כזה ניסיתי: OnePlus 9

באפריל האחרון ציינה OnePlus שבע שנים להכרזתו של המכשיר הראשון שלה, One. החברה זכתה להערכה רבה ולקהילת מעריצים פנאטיים, הודות לביצועים מעולים בדר"כ, לצד ממשק מהטובים בשוק. צילום מעולם לא היה המרכיב העיקרי שמשך אנשים לקנות מכשירי OnePlus. זה לא שהיא לא ניסתה, וזה לא שהמצלמות במכשירי OnePlus היו גרועות. חלק מהמצלמות היו לא רעות בכלל, אבל ברוב הזמן היה קשה למותג הסיני לשכנע אנשים שהמכשירים שלו יכולים להתחרות מבחינת צילום על אותו מגרש עם מותגים כמו סמסונג, אפל ואפילו Huawei ושיתוף הפעולה שלה עם Leica. ב-OnePlus 9 ובגרסת ה-Pro שלו החברה החליטה לנסות שוב, הפעם בסיוע מותג המצלמות השוודי הותיק Hasselblad. האם החברה שייצרה את המצלמות בהן השתמשו האסטרונאוטים על הירח, תצליח להפוך את המכשירים של OnePlus סוף סוף למכשירים נחשקים עבור חובבי צילום?

OnePlus 9. המסך מתהדר בשם Liquid AMOLED (צילום: גד גניר)



המכשיר שהגיע אליי לבדיקה באדיבות היבואן הרשמי סל נאו הוא ה-OnePlus 9. מבחינת מפרט טכני הוא מציע ברוב הסעיפים את אותה חומרה משובחת שמציע גם דגם ה-Pro ובראש הרשימה ערכת השבבים Snapdragon 888 5G, החזקה ביותר כרגע בקטלוג של קוואלקום, וזו שתמצאו גם ברוב מכשירי הדגל בשוק של שיאומי, Oppo ומכשיריה של סמסונג בארה"ב. לגבי דור 5, נכון לכתיבת שורות אלו, המכשיר תומך ברשתות האלו בישראל רק באופן תיאורטי. עדכון גרסה שצפוי להגיע אל המכשיר במהלך החודש הקרוב יוסיף את התמיכה הזאת, אם יש לכם סים וחבילת גלישה מתאימה.


היחידה שקיבלתי מגיעה עם קונפיגורציית הזיכרון החזקה ביותר: 12 גיגה RAM יחד עם אחסון בנפח 256 גיגה (שאינו ניתן להרחבה). החומרה הזאת מריצה את Oxygen 11 המבוססת על אנדרואיד 11, הגרסה העדכנית ביותר נכון לכתיבת שורות אלו. ב-OnePlus מספרים ש-Oxygen 11 יודעת לשמור 25% יותר אפליקציות פתוחות ברקע (וע"י כך לזרז את פעולת המכשיר שאינו נדרש בכל פעם לטעון אפליקציות שנסגרו מחדש) הודות לשתי טכנולוגיות: דחיסת RAM, שמצמצמת את צריכת ה-RAM של אפליקציות, ושימוש באחסון המכשיר כתוספת לזכרון ה-RAM. תוסיפו לכך את העובדה שהמכשיר עצמו מגיע כאמור עם זכרון RAM בנפח מאוד נדיב של 12 גיגה ותקבלו מכשיר שבתיאוריה לעולם לא סוגר על דעת עצמו אפליקציות. רוב הזמן זו אכן היתה התחושה. OnePlus 9 מהיר, יציב, ואכן מצליח לשמור את רוב האפליקציות שפתחתי באותו יום פתוחות ברקע. זה אחד המכשירים הבודדים שבהם הצלחתי לגלול בפיד טוויטר בעודי ממתין לצניחה ב-PUBG במקום להכות מתמודדים אחרים ללא מטרה במשך דקה. מה שהפתיע לרעה בהקשר הזה היתה הנטייה של משגר האפליקציות להתמהמה בחזרה למגירת האפליקציות (המקום בו נמצאים קיצורי הדרך לכל האפליקציות). קרה לי לא פעם ולא פעמיים שיצאתי מאפליקציה, חזרתי אל מגירת האפליקציות והיא היתה ריקה לחלוטין למשך שתי שניות, עם הכיתוב המטריד "No Application Here", ורק לאחר מכן הופיעה הרשימה. זה בהחלט לא אסון, אבל זה משונה לראות שמכשיר שתוכנן במיוחד לשמור על אפליקציות פתוחות ברקע, לא מצליח לעשות זאת בצורה אופטימלית כשמדובר במשגר האפליקציות שלו. כצפוי OnePlus 9 מתמודד בלי בעיה עם כל משימה שתטילו עליו, כולל גיימינג. באופן ראוי להערכה הוא גם לא מתחמם תוך כדי.


