יום שבת, 8 בנובמבר 2014

כזה אני חייב: Samsung Galaxy Note 4

קצת יותר פחות מחודשיים חלפו מאז אירוע ה-Unpacked של סמסונג במסגרת IFA, במסגרתו השיקה את ה-Galaxy Note 4, ועד שהוא מצא את דרכו אליי. יש לי יחסי אהבה שנאה עם הפאבלטים של סמסונג. מצד אחד, החברה שהמציאה את הקונספט מייצרת לטעמי את הפאבלטים הטובים ביותר בשוק. מצד שני, למרות שאין לי כפות ידיים קטנות במיוחד, אני דוגל בשימוש בכף יד אחד בטלפון, ומכשירים כדוגמת ה-Note 3 (שהיה אגב מכשיר הטלפון הסלולרי הראשון שקיבלתי לבדיקה במסגרת הבלוג), או ה-Note 3 Neo לא נוחים במיוחד לשימוש באופן הזה.

Samsung Galaxy Note 4 (צילום: גד גניר)

ולמרות זאת, כל Note חדש שמוכרז, הופך מיידית למכשיר האנדרואיד החזק ביותר בשוק, וה-Samsung Galaxy Note 4 בהחלט ממשיך את המגמה הזאת: הגרסה המיובאת לישראל באופן רשמי עושה שימוש במעבד Snapdragon 805 של חברת קוואלקום, המסוגל לתמוך בתדרי LTE – A, המאפשרים חיבור לרשתות דור רביעי מתקדמות (מתקדמות יותר מאלו הפעילות בארץ כיום). המעבד עצמו מכיל 4 ליבות עיבוד במהירות של 2.7 גיגההרץ כל אחת, מה שהופך אותו, נכון לכתיבת שורות אלו למעבד המהיר והחזק ביותר שקיים בשוק. יחידת העיבוד הגרפי כאן היא Adreno 420, וזכרון ה-RAM מגיע בנפח נדיב של 3 גיגה. קוראי הבלוג הקבועים יודעים שאינני מחסידי אפליקציות הבנצ'מרק השונות, בפרט לא כשמדובר במכשירים של סמסונג, חברה שהואשמה בתמרון מבחני הביצועים האלו על מנת להשיג ציון גבוה יותר. ובכל זאת, הייתי חייב לבדוק ומה שקיבלתי זה ציון של 42996 נקודות, כמעט 8000 נקודות יותר מהגלאקסי אס 5, ויותר מ-10000 נקודות יותר מהגרסה החזקה ביותר של ה-LG G3.


האם מרגישים ביום יום את הפער הזה בציון? חד משמעית לא. מעבר לכך, אין כאן הרגשה כאילו מדובר במכשיר המהיר או הזריז ביותר שאי פעם פגשתי, אך הוא בהחלט בין המהירים שבהם. זה אתגר לא פשוט כאשר מריצים ממשק כמו Touchwiz, אשר כולל ב-Note 4 מספר תוספות המחייבות מפרט מכובד שידע להתמודד איתן. אז את האפשרות המאוד לא פרקטית אך בהחלט מרשימה של צפייה בסרטון בחלון צף על מסך הבית כולנו מכירים עוד מימי הגלאקסי אס 3. מצד שני, סמסונג מאפשרת ב-Note 4 לצמצם אפליקציות פתוחות לתוך חלון שבאפשרותנו לשלוט על גודלו, ולעבוד כך עם מספר חלונות פתוחים במקביל לכל אפליקציה. בהתחלה לא ממש הבנתי את הצורך בכך, או יותר נכון, זלזלתי בפיצ'ר הזה ובאפשרות שאנשים יתחילו לעבוד עם הפאבלט שלהם באותו אופן שבו הם עובדים עם המחשב הביתי שלהם. כל זאת עד לשיחה עם חבר מהעבודה שבה הוא ביקש ממני לבחון האם אפשרות פתיחת החלונות עובדת גם עם אפליקציית יוטיוב שאינה מאפשרת האזנה למוזיקה כאשר אינה האפליקציה הפעילה על המסך. הופתעתי לגלות שאכן, Galaxy Note 4 מאפשר צפייה בסרטוני יוטיוב במקביל לשימוש בפייסבוק נניח, סוג של פריצת דרך.

צפייה בסרטון יוטיוב בחלון נפרד, Samsung Galaxy Note 4 (צילום: גד גניר)


מבחינתי, ה-Galaxy Note 4 הוא המכשיר עם המסך המרשים ביותר שאי פעם ראיתי. קשה לטעות עם רזולוציית QHD, על מסך בטכנולוגיית Super AMOLED, עם הצבעים החיים והתוססים שלו. אז נכון, יש האומרים ובצדק שהרזולוציה הזאת לא באה לידי ביטוי ברוב האפליקציות, אך זה עדיין תענוג להשתמש בטפט צבעוני וברזולוציה הגבוהה הזאת במסך הבית  ולהתפעל בכל פעם מחדש כאשר אני פותח את המכשיר מהחדות והצבעים המרשימים. כמו כן, הרזולוציה הגובהה באה לידי ביטוי בגלריית התמונות, שנראות על המסך הזה טוב מתמיד. מעבר לכך, לא נראה כאילו ה-Note 4 מתקשה להציג את הרזולוציה הזאת. המכשיר מגיב במהירות, האנימציות שלו חלקות והתנועה על מסך הבית ובאפליקציות חלקה מאוד, יחסית למכשירי אנדרואיד.

