יום שלישי, 15 באוקטובר 2019

כזה ניסיתי: Xiaomi Mi A3

אמנם קרל פון קלאוזוביץ' לא היה חותם על האדפטציה הזאת לאימרה המפורסמת שלו, אך ניתן לקבוע  שממשק המשתמש בסמארטפון הוא המשך שיווק המותג באמצעים אחרים. בשוק האנדרואיד, רוב היצרניות משתדלות לבדל עצמן מאחרות באמצעות עיצוב, ובאמצעות הלבשת ממשק משתמש ייחודי שלפעמים כולל גם מגוון שירותים בלעדיים שאמורים לאפשר ליצרנית לעשות עוד כמה דולרים מעבר למכירת ה"ברזל" עצמו. מידת הריחוק מהממשק הנקי של אנדרואיד תלויה ביצרנית עצמה, ועקבית בדר"כ בכל קטלוג המכשירים שלה. נוקיה למשל, נכון להיום מוכרת את כלל מכשיריה ללא שום תוספת או שינוי של מערכת ההפעלה אנדרואיד. בקצה השני של הסקאלה ניתן למצוא יצרניות כמו סמסונג, סוני, וואווי ושיאומי, שקשה להבחין באנדרואיד מתחת למעטה השינויים והתוספות למערכת ההפעלה במכשיריהן. Mi A1 של שיאומי עשה לפני שנתיים היסטוריה בכך שהיה המכשיר הראשון של החברה הסינית שהשתייך לתכנית Android One, והגיע עם ממשק אנדרואיד נקי לחלוטין. זה היה צעד חריג מצידה של שיאומי שמפתחת במשך שנים ממשק משלה, MIUI, שמאפשר לה לשתול בתוכו פרסומות ושירותים נוספים. ככה לוותר על כל הכיף הזה?


Xiaomi Mi A3 (צילום: גד גניר)


שמעתי פעם סברה שמדובר בניסיון של שיאומי לקדם את מכירות מכשיריה האחרים: לקוחות שלא ראו בשיאומי אופציה מסיבות כאלו ואחרות, עשויים לשנות את דעתם כשיפגשו במכשיר של החברה שמכיל רכיבים מערביים ותוכנה שלא שונה מהותית מזו הקיימת במכשירי הפיקסל של גוגל עצמה. משם, הדרך לשדרוג אל מכשיר אחר של שיאומי, עם MIUI, תהיה קצרה בהרבה. בשנה שעברה התברר כי לא מדובר בניסיון חד פעמי, והחברה השיקה את Mi A2 ו-Mi A2 Lite, המכשירים הבאים בסדרה. השנה, הציגה את Mi A3, מכשיר ביניים, שכולל כמה פינוקים שלא רואים כל יום במכשירים ברמת המחיר הזאת, אבל גם פשרה כואבת שכדאי מאוד לקחת בחשבון.



ה-Mi A3 מתבסס על ערכת השבבים  Snapdragon 665 של קוואלקום האמריקאית, ערכת שבבים המיועדת למכשירי ביניים שהושקה בחודש אפריל האחרון. ערכת השבבים כוללת 8 ליבות עיבוד: 4 מהן במהירות 1.8 גיגהרץ לפעולות יומיומיות, וארבע נוספות במהירות 2 גיגהרץ למצבים בהם נדרש כוח עיבוד משמעותי יותר. על הנייר, הבחירה בליבות במהירות 2 גיגהרץ משונה קצת בגלל שמכשירים קודמים בסדרה הציעו מערכי ליבות מהירים יותר. מצד שני, יחידת העיבוד הגרפי של ערכת השבבים חזקה יותר, וניתן להריץ על המכשיר משחקים ברמה סבירה. התפקוד היומיומי נהדר. בניגוד ל-Y9 Prime, לא הרגשתי כאן איטיות או זמני טעינה ארוכים מדי והמכשיר עבד מצוין. הגרסה אותה בדקתי מגיעה עם זכרון RAM בנפח 4 גיגה ואחסון בנפח 64 גיגה, אותו ניתן להרחיב באמצעות כרטיס זכרון. המכשיר, כמו מכשירים סיניים רבים אחרים מגיע כברירת מחדל כמכשיר בעל סים כפול.

