במשך שנים סדרת המשחקים הזאת זרקה את השחקן היישר אל תוך הקרבות המדממים ביותר ואל התקופות האפלות ביותר של ההיסטוריה האנושית, אבל נראה שאת האכזריות הנוראה מכל חוו דווקא מפתחי ומעצבי המשחק החדש ביותר בסדרה, Battlefield 2042. לאחר תקופה קצרה של ניסויי בטא החל שטף של ביקורות משתמשים שנעו בסקאלה שבין אכזבה להכתרת המשחק החדש ככישלון קולוסאלי. אם זה לא הספיק, פאוזי מסמאר, המעצב הראשי של Dice שפיתחה את המשחק עבור EA, הודיע מיד לאחר ההשקה כי הוא עוזב את החברה ובתחילת דצמבר דווח שגם מנכ"ל Dice פורש ואת האחריות על סדרת באטלפילד יקבל וינס זאמפלה, מנכ"ל Respawn שפיתחה את APEX Legends.
העניין עם כותבי הביקורות האלו הוא שחלק ניכר מהם מושקעים רגשית בסדרת Battlefield. לאור השינויים ש-Dice, הסטודיו שפיתח את 2042 עבור EA ביצע בעקרונות הבסיסיים של המשחק, אפשר במידה רבה להבין אותם, אבל מי שמגיע, כמוני, אל המשחק אחרי טעימות בלבד של מהמשחקים הקודמים יכול אולי לשפוט אותו אחרת. הבעיה שזה לא הכל: בתום ניסויי הבטא, בהשקה הרשמית לפני כחודש, Battlefield 2042 עדיין נראה כמו גרסת ה-FPS של ערוץ 14: תוכן רעוע מצופה בהמון המון תקלות ומבוכות. בתור האדם הסלחן והמכיל שאני, חיכיתי עם הביקורת עד לעדכון האחרון של המשחק לשנת 2021 שמתקן את רוב התקלות ואלו הם רשמיי.
סיפור המסגרת של Battlefield 2042 מתרחש, למרבה ההפתעה, בעוד 20 שנה: משבר האקלים החריף וגרם לכאוס ברחבי העולם, ולהווצרותם של צבאות שכירי חרב (Non- Patriated) הנלחמים בינם לבין עצמם להשגת שליטה על איזורים ומשאבים. לאן הסיפור הזה מתפתח? לשום מקום. בגדול, אפשר היה גם להגיע לאותו מצב אחרי רעידת אדמה או ביקור זמני של חייזרים. בניגוד לרקע ההיסטורי של משחקי Battlefield 1 ו-V, שהביא איתו מועקה ומשקל היסטורי, כאן משבר האקלים הוא מעין תירוץ קלוש, כאילו כדי לצאת ידי חובה על מנת ליצור את הבסיס לדיסטופיה, הבסיס לכל FPS ששולח את השחקן להווה או העתיד הקרוב. לא ציפיתי שהמשחק יצמצם את משבר האקלים לכדי בעיה שפעולותיו של השחקן אמורות לפתור, אבל ההקשר האקטואלי כאן הוא מינורי. אין כאן בכלל קמפיין או סיפור שמתפתח. ב-EA ויתרו עליו לטובת משחק שכולו על טהרת הרשת, והתוצאה היא משחק שפשוט מפעילים וצוללים ישר (שימו כוכבית על ה"ישר", אחזור לזה אח"כ) לתוך האקשן, אבל חסרים בו מימד של עומק, המשכיות ואיזשהו חיבור לדמויות.
זה לא משנה את העובדה שבדומה למשחקים הקודמים בסדרה, זה בהחלט מרגיש כמו שדה קרב על כל המשתמע מכך - כאוס, ההשפעה המוגבלת של הפרט על מה שקורה והבנאליות של המוות. כמו במשחקים קודמים, השחקן המתחיל מוצא את עצמו בלב שדה קרב, לפעמים מת בתוך שניות ספורות, לפעמים מצליח למצוא מחסה בעוד חבריו המנוסים יותר בין אם הוירטואליים ובין האנושיים עושים את העבודה. זה לא מונע ממנו לזכות בתהילה כשהקרב מסתיים בניצחון אגב, גם אם האגו נשרט קלות. מצד שני, גם שחקן מיומן שנחת בתוך קבוצה פחות מנוסה, לא יצליח לנצח קרב שלם. כמו במציאות, חוויית הקרב שונה מאוד אם התמזל מזלך להעביר אותו בתוך רכב. בין אם זה טנק, נגמ"ש או רחפת קטנה, מדובר במכונות הרג הרבה יותר אפקטיביות במשחק מחייל החי"ר הפשוט. על הזכות להיות חלק מצוות של רכב קרבי נלחמים עוד במסך הטעינה של המשחק. הצלחתי פעם אחת להתגנב למסוק, אבל מעולם לא הצלחתי להתמקם במטוס קרב. מרגע שנוחתים בשדה הקרב, הסיכויים לעלות על כלי רכב קטנים, אבל עדיין קיימים, לפחות בהתחלה. אם אם לא הצלחתם לתפוס מקום, אתם תמצאו את עצמכם רצים דקות ארוכות בשטחים הגדולים מאי פעם (המפות הוגדלו ביחס למשחקים קודמים) כדי להגיע אל האקשן, ותהיו מן הסתם גם פגיעים הרבה יותר.
את Battlefield 2042 ניסיתי על קונסולת xbox One X. ההנחה הרווחת אומרת שלשחקני קונסולות קשה יותר לשלוט ולדייק בירי, ואני בהחלט מסכים עם ההנחה הזאת: ברוב מוחלט של המקרים בהם עמדתי מול האויב ויריתי, הצלחתי לפספס אותו בצורה מביכה בעודו מבחין בי וצולף בי ללא רחם. זו לא רק אשמתי ולא רק אשמת הקונסולה, זו בהחלט אשמת החבר'ה ב-Dice: אחד הבאגים המרגיזים במשחק קשור לפיזור הקליעים בירי אוטומטי. עם צאת המשחק לשוק, שחקנים רבים דיווחו שכמוני, הם לא מצליחים לפגוע גם אם המטרה היתה במרכז הכוונות שלהם. אחד העדכונים שיצאו למשחק צמצם את פיזור הקליעים לגזרה צרה יותר, אבל לצערי זה לא שיפר משמעותית את המצב ועדיין קשה מאוד לשחקן הממוצע לפגוע בשחקנים אחרים. אחת התוספות המעיקות במשחק היא "מערכת הפלוס", ממשק מקולל שדרכו ניתן להחליף אביזרים על הנשק עצמו. בניגוד לטענת מפתחי המשחק, הממשק הזה אינו מהיר או אינטואטיבי במיוחד, ולא ברור מדוע ארצה בכלל להתעסק בהרכבת והחלפת תוספים על הנשק בזמן שאני בתוך שדה הקרב, במקום לעשות זאת בהמתנה שלפני. קחו לדוגמה כוונת אופטית, תוספת שאין שום סיבה שלא ארצה בה מלכתחילה, לא מגיעה מורכבת על הנשק כברירת מחדל, ועליי לזכור בכל פעם מחדש למצוא מחסה בתחילת הקרב כדי לבצע את הפעולה של להרכיב אותה על הנשק. מיותר. סוגיה נוספת היא מסך החזרה לשדה הקרב: ירו בך, החזרת את נשמתך לבורא וכעת הגיע הזמן לבחור היכן על מפת השדה הקרב ברצונך לצוץ בחזרה. הבחירה עצמה לא נוחה וקשה להבחין מה יש באיזור אליו אתה חוזר. לעיתים חולפות שניות ארוכות עד שמצליחים למצוא יחידה שאינה נמצאת בעיצומו של קרב ושניתן לחזור דרכה אל המשחק.
את מרבית הגידופים ספגה EA על החלפת סכמת התפקידים הקלאסית שליוותה את המשחק במשך שנים שנים (חובש, מהנדס, סייר) במגוון רחב יותר של מומחים (ישנם כרגע עשרה), כשלכל אחד מהם יכולות ואביזרים ייחודיים משלו כמו רחפן, אפשרות לירות מזרקים להחייאת חברי צוות או הרעלת אויבים, מגנים, לוחמת סייבר (להפרעה לפעולתם של רכבים) ועוד. מצד שני, כל חבר בצוות יכול להצטייד בכלי נשק לבחירתו. הבחירה הזאת פוגעת באחד המנגנונים שהפכו את באטלפילד למשחק צוות מוצלח ומעניין. כולם יכולים לרפא את כולם, לכולם יש גישה לכל כלי הנשק. בגדול, המשחק הפך להרבה יותר אגואיסטי, אם כי גם קצת יותר מגוון.
