יום שישי, 15 באוגוסט 2014

כזה ניסיתי: סמארטפון Sony xperia Z2

הבלוג הזה קיים כמעט שנה, ועם כל חודש שחולף, כמות הבקשות מצד קוראים שאבדוק מוצרים ספציפיים שמעניינים אותם, הולכת וגוברת. הבקשה שחזרה על עצמה הכי הרבה פעמים בחודשים האחרונים, היתה ללא ספק הבקשה שאבדוק את ה-Sony Experia Z2, במיוחד אחרי שכבר בדקתי את ה-Samsung Galaxy S5, ה-HTC One (M8) וה-LG G3. אז קודם כל, תודה לכם קוראי הבלוג, מסתבר שאתם באמת מתעניינים במה שאני כותב כאן (או שאתם רק מסתכלים על התמונות, וזה גם בסדר, באמת).

Sony xperia Z2 מציג שימוש בדפדפן על אתר אקראי שנתקלתי בו במקרה (צילום: גד גניר)

אז בואו נדבר קצת על ה-Z2. עפ"י נתוני חברת Localytics, נכון לסוף חודש פברואר, סוני ממוקמת במקום הרביעי בין יצרניות מכשירי האנדרואיד בעולם, מקום אחד מעל מוטורולה. המיקום הזה אמנם נשמע מחמיא, אך בפועל סוני שולטת רק על 5% משוק מכשירי האנדרואיד כיום. המיקום הזה, מאפשר לה להשיק ספינות דגל בזו אחר זו, מבלי ליצור יותר מדי רעש בקרב משתמשים שקנו את המכשיר הכי מתקדם שלה וחשבו שהוא ימשיך לשאת בסטטוס הזה לפחות שנה, כפי שנהוג, לרוב, אצל יצרניות אחרות. אצל סמסונג לדוגמא, שמועות שהחלו לפרוח מיד לאחר השקת האס 5, על השקת מכשיר נוסף, מכשיר פרימיום העשוי מתכת (שמועות שחוזרות על עצמן מדי כמה חודשים, והפכו בימים האחרונים ל-Samsung Galaxy Alpha), עוררו כעס אדיר בפורומים ובקבוצות דיון של משתמשי סמסונג ברחבי העולם. ה-Z2 הוכרז בפברואר השנה, במהלך תערוכת MWC בברצלונה, חצי שנה בלבד לאחר הכרזת ספינת הדגל הקודמת ה-Sony xperia Z1 (וזאת מבלי להזכיר את ה-Z1s, גרסא טיפה חזק יותר של ה-Z1, שהוכרזה בינואר 2014, חודש לפני ה-Z2).


על ה-Z1, קודמו של ה-Z2 סיפרתי לכם לפני חצי שנה, והיו לי בגדול המון מילים טובות להגיד עליו, מה שכמובן עורר אצלי ציפיות גדולות לגבי הזי2. בנוסף, עיתונות הטכנולוגיה העולמית לא חסכה מחמאותיה מה-Z2 במהלך כנס MWC. המחמאות האלו בלטו במיוחד מול האכזבה הקולקטיבית מהחידושים המעטים שנראו בהשקה המדוברת של ה-Samsung Galaxy S5 שהושק מספר ימים לאחר מכן.
Sony xperia Z2 (צילום: גד גניר)

אז מה היה דחוף לסוני לחדש במפרט הטכני של הזי 2? בעיקר דברים קטנים, אבל אלו בדיוק הדברים הקטנים שעושים את זה לנודניקים כמוני: המסך הוגדל מ-5 אינטש ל-5.2 אינטש ושולבה בו טכנולוגיית IPS, ערכת השבבים Snapdragon 800 של קוואלקום עם מעבד מרובע-ליבה במהירות 2.2 גיגהרץ ב-Z1, שודרגה ב-Z2 ל-Snapdragon 801 עם מעבד מרובע-ליבה הפועל במהירות 2.3 גיגהרץ, זכרון ה-RAM נופח מ-2 גיגה ל-3, וגולת הכותרת, מצלמת הוידאו של הטלפון מסוגלת לצלם כעת ברזולוציית 4K. באופן אירוני, מכשירים כמו ה-Sony experia Z1, וה-Sony xperia Z1 Compact שהושקו עם אנדרואיד בגרסא 4.2 שודרגו לגרסא 4.4.4, גרסא מתקדמת יותר מזו שמריץ כיום ה-Z2, גרסא 4.4.2, אך ההבדלים בגרסאות זניחים ואינם מורגשים מבחינת המשתמש הרגיל, מה גם שסביר להניח שה-Z2 ימשיך לקבל עדכונים אחרי שקודמיו יפסיקו לקבל אותם.

