יום רביעי, 7 בספטמבר 2016

כאלו ניסיתי: Meizu EP-51

כבלוגר שעיקר עיסוקו הוא בביקורות חפיצים, אין לי הרבה רגעי שיא עיתונאיים. אני לא עובד על תחקירים, אני לא עוסק בתחומים של חיים ומוות, ואם להיות כנה, אני כאן בעיקר בשביל ההנאה האישית והעניין האישי שלי בהתנסות במוצרים חדשים. אם יש פוסטים שאני מחכה להם, שגורמים לי להרגיש שאני באמת תורם במשהו גם לסביבה אלו בעיקר פוסטים שמדברים על מוצרים זולים מאוד שנותנים תמורה מצויינת למחירם. באתרים שאני עוקב אחריהם בחו"ל מתפרסמים פעם בכמה חודשים אייטמים על אזניות זולות שנשמעות הרבה יותר טוב ממה שהייתם מצפים מאזניות במחירן. אני גם רוצה למצוא בעצמי אזניות כאלו ולפרסם אייטם כזה.


Meizu EP-51 (צילום: גד גניר)


מסתבר שזו דרישה די תובענית מצידי. למה? משתי סיבות: הראשונה, אובייקטיבית, סאונד טוב באמת זה משהו שעולה כסף. קשה לזייף בזה ואין קיצורי דרך. רכיבים איכותיים ותכנון טוב הם משהו שצריך לשלם עליו. אזניות זולות נשמעות כמו אזניות זולות ב-99% מהמקרים. הסיבה השניה היא שקשה להשיג לבדיקה אזניות זולות. מעטים היבואנים שירצו להעמיד לבדיקה את דגם ה-Entry Level שלהם, ובמקרה של אזניות ממותגים לא מוכרים שאינם נמכרים בארץ - אין גורם שיכול להשאיל לי אותן לבדיקה.


ואז מגיעה Meizu הסינית, ונכנסת לשוק האזניות עם אותה פילוסופיה שמלווה את המכשירים שלה: להציע אלטרנטיבה זולה למוצרים מערביים, קוריאניים, יפנים וטיוואנים, אלטרנטיבה שנראית טוב וברוב המקרים מספקת חויית שימוש לא רעה, ותמורה טובה למחיר. מאחר ש-LeEco ומוטורולה (וכנראה גם אפל, נראה מחר) החליטו ששקע אזניות סטנדרטי זה פאסה, מבין שני דגמי האזניות של מייזו בארץ עניין אותי יותר לבדוק את ה-EP-51, אזניות בלוטות' בתצורת In Ear, שהן גם הזולות מבין שני הדגמים, וזולות באופן כללי.



Meizu EP-51 (צילום: גד גניר)


מבחוץ הן נראות טוב. עשויות פלסטיק אמנם, אבל בצבעים וגימור נאים, החומרים איכותיים וכך גם איכות ההרכבה. שילוב הצבעים ובייחוד הכבל האדום שמחבר בין האזניות עשוי להטעות ולגרום להדיוטות לחשוב שרכשתם אזניות של Beats, או כל מותג אחר שניסה להידמות לעיצוב שלהם. השראה, העתקה, איך שלא תקראו לזה, ה-EP-51 נראות טוב. מעבר לכך, יש להן עמידות מסויימת במים. לא כדאי לשחות איתן, אבל הן ישרדו בוודאות את האזניים המזיעות שלכם ריצה בין ממטרות או שימוש בחוץ בגשם. בחלקן החיצוני של האזניות ישנו משטח מגנטי שמאפשר לכם להצמיד אותן זו לזו מסביב לצוואר שלכם כשאינן בשימוש, מנגנון שקיים בדגמי אזניות של יצרנים נוספים. כאן מתגלה האכזבה הראשונה. בניגוד נניח ל-Jabra Rox, החיבור המגנטי לא מפסיק את הנגינה. הוא נמצא שם רק אך ורק כדי לאבטח את האזניות כשאינן בשימוש. וכך בעודי בודק אותן ברחוב מיגנטתי אותן מתוך אמונה שהמוזיקה תיפסק, אך זה לא קרה, ונאלצתי לעצור את המוזיקה דרך השלט.


