יום שבת, 17 ביוני 2017

כזה ניסיתי: Hoverboard TW01

לרשויות החוק בישראל לוקח לפעמים קצת זמן להתעשת, אבל זה לא באמת מפריע לישראלים לייבא באופן עצמאי חפיצים שהמדינה לא ממש מכירה בהם. ככה זה היה עם אזניות בלוטות' בסוף שנות ה-90, ככה זה היה עם רחפנים, וכך זה גם עם "הובר-בורדים" שנראו לראשונה בישראל כבר ב-2015. במשך למעלה משנה ילדים התנדנדו בחוסר יציבות על הכלים האלו ברחובות, כלים אותם רכשו והביאו עצמאית מחו"ל, או כאלו שאיכשהו הצליחו להזמין מבלי ליפול לידי המכס. בסוף שנת 2016 הוסדר סוף סוף התחום מבחינה חוקית מה שאיפשר ליבואנים להתחיל לשווק כאלו באופן חוקי בחנויות. ה-Hoverboard TW01 הוא מהדגמים הנפוצים בשוק הישראלי והוא הגיע אליי לבדיקה לפני מספר שבועות באדיבות דינמיקה סלולר.

Hoverboard TW01 (צילום: גד גניר)

במקביל להסדרה החוקית, גם השפה העברית קלטה את העולה החדש. בחלק מהמקומות ה-Hoverboad נקרא "רכינוע", ממש כמו ה-Segawy Mini Pro אותו בדקתי לפני מספר חודשים. עם זאת, המהדרין, מבדילים בין Segway ל-Hoverboard וקוראים לכלים מסוגו של האחרון בשם המסורבל להחריד "גלגשת דו-גלגלית בייצוב עצמי". לאור העובדה שאף ילד בעל חיי חברה לא יקרא ל-Hoverboard שלו לא רכינוע ובטח ובטח שלא "גלגשת דו-גלגלית בייצוב עצמי", אדבוק לפי שעה ב-Hoverboard. אגב, אם השם Hoverboed מצלצל לכם מוכר זה לא במקרה: זהו שם המותג הפיקטיבי של הסקייטבורד המעופף של מארטי מקפליי מסדרת סרטי בחזרה לעתיד. אישית, כמעריץ גדול של סדרת הסרטים, השימוש בשם הזה כדי לתאר את כלי התחבורה הלא מעופף הזה הוא לא פחות מחילול קודש, אבל כמבקר חפיצים עליי לשים את הרגשות בצד ולנסות לבחון כל מוצר ללא דיעות קדומות.


אז מה ההבדל בין Hoverboard ל-Segway? קודם כל, הגודל. Hoverboard הוא בעל גלגלים קטנים יותר, הוא נמוך יותר, ושוקל קצת פחות. בדומה ל-Segway גם כאן השליטה על נסיעה קדימה ועל מהירותה מתבצעת באמצעות רכינה קדימה. השוני העיקרי הוא באופן בו גורמים לכלי הזה להסתובב. ב-Segway הותיקים הדבר נעשה באמצעות כידון. ב-Segway Mini Pro אותו בדקתי לפני מספר חודשים, הכידון צומצם והפך למעין מוט קטן בין הרגליים שלחיצה עליו עם צידי הברך גורמת לו להסתובב. ב-Hoverboard אין זכר לא לכידון ולא למוט. שני חלקיו העיקריים יושבים על ציר, כלומר, שינוי הזוית בין הרגליים גורם לגלגל אחד לנוע קצת מהר יותר ולכל ה-Hoverboard ולילד שעומד עליו להסתובב לכיוון הרצוי. בשל המבנה הזה, האתגר האמיתי בשימוש ב-Hoverboard הוא לא בנסיעה עצמה, כי עם בעלייה עליו. כל תנודה קלה שמשנה את הזוית בין שני חלקי ה-Hoverboard גורמת לו להתחיל להסתובב סביב עצמו, עוד בטרם עליתם עליו. איך בכל זאת עושים זאת? שילוב של ביטחון עצמי מופרז, התעלמות קלה מהמציאות, זריזות ודריכה אסרטיבית על הכלי, כי המנוול הקטן יודע להריח חרדה של בוחני סמארטפונים וטאבלטים בשגרה מקילומטרים.  

מבט מלמעלה. האתגר האמיתי הוא לעלות עליו ולהתעלם באסרטיביות מהנטייה שלו להסתובב סביב עצמו (צילום: גד גניר)

מבט מקדימה (צילום: גד גניר)

כשסוף סוף הצלחתי להשהות את יצר ההשרדות שלי כדי לעלות עליו, גיליתי שהוא די דומה בתחושה ל-Segway, דומה, אבל לא זהה. הרכיבה כאן פחות אינטואיטיבית, ובניגוד לקליק שהיה לי עם Segway Mini Pro, כאן קרו פה ושם מקרים בהם לא ממש הבנתי למה ה-Hoverboard עושה את מה שהוא עושה במקום לעצור כפי שהתפללתי שיעשה. חלוקת הקשב והריכוז הנדרשת ממי שרוכב על Hoverboard צריכה להיות גבוהה מאוד, או במילים אחרות, קל מאוד ליפול ממנו. אגב ליפול - מאחר ומדובר בכלי נמוך יחסית, במצב של איבוד שליטה, הרבה יותר קל ובטוח לרדת ממנו, אפילו בקפיצה.