ברמת הביצועים, אין שינויים גדולים מדי, וזה לא דבר רע בהכרח. ה-Z2 הוא מכשיר זריז, שלא סובל מהשהיות בפעלת אפליקציות, מגיב נהדר למגע (סוני מצטיינת בתגובת מכשירי האנדרואיד שלה למגע, עוד מהימים שהיתה בשותפות עם Ericsson), ופועל ביציבות לאורך זמן. משך כל הזמן שביליתי עם המכשיר, לא התעוררו אצלי מחשבות בסגנון "ריסטרט היה בא לי טוב עכשיו ככה, לנקות את הזכרון". לאור העובדה שמכשירים אחרים עם מפרט דומה דווקא כן עוררו אצלי את המחשבה הזאת מפעם לפעם, לא הייתי מזלזל בערכו של תפקוד טוב באופן שוטף. יחד עם זאת, כמו במכשירים אחרים שבדקתי עם זכרון RAM בנפח 3 גיגה, לא ממש חשתי בהבדל הגדול שתוספת הנפח הזאת נותנת בתפקוד היומיומי, וכנ"ל גם לגבי תוספת המהירות של 0.1 גיגהרץ שנותן המעבד המעודכן. מעבר לכך, אנדרואיד בגרסא 4.4 (קיטקאט) ומעלה, אמורה לפעול מצוין על מכשירים עם זכרון RAM מנפח של 512 גיגה ומעלה, כך ש-2 או 3 גיגה לא אמורים לשנות משהו לרובם של המשתמשים ביום יום, לפחות לא כרגע.

אחד השיפורים המתבקשים במקרה של ה-Z2 על פני הזי 1 הוא במסך. זה לא של-Z1 היה מסך גרוע, אך מול התחרות במסכים של ה-LG G3 וה-Galaxy S5 נדרש מסך קצת יותר איכותי. המסך הוגדל כאמור ל-5.2 אינטש, הרזולוציה נשארה אותה רזולוציית FHD (1920x1080) אך סוני בחרה הפעם בטכנולוגיית IPS כדי לשפר את הזויות בהן ניתן לצפות בו. המסך אכן נראה מצוין והעובדה כי דחיסות הפיקסלים ירדה (המסך הוגדל אך הרזולוציה נשארה זהה) לא ממש מפריעה, לאור העובדה שאין עין אנושית שיכולה להבדיל בין 441 פיקסלים באינטש, לבין 424 פיקסלים באינטש. המסך הזה בהיר דיו כדי לאפשר שימוש גם מחוץ למנורות הפלורסנט במשרד בצהרי היום, והצבעים שהוא מציג חיים אך מאוזנים ולא מוגזמים.

