-AI נשמעות טוב יותר ממה שהן בפועל, ושורת אפליקציות צד ג' נדחפת למכשיר כבר עם ההפעלה הראשונה. ובכל זאת, מדובר באחד המכשירים הנמכרים ביותר של אחד המותגים הכי מוכרים בשוק, וקל להבין למה. מי שמחפש שינוי גדול או שדרוג מהותי לא ימצא אותו כאן, אבל מי שכבר התרגל לסמסונג כנראה ירגיש בבית.
כדאי כבר לקנות את ה- POCO X7 Pro ששם את המכשיר הזה בכיס הקטן וגם עולה פחות.
השבמחקבוא נירגע.
מחקה POCO X7 Pro מפוצץ באפליקציות זבל והמצלמות דרעק.
אביב
דמוקרטיה תוססת, עאלק. רוב תודות על סקירה מעולה וממצה נוספת!
השבמחקאביב
הוסף רשומת תגובה