כזאת ניסיתי: Polaroid Now

בחודש מרץ האחרון הושלם סופית תהליך תחייתו של המותג פולארויד. תקציר הפרקים הקודמים: ב-2008 פשטה יצרנית מצלמות האינסטנט את הרגל. היא נרכשה ע"י חברת PLC שהחליטה לנטוש את פורמט דפי הצילום הייחודי של החברה, I-Type ולעשות שימוש במותג כדי לשווק מוצרים אחרים ומצלמות מסוגים שונים. במקביל, יוזמה חיצונית בשם The Impossible Project  שמה לעצמה למטרה את שימור פורמט ה- I-Type והפכה לחברה שרכשה ב-2017 את המותג פולארויד והחלה לשווק תחת מותג המשנה Polaroid Originals מצלמות I-Type חדשות בעיצוב ששואב השראה מהמצלמות הקלאסיות של החברה. לפני חצי שנה המעגל נסגר: Polaroid Originals הפכה ל-Polaroid וכדי לחגוג את המאורע השיקה מצלמה חדשה, Polaroid Now.


Polaroid Now (צילום: גד גניר)



החידוש הגדול שמביאה איתה Polaroid Now הוא פוקוס אוטומטי. בעוד בדור הקודם, OneStep2 הפוקוס היה קבוע, כאן ישנו מנגנון מיקוד שמזהה את האובייקט שעליו אתם מעוניינים להתמקד. מנגנון הפוקוס האוטומטי מחליף בין שתי עדשות, 35 מ"מ ו-40 מ"מ, בהתאם לאובייקט עליו אתם מתמקדים והמרחק שלו מהמצלמה. התחושה שונה מאוד מהתחושה במצלמות אחרות או במצלמות של סמארטפונים: חצי לחיצה על לחצן הצילום תפעיל את המנגנון, ונקישה חזקה באופן מפתיע תבשר שהמצלמה מצאה לנכון לבחור לעשות שימוש בעדשה אחרת מזו האחרונה שהיתה בשימוש. העינית הינה אופטית, ולא רואים עליה את השינוי בעדשה או תצוגה מקדימה של המיקוד עצמו. לחיצה מלאה תבצע את הצילום והתמונה תשתלשל החוצה בטקסיות מלאת נוסטלגיה ותחושת רטרו. 



בתור אדם שלא עושה שימוש קבוע במצלמות אינסטנט, אני תמיד מופתע להיזכר בכל פעם מחדש כשאני בודק מצלמות כאלו, באבולוציה שעבר המונח "אינסטנט" בהקשר של מצלמות. במאה ה-20, פיתוח תמונה במצלמות סטנדרטיות היה עבור רובנו תהליך שכרוך בהגעה פיזית לחנות צילום והמתנה של יום יומיים עד שמגלים אם התמונות יצאו שמישות או שהסתננה לתוכן אצבע סוררת, או שסתם יצאה לא ממוקדת. במצב כזה, מצלמות אינסטנט היו ייחודיות בכך שאיפשרו לקבל מיידית את התוצר הפיזי של הצילום. בשנות ה-20 של המאה ה-21, בצילום דיגיטלי, רואים את התמונות על המסך שניות לאחר הצילום, בעוד במצלמות "אינסטנט", דף הצילום יוצא אולי מיידית מהמצלמה אבל חולפות כמה דקות עד שמתחילים לראות קוי מתאר כלליים של התמונה, וכשעה עד שהצבעים מתייצבים סופית והתמונה מתחדדת. זה גם המקום להזכיר לחברי ההרכב OutKast שבלהיטם Hey Ya! קראו Shake it,  Shake it,  Shake it,  Shake it,  Shake it, " Shake it,  Shake it,  Shake it,  Shake it Like a polaroid picture", שהפעולה הזאת למעשה כלל לא תורמת לתהליך הפיתוח.