כמו יצרניות אחרות בשוק, גם בסוני הפנימו שהגדלת המסך אינה חייבת להביא גם להגדלת המכשיר, וכך מימדיו של הזי 2 גדלו רק באופן זניח, ע"י צמצום המסגרת שסביב המסך. כל זה לא אומר שהבעיות הארגונומיות עליהן דיברתי במקרה של ה-Z1 נפתרו לפתע, להיפך. ה-Z2 הוא מכשיר גדול (אפילו יותר מה-G3 על מסך ה-5.5 אינטש שלו), שאפילו בעלי כפות ידיים גדולות כמוני מוצאים אותו קצת לא נוח לאחיזה. סוני ממשיכה בקו העיצובי שלה עוד מימי ה-xperia Z הראשון, כלומר מכשירים עם פינות שאינן מעוגלות מספיק, עם זכוכית בגב המכשיר, בעיצוב שמזכיר באופן מעורפל את האייפון 4 וה-4S. הזכוכית אגב, שקועה מעט מתחת למסגרת, הפרש גבהים מיקרוסקופי אמנם, אך כזה שמציק בכף היד לאחר אחיזה ממושכת בטלפון. בנוסף, כמו בכל שאר המכשירים של סוני, גם כאן המקשים מרוכזים בצד אחד, אתגר עבור מי שמתכנן להניח אותו בתוך זרוע לרכב. מעבר לכך, מקשי הווליום בולטים החוצה טיפה יותר מדי, מה שמזמין לחיצות אקראיות. למזלי, זה לא יכול לקרות כשהטלפון נעול, אבל אז זה אומר שכדי להעביר אותו למצב שקט, תאלצו לשחרר את נעילת המסך. כל הפתחים במכשיר (למעט שקע האוזניות) מכוסים במכסי פלסטיק. הם נראים איכותיים ועמידים למדי, ובמידה ולא סגרתם אותם טוב (ולפעמים גם אם כן), תופיע לכם הודעה על מסך המכשיר שתדרוש מכם לעשות זאת על מנת לשמר את עמידותו למים (תקן IP58).


המכסה מעל חריץ ההרחבה, כפתור ההדלקה והכיבוי, וכפתורי הווליום (צילום: גד גניר)

לא הבחנתי בהבדלים מהותיים בממשק של ה-xperia Z2 על פני הממשק שפגשתי בטלפון האחרון של סוני שבדקתי, ה-xperia Z1 Compact. משהו אחד שמצא חן בעיני גם ב-Compact וגם כאן: האפשרות המובנית ללמד את המכשיר לבצע פעולות מסוימות לפי טריגרים מוגדרים מראש. לדוגמא: חיברתם את האוזניות? תוכלו להגדיר למכשיר שבכל פעם שזה קורה, הנגן ייכנס לפעולה וינגן פלייליסט מסוים שבחרתם. אני יודע, ישנן אפליקציות רבות ב-Play Store שיודעות לעשות דברים דומים, ובכל זאת, זה נחמד כשזה מגיע מובנה.


פעולות לפי טריגרים, Sony xperia Z2 (צילום: גד גניר)

לרוב אני מתעכב יותר על יכולות צילום הסטילס של מצלמות הטלפונים שאני בודק, וכמעט לא מתייחס לצילום הוידאו שלהן. הפעם אחרוג ממנהגי ודווקא אתחיל מהוידאו. אחד ההבדלים המשמעותיים בין ה-xperia Z2 ל-xperia Z1 היא אפשרות צילום הוידאו ברזולוציית 4K. מעטים מאוד האנשים אשר מחזיקים כיום בבית מסכים המסוגלים להציג רזולוציה שכזאת. מצד שני, מאחר ותעשיית הטלויזיות הולכת לכיוון הזה, ומאחר ואולי הטלפון הזה לא ישאר איתכם למשך יותר מהשנתים שלוש הקרובות, אבל צילומי הוידאו שצילמתם איתו ישארו איתכם לכל החיים, כדאי שתצלמו אותם כיום באיכות הטובה ביותר שניתן. בגזרה הזאת אין הפתעות. הוידאו נראה מעולה, למרות שלא בדקתי אותו על מסך 4K. אגב, פרט מידע חשוב – ה-Z2 לא מסוגל לצלם ברזולוציה הזאת למעלה מ-5 דקות רצופות (כמו גם ה-Galaxy S5 וה-Note 3 ). ניסיון צילום וידאו לפרקי זמן קצרים יותר הבהיר לי מדוע: בתוך דקה של צילום וידאו רצוף ברזולוציית 4K הטלפון החל להתחמם באופן בלתי סביר. מטריד לחשוב לאילו טמפרטורות היה מגיע לאחר ארבע דקות נוספות. ההגבלה הזאת מזכירה את ההגבלות במצלמת DLSR המצלמות וידאו, גם שם ישנה הגבלה על משך זמן הצילום מחשש להתחממות יתר של החיישן.
עדשת המצלמה והמבזק, Sony xperia Z2 (צילום: גד גניר)

