כאלו ניסיתי: Jaybird Tarah

במשך שנים התנהלה Jaybird כאילו המתחרות היחידות שלה בשוק אזניות הספורט הן יצרניות כמו Bose, Sony או Beats, וייצרה אזניות מאוד איכותיות, מאוד נוחות, וכצפוי גם יקרות. לפני מספר חודשים החליטה החברה לנסות את מזלה ולנסות להכנס לטריטוריה של אזניות יותר נגישות כלכלית. מאחר שב-Jaybird עסקינן, יצרניות האזניות הסיניות מ-Aliexpress יכולות להיות רגועות, עדיין לא מדובר בטווח מחירים שלהן, אולם זה לא משנה את העובדה ש-Tarah הן האזניות הזולות ביותר בקטלוג של היצרנית האמריקאית. בדרך למחיר הזה Jaybird נאלצה מן הסתם לעגל כמה פינות ביחס לדגמים יקרים יותר שלה - כמה ואיפה עיגלה?


Jaybird Tarah (צילום: גד גניר)


ה-Jabird Tarah הן אזניות ספורט אלחוטיות בתצורה סטנדרטית, עם כבל מקשר ביניהן. במבט ראשון קשה לזהות את ההבדלים ביניהן לבין ה-X4, אבל ישנם כאלו: בעוד בדגם היקר ישנם סטים נפרדים של סנפירי ייצוב ומתאמים לאוזן, ב-Tarah הם מגיעים מחוברים זה לזה. מה זה משנה בעצם? זה מוריד את מספר הקומבינציות האפשרי להתאמות לאזניים. בפועל זה לא שינה לי אישית: הסט שכבר הגיע מורכב על האזניות התאים מעולה לאזניים שלי, סיפק אטימה טובה והסנפירים ייצבו אותן בתוך האוזן.


כמו ב-X4 גם כאן מדובר בסנפירים החדשים של Jaybird, שאולי נראים ויזואלית פחות נאים, אבל הם רכים, גמישים ונוחים יותר בתוך האוזן. אם הייתי קונספירטור, הייתי חושב שהבחירה בסטים מחוברים של סנפירים ומתאמים נובעת מהרצון למנוע ממשתמשים "לשדרג" את הדגם הזול יותר באמצעות קנייה של חלפים בנפרד של ה-X4, אבל אני מניח שהסיבה האמיתית לשוני היא פשוט ניסיון לחסוך בעלויות ייצור.

Jaybird Tarah, עם ה"סנפירים"/ה"כנפיים" החדשות (צילום: גד גניר)

הסנפירים והמתאמים הנכנסים לתוך האוזן מגיעים כיחידה אחת (צילום: גד גניר)


את הכבל המקשר בין האזניות ניתן להדק ולהצמיד לעורף באמצעות מעין חרוז דרכו עובר הכבל, תצורה זהה לזו שיש גם ב-X4. החרוז הזה החליף את הצורך להעביר את הכבל בין שני קליפסים שצורפו לאריזה בדגמים קודמים ונועדו לשמש לאותה מטרה, אם כי הדרך שבה זה מתבצע היתה מסורבלת ומורכבת, ודרשה צפייה בסרטוני הדרכה באתר החברה. כאן כאמור, ג'ייבירד חסכה מהמשתמשים את התהליך הזה ואין ספק שהסידור החדש נוח יותר. החסרון היחיד הוא שארית הכבל מהצד השני של החרוז שמתנפנפת ועשויה להציק בזמן ריצה, אבל היי, היה צריך להשאיר משהו לדגם של השנה הבאה. השלט הממוקם בצידו הימני של הכבל, מתוכנן בצורה טובה יותר מזו של ה-X4: הוא שטוח יותר, ומקשיו נוחים יותר לזיהוי במישוש. האזניות עצמן עמידות בהתזות במים, עמידות המסווגת בתקן IPX4.

השלט של Tarah, תכנון מוצלח (צילום: גד גניר)


אחד המקומות בהם משמח לראות ש-Jaybird לא ניסתה לחסוך בהם הוא איכות השמע. אם יש הבדל בהיבט הזה בין Tarah ל-X4, קשה מאוד להבחין בו. ה-Tarah נשמעות מעולה, עם באסים טובים, וביצועים יפים בתחום המיד והצלילים הגבוהים. השמע עשיר, מפורט כמו שהוא, אבל אם יש לכם העדפות שמע אחרות, תוכלו לשנות אותן כרגיל דרך האפליקציה של Jaybird. לא צריך להבין בסאונד כדי לעבוד איתה: אפשר כמובן לשנות לבד באופן ידני את האיזונים בין צלילים גבוהים לנמוכים, אבל אפשר גם פשוט להתנסות בהגדרות אקולייזר מוכנות מראש שנוצרו ע"י משתמשים אחרים ולבחור את האהובה עליכם.
שקע ומתאם הטעינה של Tarah (צילום: גד גניר)


ל-Tarah סוללה שתספיק לכם לכ-6 שעות. זה שעתיים פחות ממה שה-X4 וה-X3 של שנה שעברה מציעות, אבל זה עדיין לא מעט. כרגיל אצל Jaybird, מתאם הטעינה הוא מסוג ייחודי כך שצריך להקפיד לשמור עליו ולא לאבד אותו. מילא אם החברה היתה עושה שימוש באותו מתאם בכל דגמי האזניות שלה, אבל המצב הוא בדיוק הפוך, כל דגם חדש מביא איתו גם מתאם שונה במקצת. ערכת האזניות צנועה יותר מהסטנדרט הקבוע אצל ג'ייבירד: ויתרו כאן גם על הנרתיק נשיאה וגם על ראשי האזניות מסוג Comply שמגיעים בדר"כ עם האזניות. בינינו, אפשר לחיות בלי שתי התוספות הללו.

(+)
  • שמע איכותי מאוד
  • שלט נוח לשימוש
  • מחיר נגיש (במונחי Jaybird)

(-)
  • פחות אפשרויות התאמה לאוזן
  • ערכה דלה מהרגיל
  • סוללה קצת פחות חזקה מבדגמים יקרים יותר של החברה

ה-Tarah עולות כ-439 ש"ח ביבוא רשמי. הזהרתי אתכם מראש שלא מדובר במחיר סנסציוני, אבל עדיין, מדובר בדרך הזולה ביותר להשיג אזניות של ג'ייבירד. כדי להציג מחיר זול יותר מתמיד, החברה קיצצה בעיקר במקומות שאפשר לקצץ בהם: סוללה קצת פחות עוצמתית, ערכה פחות נדיבה וקצת פחות אפשרויות התאמה לאוזן. הן עדיין אזניות נוחות לשימוש, זמן הסוללה שלהן עדיין נאה והכי חשוב, הן עדיין נשמעות מעולה.

Post a Comment

חדש יותר ישן יותר