Polaroid Now (צילום: גד גניר)

Polaroid Now (צילום: גד גניר)

Polaroid Now (צילום: גד גניר)



איך יוצאות התמונות? נתחיל מתיאום ציפיות: מצלמות אינסטנט לא מתיימרות להציע איכות תמונה שמתקרבת לזו של מצלמות רגילות ולא התיימרו לכך גם בעבר. להיפך, העובדה שהתוצרים שלהן נראים זהים כמעט לתוצרים של המצלמות משנות ה-70 וה-80 של המאה העשרים היא הסיבה שבגללה אתם אמורים לקנות את המצלמה הזאת. מצד שני, הפוקוס האוטומטי אמור היה לשפר משמעותית את חדות התמונה והרושם שקיבלתי לגבי מיקוד התמונות הוא מעורב: תמונות שצילמתי במרחק של פחות מ-40 ס"מ יצאו מטושטשות מאוד, אז אל תבנו על צילומי מאקרו. מעבר לכך, המצלמה רגישה לתנאי תאורה מוגזמים: באור שמש חזק מדי התמונה תצא בהירה מדי, ובצילום בתוך חדר עם תאורה ממוצעת, תקבלו תמונה חשוכה עם צבעים לא מציאותיים. כנראה שיש כאן איזשהו שיפור מסוים באיכות התמונה על פני OneStep 2, אבל אל תצפו כאן לשיפור דרמטי.


Polaroid Now (צילום: גד גניר)

Polaroid Now לא מציעה יותר מדי אפשרויות צילום: אפשר לבחור אם להשתמש במבזק או שלא, יש פה טיימר לצילום מושהה, וזהו בגדול. אני מודע לצורך בנוסטלגיה ולרצון לפשט את המצלמה ככל האפשר, אבל יש כאן פספוס מסוים: המצלמה היא מוצר לא חכם בעליל. אין כאן חיבור לסמארטפון, אין כאן יכולת שליטה מרחוק או שינוי הגדרות כלשהו, שמירת תמונות על כרטיס זכרון, כלום. רק צילום, פיתוח, ותמונה פיזית שלא ניתן לפתח אותה שוב (ניתן כמובן לצלם את התמונה באמצעות הסמארטפון, אבל הבנתם למה התכוונתי). פולארויד כבר התנסתה בחיבור בין סמארטפון למצלמות הנוסטלגיות שלה בדגם קודם, OneStep Plus, ושמירת תמונות כל כרטיס זכרון היתה קיימת כבר ב- Polaroid Snap. ה-Polaroid Now אולי משחזרת את חויית הייחודיות של כל צילום וצילום, אבל ברמה הפרקטית אפשר היה לצפות בשנת 2020 לקצת יותר. בכל הקשור לסוללה, הרי שכאן החויה קצת יותר מודרנית: הסוללה מובנית ונטענת באמצעות שקע MicroUSB, כאילו השנה היא 2016 וסמסונג זה עתה הוציאה את מכשיר הדגל שלה, Galaxy S7.


(+)

  • פוקוס אוטומטי

  • המצלמה עצמה לא יקרה במיוחד

  • פשוטה להפעלה


(-)

  • דפי הצילום יקרים

  • איכות התמונות בינונית

  • אין אפשרויות צילום מתקדמות או חיבור כלשהו לסמארטפון


המחיר של Polaroid Now אצל היבואנית הרשמית באג הוא 549 ש"ח, אבל הכסף הגדול מסתתר בשימוש השוטף, בדפי הצילום: מחסנית של 8 תמונות תעלה לכם כ-99 ש"ח. במילים אחרות, כל לחיצה (לחיצה מלאה, לא חצי לחיצה) על כפתור הצילום, עולה קצת יותר מ-12 ש"ח. מחפשים מצלמה איכותית, פרקטית, עם ים של אפשרויות להגדרה והתאמה אישית של הצילום? Polaroid Now היא לא המצלמה בשבילכם, על אף התוספת של מנגנון המיקוד האוטומטי. Now היא מצלמה שמיועדת בעיקר לחובבי נוסטלגיה ולמי שמחפש אטרקציה חברתית לאירועים משפחתיים ובאלו היא בהחלט מצטיינת.

2 תגובות

  1. תודה על הסקירה גד, ממש נוסטלגיה. תוכל לשתף איך נראות התמונות שיוצאות מהמצלמה?

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה

חדש יותר ישן יותר