האחד שהושמד

בפוסט על ה-  Anker Slimtalk כתבתי שעוד תשמעו הרבה על בעיות הסוללה בטלפון שלי. היום אני יכול לעדכן אתכם שזה כבר לא יקרה, לפחות לא עם הטלפון הזה.

נחזור כמה חודשים אחורה: ביוני 2012, מיד לאחר חתימת חוזה העבודה עם eBay, הבנתי שאצטרך להחזיר לזאפ את מכשיר הטלפון שקיבלתי שם (Samsung Galaxy S2) ולראשונה מאז 2008 אקנה מכספי האישי טלפון סלולרי משלי. מאחר וידעתי שאינני מעוניין לחזור לאייפון, ומערכות הפעלה אחרות (בלקברי וווינדוס פון 7, לא היה אז 8) לא היו רלוונטיות מצידי, הברירה היתה אנדרואידית לחלוטין. 3 מכשירים הגיעו לקו הגמר באותה תקופה: Galaxy Nexus, Samsung Galaxy S3, וה-HTC One X.

באותה תקופה, ה-Galaxy Nexus היה כבר די ותיק בשוק, והמפרט שלו היה קרוב מאוד לזה של ה-Samsung Galaxy S2, מה שהביא אותי להחלטה לוותר עליו מההתחלה. ההחלטה ללכת על ה-One X ולא על ה-Samsung Galaxy S3 נבעה בעיקר מממשק הסנס שעד כה יצא לי להתנסות בו רק במכשירים שיצא לי לסקר במסגרת הכתיבה ב-Wisebuy. במשך התקופות שלי עם ה-Samsung Galaxy S1, וה-S2, פינטזתי על הרגע שבו יוציא מפתח עצמאי רום יציב ותקין למכשירים האלו, עם ממשק ה-Sense הנודע שלHTC  אך הדבר לא קרה.

מרגע שנוצרה לי האפשרות לבחור בעצמי את הטלפון הבא שלי, הבחירה היתה די ברורה. ב-14/6 הזמנתי את ה-HTC One X דרך האתר iPhonelabs.co.il במחיר השערורייתי (אך הסביר ביחס לעובדה שהמכשיר יצא לשוק רק חודשיים לפני כן) של 3000 ₪. החנות לא טרחה לציין מהו צבע המכשיר, אך באותה תקופה לא מאוד שינה לי אם אקבל את הגרסא הלבנה או האפורה (למרות שהעדפתי בסתר את הלבנה). לאחר מספר ימים, הגיע המכשיר (בגרסא הגלובלית שלו, ה-S720, ולא זו של המפעילה האמריקאית AT&T) לחנות ואספתי אותו משם עצמאית. בדרך חזרה הביתה גיליתי כי אין לי מטען בתוך האריזה, והתקשרתי מיד לחנות. התשובה המהירה וחסרת ההיגיון של המוכר היתה "ברור שאין לך מטען, מוציאים אותו מהקופסא בגלל המכס". לאחר מספר שאלות אסרטיביות מכיווני ("מה זאת אומרת!?!?", "מי מוציא!?!", "מה זה מעניין אותי?!", "קניתי ממך טלפון ואני מצפה לקבל ממך את כל מה שכלול באריזה המקורית!"), הוזמנתי למחרת לחנות על מנת לקחת מטען לא מקורי, ואכן הגעתי. וכך, הסתיימו צרותיי למשך תקופה של פחות או יותר שנה.

חיי עם ה-HTC One X היו רגועים ושלווים רוב הזמן. חודש לאחר שקניתי אותו, הגיע אליו עדכון הגרסא הראשון מאנדרואיד 4.0.3 ל-4.0.4. עדכון הגרסא הזה הביא אותו לרמת הביצועים וחויית השימוש הטובה ביותר אי פעם, וכל עדכוני הגרסא שבאו אחריו רק הפכו אותו לפחות טוב, לפחות עפ"י תחושתי הסובייקטיבית. הדבר הבולט ביותר בעדכון הגרסא ההוא היה העובדה שבמצב שינה/נעילה, המכשיר לא צורך כמעט סוללה. במילים אחרות, אם הייתי מטעין את הסוללה במלואה בערב, ומוציא אותו מהמטען בלילה, הוא היה נשאר לי טעון לגמרי עד הבוקר. אמנם בעת שימוש, הסוללה היתה נפרקת יחסית מהר, אך לא משהו שלא ניתן לחיות איתו.

כאן המקום לספר כי ה-One X, חולק עם האייפון שני חסרונות חומרתיים שיתגלו בעתיד כמשמעותיים מאוד: בשניהם לא ניתן לפרק את הסוללה, או להרחיב את נפח האחסון של הטלפון באמצעות כרטיס זכרון. נושא נפח האחסון לא ממש הציק לי. המכשיר הגיע עם 32 גיגה בייט מובנים שהיו די והותר כדי לאחסון גם את אוסף המוזיקה שלי וגם את התמונות שצילמתי עם מצלמת המכשיר. נושא הסוללה, באותו שלב, לא מאוד הטריד אותי.

עם הזמן, ועם כל עדכון גרסא שהגיע, השיפור בביצועים ובהתנהגות הטלפון הלך והפך לפחות משמעותי. מנגד, ביצועי הסוללה ירדו באופן דראסטי. לקראת סוף ימיו (שיט, ספוילר, למי שלא הבין את זה מהמלה "הושמד" בכותרת הפוסט), נאלצתי להטעין את המכשיר שתי טעינות מלאות ביום, וגם אז הייתי מגיע ללילה על אחוזיה האחרונים של הסוללה. לאחר קריאה לא מובטלת ברשת על עניין הסוללה במכשיר, הבנתי שיש הרבה טענות לגביה, אך המצב אליו אני נקלעתי היה חריג בחומרתו. אחד הפתרונות שניסיתי היה אותה סוללה חיצונית שהזכרתי קודם, אך מדובר בפתרון מסורבל ולא נוח. בסופו של דבר, התחלתי לפתח מחשבות על החלפת הטלפון מוקדם מהצפוי, וכבר התחלתי לחפש מועמדים. במקביל, התחלתי להתעניין באופציה של החלפת הסוללה, בסוללה של ה-One X+, דגם מעודכן של המכשיר שלי, הם סוללה בעלת קיבול גדול יותר ב-300mAh.

התחלתי לצפות בסרטונים של פירוק המכשיר והחלפת הסוללה שלו. מלכתחילה התהליך נראה לי קשה, ולכן החלטתי ללכת צעד אחר צעד. בתחילה, הזמנתי פלסטיקה לבנה לגב המכשיר, במקום האפורה שהיתה לי. הפלסטיקה הגיעה כעבור שבועיים, עם כלים להחלפתה. התהליך עבר בקלות יחסית. פירקתי את הפלסטיקה הישנה, הנחתי את החדשה במקומה והייתי מאושר שסוף שסוף יש לי One X לבן, כמו זה שרציתי מלכתחילה אך לא הייתי מוכן (בצדק!) לשלם עליו תוספת של 300 ₪ בזמן הקנייה. לאחר מספר דקות של משחק במכשיר המחודש, גיליתי לחרדתי כי אין לי שמע בספיקר של הטלפון. לא מוזיקה, לא כלום. אחרי מספר שניות של היסטריה קלטתי כי הרמקול מוצמד עדיין לפלסטיקה הישנה. פירקתי שוב את הטלפון, תלשתי את כל תושבת הרמקול מהפלסטיקה הישנה, תלשתי את תושבת הרמקול הריקה מהפלסטיקה החדשה, החלפתי בין שתיהן, חיברתי הכל, ואכן השמע חזר. בשלב הזה הרגשתי נפלא עם עצמי והחלטתי לחגוג זאת בדרך הקבועה- חיבור הטלפון למטען. 

הגיע הזמן להעלות את הרף. צפיתי שוב בסרטונים המדגימים את החלפת הסוללה. זה נראה מאתגר באותו רגע, אך חשבתי שלאחר החלפת הפלסטיקה, כל דבר אפשרי. הזמנתי סוללה מקורית של HTC One X, וליתר בטחון הזמנתי גם את רדיד האלומיניום המכסה אותה, שחששתי שאקרע במהלך ההחלפה. במהלך ההמתנה לסוללה, הגיע עדכון התוכנה האחרון מ-HTC, הפעם עדכון משמעותי, מ-4.1.1 ל-4.2.2, עם תוספת של ממשק ה-Sense 5.0 החדש, אותו אחד הקיים גם בספינת הדגל הנוכחית של HTC, ה-One. השינוי של הצבע ללבן חדש ובוהק, וממשק נוצץ ורענן, השקיטו אצלי כמעט לחלוטין את הרצון לקנות טלפון חדש, ובאמת קיויתי שעם החלפת הסוללה, אוכל לפתוח דף חדש עם ה-One X.

יום לפני ערב החג קיבלתי את הסוללה. חיכיתי ללילה, ניקיתי את השולחן והכנתי הכל להחלפת הסוללה. הנחתי את הטאבלט שלי והרצתי עליו את אחד מסרטוני החלפת הסוללה, רק כדי לתת לי השראה. התחלתי. פירוק הפלסטיקה עבר בקלות וכעת הגיע הרגע להסיר את הסוללה הישנה. בסרטון, הסוללה הארורה נשלפה בקלות. במציאות, אצלי במכשיר, היא היתה מודבקת ללוח האם שלו. התחלתי להפעיל עליה לחץ מתון. עוד קצת, עוד קצת, ו...שום דבר לא קורה. הסוללה קבוע במקומה ומתרוממת רק טיפה. בשלב הזה החלטתי להפסיק ולבטל את המבצע. לא רציתי להתקע ללא מכשיר והחלטתי להרכיב הכל מחדש. עדיף לי להפסיד את הסכום ששילמתי על הסוללה ולא לאבד את המכשיר עצמו. חיברתי הכל, הדלקתי את המכשיר וחיכיתי לראות שהוא עולה. הוא אכן נדלק, אבל שני דברים מזעזעים קרו: המכשיר סירב להציג קליטת רשת. משהו בקליטה הסלולרית שלו נדפק והמכשיר פשוט נטול קליטה. התופעה השניה והיותר מזעזעת היתה שהמכשיר מתחיל להתלהט. כיביתי מהר את הטלפון ונכנסתי להיסטריה. פתחתי אותו שוב, ניסיתי לשחק עם האנטנה, הזזתי קצת את הסוללה, אבל בשלב הזה כבר התחלתי להבין שכנראה הגזמתי. סגרתי את הטלפון, הדלקתי אותו, ושוב, לצערי, הוא התחמם, וסירב לקבל אות סלולרי.

זה היה סוף הדרך מבחינתו של ה-HTC One X מבחינתי. לא הייתי מעוניין להשקיע סכומי כסף נוספים בתיקון הטלפון הזה, בתקווה שאוכל להביא אותו בתסריט האופטימי למצב של טעינה אחת באמצע היום ואחת בלילה. וכך, לאחר שנה ושלושה חודשים, חזר ה-One X לאריזתו המקורית למנוחת עולמים.