ציר החיבור בין שני חלקי ה-Hoverboard (צילום: גד גניר)

גלגלים מהסוג שבגיל 16 כבר מפדח להסתובב איתם (צילום: גד גניר)

שקע הטעינה וכפתור ההפעלה והכיבוי (צילום: גד גניר)

החוק בישראל קובע כי הגיל המינימלי רכיבה על Hoverboard הוא גיל 16. כך גם רשום על הקופסה. חוק לחוד ומציאות לחוד, כל המוצר הזה מתוכנן ומעוצב כדי לקסום לילדים קטנים יותר: צלחות גלגלים מצועצעות, שורת נורות צבעוניות מעטרות את גוף ההובר בורד, והשיא: רמקול Bluetooth מובנה, כי אם יש משהו יותר מטריד מילד בן 14 ששועט אליכם במהירות ובלי שליטה על ה-Hoverboard שלו, זה כשהוא עושה זאת לצלילי טודו בום הבוקעים מרמקול בלוטות' בינוני מינוס באיכותו. עוד החוק קובע כי  חייבים לרכב עליו עם קסדה. המלצה שלי - לפחות בהתחלה, מגיני ברכיים ומרפקים יכולים רק להוסיף. אני אישית הצלחתי שלא ליפול ממנו, אבל ילדים נוטים לקחת יותר סיכונים ממני. מהירותו המירבית עומדת על 12 קמ"ש (המהירות המירבית המותרת בחוק היא 13 קמ"ש) ועל הילד שלכם לשקול בין 20 ל-160 ק"ג על מנת לרכב עליו בבטחה, באופן יחסי כמובן. טעינה אחת תספיק לנסיעה של כ-20 קילומטר.

ההיסטוריה הקצרה של מכשירי Hoverboard כוללת בתוכה דרמה גדולה שכמעט והביאה להעלמם מהשוק. שיא הפופולריות של כלים מסוגו של ה-TW01 היה בסתיו 2015, תקופה בה יובאו לארה"ב מסין כ-40,000 מכשירי Hoverborad מדי יום (!). בנובמבר דווח מקרה ראשון של התלקחות פתאומית של מכשיר Hoverboard, ועד סוף ינואר 2016 נוספו דיווחים על עוד כ-39 מכשירים שהתלקחו באופן פתאומי, בין אם בטעינה, בין אם בנסיעה ובין אם סתם כך ללא התגרות מצד המשתמש. בפברואר האחרון, Hoverboard שהתלקח בתוך בית בזמן טעינה הביא למותו של ילד בלואיזינה. מדוע הם מתלקחים ככה? האשמה נעוצה בסוללות ליתיום יון אשר מכילות חומרים כימיים שהפרדה לא ראויה ביניהם יכולה להביא לפיצוץ, בטח כשמדובר בסוללות שיוצרו במפעלים סיניים לא מוכרים עם תהליכי בקרת אבטחה פחות קפדניים. במהלך דצמבר 2015 אמאזון החליטה שעד להודעה חדשה היא אינה מציגה למכירה מכשירי Hoverboard, וחברות הטסת מטענים באויר סירבו להוביל משלוחי Hoverboard. הדבר הוביל לסגירה של מאות מפעלים בסין, ורק לאחר שכל Hoverboard שנמכר נדרש להציג עמידה בתקן במיוחד, נסללה דרכם חזרה לשוק. למה אני מספר לכם את כל זה? כדי להסביר מדוע היה חשוב ליצרנית ה-Hoverboard TW01 להדגיש על האריזה שהסוללות של ה-Hoverboard שלה הן כאלו שיוצרו ע"י סמסונג ולא ע"י יצרן עלום שם כלשהו. עם זאת, לאור העובדה שסמסונג סוחבת על גבה טראומה נפרדת משלה של סוללות מתלקחות ב-Galaxy Note 7, הייתי משתדל יותר להצניע עובדה זו. כך או כך, לא ידוע לי על התלקחויות של Hoverboardים בישראל, ונחזיק אצבעות שזה ימשיך כך.

מעודד (צילום: גד גניר)


מחירו של ה-Hoverboard TW01 עומד על 1499 ש"ח, צעצוע די יקר, אבל זול בהרבה מה-Segway Mini Pro. המכשיר הזה בפירוש לא מיועד לאנשים בגילי, ולמען האמת גם לא מיועד לנוער מעל גיל 16 כפי שהמדבקה עליו מציינת. הוא מיועד לילדים. לאיזה ילדים הוא מיועד? זו השאלה שאתם צריכים לשאול את עצמכם. אם הילד שלכם נוטה לקחת סיכונים מיותרים, שכחו מזה. חבל על הכאב שלכם ושלו ועל הנזק שיכול להגרם. קנו אותו לילדיכם רק אם אתם באמת מסוגלים לסמוך עליהם בעינים עצומות. לילדים כאלו, המכשיר הזה יכול לספק שעות של הנאה, לעודד אותם להוציא את הראש מהמסכים ולצאת קצת החוצה מהבית.   

הגלגלשת הדו-גלגלית בייצוב עצמי נמסרה לבדיקה באדיבות רשת דינמיקה סלולר

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה