כזה ניסיתי: פאבלט Sony xperia Ultra Z

מכשיר כמו ה- Sony xperia Z Ultra הוא דוגמא מצויינת לסיכונים שאני לוקח על עצמי כבלוגר טכנולוגיה. חפיצים רבים שקיבלתי לבדיקה משכו המון תשומת לב מהסביבה שלי: מה-G-Flex של LG היה קשה לאנשים להתעלם. ה- Samsung Galaxy Gear עורר תגובות רבות, ואפילו ה-HTC Desire 500  עם העיצוב ייחודי שלו סובב כמה ראשים. כל החפיצים האלו מתגמדים (תרתי משמע) ליד ה- Sony xperia Z Ultra, לפחות בכל הקשור לצורך של אנשים להתייחס לטלפון החדש שהתחלתי לבדוק.

Sony xperia Z Ultra (צילום: גד גניר)
אז לפני שנגיע לחלק המשעשע בסקירה הזאת, בה אני מתאר לכם את המבטים המזועזעים, קולות התדהמה וההערות הציניות שנשמעו בהתחלה מקוריות ואז התחילו לחזור על עצמן ("אז מה גד, התחלת לבדוק פלזמות?"), כדאי שאעשה לכם היכרות קצרה עם ה- Sony xperia Z Ultra: סוני מגדירה אותו כטלפון, לפחות זה מה שניתן להסיק מהעובדה שהם הכניסו אותו תחת קטגוריית הטלפונים באתר הרשמי שלהם. זהו טלפון עם מסך בגודל 6.4 אינטש (!) ברזולוצייה של 1920 על 1080 פיקסלים. גודל מסך שכזה הופך את כל הטלפון למכשיר שמטשטש לחלוטין את הגבולות הממילא לא ברורים בין טלפונים סלולריים, טאבלטים ופאבלטים. בכל אופן, אם צריך לשים לרגע את הגודל בצד ולהתייחס למסך הזה בפני עצמו - אז הוא נראה ומגיב מצוין. הוא חד מאוד, מציג גוונים ריאליסטיים ומתפקד לא רע גם בחוץ באור שמש. תענוג לראות סרטים על מסך כזה, כמו גם לקרוא עליו ספרים או לגלוש באמצעותו באינטרנט.


לבצע בו שיחות זה כבר תענוג קטן יותר. רמקול האפרכסת ממוקם בצמוד למסגרת העליונה של המכשיר, מה שאומר שכדי לשמוע כהלכה את הצד השני כשאתם מבצעים שיחה רגילה במכשיר, עליכם להצמיד את המסגרת הזאת לאוזן, כך שחצי מהאוזן חשופה. לזה עוד ניתן להתרגל. העניין הוא שהספיקר של ה- Sony xperia Z Ultra חלש מאוד ולא איכותי. זו הפעם ראשונה שפשוט לא הצלחתי לבצע שיחה באמצעות ספיקר בזמן נסיעה, וללא ספק מדובר בשיא שלילי עבור המכשיר הזה. הייתי ממליץ לכם לפתור את העניין ולחבר אליו אוזניות עם דיבורית אך סוני כנראה לא חשבה שיש צורך להוסיף פריט שכזה לערכת המכשיר וסמכה עליכם שתקנו דיבורית חוטית או בלוטות' בעצמכם. בינינו, עם מכשיר בגודל כזה, כנראה שזה גם יהיה נוח יותר מבחינה ארגונומית.
 
Sony xperia Z Ultra (צילום: גד גניר)
ה- Sony xperia Z Ultra הושק כבר ביוני 2013, והגיע לחנויות בחו"ל כחודש לאחר מכן. אלינו לישראל לקח לו קצת יותר זמן להגיע, והוא נחת כאן רק בחודש פברואר האחרון. כאשר הושק בחו"ל, המפרט הטכני שלו היה קרוב לזה של מכשירי פרימיום אחרים מאותה תקופה. כיום, ישנם מכשירים רבים אשר מציגים נתונים מרשימים יותר על הנייר, אך עדיין מדובר במפרט טכני חזק למדי שאמור להספיק לכל שימוש שתנסו לעשות בו: מעבד מבית קוואלקום Snapdragon 800, בעל ארבע ליבות שכל אחת מהן פועלת במהירות שעון מקסימלית של 2.2 גיגהרץ. הוא מגיע עם 2 גיגה זכרון RAM, זכרון מובנה לאחסון בנפח של 16 גיגה ואפשרות להרחבת זכרון באמצעות כרטיס מסוגMicroSD . המפרט הזה מאפשר לו לרוץ חלק, לטעון אפליקציות בזריזות, להריץ מספר אפליקציות במקביל ולא להתקע. למעשה, הפעם היחידה שבה המכשיר נתקע לי, היתה מיד לאחר איפוס שלו (פעולה שאני עושה בכל פעם שאני מקבל אליי מכשיר לבדיקה). המכשיר נשאר תקוע על הלוגו של Sony עוד לפני אנימציית הפתיחה, כאשר לחיצה על כפתור הכיבוי לא מזיזה לו, ולא ניתן להסיר את הסוללה המובנית. גיגול קצר ונמצא הפתרון: מסתבר שבתוך מגירת הסים של המכשיר, קיים ריבוע אדום שלחיצה עליו מאתחלת את המכשיר. עבד כמו קסם, המכשיר הסתדר לחלוטין, ומאז זה לא קרה שוב.

גרסת מערכת ההפעלה אותה מריץ ה- Sony xperia Z Ultra היא אנדרואיד 4.2.2. גרסא מעט מיושנת, אשר הספיקו לצאת אחריה כבר שתי גרסאות חדשות יותר, אך זה לא באמת משפיע באופן כלשהו על תפקוד המכשיר. סוני עוטפת באמצעות העיצוב שלה את מערכת ההפעלה אנדרואיד, אך לא משחקת יותר מדי עם הדרך הרגילה שבה המערכת עובדת בדר"כ, כך שלמי שעובר ממכשיר אנדרואיד די קל למצוא את הידיים והרגליים. סוני שילבה במכשיר הזה את כל האפליקציות שהיא משלבת בדר"כ - הגרסאות שלה לנגן מוזיקה (ממותגWalkman ) ,גלריה, אפליקציה לניהול חיבור אביזרים אחרים של סוני, חנות אפליקציות מומלצות של סוני ועוד. במידה ואפליקציות מובנות לא מדברות אליכם, ומטרידה אתכם העובדה כי המכשיר תקוע תקופה ארוכה על גרסא 4.2.2 של אנדרואיד, אתם יכולים לנסות להזמין מחו"ל את גרסת ה-Google Play  של המכשיר הזה, אשר מגיעה נקייה מאפליקציות של סוני ועם גרסת אנדרואיד 4.4.2 (KitKat). קחו בחשבון שלא מדובר בפרוצדורה פשוטה מיוחד, ויהיה עליכם למצוא דרך להכנס לאגף המכשירים ב-Play Store (הוא חסום לישראלים), להזמין מכשיר ולשלוח אותו למישהו שאתם מכירים שנמצא בדיוק באותו זמן באותה מדינה

סוני דחסה לתוך הגוף הדקיק של ה- Sony xperia Z Ultra סוללה אימתנית בקיבול של mAh3050. בחודשים האחרונים פיתחתי תזה מתוחכמת (לדעתי, בכל זאת, זו תיזה שפיתחתי בעצמי) על היחס בין גודל המסך, קיבול הסוללה ומשך הזמן שניתן להשתמש בטלפון לאחר טעינה מלאה. המסקנות של התזה היו שפאבלטים באופן כללי נוטים להחזיק יותר זמן מעמד מטלפונים עם מסך בגודל סטנדרטי, מאחר והגוף הגדול שלהם יכול לאכלס סוללה גדולה יותר. האולטרא זי הגיע והרס לי את התזה. לא שזמן הסוללה שלו גרוע. הוא בהחלט מצליח להחזיק יום שלם של פעילות רגילה. מצד שני, שני הפאבלטים הקודמים שבדקתי הציגו זמן סוללה ארוך אפילו יותר.

למרות הדמיון החיצוני, סוני לא שילבה כאן את אותה מצלמה מעולה שפגשתי ב-Sony xperia Z1. ל- Sony xperia Z Ultra יש מצלמה לא רעה, אך גם לא מרשימה במיוחד. התמונות שצולמו בחוץ באור יום אמנם חדות, אך סובלות מגוון מעט ורדרד מדי. בצילום בתנאי תאורה מאתגרים יותר המצב רחוק מלהשתפר, והתמונות יוצאות מגורענות מאוד. גם עם צילום של אובייקטים הזזים במהירות (כמו הבת שלי) קשה ל- Sony xperia Z Ultra להתמודד, והתמונות יוצאות מטושטשות בחלקן. עוד פריט שאהבתי ב-Z1 ולא קיים כאן – כפתור יעודי לצילום.

אם כבר דיברנו על דמיון חיצוני, אז המכשיר הזה ממשיך באופן לא מפתיע את הקו העיצובי של סוני, המשותף גם ל-xperia Z1, ל-xperia Tablet Z, ומכשירים אחרים של החברה מהשנים האחרונות. ה- Sony xperia Z Ultra נראה מצוין, בעיקר בצבע השחור בו קיבלתי אותו. כמו מכשירים אחרים של סוני, מדובר במכשיר דקיק, ללא בליטות על גב המכשיר המכוסה בזכוכית, מה שמשווה לו צורה ייחודית ומאוד אלגנטית. בסמסונג אולי מתרגשים מכך שמיגנו את הגלאקסי אס 5 שלהם ממים ואבק, אבל סוני נכנסה לטרנד המכשירים העמידים כבר מזמן, וכך גם ה-Sony xperia Z Ultra עומד בתקן IP58. קחו בחשבון שמדובר בעמידות במים בלבד, כלומר, זה לא מבטיח לכם שתצליחו לתפעל אותו מתחת למים מאחר וצג המגע נוטה להשתגע כאשר הוא רטוב (וחוזר לעצמו כשמנגבים אותו). למעט שקע האוזניות וחיבורי תחנת העגינה בצד המכשיר, כל שאר החיבורים שבו מכוסים ע"י כיסויי פלסטיק. הכיסוי מעל חיבור ה-microUSB  נוטה להישחק במהירות ולזוז בקלות ממקומו אז שימו לב שהוא סגור כשאתם לוקחים את המכשיר לטבילה במים.
 