Mi A3, עם Android One (צילום: גד גניר)


כאמור, Mi A3 משתייך לתכנית Android One. התכנית שהחלה את דרכה כניסיון של גוגל להשיג דריסת רגל בשווקים מתפתחים, ולשלוט בעדכוני תוכנה של מכשירי אנדרואיד בצורה טובה יותר, עברה תהליך מוטציה ונראית קצת שונה מהמטרה הראשונית שלה מה שעשוי לאכזב חלק מהמשתמשים. ייתכן שהאשם נעוץ דווקא בעיתונאי טכנולוגיה שמיהרו להכתיר את ה-Mi A1 בזמנו כממשיך דרכם של מכשירי הנקסוס הזולים של גוגל הי"ד. העניין הוא שחלק מתהליך המוטציה שעברה תכנית Android One כולל בתוכו את העברת האחריות לעדכון המכשירים מגוגל אל היצרניות עצמן. כך קורה ש-A3, מכשיר שמבחינת תוכנה נראה כאילו יצא מפס הייצור של גוגל עצמה, מריץ עדיין את אנדרואיד בגרסה 9, למרות שאנדרואיד 10 כבר זמינה להורדה במכשיריה של גוגל כבר מחודש שעבר. לזכותה של שיאומי יאמר שדווקא עם עדכוני האבטחה היא לא מתמהמהת, והם מגיעים אל המכשיר מספר ימים לאחר שגוגל שחררה אותם. פרט לכך, טהרני אנדרואיד ימצאו כאן את מבוקשם: המכשיר נקי מכל שינוי של שיאומי עצמה, למעט אפליקציה אחת, אפליקציית הפורומים של החברה. כל השאר אנדרואידי לחלוטין, מוילון ההתראות, דרך מסך ההגדרות  ומגירת האפליקציות שכוללת אפליקציות גוגל בלבד. 

ה-Mi A3 נראה נהדר, במיוחד בצבע הכחול של היחידה שהגיעה אליי לבדיקה. איכות הבנייה גבוהה יחסית. המכשיר עצמו לא נראה כמו מכשיר דגל, אבל הוא בהחלט לא נראה זול. גב הזכוכית של המכשיר מעוטר בגימור של גלים המשנים את צבעם בהתאם לזוית שבה האור פוגע במכשיר. הוא לא רק יפה, משהו ביחס אורך-רוחב של המכשיר תוכנן בצורה ממש נכונה, כך שהמכשיר צר יחסית, אבל עדיין קומפקטי ונוח לשימוש. בחזית ניתן למצוא מגרעת בצורת טיפה בראש המסך, שאמנם אינה מרשימה וסוחטת קריאות התפעלות כמו שילוב של מסך ללא מגרעת בכלל ומצלמה קופצת מהסוג שיש ב-OnePlus 7 Pro, Xiaomi Mi 9T או אפילו Samsung Galaxy A80, אבל אין ספק שהצורה הזאת פרקטית הרבה יותר. האם הויתור על מנגנון עם חלקים נעים פירושו ששיאומי סוף סוף החליטה להתחיל למגן את מכשיריה בפני מים ואבק? עדיין לא, אבל ברמת המחיר של המכשיר הזה מיגון כזה הוא די נדיר ממילא. קורא טביעות האצבעות עבר מגב המכשיר אל מתחת לזכוכית המסך ומתפקד סביר: הוא די מדויק, אבל איטי למדי בתגובה שלו.

