כאלו ניסיתי: אזניות Beats Studio Wireless

אחת לכמה חודשים, כאשר נופל עליי המצב רוח המתאים, אני מחליט לבקש לבדיקה מוצר יקר באופן מגוחך, שאין סיכוי שהייתי חושב אי פעם לקנות אותו. זה בדיוק מה שקרה כאשר נפלה בחלקי ההזדמנות לבחור מוצר מקטלוג המוצרים של באג. לאחר התלבטות קצרה, החלטתי ללכת על ה-Beats Studio Witreless.

אני מקווה שאין צורך שאספר לכם על Beats. מדובר במותג האוזניות המוכר ביותר בעולם כרגע, כאשר חוט האוזניות האדום המשתלשל מרוב דגמי האוזניות של Beats מהווה סימן היכר ברור וייחודי בערך כפי שהיו האזניות הלבנות של אפל. אגב אפל – לאחרונה הסתיימה עסקת הרכישה של Beats ע"י החברה מקופרטינו, ומסקרן מאוד לדעת מהו הכיוון אליו הולכות שתי החברות האלו.

Beats Studio Wireless (צילום: גד גניר)

רגע לפני שאני מספר לכם על השבועיים שביליתי עם ה-Studio Wireless, קצת רקע אישי: ה"רומן" שלי עם Beats החל כאשר בדקתי לפני מספר שנים את מכשיר ה- HTC הראשון שהתהדר בשיתוף הפעולה בין היצרנית הטאיוונית לבין חברת האוזניות הפופולרית מארה"ב, ה-Sensation XE. מדובר היה בגרסת מוזיקה של מכשיר הדגל של HTC באותה תקופה, והוא הגיע עם אקולייזר פנימי של Beats, ואוזניות In – Ear  הידועות בשם URBeats. במסגרת הבדיקה ההיא התרשמתי לטובה מאיכות השמע שלהן, אך היתה זו התרשמות שמבוססת על שימוש לזמן קצר בלבד, ונאלצתי להחזיר את המכשיר והאוזניות בתוך מספר ימים. כעבור שנה, קיבלתי זוג אוזניות שכאלו כמתנה. הייתי מאושר, עד שניסיתי להאזין באמצעותן במשך תקופה ארוכה. לא הצלחתי למצוא דרך נוחה לשים אותן בתוך האוזן שלי מאחר ויחסית לגודלן, הן היו כבדות מאוד. מעבר לכך, הן פשוט נשמעו לא טוב: הן באסיות באופן מוגזם, שזה כיף לאנשים מסוימים. לאנשים אחרים, כמוני, זה מפריע מאחר והבאסים כה חזקים שהם מאפילים על כל צליל אחר.

בהמשך, עברתי לאוזניות אחרות, אבל החלטתי שאנסה להאזין גם לדגמים אחרים של Beats, על מנת לבדוק אם כל ליין האזניות שלהם מאכזב, או שאולי מדובר רק באוזניות הספציפי שלי. ניגשתי לחנויות אשר שמות אוזניות בתצוגה ומאפשרות התנסות. יש לי תחושות אמביוולנטיות לגבי החנויות האלו. מצד אחד, חשוב מאוד להתנסות באוזניות ולהכיר את הסאונד שלהן לפני שקונים אותן. מצד שני, רוב החנויות שמאפשרות זאת, מציעות מבחר מאוד מצומצם בתצוגה, וגם המבחר הזה סובל לעיתים מהתעללויות של לקוחות פוטנציאלים, כך שניתן לקבל רושם מוטעה לגבי איכות ההרכבה שלהן, ואיכות הסאונד. חזרה ל-Beats, עברתי על מספר דגמים שלהן (ושמתי דגש במיוחד על דגמים יותר יקרים של המותג) בהתנסות קצרה בקניון (היתה תקופה שהיו קיימות בקניון רננים 3 חנויות המאפשרות התנסות באוזניות, כיף!) ופשוט לא נהניתי מהן. גם הן סבלו מבאסים חזקים מדי, מה שעיוות את הסאונד שלהן, ובלע צלילים אחרים.