OnePlus 9 (צילום: גד גניר)

OnePlus 9 (צילום: גד גניר)

OnePlus 9 (צילום: גד גניר)




מלבד העניין הספציפי הזה, Oxygen הוא הממשק האהוב עליי מבין כל שאר הממשקים שיצרניות נוהגות לעטוף בהן את מכשירי האנדרואיד שלהן. ויזאולית הוא מסוגנן יותר מאנדרואיד נקי, אבל הוא משמר המון תכונות של מערכת ההפעלה המקורית, קל מאוד להתמצאות. אחד הדברים הנחמדים הוא הגישה המהירה אל פקדים של אביזרי הבית החכם שלכם: לחיצה ארוכה מקפיצה את תפריט הכיבוי של המכשיר אבל מתחת לאפשרויות הכיבוי ישנה גישה מהירה לשליטה על התאורה, המזגן, דוד החימום ורמקולים חכמים של גוגל בבית. הממשק מוסיף לא מעט אפשרויות קסטומיזציה ויזואלית כמו ערכות אייקונים, שינוי דוגמת מסך ה-Always On, וצבעי הכותרות והפקדים של מערכת ההפעלה. מסך אפשרויות התצוגה עמוס גם הוא באפשרויות התאמה אישית: מלבד תאורה אוטומטית, ניתן להפעיל התאמת גוון אוטומטית (בדומה למכשירי אפל) על מנת לקבל גוונים אופטימליים בהתאם לתאורה הסביבתית. מלבד זאת ניתן לשלוט על טמפרטורת הצבע, הרוויה, הפעלה אוטומוטית שלהם, מצב קריאה עתיר אפשרויות ועוד.






העיצוב של OnePlus 9 לא מהפכני בשום צורה, ובצבע השחור שבו הגיע המכשיר שבדקתי הוא אף פחות מלהיב מבצבעים אחרים בהם ניתן להשיג אותו. יש לו גב זכוכית גורילה 5, מסגרת אלומיניום והזכוכית הקדמית גם היא זכוכית גורילה 5. המכשיר עצמו לא דקיק במיוחד אם כי גם לא מאוד שמנמן (8.7 מילימטר), וגם המשקל שלו לא נמוך במיוחד (192 גרם). אחת התכונות שמבדילות בין OnePlus 9 ל-OnePlus 9 Pro היא העמידות במים שבה התברך הדגם היקר יותר. תמוה בעיני ש-OnePlus החליטה שלא למגן את המכשירים האלו, מכשירי דגל לכל דבר ועניין בפני מים, כאשר יצרניות אחרות, ביניהן שיאומי, החלו לאחרונה למגן אפילו חלק ממכשירי הביניים שלהן. מה כן יש כאן? את בורר מצבי הצלילים שמלווה את מכשירי החברה מאז ה-OnePlus 2, וקורא טביעות אצבע משולב במסך שמתפקד יפה מאוד. בנוסף, לערכת המכשיר מצורף כיסוי שקוף שנראה איכותי ביחס לז'אנר הכיסויים המצורפים לערכות מכשירים


OnePlus 9 (צילום: גד גניר)


OnePlus 9 עם הקייס המצורף (צילום: גד גניר)