Mi A3, טקסטורת גלים שמשנה את צבעיה בהתאם לזוית שהאור פוגע בגב המכשיר (צילום: גד גניר)


זוכרים שדיברתי על פשרה כואבת? הנה זה מגיע: שיאומי ציידה את Mi A3 במסך 6.01 אינטש בטכנולוגיית Super AMOLED מרהיב וצבעוני להפליא, מהסוג שלא נהוג למצוא במכשירים ברמת המחיר הזאת. איפה הפשרה? ברזולוציה. המסך הזה מציג רזולוציה של 720 על 1560 פיקסלים, או בשמה העממי "רזולוציית HD". ובכן, אנחנו אוטוטו בשנת 2020, ורזולוציית HD פשוט אינה מספיקה. זו לא היטפלות קטנונית למספרים, וזה גם לא הזעזוע מכך ששיאומי ציידה את המכשירים הקודמים בסדרה במסכים עם רזולוציה גבוהה יותר ומשום מה בחרה כאן לשנמך. זה פשוט מפריע ביום יום. זה לא מפריע רק לי ולעיניים המתנשאות שלי. נתתי לכמה וכמה מהסובבים אותי לנסות לקרוא טקסטים על המסך, ברוב המקרים מבלי לספר להם שיש משהו רע שהם צריכים לצפות לו. התגובה הראשונית היתה כמעט תמיד "מה אתה רוצה ממני", אבל לאחר כמה דקות החלו ברוב המקרים תלונות על תחושה שמזכירה ריצוד או משהו אחר בלתי מוגדר שפשוט לא נעים בעיניים. למקרה שתהיתם, חשוב לי להדגיש שאין כאן עניין בריאותי. השתמשתי בטלפון במשך מספר שבועות כמכשיר הסמארטפון האישי שלי ולא חויתי סימפטומים של כאבי ראש, סחרחורות או משהו בסגנון. הדבר היחיד היה תחושת באסה לבהות במסך לאורך זמן. אני יכול לחשוב על מגוון מקומות אחרים בהם ניתן היה להתפשר בהם במכשיר הזה והיו מתקבלים על הדעת הרבה יותר: שימוש בפאנל LCD רגיל ולא ב-AMOLED, שימוש בקורא טביעות אצבעות קונבנציונלי ולא זה שמתחת למסך, אפילו על הגימור המרשים היה ניתן לוותר, והכל היה הגיוני יותר מלהשתמש במסך כזה. ראיתי מכשירים עם רזולוציה נמוכה יותר, הבעיה היא שזה היה אי שם בשנת 2014.

מסך צבעוני מרהיב ולא חד מספיק (צילום: גד גניר)

מערך צילום ראשי בעל שלוש מצלמות (צילום: גד גניר)


ביחס למכשירים ברמתו, ל-Mi A3 יש מצלמה לא רעה. מערך הצילום הראשי כולל שלוש מצלמות: מצלמת 48 מגה פיקסל בעלת עדשה בזוית רחבה וצמצם f/1.8, מצלמת 8 מגה פיקסל אולטרה-רחבה עם צמצם f/2.2, וחיישן נפח ברזולוציית 2 מגה פיקסל. אין כאן זום אופטי, והאפשרות לבצע זום באפליקציית המצלמה היא למעשה זום דיגיטלי. כצפוי, בשילוב בין העדרו של מייצב תמונה אופטי לצמצמים לא רחבים במיוחד מקשה על המצלמה להתמודד עם תנאי תאורה מאתגרים, או עם צילום בתנועה. מצד שני, המצלמה כן יודעת לנפק תוצאות נאות, מפורטות וצבעוניות (הודות למצב HDR יעיל) באור יום ופורטרטים יפים. מצב הלילה היעודי במצלמה סיפק תמונות טיפה מוארות וחדות יותר, אבל במחיר של תהליך צילום איטי בהרבה, וחייב יד יציבה מאוד. המצלמה הקדמית לא רעה גם היא, אבל שוב, לא משהו יוצא דופן לרמת המחיר של המכשיר הזה.