Sony xperia Z Ultra (צילום: גד גניר)
אז בואו נדבר על מימדים. ה- Sony xperia Z Ultra עצום ביחס לכל טלפון אחר שאי פעם בדקתי. תיאורטית, הוא נכנס לכיס אבל רוב הזמן הוא מציץ ממנו החוצה. על להתכופף כשהוא בתוך הכיס שלכם בכלל אין מה לדבר. ציינתיי קודם על כמה לא נוח להצמיד אותו לאוזן ולדבר באמצעותו כמו בכל טלפון אחר, שכחתי להזכיר שבעלי ידיים קטנות יותר משלי יתקשו בכלל לעשות זאת. אם זו היתה רק האי נוחות האישית שלי אז מילא, העניין הוא שהטלפון הזה הוא מגנט תגובות, ברובן משועשעות. ברוב המקרים אנשים חשבו שאני עושה שימוש לא נכון בטאבלט כלשהו שקיבלתי לבדיקה, אך בשלב מסוים זה הפך לתחרות הלצות בסגנון "תביא רגע את הטלפון שלך, אני צריך להסתתר", "התבלבלת, זה קרש חיתוך", והרשימה ארוכה. כאשר אתה מבלה ימים שלמים בספיגת הערות בסגנון הזה, אתה מתחיל לנתח אותן ומגיע לפעמים למסקנות מעניינות. לדוגמא: רוב האנשים שראו אותי איתו, לא ידעו שיש לי את הבלוג הזה ושאני מקבל את המכשירים האלו בהשאלה לצורך בדיקה, וחשבו שקניתי אותו. דווקא אלו היו אכזריים יותר בהערות שלהם ("למה קנית כזה דבר???"), לעומת אנשים שמכירים אותי, ויודעים שעל מזבח הבלוג, אני מוכן להעביר ימים שלמים בשימוש בטלפונים שהסתבר לי במהרה שאיני קהל היעד שלהם. עוד שני קיטורים אחרונים לפני שאני מגיע לסיכום - אם לא הבנתם את זה עד עכשיו - אין אפשרות לתפעל את המכשיר הזה ביד אחת. אין שום דרך להזיז את האגודל לאורך כל המסך העצום הזה, מה שאומר שאם אתם מעוניינים לתפעל את ה- Sony xperia Z Ultra ברכב, מבלי שיהיה מחובר לתושבת אימתנית, תאלצו להתארגן על נהג צמוד. כמו כן, הכפתורים בצד המכשיר ממוקמים בצורה נכונה ונגישים, הבעיה היחידה היא שכאשר לוחצים על מקש הווליום מספר רב של פעמים כדי להעביר את המכשיר למצב שקט, הוא עובר למצב שקט לחלוטין, אפילו בלי רטט. ייתכן שהתרגלתי ללוגיקה של מכשירי סמסונג בהם רמת ווליום הנמוכה ביותר היא מצב שקט עם רטט, אך לי אישית זה נראה אינטואיטיבי יותר ומונע מצבים בהם אני מפספס שיחות והודעות רק בגלל שבטעות הכנסתי את המכשיר למצב שקט מוחלט.
 
המחשת מימדים: Sony xperia Z Ultra ו-Samsung Galaxy S5 (צילום: גד גניר)

לקח לי לא מעט זמן, אבל בסופו של דבר הבנתי את הקטע של הטלפון הזה. אפילו הצלחתי להבין למי הוא יתאים. לי בהחלט לא, אבל ישנן אוכלוסיות שיכולות בהחלט להנות ממנו. אנשים שהולכים עם תיקים. אנשים שהולכים ממילא עם טאבלט לכל מקום. אנשים שיש להם שני קוי טלפון נייד נפרדים ומחפשים מכשיר מתקדם נוסף על הסמארטפון שכבר ממילא יש להם, שייתן להם ערך מוסף. מכשיר עם מסך כזה משרת מטרות דומות לטאבלטים עם גודל מסך של 7 אינטש, לכן, מי שמבלה הרבה זמן בדרכים (ואינו הנהג), או בטיסות, יוכל להתענג על המסך העצום בצפייה בסרטים או בקריאת ספרים דיגיטליים. בקיצור, מדובר במכשיר נישה, וככזה - הוא עושה את העבודה מצוין ברוב הזמן, ובנוסף הוא עמיד במים ואבק. מחירו בישראל כיום נע בין קצת יותר מ-2500 ש"ח ל-3150 ש"ח. טיפה יקר, אך אם אתם רואים את עצמכם כשייכים לאחד מקהלי היעד שהגדרתי קודם, הוא יכול לתת תמורה לא רעה בכלל למחיר.

Post a Comment

חדש יותר ישן יותר