כזה ניסיתי: Rocketbook

מכשירי ה-Galaxy Note של סמסונג, מחשבי Windows עם מסך מגע וסטיילוס, ה-Pencil של אפל, ועוד כאלו שבטח פספסתי הם הוכחות שגם בעידן של מחשבים ניידים, מסכי מגע וממשקים מתקדמים, השוק מודע לכך שישנם לא מעט אנשים שלא יכולים לוותר על חויית הכתיבה הקלאסית בעט. ב-Rocketbook, בונים על אלו שעדיין לא יכולים לוותר על המחברת והעט ומנסים לשדרג להם את חויית השימוש במחברת ולגשר בינה לבין שירותי ענן לשמירה וגיבוי, שיתוף, ואפילו להוסיף ערך אקולוגי לסיפור. הסיפור של רוקטבוק מתחיל בשנת 2013 כאשר שני המייסדים, ג'ו למאי וג'ייק אפשטיין החליטו לפתח מחברת חכמה שניתן לשמור את המידע בה בקלות ולמחוק את הכתוב בה באמצעות לא אחר מאשר מיקרוגל ביתי. שנתיים לאחר מכן, בתכנית הסיום של הגרסה האמריקאית ל"כרישים", הציגו את הדור הבא של המחברת, הפעם עם מנגנון מחיקה יותר קונבנציונלי, באמצעות מטלית. המחברת הגיעה לישראל ראשונה ב-2019 ולא יצרה איזשהי מהפכה יוצאת דופן בשוק. כעת החברה מנסה שוב את מזלה, ללא שינויים דרמטיים מאז הפעם הקודמת, הפעם דרך רשת באג. 

Rocketbook (צילום: גד גניר)

מה שצריך להבין לגבי רוקטבוק זה שהמחברת עצמה, למרות ההגדרה כ"מחברת חכמה", היא די סטנדרטית ולא מכילה איזשהו רכיב אלקטרוני מתקדם. מה שלכאורה חכם כאן הוא חויית השימוש שמשלבת את המחברת יחד עם האפליקציה של רוקטבוק. המחברות הזמינות לרכישה במגוון גדלים וצורות הן מחברות סטנדרטיות עם דפים, שההבדל הויזואלי היחיד בינן לבין מחברות אחרות הוא ברקוד המודפס בתחתית כל דף, שאליו נגיע אח"כ. יחד עם המחברת מגיעים עט ומטלית. העט הוא מסוג FriXion של Pilot, עט שקיים בשוק מזה שנים, ניתן לרכישה בחנויות למוצרי כתיבה ומציע את היכולת הייחודית למחוק את מה שכתבתם באמצעותו, לא רק במחברות של רוקטבוק.

כזה ניסיתי: Vivo V23

אמנם מדובר במותג נוסף מבית תאגיד BBK הסיני שמותגיו כבר פועלים בישראל, אבל תמיד נחמד לקדם בברכה מותג סמארטפונים חדש בשוק הישראלי: Vivo. אחרי פעילות של שנים בשוק העולמי, בסוף מרץ האחרון בנדא מגנטיק הודיעה רשמית כי היא תהיה זו שתשווק את מכשירי המותג בישראל, כאשר בגל הראשון יושקו בארץ ארבעה מכשירים. ה-V23 שבדקתי בשבועות האחרונים הוא הבכיר מביניהם.

Vivo V23 (צילום: גד גניר)

לא מדובר במכשיר דגל. V23 שייך לחלק העליון של סגמנט מכשירי הביניים, והוא מבוסס על ערכת השבבים Dimensity 920 (כמו +Realme 9 Pro) של מדיהטק הטיוואנית, ובגרסה הנמכרת בארץ מגיע עם שילוב נדיב ומרווח של 12 גיגה RAM ו-256 גיגה אכסון. בעוד את זכרון ה-RAM ניתן להרחיב על חשבון נפח האחסון ל-4 גיגה נוספים, את האחסון לא ניתן להרחיב באמצעות כרטיס זכרון, אבל הנפח הקיים יספיק כנראה לרוב המשתמשים.

כאלו ניסיתי: Sennheiser Sport True Wireless

מזה שנים, מתחזקת סנהייזר סדרת אוזניות ספורט חוטיות ואלחוטיות איכותיות ועמידות. לצד אלו, החלה בשנים האחרונות להציג אוזניות True Wireless אם כי אף אחד מהדגמים הללו מותג באופן רשמי כאוזניות שאכן מותאמות לפעילות גופנית. ה- Sennheiser Sport True Wirelss, הן הראשונות בקטלוג החברה שגם אין ביניהן כבל מקשר, וגם פונות באופן רשמי לספורטאים.