בתחום הסטילס, ה-Z2 שומר על מפרט זהה לזה של ה-Z1, וכך גם הביצועים המצויינים. מהירות המיקוד נמוכה אמנם מזו שראיתי ב-S5 וב-G3, אולם איכות התמונות מעולה, וכפתור הצילום הפיזי הופך את פעולת הצילום לנוחה הרבה יותר. עוד מחמאה לאנשי ה-UI של סוני: ווידג'ט המצלמה על מסך הבית של ה-xperia Z2 מאפשר גישה מהירה לאפשרויות צילום מתקדמות. מדוע אני מתלהב מווידגט? ובכן, יצרניות הטלפונים משקיעות מאמצים ניכרים בהוספת מצבי צילום ופיצ'רים מיוחדים למצלמות שלהן בסופו של דבר אף אחד כמעט ולא משתמש בפיצ'רים האלו מאחר והם קבורים בתתי תפריטים בממשק המצלמה. כאן, מצבי הצילום נגישים בלחיצת כפתור, והדבר מעודד את השימוש בהם.

ווידג'ט מצבי הצילום: Sony xperia Z2 (צילום: גד גניר)

אחת התלונות שלי בזמנו על ה-Z1 היתה עוצמת השמע בספיקר שלו. ב-Z2 הספיקר בתחתית המכשיר הוחלף בשני רמקולים קטנים מעל ומתחת למסך. אין ספק שיש שיפור משמעותי בעוצמה ובאיכות השמע, אם כי הייתי מעדיף עוצמה מקסימלית חזקה אפילו יותר, כנ"ל גם לגבי האפרכסת. נקודה בעייתית בה נתקלתי כאן היא העוצמה החלשה של צלילי ההתראה, קל מאוד לפספס אותם. בנוסף, גם הרטט די חלש וכך יצא במשך התקופה שביליתי עם ה-xperia Z2, פספסתי המון הודעות ומדי פעם אפילו גם שיחות.

מתחת למכסה הזכוכית האחורי (או איך שראוי באמת לקרוא לו, "קולטן טביעות האצבעות היעיל ביותר בעולם"), שוכנת סוללה אימתנית בקיבול של 3200mAh. באופן מפתיע ומעט מאכזב, היא הצליחה ברוב המקרים לשרוד יום שימוש אחד בלבד ולא הרבה מעבר לכך. אין לי בעיה עם זה. אני יכול להסתדר עם מכשיר שדורש הטענה רק כשאני הולך לישון. ובכל זאת, ממכשיר עם סוללה שכזאת (שאינה ניתנת להחלפה אגב, כמו בכל מכשיריה של סוני), ציפיתי ליותר.
Sony xperia Z2 (צילום: גד גניר)

בגדול, על ה-Z2  ניתן להשתמש בקלישאה המוכרת של אפל: מדובר בטלפון הטוב ביותר שסוני אי פעם ייצרה. מצד שני, כשמדובר בחברה המשיקה ספינת דגל בקצב של שתיים – שלוש בשנה, הדבר עשוי להשאיר את הלקוחות שלך ממורמרים בשלב מסוים. בנוסף, בעיות שלא ניתן להתעלם מהן כמו העובדה שלא נוח להחזיק אותו ביד לאורך זמן, וסוגיית ההתראות החלשות, מעיבות על העיצוב היוקרתי, התגובה המעולה למגע, הממשק המצוין ויתרונות רבים אחרים שיש לטלפון הזה להציע. בדרך להשקה הקרבה של ה-Z3 (לפי שמועות כרגע), ה-Sony xperia Z2 ממשיך שושלת של מכשירי אנדרואיד טובים עם יתרון שעד כה היה כמעט בלעדי לחלוטין לסוני, עמידות במים. כעת כשגם סמסונג החליטה להכנס לתחום הזה (וכנראה יצרניות אחרות גם בדרך לשם), כדאי לסוני אולי לדלג על השקה אחת או שתיים ולהמציא את עצמה מחדש, כפי שעשתה בהצלחה מרובה בשנים האחרונות. 

תגובה 1: