יום שלישי, 27 באוגוסט 2019

כזה ניסיתי: Xiaomi Mi 9T

התכנית Pimp My Ride היתה אחת מתכניות הריאליטי המצליחות ביותר בתולדות MTV. אם אין לכם מושג על מה אני מדבר בגלל שהייתם צעירים מדי באותה תקופה, או שהיו לכם דברים מועילים יותר לעשות עם הזמן הפנוי שלכם, אזכיר רק שמדי תכנית אסף הראפר Xzibit מכונית מוזנחת להחריד של אחד הצופים אל סדנה לשיפוץ רכבים. בסוף הפרק, יצא הרכב מהסדנא כשהוא Pimped, מסורסר, או איך שלא תקראו לפעולה שבה לוקחים רכב סטנדרטי והופכים אותו למשהו צבעוני מדי, צעקני מדי, עם תוספות ושיפורים לא פרקטיים בעליל. מה פתאום נזכרתי בתכנית הזאת? ה-Mi 9T החדש של שיאומי נראה כמו משהו שיצא מהסדנא הזאת.

Xiaomi Mi 9T. נראה יותר כמו מכשיר גיימינג (צילום: גד גניר)
סדרת מכשירי Redmi של שיאומי הפכה לפופולרית במיוחד בעיקר בגלל מחיר נגיש עבור מוצר שבסה"כ עושה את העבודה. אין בסדרה הזאת משהו מרגש בשום צורה. אין כאן עיצוב מעניין, יכולות צילום גבוהות במיוחד, או איזשהם גימיקים יוצאי דופן. כל זה היה נכון עד מאי השנה, עת הוכרז K20, מכשיר חדש בסדרה שנראה שונה מכל מכשיר Redmi אחר שיצא לשוק עד כה: גב בגימור ייחודי, מפרט חזק, מערך צילום דומה מאוד לזה של מכשירי הדגל של החברה, מצלמה קדמית קופצת עם צליל ותאורה ועיצוב נטול מגרעת, משהו שעד לפני פחות משנה היה אקסלוסיבי רק למכשירי הפרמיום של החברה מסדרת Mix. כאילו כל זה לא מספיק, בחלק מהשווקים (ביניהם גם ישראל) אף שיפצו גם את שם המכשיר וקראו לו Mi 9T, ומחקו כל זכר לשם Redmi, למרות שמדובר באותו מכשיר.



ל-Mi 9T מפרט חזק מאוד ביחס למכשיר ביניים. ערכת השבבים שלו היא Snapdragon 730 של קוואלקום שמתאפיינת בביצועים דומים מאוד לאלו שמקבלים במכשירי דגל, אבל עם דגש על צריכת חשמל נמוכה יחסית. זכרון ה-RAM כאן מגיע בנפח מכובד של 6 גיגה, ונפח האחסון עומד על 64 גיגה. האחסון הוא הכתם היחיד במפרט הטכני: מכשירי Redmi מגיעים ברוב המקרים עם אפשרות הרחבה, בעוד מכשירי Mi היוקרתיים יותר דווקא חסרים את היכולת הזאת. בתהליך הטרנספורמציה מרדמי נוט משעמם לרדמי עם רוח וצלצולים, הושמטה אפשרות ההרחבה, ולמרות שניתן איכשהו לחיות כיום עם 64 גיגה, זה עדיין מרגיש צפוף.

Xiaomi Mi 9T. לא דק במיוחד (צילום: גד גניר)

בגזרת התוכנה אין חידושים: מערכת ההפעלה כאן היא MIUI 10 המבוססת על אנדרואיד 9 (Pie), והיא יעילה מאוד בניצול החומרה של המכשיר ומספקת חויית שימוש זריזה וחלקה מאוד. אפילו חויית הגיימינג כאן מצויינת: PUBG בחר בהגדרות הגרפיקה החזקות ביותר כברירת מחדל בהפעלת המשחק, ועבד בצורה חלקה, בלי גמגומים והשהיות מיותרות. אחד מעדכוני הגרסה האחרונים של MIUI הוסיף למכשיר מצב כהה, אפשרות להשחיר את כל התפריטים כדי לחסוך בסוללה ולאפשר תפעול נוח גם בחושך. הבעיה שהמצב הזה לא מלוטש עד הסוף, ובחלק מהמקומות, בעיקר בהתראות, הגופן עצמו שחור על רקע אפור כהה, מה שמקשה מאוד לקרוא את הכתוב.