Sennheiser Sport True Wireless (צילום: גד גניר)

הפנייה לספורטאים אינה רק מיתוגית. עיצוב האוזניות עבר התאמה שתאפשר להן להשאר בתוך האוזניים גם בזמן פעילות אינטנסיבית. בקוים כלליים הן שומרות על עיצוב דומה לזה של סדרת CX, אבל נוספו כאן סנפירי ייצוב שמקבעים את האוזניות בתוך האוזניים ומונעים מהן לזוז או ליפול. מעבר לסנפירים המגיעים כבר מורכבים על האוזניות, ישנם עוד שלושה סטים בגדלים שונים, כולל סט שטוח ללא סנפירים בכלל, למי שלא מתחבר לקונספט. הקייס אגב כולל מקום לאוזניות כשהסנפירים מולבשים עליהן. זה נשמע מובן מאליו אבל יש יצרניות שלא טורחות לעצב כך את הקייס ואז המשתמש נדרש להיטלטל עם סט הסנפירים שלו בנפרד ובצורה לא אלגנטית בעליל. מלבד סנפירים, ה-Sennheiser Sport True Wireless מגיעות עם שני סוגים של מתאמי סיליקון לאוזניים, בשלושה גדלים: סט אחד שלטענת סנהייזר מאפשר חדירת חלק מהצלילים מבחוץ (מודעות לרעשי הרקע בסביבה בריצות ואימונים בחוץ) וסט שני שאמור לספק אטימה פסיבית (לאימונים בחדר כושר, כדי לסנן התנשפויות ושאגות של מתאמנים אחרים בסביבתכם). סנהייזר אפילו הוסיפה פקד באפליקציה שמאפשר להחליף בין המצבים, מה שכביכול יבצע התאמה של הצליל שהאוזניות מפיקות למצב השימוש.

כזה ניסיתי: Sonos Ray

במשך שנים תרצה סונוס את סירובה לייצר מוצרים זולים יותר בטענה שהיא אינה מוכנה להתפשר על איכות המוצרים שלה, אך לאחרונה משהו מתחיל להשתנות במדיניות הזאת: לצד ליין של רמקולים המיוצרים בשיתוף פעולה עם איקאה, הציגה סונוס בשנה שעברה את Roam, רמקול נייד קומפקטי וזול (ביחס למוצרים אחרים בקטלוג שלה), ולאחר מכן גרסה מוזלת ופשוטה יותר, Roam SL. ה-Ray שהושק בחודש שעבר כבר מכוון ישירות לקהלים שסונוס לא פנתה אליהם בעבר, וממצב את עצמו כסאונד בר החדש ברמת הכניסה של סונוס. על מה התפשרו ולמי הוא יתאים?

Sonos Ray (צילום: גד גניר)

חיצונית, קשה להבחין במבט ראשון בפשרה כלשהי בעיצוב של Ray. הוא שונה בצורתו מה-Beam ומה-Arc היקרים יותר. החזית שלו שטוחה לגמרי, ואין בגופו פתחים או רמקולים הפונים לצדדים או למעלה, מה שמאפשר לדחוף אותו לתוך נישות שטוחות ולתוך פתחים צרים במידות המתאימות בתוך מזנונים לסלון. מי שיבחר להניח אותו על המזנון, יבחין במבט שני בפלסטיקה פשוטה שאוספת די בקלות טביעות אצבעות. בחלקו העליון ישנם לחצני מגע זהים לאלו שיש ברמקולים היקרים יותר של החברה ובחלקו האחורי חיבור חשמל, חיבור רשת קוית, וחיבור אופטי.

כאלו ניסיתי: Sony WH-1000XM5

עם כל הכבוד ליצרניות אחרות, בשוק אוזניות ביטול רעשים סוני ו-Bose הן המזוהות ביותר עם הקטגוריה. Bose אמנם היתה זו שהפכה את ביטול הרעשים לתכונה כה פופולרית באוזניות הפונות לקהל הרחב, אבל סוני הדביקה את הפער במהירות: בשנת 2018 הציגה את MDR-1000X, הראשונות בסדרת אוזניות Over The Ear אלחוטיות בעלות מנגנון ביטול רעשים אקטיבי, אלטרנטיבה ל-QC35 של Bose שהוצגו שנה לפני כן ויושבות בדיוק באותה משבצת. אם הדור הראשון של סוני בקטגוריה הזאת עוד סבל מנחיתות מסוימת מול הדגם של Bose, הרי שמדור לדור של אוזניות בסדרה, הציגה סוני שיפור משמעותי, בעיקר בכל הקשור לביטול רעשים, ובשלב מסוים הפכו האוזניות שלה בעיני רבים לטובות בקטגוריה. לפני מספר שבועות הוצג הדור החמישי העונה לשם הלא ידידותי בעליל WH-1000XM5 ומביא איתו לראשונה שינוי משמעותי בעיצוב, לצד הבטחות לשיפורים גם באיכות הצליל ובביטול הרעשים.