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)


הסוללה של Mi A3 הספיקה לי בדר"כ לכמעט 8 שעות מסך, נתון מרשים מאוד שאומר שניתן לשרוד עם המכשיר, בשימוש סביר, כמעט יומיים שלמים ללא טעינה. הוא תומך בטעינה מהירה בתקן QC3.0, ויודע להטען מהר גם ממטענים התומכים בתקן Power Delivery. הרמקול כאן חזק למדי, וגם האיכות שלו סבירה ביחס לקטגוריה, אבל לא הרבה מעבר לכך. שקע האזניות, כנהוג במכשירי ביניים עדיין נאחז כאן בחיים.

(+)
  • גימור אחורי מרשים ונאה
  • ממשק אנדרואיד נקי
  • סוללה מצטיינת

(-)
  • מסך ברזולוציה נמוכה מזו של קודמיו
  • עדיין לא עמיד במים
  • אמנם שייך ל-Android One, אבל טרם קיבל עדכון לאנדרואיד 10

מחירו של Mi A3 ביבוא רשמי של המילטון עומד על 889 ש"ח. האבולוציה הטכנולוגית של סמארטפונים מאפשרת לנו כצרכנים, מדי שנה, לקבל קצת יותר עבור הכסף שאנחנו משלמים וכך זה גם כאן, אולי יותר מתמיד בסדרה הזאת: המכשיר נראה פחות זול מקודמיו, הוא מחזיק קצת יותר זמן בלי טעינה, מערך הצילום קצת יותר טוב, ואפילו מקבלים כאן קורא טביעות אצבעות מתחת למסך, תוספת שבשנה שעברה נחשבה לסממן של מכשירי פרמיום. תוסיפו לכל זה ממשק אנדרואיד נקי למהדרין ותקבלו מכשיר אטקרטיבי מאוד במחיר נגיש מאוד. הדבר היחיד אולי שמקלקל את החגיגה הזאת הוא שכדי להציג את כל השיפורים האלו במחיר הזה, שיאומי התפשרה דווקא במקום שמשפיע אולי הכי הרבה על חויית השימוש, המסך. 

14 תגובות:

  1. Can you compare it briefly with the mi a2 lite? Since both are available, which would you buy?

    השבמחק
    תשובות
    1. לא בדקתי את ה-Mi A2, אבל למרות עניין הרזולוציה, עדיין הייתי הולך על ה-Mi A3. אם כבר לקנות מכשיר Android One אז הייתי מעדיף מכשיר חדש יותר כדי לקבל עדכונים לאורך זמן רב יותר. מבחינת מפרט טכני, למרות שעל הנייר המעבד טיפה פחות מהיר, אני משער שחויית השימוש זהה אם לא עדיפה יותר. הסוללה והמצלמה ב-Mi A3 עדיפים בוודאות.

      מחק
  2. תשובות
    1. הפוקופון מכשיר חזק יותר בכל פרמטר שאני יכול להעלות בדעתי כרגע, למעט העובדה שיצא לפני שנה לשוק והעובדה שהממשק שלו אינו אנדרואיד נקי כמו זה של Mi A3. לאור העובדה ששיאומי דווקא עושה עבודה לא רעה לאחרונה בעדכוני המכשירים שלה, ואף הודיעה שהפוקופון יעודכן בקרוב לאנדרואיד 10, הייתי מעדיף אותו על פני המכשיר הזה.

      מחק
  3. טייפו באחת השורות - "ורזולוציית HD אינה פשוט אינה מספיקה" במקום "פשוט אינה מספיקה"

    השבמחק
  4. אפשר גם רק להוסיף פסיק - "ורזולוציית HD אינה, פשוט אינה מספיקה"
    מעניין שפיספסת את "בשהת 2020"

    השבמחק
    תשובות
    1. רעיון יצירתי שהופך את הטקסט שלי לדרמטי יותר, אבל בחרתי באופציה של להסיר "אינה" אחד. תודה :)

      מחק
  5. אני לא מבין את החברה הזאת, מוציאה מכשיר חדש עם מעבד זהה ורזולוזיה נמוכה יותר מאשר הדור הקודם שלו.
    פגיעה בשני פרמטרים חשובים מאוד כשניגשים לשדרג מכשיר.