כאמור, אין ב-Battlefield 2042 מצב קמפיין. המשחק כולל שלושה מצבי משחק און ליין עיקריים. הראשון, הקלאסי, הוא מצב Warfare שבו כ-64 שחקנים (או 128 במחשבי PC) נלחמים זה בזה במסגרת שתי קבוצות מתוך מטרה להשתלט על כל השטח. למצב משחק זה יש שתי גרסאות: Conquest, במסגרתה השחקנים נדרשים לכבוש שטח המחולק לכמה איזורים בתוך פרק זמן קצוב, ו-Breakthrough, מצב ליניארי יותר בו הקבוצה התוקפת מתקדמת על פני המפה בעוד הקבוצה השניה אמורה להגן על השטח מפניה. סגנון המשחק הזה הוא הסוציומטי ביותר. יש כביכול חוליה שהשחקן שייך אליה, אבל בבלאגן הכללי, בייחוד כשמדובר באנשים שאינכם מכירים, החוליות מתפזרות וכל אחד נשאר לבדו. נפצעתם? תמיד קיימת האפשרות שמישהו יבוא לסייע לכם, אבל בד"רכ זה לא קורה. מצב המשחק השני הוא Hazard Zone, שבו יש משימה קצת יותר מוגדרת, לאסוף כוננים קשיחים שהתפזרו על שטח הקרב. המשימה הזאת מותאמת טוב יותר למודל החוליות וגם כמות השחקנים הכללית קטנה יותר, אם כי מצאתי את מצב המשחק הזה פחות מהנה ממצבי המלחמה הכוללת הקלאסיים והפחות מחייבים.
המצב האחרון הוא מצב פורטל, הצ'ופר הגדול שהמשחק הזה מביא למשתמשיו. בגדול, המצב מאפשר לשחקנים לבנות בעצמם משימות, תוך שימוש במפות החדשות מהמשחק או ממשחקים קודמים (Battlefield Bad Company 2 ו-Battlefield 3, Battlefield 1942). התוצאה היא מגוון עצום של משימות בעלות אופי וכללים שונים, שמתרחשות באיזורים ותקופות שונות. מנגנון בניית המשחקים ידידותי למשתמש אבל מורכב להחריד ומומלץ למי שיש לו עודפי זמן פנוי. Batlefield 2042 מציע גישה למשימות שבנו המשתמשים בקהילה, ומקדם במסך הראשי את המשימות הפופולאריות ביותר.
העובדה שהמשחק הפך להיות נטול קמפיין, הופכת את אמינות החיבור לשרתי החברה לקריטית ביותר והבשורות הרעות הן שהמצב לא טוב בכל מצבי המשחק. לא חויתי אמנם ניתוקים במהלך משחק, אבל לפעמים רק להגיע לשדה הקרב זה החלק הקשה והמייגע ביותר. קרה לא מעט שויתרתי על מצב משחק מסוים כי ההמתנה לכניסה אליו פשוט התארכה בלי סוף, וקרו יותר מדי מקרים בהם פשוט קיבלתי הודעה שלא ניתן להתחבר לשרת. צריך להבין את המשמעות של בעיות חיבור במשחק שניתן לשחק בו רק ברשת: התנאי לקיום המשחק הוא שמספיק שחקנים יצטרפו. קורים מקרים בהם כבר נוצר משחק ומחכים שיצטרפו שחקנים לחוליה, אבל כל פעם מישהו אחר בחוליה מתייאש מההמתנה ומתנתק, ורק אחרי כמה דקות המשחק מתחיל עם המון אנשים שהיו סבלניים מספיק בשביל להמתין את הדקות הארוכות עד שיוכלו להנות מצלילה "היישר" לאקשן.
הגרפיקה של Battlefield 2042 נראית מעולה, אבל לא יוצאת דופן או מחדשת משהו. בפעמים הראשונות ששיחקתי במשחק נתקלתי לעיתים בתופעה שזכתה לכינוי "גופות צפות", מצב בו דמות שנהרגה משייטת לה באויר באופן שגופות בד"רכ לא נוטות לעשות. לזכותו של Battlefield 2042 יאמר שלא נתקלתי בגופות צפות לאחרונה וייתכן שאחד העדכונים למשחק טיפל בתופעה. אני כן נתקל במצבים בהם כלי טיס שנפגעו ועומדים להתרסק, מבצעים סיבובים מאוד לא ריאליסטיים באויר באופן שמזכיר את הכניסה של דאג וטוני למנהרת הזמן, עוד תזכורת לחוסר הבשלות של המשחק.
Battlefield 2042 מספק אקשן טוב. את זה אי אפשר לקחת ממנו. יש פה חויית שדה קרב אותנטית עם המון חלקים נטולי גבורה, ריאליזם מוגבר בכל הקשור ליחסי הכוחות במלחמה ותחושת כאוס. את כל אלה היה בשפע גם במשחקים הקודמים. הבעיה שכאן, כל זה עטוף בהמון בעיות שכל אחת מהן אמנם אינה נוראית בפני עצמה אבל יחד הן יוצרות משחק בעייתי מאוד שיותר ויותר שחקנים פשוט נוטשים: כ-70 אחוז מהשחקנים בפלטפורמת Steam הפסיקו לשחק בו עוד בתחילת דצמבר. מדובר במכת מוות שמקשה גם על שחקנים שהנושאים הלא טכניים פחות מפריעים להם, להמשיך לשחק בו. כמו משבר האקלים, קשה לראות איך מחזירים כאן את הגלגל לאחור.
הוסף רשומת תגובה