Sony WH-1000XM5 (צילום: גד גניר)

השינוי בעיצוב הוא דרמטי. ארבעת הדורות שקדמו ל-WH-1000XM5 הציגו מראה כמעט זהה עם שינויים זעירים וכמעט בלתי מובחנים. בדור החדש העיצוב מודרני, חלק ונקי יותר וכולל מבנה קשת אחיד ורחב שלוחץ פחות על האוזניים של בעלי גולגולות גדולות. הקשת, שמרופדת כעת לכל אורכה, נפתחת באופן אחיד וללא שלבים וגם האוזניות עצמן והחיבור שלהן לקשת עברו שינוי עיצובי משמעותי. לטענת סוני, העיצוב החדש הוא לא לחלוטין מטעמי אסתטיקה. האוירודינמיקה המשופרת אמורה לסייע להן למנוע בצורה יעילה יותר רעשים של משבי רוח. מלבד האמור לעיל לגבי הקשת, העיצוב החדש לא שינה באופן מהותי את התחושה בשימוש באוזניות: הכריות רכות ונעימות למגע, האוזניות לא כבדות במיוחד (250 גרם, 4 גרם בלבד פחות מהדור הקודם ו12 גרם בלבד יותר מהמתחרות הישירות, Bose QC45), ונוחות סה"כ בשימוש ממושך.

כזה ניסיתי: Logitech Lift

באיחור אופנתי, אחרי שמגוון יצרניות אחרות כבר עשו זאת לפניה הציגה לוג'יטק לפני שלוש שנים את הגרסה שלה לעכבר אנכי: ה-MX Vertical. כחלק מסדרת MX היוקרתית של לוג'יטק, הוא הגיע גם עם סט תכונות מתקדמות ומחיר גבוה בהתאם. כעת מגיע תורו של Lift, עכבר אנכי נוסף, מעט קטן יותר, עם מחיר נגיש יותר ואפילו כמה הפתעות בשרוול.

Logitech Lift (צילום: גד גניר)

עכבר אנכי למי שטרם יצא לפגוש, הוא עכבר המעוצב באופן שאמור למנוע פיתול של שרירי היד ואת תופעות הלוואי הנגרמות מכך כמו עייפות במקרה הטוב ודלקות פרקים במקרה הרע. כדי לשרת את המטרה הזאת, העיצוב הבסיסי של עכברים אנכיים דומה ברוב המקרים, ומזכיר מעט צורה של סנפיר אלכסוני. Lift דומה מאוד בקוים כללים לאחיו הבכור MX Vertical, ושומר על אותה זוית של 57 מעלות, אבל ניחן בממדים קטנים יותר כך שיתאים לידיים בגודל בינוני או קטן. כבעל ידיים גדולות יחסית, אני אכן מוצא את MX Vertical קצת יותר מתאים עבורי בהשוואה ל-Lift. למרות שהתחושה היתה כאילו הוא נבלע קצת בכף היד שלי, לא היתה אי נוחות מהותית בשימוש בעכבר החדש בשל מימדיו הקטנים יותר.

כזה ניסיתי: Audio Pro ADDON C10 MK II

אי שם בשנת 2017, הציגה Audio Pro, יצרנית אודיו מוערכת ובעלת היסטוריה ענפה בתחום, את הרמקולים הראשונים שלה התומכים בחויית מולטי-רום: רמקולים המחוברים לרשת הביתית שניתן לשלוט בכולם יחד או בכל אחד לחוד. ADDON C10 היה בכיר הרמקולים שהוכרזו באותה הזדמנות והוא זכה לשבחים רבים על איכות השמע שלו והעיצוב הייחודי. דגם ההמשך, ADDON C10 MK II שהוכרז בשנה שעברה שימר את איכות השמע המעולה, הגיע עם עדכונים חשובים לרשימת שירותי ה-Multiroom איתן הוא עובד, אך הציג עיצוב מעט סולידי יותר. לפני מספר חודשים נקטה Audio Pro במהלך שיווקי מעניין: היא השיקה מהדורה מיוחדת של ADDON C10 MK II שיוצרה במספר יחידות מוגבל וזו היתה הזדמנות טובה מבחינתי לנסות בפעם הראשונה רמקול של החברה הסקנדינבית.

