כזה ניסיתי: JBL GO

בוקר יום הבחירות, השעה 10:30 בערך, הערבים בדיוק מתחילים לנהור באוטובוסים לקלפיות. בינתיים, אני ואשתי סיימנו להצביע, ולקחנו את שתי הבנות לפיקניק, פיקניק שייזכר מעתה ועד עולם כפיקניק המושלם. למה מושלם? מאחר ויצאנו אליו כשאנחנו מצוידים בכל מה שצריך, ולא היה חסר לנו שם דבר. מעבר לסנדביצ'ים המושקעים, בקבוק מיץ התפוזים הסחוט טרי, המאפים הטריים, הקפה החם בתרמוס, והמחצלת הנוחה, לקחתי איתי את ה-UE Boom, הרמקול האלחוטי שבדקתי במסגרת הבלוג באותה תקופה. ישבנו כולנו על המחצלת, אכלנו, שתינו, נהנינו ממוזיקה טובה ולא הפסקנו להתלהב מכמה הכל מושלם.

JBL GO (צילום: גד גניר)

נגמר הפיקניק ונגמר יום השבתון. איכשהו, מאז, לא נוצרה סיטואציה שבה אנחנו זקוקים לרמקול אלחוטי נייד. הדבר היחיד שהשתנה הוא שרמקול אלחוטי נכנס לרשימת הקניות העתידית שלנו, כחפיץ לגיטימי לכל דבר, בתנאי שיגיע במחיר המתאים לחפיץ שנעשה בו שימוש פעם בכמה חודשים במקרה הטוב. רמקול בלוטות' שעל הנייר נראה מתאים מאוד לנישה הספציפית הזאת הוא המיקרו רמקול של JBL, ה-GO שהוכרז השנה ב-CES והגיע לאחרונה לישראל.

ה-JBL GO הוא האח החריג בקולקציית הרמקולים של JBL, לפחות מבחינת עיצוב. בניגוד לרוב הרמקולים האחרים של החברה שנראים כמו חלליות קטנות, ה-GO הוא קופסא קטנה (בגודל שמזכיר מאוד קופסת סיגריות) המגיעה במבחר צבעים לבחירתכם. אין כאן שילוב של חלקי ניקל, אין כאן תאורה מגניבה, אפילו הפינות אינן מעוגלות. זה לא אומר שהוא לא נראה טוב, להיפך. הייתי מביא כאן את העובדה שהוא זכה בפרס העיצוב של Red Dot כסוג של אסמכתא לזה שהוא נראה טוב, אולם נראה שהארגון מחלק את הפרס הזה לכמויות אדירות של מוצרים (ביניהם גם ה-RHA T10i שבדקתי כאן לפני מספר חודשים), מה שמייצר אינפלציה בערכו של הפרס הזה.

ה-GO ב-360 מעלות. קשה לפספס לאיזה מותג שייך הרמקול הזה (צילום: גד גניר)

הפלסטיק של ה-JBL GO רך ונעים למגע, והוא בנוי היטב. בחלקו העליון תמצאו שורת כפתורים: כפתור הדלקה וכיבוי, הגברה והנמכה של הווליום, כפתור סנכרון וצימוד עם מכשירים אחרים, וכפתור מענה לשיחה. הכפתורים האלו מעט קשים ללחיצה, אבל בהחלט אפשר לחיות עם זה. מתחת לגריל הקדמי  נמצאת נוראה בעלת שני צבעים. כשהרמקול פועל היא דולקת באור כחול, וכשהסוללה עומדת להגמר, צבע הנורה משתנה לאדום. מה בכל זאת מפריע כאן? מכירים את מורי הנהיגה שמעניקים לכם בסיום לימודי הנהיגה שלט "נהג חדש" כשאליו צמודה מדבקת ענק עם שמם ומספר הטלפון שלהם? אז גם JBL חושבת שהרמקול שקניתם זה עתה הוא נדל"ן לגיטימי לפרסום, והלוגו שלה תופס חלק ניכר מחזית הרמקול, וגם חלק ניכר מחלקו האחורי. בצד הרמקול תמצאו שקע 3.5 מ"מ, במידה ולמכשיר שעליו מאוכסנת המוזיקה שלכם אין קישורית בלוטות'. הכבל אגב, לא מצורף לאריזה.

טווח התדרים שלו נע בין 20 קילוהרץ ל-180 הרץ. המספרים האלו אומרים משהו אחד ברור - הרמקול הזה לא מסוגל להתמודד טוב עם צלילים בתדרים נמוכים. המספרים האלו לא משקרים. ה-JBL GO אכן לא מבריק בתחום הזה, והבאסים כמעט ולא מורגשים כאן. הצלילים הגבוהים ותחום המיד לעומת זאת נשמעים לא רע בכלל, ובאופן כללי הסאונד שהרמקול הזה מייצר מפתיע לטובה הן בעוצמה הכללית (הפעלתי אותו בעוצמה מירבית במשרד לכמה שניות וזכיתי באיומים בהשלכת חפצים לעברי) והן באיכות, בטח ביחס לגודל ולמחיר שלו.

ה-GO לא מציב לעצמו יעד שאפתני במיוחד בכל הקשור למשך זמן נגינה. הסוללה, בקיבול של 600mAh אמורה להספיק לכם לכ-5 שעות נגינה. אני הצלחתי לסחוט ממנה טיפה יותר, כמעט 6 שעות, אבל עדיין מדובר בנתון צנוע למדי. הפריט היחיד שמצורף לאריזת הרמקול פרט לרמקול עצמו הוא כבל MicroUSB קצרצר המאפשר לכם לטעון את הרמקול דרך יציאת USB במחשב או במטען של הטלפון שלכם.

הכפתורים של ה-JBL GO (צילום: גד גניר)

ה-JBL GO נמכר ברשת באג ב-199 ש"ח. הוא נותן תמורה מעולה למחיר הזה, אבל לא עושה ניסים. זמן הסוללה שלו קצר למדי, ואודיופילים לא ממש יעריכו את איכות הצליל שלו. מצד שני הוא קומפקטי, נראה מצוין, ומייצר עוצמת שמע חזקה באופן מפתיע ביחס לגודל שלו, ואיכות שתספק את רוב המשתמשים.

הרמקול נמסר לבדיקה באדיבות רשת Bug