    השבמחק
  6. איפה גד שלפני כמה שנים לא הבין למה יצרנים דוחפים מסכים ברזולוציות מוגזמות?
    לבת זוגי יש את המכשיר כחודשיים, השתמשתי בו לא מעט, לטעמי המסך בסדר גמור, לא ניתקלתי בריצוד ואיו סיכוי שמישהו מבחין ברזולוציה הנמוכה יותר בעין בלתי מזויינת.
    כן אפשר להגיד שהמסך פחות מרשים ממסכים של מכשירים אחרים mi a2 לדוגמא.
    להזכירך גד, רזולוציה נמוכה מייצרת פחות עומס על המעבד משפרת את הביצועים ואת חיי הסוללה.

    לרוב אני מעריך מאוד את הביקורות שלך אבל אני חושב שהפעם שפטת המכשיר לחומרה בגלל הידיעה מראש שהמסך ברזולוציה נמוכה יחסית.

    השבמחק
    תשובות
    1. היי, זה עדיין אני, גד שעדיין לא מבין למה יצרנים דוחפים מסכים ברזולוציות מוגזמות.
      אני עדיין סבור שכגדלים הנוכחיים של סמארטפונים, רזולוציות של 2K ו-4K הן מוגזמות ומטופשות.
      יודע מה? אלך איתך רחוק יותר: אם Mi A3 היה המכשיר היחיד שהייתי בודק השנה סביר להניח שלא הייתי מבחין שהרזולוציה שלו נמוכה יותר. העניין הוא שבמסגרת הבלוג אני נחשף לבערך 20-25 מכשירים בשנה, וכשמגיע מכשיר עם רזולוציה נמוכה יותר, הנחיתות הזאת קופצת ישר לעין. נכון, אני לא רואה פיקסלים, אבל כן רואים שהטקסטים פחות חדים וטיפה פחות ברורים ממסכים של מכשירים עם רזולוציה גבוהה יותר.

      אתה צודק לגמרי שרזולוציה גבוהה יותר מייצרת מעמסה גבוהה יותר על מעבדים ועל הסוללה. עם זאת, במכשירים של לפני כמה שנים זו אכן היתה בעיה קריטית. נכון להיום, המעבדים של כל מכשירים הדגל ומכשירי הביניים יודעים להתמודד היטב עם רזולוציית FHD. לגבי סוללה - המכשיר הזה מחזיק 8 שעות מסך ביום. הייתי בכיף מוותר על שעה אחת כדי לא להתבאס כשאני מתבונן במסך ב-7 השעות האחרות.

      אם זה מתפרש אחרת מהטקסט אז חשוב לי להבהיר: מבחינת תמורה למחיר, זה מכשיר נהדר כמעט מכל בחינה. אם הוא היה מגיע עם מסך עם רזולוציה סטנדרטית ואופיינית למכשירים ברמת המחיר שלו, הוא היה נהדר אפילו יותר.

      מחק
    2. תודה על ההשוואה בין פוקופון לA3 מועיל מאוד לפשוטי העם :-)

      מחק
  7. מתקבלת תחושה ששיאומי החליטה לשנמך קצת את הסדרה כדי לא לעשות קניבליזציה לשאר ה Mi וזה ממש חבל. חיסרון מהותי שלא ציינת הוא העדר NFC למשתמשי רב קו

    השבמחק
  8. לא הוזכר שיש לו גם עינית אינפרא אדום ויכולת לשמש כשלט אוניברסלי.... או שלא שמתי לב?

    השבמחק