ל-OnePlus 9 מסך בגודל 6.55 אינטש ברזולוציה של 1800 על 2400 פיקסלים. בחברה קוראים לפאנל המסך של ה-9 בשם  Liquid AMOLED. אין כאן באמת נוזלים וזה אפילו לא קשור לויתור על עמידות במים: המילה Liquid מתייחסת לקצב הרענון המקסימלי של המסך, 120 הרץ. שני מצבי רענון המסך הקיימים כאן הם 60 הרץ או מצב 120 הרץ חכם שמנתח את התוכן על המסך ובוחר עצמאית מתי להגיע לקצב הרענון המקסימלי וכך אמור לחסוך בצריכת חשמל. במצב הזה התנועה על המסך חלקה וחדה להפליא, ומאחר שמדובר במסך AMOLED מקבלים כאן גם תמונה מרהיבה, צבעונית ושחור שחור משחור. מאחר שלא מדובר בדגם ה-Pro נחסך מהרוכשים השטיק הלא פרקטי של שוליים קמורים, וטוב שכך. 


כל מה שתיארתי עד כאן הוא למעשה החויה הקבועה והסטנדרטית כמעט בכל מכשיר OnePlus. החלק המסקרן באמת הוא יכולות הצילום של המכשיר הזה וטיב השת"פ עם Hasselblad. אגש לעיקר תחילה: זו מצלמה מעולה: מהירה, עם תוצאות מרהיבות ואם ישנו הבדל כלשהו בינה לבין המצלמות של מכשירים כמו גלאקסי אס 21 או iPhone 12 (חשוב להדגיש, לא דגמי ה-Pro או ה-Ultra) הרי שמדובר בניואנסים מינוריים. המכשיר מצלם בזריזות, מייצר תמונות חדות וממוקדות היטב ועושה זאת גם בתנאי תאורה לא אידיאליים. העניין המפתיע בהקשר של החדות הוא בעובדה שבניגוד לדגם ה-Pro אף אחת משלושת המצלמות המרכיבות את מערך הצילום הראשי ב-OnePlus 9 לא התברכה בייצוב תמונה אופטי. כדי לייצר תמונה באמת מטושטשת תצטרכו לטלטל באופן משמעותי את היד. מרשים. מערך הצילום הראשי של OnePlus 9 כולל שלוש מצלמות: מצלמת 48 מגה פיקסל עם צמצם f/1.8, מצלמת 50 מגה פיקסל עם עדשה רחבה וצמצם f/2.2, ומצלמת מונוכרום ברזולוציית 2 מגה פיקסל. הבחירה בחיישן עתיר פיקסלים גם למצלמת ה-Ultra Wide בהחלט באה לידי ביטוי ומאפשרת למכשיר להפיק תמונות מרשימות גם במצב צילום זה.


מערך הצילום של OnePlus 9 (צילום: גד גניר)



זו לא הפעם הראשונה ש-Hasselblad השוודית חוברת ליצרנית סלולר. בפעם שעברה שעשתה זאת, זה היה עם לנובו, במכשירי ה-Moto שלה, כאשר אחד מה-Moto Mods שניתן היה לחבר אל גב המכשירים היה למעשה מערך צילום שלם של החברה שמחליף את מערך הצילום המובנה במכשיר ומוסיף למצלמה זום אופטי כפול 10. שיתוף הפעולה הזה זכור כפלופ: למרות המותג הנוצץ, למרות שויזואלית ה-Mod הזה נראה מרשים, התוצרים שלו היו בינוניים ומטה. במקרה של OnePlus 9 מדובר בשת"פ פחות יומרני ונכון לדגם זה מתבטא בכיול גווני הצבע בתמונה בלבד. בהיבט הזה, Hasselblad ו-OnePlus עשו עבודה נהדרת, והתמונות מתאפיינות בצבעים שמאזנים בצורה מושלמת בין ריאליזם לצבעוניות שמחה ומלהיבה. זו ללא ספק לא המצלמה למי שמעוניין בתמונות עם צבעים זרחניים, אבל איכשהו, בכיול הצבעים הצליחו להמנע גם מלהגיע לקצה השני של הסקאלה, כך שהתמונות בהחלט לא נראות דהויות או אפרוריות. המצלמה הקדמית היא ברזולוציית 16 מגה פיקסל עם צמצם צר יחסית, f/2.4. גם כאן, מדובר במצלמה מצויינת שמצלמת פורטרטים יפים, ומסוגלת לרכך פגמים בעור בצורה עדינה, מבלי לפגוע בריאליזם של התמונה ומבלי "לשרוף" איזורים מוארים. 


(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)



הסוללה של OnePlus 9 היא בקיבול 4500mAh. מכשירי העבר של OnePlus היו מתאפיינים בזמני סוללה מרשימים מאוד, אך בשנים האחרונות, איכשהו הם פחות מצטיינים בסעיף הזה והמכשיר הזה לא שונה מהבחינה הזאת: במצב 120 הרץ, הצלחתי לסחוט מהסוללה קצת פחות מ-5 שעות וחצי מסך. ניסיתי להתפנק פחות ועברתי ל-60 הרץ, וזמן המסך התארך לקצת פחות מ-6 שעות. זה לא בלתי שמיש, וזה בהחלט יאפשר לכם להעביר יממה ללא טעינה, אבל מכשירי דגל אחרים מצליחים לספק 7 שעות ויותר. OnePlus 9 מפצה על זה באמצעות טעינה מהירה באופן קיצוני: בתיאוריה, סוללת המכשיר תיטען במלואה, באמצעות המטען המקורי המצורף, בתוך פרק זמן של כ-29 דקות. בפועל זה קרוב מאוד לזה ומשתנה בהתאם לשימוש שלכם במכשיר, אבל אם אתם עושים בו שימוש רב יותר ממני, או מאתגרים אותו עם יותר גיימינג או סתם בשימוש רב יותר ברשת סלולרית ולא ב-WiFi ביתי, הטעינה המהירה הזאת תוכל לסייע לכם להבטיח במהירות שתוכלו לסיים את היום עם מכשיר פעיל. זוג הרמקולים של OnePlus 9 מייצרים שמע סטריאופוני איכותי ובעוצמה לא רעה בכלל. שקע אזניות, כמו בכל מכשיר דגל אחר כמעט בשוק אין כאן.




(+)
  • מסך יפיפה
  • מצלמה מצויינת
  • ממשק נהדר


(-)
  • ביצועי סוללה פושרים
  • אין מיגון רשמי בפני מים


מחירו של OnePlus 9 בגרסה שבדקתי (12 גיגה RAM ו-256 גיגה זכרון) וביבוא רשמי של סל נאו עומד על 2949 ש"ח. הפרק בחיי המותג OnePlus שבו מכשיריו היוו אלטרנטיבה זולה למכשירים של יצרניות גדולות, חלף מזמן, מה שהופך את התשובה לשאלה מה מקבלים כאן עבור הסכום הזה, לחשובה מתמיד. בכל הקשור לתחום הצילום, OnePlus 9 מצליח לטעמי לספק בהחלט את הסחורה, ועושה זאת אפילו בלי מייצב תמונה אופטי. חבל רק שהעדרה של עמידות רשמית במים וביצועי הסוללה הפושרים הופכים אותו לקצת פחות אטרקטיבי.

3 תגובות

  1. איך הוא לדעתך מול הגלקסי S21?

    השבמחק
  2. יש לי One plus 6. אני חושב שהוא ברשותי כשלוש שנים. מדובר בדגם שהיה (אז) יקר יותר: 125 גיגה זכרון ו-8 RAM זיכרון היקפי. הטלפון פשוט סוס. זמן הסוללה מעולה. לפני הקורונה היינו עם זוג חברים במלטה. לבחור היה אייפון. לא יודע איזה דגם. בקיצור, כשראה את התמונות שהנייד שלי מפיק, ביקש שנצלם את כל הנופש רק עם ה-One plus. אני לא מומחה וגם לא ילד (בן 57), ולמרות שאני חובב טכנולוגיה, לא רואה כרגע סיבה להחליף את המכשיר הנוכחי. הוא פשוט נהדר.

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה

חדש יותר ישן יותר