מצב כהה (צילום: גד גניר)


הגב של Xiaomi Mi 9T נראה כמו הדבר הכי רחוק שיש מגב של מכשיר ביניים, בטח של שיאומי. מרכז הגוף צבוע בשחור, אך משני צידיו שיאומי בחרה בגימור כחול זרחני עם דוגמה של קוים צבעוניים שמחליפים צבעים בכל תזוזה של המכשיר. אם לא הייתי יודע אחרת, והייתי צריך לשפוט רק לפי העיצוב, כנראה שהניחוש הראשון שלי היה ש-Mi 9T שייך בכלל לסדרת מכשירי גיימינג. מה שמשלים את הקו העיצובי האוונגרדי הזה הוא מנגנון המצלמה הקופצת, הדומה לזה של OnePlus 7 Pro, בהבדל אחד, המצלמה הקדמית שפורצת החוצה מתוך המסגרת העליונה של המכשיר, עושה זאת עם תאורה כחולה מצועצעת, ומעין צליל מוזר כדי להשלים את החויה המשונה. המכשיר עצמו כבד, ולא דקיק במיוחד, בין השאר בגלל הסוללה המכובדת. לי אישית זה לא הפריע, אבל אם אתם מחפשים מכשיר קל ודקיק במיוחד, זה לא המכשיר בשבילכם. כמו כן, הייתי שמח להאשים את פירוטכניקת המצלמה הקדמית בכך שהמכשיר אינו עמיד במים, אבל בשיאומי עסקינן, חברה שמעולם לא מיגנה את מכשיריה נגד מים.

מצלמה קופצת עם תאורה וצליל (צילום: גד גניר)

מסך נהדר, ונטול מגרעת (צילום: גד גניר)

שיאומי ציידה את ה-Mi 9T במסך נטול מגרעת בטכנולוגיית AMOLED, בגודל 6.39 אינטש וברזולוציית 1080 על 2340 פיקסלים, או אם תרצו, FHD. זה מסך נהדר: מלבד היתרונות הקבועים של מסכים מהסוג הזה (שחור עמוק, צבעוניות עזה ותוססת), הפאנל יודע להחזיר אור בצורה שמאפשרת שימוש נוח גם באור יום. בחלקו התחתון של המסך ממוקם קורא טביעות אצבעות שמתפקד לא רע ביחס לקורא מסוג זה. הוא סובל אמנם משיהוי קל בין המגע לשחרור בפועל של הנעילה, אבל מזהה באופן מדויק את האצבע כמעט בכל פעם, אתגר שגם מכשירי דגל כושלים בו לפעמים. 
מערך הצילום המשולש של Xiaomi Mi 9T (צילום: גד גניר)

בגזרת המצלמה לא נרשמה מהפכה ביחס למה שמקבלים במכשירים ברמה הזאת, למרות שעל הנייר המפרט שלה נראה מרשים: מערך צילום עם שלוש מצלמות: הראשית עם חיישן ברזולוציה של 48 מגה פיקסל וצמצם ברוחב f/1.8, מצלמה עם עדשת זום (טלפוטו) ברזולוציה של 8 מגה פיקסל וצמצם ברוחב f/2.4, ומצלמה עם עדשה רחבה במיוחד ברזולוציה של 13 מגה פיקסל, גם היא עם צמצם ברוחב f/2.4. אז שלוש מצלמות זה כיף, וניתן לצלם תמונות בזוית רחבה, וגם תמונות בזום כפול 2, אבל ברגע שנוברים במספרים מבינים שהצמצמים לא רחבים כמו במכשירי דגל, וחסר כאן גם מנגנון ייצוב תמונה אופטי. ולמרות הכל, עדיין מדובר במערך צילום שניתן להוציא ממנו תוצאות טובות, וזה אפילו לא קשה כל כך. צילום במצב 48 מגה פיקסל מייצר תמונות מפורטות להפליא, ובאור יום תוציאו עם מערך הצילום של Mi 9T יופי של תמונות. בלילה, בין אם במצב הלילה היעודי ובין אם בצילום במצב אוטומטי, התמונות יצאו חשוכות מעט ויסבלו מפירוט נמוך יותר ומריחות. המצלמה הקדמית, ברזולוציה של 20 מגה פיקסל וצמצם f/2.2 מתנהגת בדיוק באותה צורה כמו מערך הצילום הראשי: ניתן להוציא ממנה תמונות חדות ומפורטות באור יום. בתנאי תאורה פחות אידיאליים תאלצו לשמור על יד יציבה כדי לקבל תמונות שאין מטושטשות.

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)


ה-Mi 9T מצויד בסוללה בעלת קיבול גדול יחסית, 4000mAh, בדומה למכשירי הרדמי נוט של החברה. זו לא רק סוללה גדולה, המכשיר יודע לנצל אותה כראוי, מבלי לפגוע בחויית השימוש השוטפת. הצלחתי לסחוט ממנה בממוצע כ-8.5 שעות מסך, נתון די מדהים שאומר שבשימוש רגיל, אפשר לשכוח לטעון את המכשיר בלילה, ועדיין ישאר לכם מספיק כוח כדי לצלוח את כל היום שאחריו. אין כאן טעינה אלחוטית, אבל כן יש תמיכה בטעינה מהירה בהספק של כ-18W. בניגוד למה שעשתה סמסונג ב-A80 עם העברת השמע דרך המסך עצמו, רמקול האפרכסת של Mi 9T ממקום במסגרת הדקיקה העליונה של המסך, סידור פחות חדשני ומרשים, אבל עובד מצוין. גם הרמקול הראשי של המכשיר מספק עוצמת שמע נאה ואיכות לא רעה. בדומה למכשירי רדמי לדורותיהם, ובניגוד למכשירי Mi אחרים, ה-9T מתהדר בשקע אזניות סטנדרטי בחלקו העליון, וטוב שכך.

(+)
  • מסך מרהיב ואיכותי, ללא מגרעת
  • סוללה ליומיים
  • גימור יוצא דופן בגב

(-)
  • כמו שאר המכשירים של שיאומי - לא עמיד במים
  • יש עדיין מה ללטש בתוכנה
  • מצלמה נהדרת למכשיר ביניים, עדיין לא ברמה של מכשיר דגל

בניגוד לרכבים ב-Pimp My Ride, לתהליך הסרסור שעשתה שיאומי למכשירי הביניים שלה יש מחיר:  Mi 9T אצל היבואן הרשמי עולה 1599 ש"ח בגרסה עם 64 גיגה אחסון פנימי, ו-1799 ש"ח בגרסה המרווחת יותר, עם 128 גיגה. זה יקר משמעותית ממכשירי הרדמי נוט 7, וקרוב יחסית למחיר של ה-Mi 9 הרגיל. ועדיין, כרגיל אצל שיאומי, מקבלים יותר עבור כל שקל, רק שהפעם מקבלים כאן מכשיר קצת יותר טוב, ובאריזה הרבה יותר נוצצת.

5 תגובות:

  1. קנית אותי ב pimp my ride,בנוגע למכשיר , הרבה אנשים מתלהבים מהמכשירים של שיאומי אבל הם לא עומדים במבחן הזמן. בדרך כלל מי שקנה שיאומי יבוא אלי אחרי חצי שנה וישאל אותי על מכשיר חדש, לפעמים אלו בעיות תוכנה ולפעמים בעיות חומרה .

    השבמחק
    תשובות
    1. קניתי את המMi9t אחרי שפשוט נמאס לי מהmi4 שקניתי לפני 3 וחצי שנים ועדיין עובד מצויין.
      אבא שלי עם redmi 3, ועוד 2 במשפחה עם redmi 4x.

      מחק
  2. כמה הערות על המכשיר אחרי חודש של שימוש.
    אפשר להתקין פורט של המצלמה של גוגל ואיכות הצילום בתנאי תאורה נמוכים משתפרת פלאים.
    דווקא לגבי תחושת חלקות, אני משתמש במחוות החדשות, וספציפית המחווה של חזרה למסך הבית מרגישה לי לא חלקה במיוחד...
    הסוללה טובה בצורה יוצאת דופן! 7-8 שעות מסך

    השבמחק
  3. גדול כמה שיותר יקר לקנות את המכשיר בארץ.. אמנם קנייה בארץ באה עם יתרונותיה, ועם זה איני מתווכח, אבל ניתן לקנות את הגרסה החזקה יוצר של המכשיר (ה-K20 PRO) עם אותו סידור הזיכרון, ב-1,070 ש''ח.. חבל לי שהרבה אנשים מפספסים או מדלגים על האופצייה הזו - כי בשביל המכשיר הזה, עם המפרט הזה, ב-1,000, אין שווה לו בתמורה למחיר.

    וגם, שוב תודה על עוד ביקורת מעולה ומפורטת, כרגיל. (:

    -איתמר

    השבמחק
    תשובות
    1. המחיר בארץ של MI9T PRO ירד תוך חודשיים ל1300 שקל
      המחיר בארץ של MI9T נע בסביבות 1200 שקל ותוך חודשיים מחירו ירד ל900 שקל

      באתרים מחו"ל ניתן כבר לרכוש את MI9T PRO גירסה 128/6 במחיר של 350 דולר

      מחק