Audio Pro ADDON C10 MK II (צילום: גד גניר)

רבים ממבקריו של Audio Pro ADDON C10 MK II ציינו כשיצא לשוק, שהשינויים בעיצוב שלו ביחס לדגם מ-2017 הפכו אותו לקצת פחות מעניין למראה: ידית העור בחלקו העליון נעלמה, ואת החזית (ומערך הרמקולים שכלל וופר מרכזי ושני טוויטרים בתבנית שזכתה לכינוי "קואלה" בשל הדמיון שלה לדוב האוסטרלי) מכסה כעת סבכת בד איכותית אבל אחידה ומשעממת משהו. מדובר בשינויים פרקטיים: הסבכה מספקת שכבת הגנה לרמקולים מאבק ואור ישיר שעשויים לגרום להם להתבלות עם הזמן. הידית, ובכן, אפשר לחיות לא רע בלעדיה. ADDON C10 MK II הוא רמקול גדול וכבד יחסית, ללא סוללה מובנית, שניידות אינה אחת מהתכונות שמאפיינות אותו ולכן ידית העור אולי כן מאפשרת להרים אותו אבל היא שם בעיקר בתור תוספת עיצובית נאה.

כזה ניסיתי: Oppo Reno7 5G

לאחר שענקיות כמו LG, HTC, וואווי וסוני נעלמו או צמצמו משמעותית את חלקן בשוק, צרכנים ישראליים שחיפשו מכשיר ביניים נאלצו לפרק זמן מסוים לבחור בעיקר בין סמסונג לשיאומי. המצב הזה התחיל להשתנות לפני שנה וחצי: OnePlus החלה לשווק את סדרת ה-Nord שלה, Realme ו-Oppo נחתו בישראל ובשבועות האחרונים מותג נוסף עשה עליה, Vivo. ארבעת המותגים כידוע שייכים לתאגיד BBK הסיני, אך לישראל הם מגיעים באמצעות ארבעה יבואנים שונים שמנסים להדגיש את הייחוד שלהם. ועדיין, בגלל שבמקור החברות לא לחלוטין מנותקות זו מזו, אנחנו מקבלים מכשירים כמעט זהים זה לזה, לפחות על הנייר. Oppo Reno7 5G שהגיע אליי לפני מספר שבועות הוא התאום של OnePlus CE 2 5G עליו כתבתי כאן לאחרונה, אך המכשיר של Oppo יקר יותר בכ-700 ש"ח. האם יש משהו שיכול להצדיק את הפער במחיר למרות המפרט הזהה?

Oppo Reno7 5G (צילום: גד גניר)

בגזרת המפרט הטכני הוא מציג נתונים סטנדרטיים ביחס לקטגוריה: ערכת השבבים הפופולרית Dimensity 900 של מדיהטק הטיוואנית, אותה ניתן למצוא גם בקודמו, Reno6 5G וגם ב-OnePlus Nord CE 2 5G. בשונה מ-OnePlus CE 2 5G ה-Reno7 מגיע עם נפח כפול, של 256 גיגה, ובשונה מקודמו, ניתן אף להרחיב אותו באמצעות כרטיס זכרון. נפח זכרון ה-RAM עומד על 8 גיגה, וניתן להרחבה על חשבון נפח האחסון ב- 5 גיגה נוספים. הביצועים מצוינים: Reno7 זריז, יציב, מגיב מהר למגע, טוען אפליקציות במהירות ושומר על רמת הביצועים הזאת באופן קבוע ללא גמגומים. מערכת ההפעלה של Oppo נקראת ColorOS ומגיע כאן בגרסה 12, מה שלא משנה את העובדה שגרסת האנדרואיד עליה היא מבוססת היא אנדרואיד 11 הותיקה ולא אנדרואיד 12 שהוכרזה לפני כ-8 חודשים (!). מערכות ההפעלה של כל המותגים מבית BBK חולקות בסיס זהה, אבל כל אחת מציעה פינוקים ייחודיים משלה. במקרה של Color OS מדובר בחלונות צפים: במסך האפליקציות הפתוחות, ניתן לגרור למעלה אפליקציה פתוח ולהציג אותה בחלון מוקטן שנשאר פתוח ומעל לכל דבר אחר שתעשו עם הטלפון. למקרה שתהיתם, לא מדובר במערת ההפעלה Windows, ולא ניתן להשאיר יותר מחלון אחד פתוח באופן הזה. זה היה יכול להיות שימושי במיוחד לסרטוני יוטיוב ומאפשר למשתמשים שאינם מנויים לחבילת הפרימיום לשמוע שירים בעודם עושים פעולות אחרות עם הטלפון אבל גוגל דאגה לחסום את האפשרות הזאת. ColorOS מציעה גם אפשרות ליצור שטח עבודה נפרד במערכת ההפעלה, שכולל סיסמה וטביעת אצבע שונה כדי להפריד בין אפליקציות עבודה ואפליקציות בשימוש בזמן פנוי.