מתמגנטות, ה-Meizu EP-51 (צילום: גד גניר)



לקבע אזניות בתוך אוזן אנושית זה אתגר, והאתגר הזה קשה במיוחד כשהקיבוע הזה נדרש להתאים לטווח רחב מאוד של אזניים בגדלים ובצורות שונות. רוב אזניות הספורט שבדקתי לאחרונה מנסות להתמודד בצורה דומה עם האתגר הזה, באמצעות שני סטים של חלקים מתחלפים: "כנף", ומתאם לתעלת האוזן. הכנף מייצבת את האזניה בתוך האוזן ומונעת מהמתאם שבתוך האוזן לזוז ולאבד את האטימה שלו. אם תקנו אזניות ספורט ולא תתאימו לעצמכם את גודל הכנף וגודל המתאם, הן לא ישבו בצורה יציבה באזניים שלכם, ולא יאטמו אותן כראוי לרעשים מבחוץ, מה שעשוי להשפיע לרעה על איכות הצליל שתקבלו. זה מה שקורה עם ה-EP-51. מייזו בחרה לעצב את האזניות באופן שבו החלק המתחלף כולל בתוכו גם את המתאם וגם את הכנף, וסיפקה עם האזניות ארבעה גדלים שונים שלהם. לפיכך, אם באזניות ספורט סטנדרטיות ישנם תשעה שילובים אפשריים שונים לכל אוזן, במקרה של מייזו יש רק ארבעה. כל ארבעת הסטים לא מאפשרים קיבוע יציב מספיק של האזניות לאזניים, לפחות באזניים שלי. ניסיתי במשך ימים להחליף ביניהם אבל משהו שם פשוט לא עובד. האזניות נשארות רוב הזמן בתוך האזניים, אבל זה רק בתנאי שלא תזיזו את הראש יותר מדי, לידיעת מי שמתכנן לרוץ איתן.
איכות הסאונד שלהן היא לכל היותר סבירה, ביחס למחיר בו הן נמכרות בארץ. הן לא נשמעות רע, אך הן גם רחוקות מלהפתיע לטובה. יש להן באסים לא רעים, אבל טווח צלילי המיד לא מדהים, והצלילים הגבוהים לא מדויקים מספיק. בווליום גבוה, במוזיקת מטאל זה מורגש ביתר חריפות: הגיטרות צורמות מדי, והצליל נעשה שטוח וחסר פירוט. קשה לקרוא ל-EP-51 אזניות גרועות, אך הן פשוט לא מציעות איכות סאונד שמתעלה נניח על איכות הסאונד של האזניות הממוצעות שמגיעות עם הסמארטפון שלכם. תקן ה-Bluetooth שלהן הוא 4.0, והן תומכות בפרוטוקול APTX שאמור לשפר את איכות הסאונד, אך בפועל זה לא ממש מורגש.







בתחום אחד הן מציגות הישג לא רע, בזמן השימוש בין טעינה לטעינה: בשימוש ממוצע הן אמורות להחזיק לכם כ-6 שעות, נתון שאזניות כמו ה-IconX של סמסונג יכולות רק לקנא בו. מההתנסות שלי הן בהחלט מתקרבות לנתון הזה. כמו תמיד, משך זמן הסוללה תלוי מאוד בזמן שעבר מאז שטענתם אותן לאחרונה, בעוצמת השמע, ובאיכות החיבור עם הטלפון.


אפילו ארוזות יפה, ה-Meizu EP-51 (צילום: גד גניר)



אז לא. ה-EP-51 הן לא התגלית שקיויתי שיהיו. למרות שהן נראות מצוין והסוללה שלהן תספיק לכם לזמן שימוש מכובד, איכות הסאונד שלהן סבירה לכל היותר והן לא יושבות מספיק טוב בתוך האוזן. מחירן בארץ עומד על 219 ש"ח, לא זול מספיק ביחס למה שמקבלים בתמורה, אבל עדיין זול ביחס לכל אזניות Bluetooth ממותג מוכר אחר. לפחות זה.  

האזניות נמסרו לבדיקה באדיבות רשת באג

6 תגובות:

  1. תודה על הביקורת, אשמח אם תבדוק את אוזניות ה Jaybird Freedom שכל העולם מדבר עליהן עכשיו ...

    השבמחק
    תשובות
    1. אהלן גבי!

      ה-Jaybird Freedom כבר אצלי. הן נהדרות, ועולות בהתאם. אפרסם עליהן ביקורת בשבועות הקרובים.

      מחק
  2. לא שמעתי בהן אבל אם מה שאתה מתאר נכון, בחיים לא הייתי משלם עליהן את המחיר הזה. יש לי אוזניות בלוטות' של מוטורולה s305, עולות 120 ש"ח באמזון. עושות עבודה לא רעה. באסים סבירים. כנ"ל לגבי מיד וצלילים גבוהים. אי אפשר באמת להשוות לiconX כי שם מדובר באוזניות שאין בניהן שום חוט מקשר. זה בטח זולל יותר סוללה...

    השבמחק
    תשובות
    1. היי נעם, אני משווה לאייקוניקס רק כי אלו אזניות שיצא לי לבדוק לאחרונה והציגו זמן סוללה מביך במיוחד. ברור שאף אחד לא מתלבט בין שתיהן :)

      מחק
  3. האם זה מתאים לאייפון שש אס וכיצד מחברים את הקישור בינהם????

    השבמחק
  4. קניתי אותן בgearbest ב100 ש"ח.
    במחיר הזה הן מציאה.

    השבמחק