מבט מקרוב על כריות האוזניים, Beats Studio Wireless (צילום: גד גניר)

זוהי נקודת הפתיחה המאוד לא אופטימית של אוזניות Beats אצלי, נקודת פתיחה שכמובן לא טרחתי לספר עליה לחבר'ה הנחמדים שהשאילו לי את ה-Beats Studio Wireless. הרושם שלי ממותג האוזניות הזה היה כה גרוע, שאהבתי לחזור על המון אמירות סרקסטיות שנאמרו עליו, במיוחד האמירה הידועה שהחיקויים של Beats (ויש המון כאלו) נשמעים טוב יותר מהמקור.

Beats Studio Wireless במצב מקופל (צילום: גד גניר)

בסוף שנת 2012 נודע כי הסתיים שיתוף הפעולה בין Beats וחברת האודיו Monster. בשלב זה החליטו ב-Beats לייצר בעצמם את האוזניות שלהם, ולא להעזר ביצרן חיצוני כפי שעשו עד כה. מדובר בצעד די אמיץ בהתחשב בעובדה שלאף אחד מאנשי החברה לא היה ניסיון קודם בייצור בהיקפים שכאלו. האם היתה זו החלטה נכונה מבחינתם? אם לשפוט לפי איכות השמע ב-Beats Studio Wireless, נראה שכן. מדובר בלא פחות מהאוזניות שנשמעו הכי טוב מכל זוג אוזניות אחר שיצא לי לבדוק בבלוג הזה, או בכל מסגרת אחרת בשנים האחרונות. הבאסים נשארו חזקים, אך כעת הפרדת הצלילים מתבצעת מצוין, וכך ניתן להנות מצליל עשיר ומגוון, שפשוט תענוג לשמוע. לרוב, לכל אוזניה יש תחום מסוים שבו אינה מצטיינת – תחום הצלילים הנמוכים, הבינוניים או הגבוהים. ב-Beats Studio Wireless כל אחד מסוגי הצליל נשמע מעולה וכיפי להאזנה. בניגוד לדור הקודם שלהן, שהותאם כביכול למוזיקת היפ הופ, עם ה-Beats Studio Wireless של שנת 2014, תענוג להאזין לז'אנרים נוספים של מוזיקה

Beats Studio Wireless (צילום: גד גניר)

ה-Beats Studio Wireless הן אזניות בתצורת Over The Ear (התצורה האהובה עליי, כמו ב-Superlux HD330 הנהדרות שלי), מה שמספק אטימת רעשים פאסיבית. לזה נוסף מנגון Noise Cancelling אקטיבי המופעל עם הדלקת האוזניות. השילוב בין שני סוגי איטום הרעשים עובד נהדר, וגם בסביבת ה-Open Space שבה אני עובד, יכולתי להניח את האוזניות על האזניים ולהתנתק מהסביבה, באנטיפתיות האופיינית לי. חשוב שתדעו, למנגנון ביטול הרעשים יש תופעת לוואי  - זמזום חלש כאשר הוא מופעל מבלי שיתנגן אישהו שיר ברקע. עם זאת, בעת ניגון מוזיקה, הזמזום הזה לא מורגש. עוצמת הווליום המקסימלית ב-Beats Studio Wireless מחרישת אוזניים, ולא נתקלתי במצב שנאלצתי להגיע אליה, בין היתר בגלל האיטום ומנגנון ביטול הרעשים המצוין שלהן.

קשת ה-Beats Studio Wireless (צילום: גד גניר)

בניגוד לשילוב המוכר של אדום ושחור בדורות הקודמים של אוזניות Beats, ה-Studio Wireless הגיעו אליי בצבע שחור, ולמעט הכיתובים העדינים על קשת האוזניות, הכל כאן שחור לחלוטין, כפי שאתם יכולים להבחין בתמונות. העור על כריות האזניים נעים מאוד למגע ולא מציק באוזן לאחר שימוש ממושך. ניתן לקפל אותן, אך פעולת הקיפול עושה רעש מעט מטריד, וגורמת לי לחוסר בטחון מסוים ביכולתו של המנגנון הזה לשרוד לאורך זמן. מצד שני, האוזניות האלו הגיעו אליי לאחר סבב בין מספר עיתונאים אחרים, כך שייתכן שהרעשים הם באשמתם. בצד ימין של האוזניות נמצא כפתור ההדלקה והכיבוי, חיווי מצב הסוללה, ושקע הטעינה מסוג Micro USB. בצד שמאל נמצאים לחצני השליטה על ניגון המוזיקה ועוצמת השמע. אין סימונים על הלחצנים האלו, וקשה האמת להבין שהם שם בכלל. קצת למטה יותר, נמצא שקע 3.5 מ"מ המאפשר להאזין להן באופן חוטי. בניגוד לאזניות אחרות שבדקתי כאן, כדוגמת ה-PhilipsSHB7000, או ה-Jabra RevoWireless, הכבל המצורף לא יציל אתכם במידה ונגמרו הסוללות באוזניות, מאחר ומנגנון ביטול הרעשים דורש מתח על מנת שיעבוד.

מבט מקרוב על כפתור ההדלקה, ועל חיווי הסוללה (צילום: גד גניר)

הסוללה של ה-Beats Studio Wireless סבירה. היא הספיקה לי לבערך 7.5 שעות האזנה רצופה, הגיוני לאור העובדה שהסוללה צריכה לתחזק גם מנגנון ביטול רעשים, וגם תקשורת בלוטות' עם הטלפון. ליום עבודה שלם זה הספיק לי, אבל זה חייב אותי לזכור לטעון אותן כל יום בערב, אם רציתי לעשות בהן שימוש למחרת.

מבט מקרוב על שקע ה-3.5 מ"מ, Beats Studio Wireless (צילום: גד גניר)

הסוגיה הבעייתית באמת ב-Beats Studio Wireless היא אופן הצמדה שלהן לטלפון. ניסיתי זאת עם מספר מכשירים, ונתקלתי בבעיות, למרות שהלכתי צעד אחר צעד לפי ההוראות. אין להן NFC, וזה לא היה מפריע לי, אלמלא הניסיון הידני לבצע צימוד בין האוזניות לטלפון היה כל כך מייגע. משום מה, מצב ההצמדה (Pairing) נמשך לפרק זמן של 3 שניות בערך, שגם בהן כל ניסיונותיי לשדך בינן לבין הטלפון שלי הניבו בעיקר הודעת שגיאה על כך שלא ניתן להתחבר אליהן. בסופו של דבר, ביאושי, התחלתי ללחוץ על כפתור ההדלקה והכיבוי בזמן שהאוזניות היו במצב הצמדה ואיכשהו הם הצליחו להתחבר. מרגע שהצלחתי לחצות את המשוכה הזאת, החיבור קבוע, מהיר והכל עובד איתו כשורה.

1699 ש"ח. זה מה שתצטרכו לשלם כדי להנות מה-Beats Studio Wireless. אין מה לחפש כאן תמורה לכסף. מי שקונה אוזניות Beats (מקוריות) לא ממש עושה השוואת מחירים או שיקולים של עד כמה הן משתלמות. בחלק מהזמן, הן אפילו די מתסכלות, בהיבטים של זמן הסוללה, העובדה ששימוש בכבל חוטי לא חוסך את הצורך בסוללה טעונה, וטקס ההצמדה המייגע. מצד שני, בניגוד לכפי שזה היה בעבר, הן מציעות חויית שמע נפלאה, ובינינו, באוזניות, זה כנראה הדבר החשוב ביותר.