Samsung Galaxy Note 4 (צילום: גד גניר)

סמסונג עשתה קצת סדר במסך האפשרויות, וכעת קל יותר להתמצא בו. בנוסף, באפשרותכם לבחור 9 קיצורי דרך מהירים בתוך מסך האפשרויות, אל תפריטים אליהם אתם נוהגים להכנס באופן קבוע. לווידג'ט המזג האויר המסורתי הוסיפה סמסונג את אפשרות הבחירה בין ווידג'ט שקוף (כפי שניתן לראות בתמונות ה-Galaxy Alpha) לבין ווידג'ט עם רקע מצוייר להמחשת מזג האויר (זהה לזה של הגלאקסי אס 5). אפליקציית ה-Launcher של סמסונג נשארה די דומה לזו שב-Galaxy S5, למעט הבחירה ב-Flipboard Briefing כמסך אליו מגיעים בהסטה של מסך הבית השמאלי ביותר ימינה, במקום "המגזין שלי". לאלו מכם שמעוניינים לבטל את ה-Flipboard briefing, כל שעליכם לעשות הוא לחיצה ארוכה על מסך הבית, בחירה ב"הגדרות מסך הבית", והסרת ה-V מאפשרות הצגת העדכונים. באותו תפריט אגב תוכלו לשנות גם את אנימציית המעבר בין מסכי הבית.
מה שמייחד את סדרת ה-Note של סמסונג מפאבלטים של חברות אחרות, הוא הסטיילוס, המלווה את מכשירי הסדרה מאז מכשיר ה-Note הראשון. לא שמתי לב לשיפורים יוצאי דופן בתפקודו, אם כי הוא עושה את מה שהוא אמור לעשות בצורה נפלאה. שליפה של הסטיילוס ממקומו (או לחיצה על הכפתור הממוקם עליו, אם הסטיילוס כבר ממילא בחוץ) פותחת את תפריט "פקודות אויר" אשר מכיל אפשרויות לגזירת איזור ספציפי מהתמונה המופיעה באותו רגע על המסך (Crop), כתיבה על המסך – צילום מסך מהיר ואפשרות לכתוב עליו באמצעות כלי ציור וכתיבה רבים ומגוונים הקיימים במערכת, או יצירת פתק שעליו ניתן לכתוב באמצעות הסטיילוס. באמצעות הסטיילוס ניתן גם לכתוב טקסטים, במקום להשתמש במקלדת. אני לא מצליח להבין מדוע מישהו ירצה לעשות זאת, אך זה עובד נהדר, והמכשיר מזהה כתב יד בעברית ובאנגלית כמעט ללא טעויות, גם במקרים של כתב יד מזעזע. סמסונג ויתרה בנוט 4 אמנם על אפליקציית SketchBook שהותקנה מראש בנוט 3, אך אל חשש, ניתן להוריד את גרסת האקספרס שלה מ-google Play ללא תשלום. מצד שני, סמסונג מוסיפה להתקין אפליקציות מראש, ובמקרים מסוימים לא ברור מדוע היא עושה זאת. המכשיר שקיבלתי לבדיקה, מעבר לשלל קישורים ששתלה שם המפעילה, הגיע כאשר מותקנות עליו  מראש אפליקציית וואטסאפ, פייסבוק, המסנג'ר של פייסבוק ואפליקציית ניהול הדפים של פייסבוק. בכולן אגב אני משתמש, אך אני בטוח שאת האוכלוסיה שבוחרת שלא להשתמש באפליקציות הספציפיות האלו, זה מאוד מרגיז לגלות שלא ניתן להסירן מהמכשיר.

פקודות אויר ב- Samsung Galaxy Note 4 (צילום: גד גניר)

סדרת הנוט, מתוקף היותה סדרת מכשירים עסקית ויוקרתית של סמסונג, מתאפיינת תמיד בעיצוב מעט יותר מוקפד ממכשירי הסדרות האחרות של סמסונג. כיסוי הסוללה ב-Galaxy Note 4 נותר בגימור דמוי עור כמו זה שראינו ב-Galaxy Note 3, אם כי הפעם סמסונג ויתרה על דוגמת התפרים במסגרת הכיסוי הזה, וגם נתנה לו גוון מעט אפרפר ולא שחור. בצדדים ניתן למצוא מסגרת מתכת, דומה מאוד לזו שניתן למצוא ב-Galaxy Alpha, עם הבדל קטן, המסגרת צבועה בצבע אפור כהה התואם את צבעי המכשיר, מה שמוסיף לו עוד טיפה אלגנטיות. בנוסף, זכוכית המסך מתקמרת קלות בחיבור עם מסגרת המתכת מה שיוצר מראה ייחודי. לא הצלחתי להבין את התלונות בדבר מרווח בין מסגרת המכשיר לזכוכית המסך שנפוצו בסמוך להשקת המכשיר, אך ייתכן ומדובר היה בעיוות שהופיע רק בסדרת מכשירים מוקדמת יחסית על פס הייצור של ה-Note 4. בכל אופן, אם אכן היתה בעיה כזאת, במכשיר שאני קיבלתי היא כבר נפתרה.

מסגרת מתכתית: Samsung Galaxy Note 4 (צילום: גד גניר)

מצלמה ומד הדופק מתחתיה - Samsung Galaxy Note 4 (צילום: גד גניר)

חיישן טביעות האצבעות שהשמצתי ב-Galaxy Alpha וב-Galaxy S5 מצא את דרכו גם לכאן. איכשהו, מאחר ורוב האנשים כנראה יעשו שימוש ב-Note 4 באמצעות שתי ידיים, מרבית הטענות שלי לגביו פחות רלוונטיות כאן, למרות שעדיין אין מה להשוות בינו לבין זה שבמכשירי ה-iPhone 5 וה-iPhone 6. מצד שני, סמסונג לא ויתרה כאן על מד הדופק, אם כי נראה לי לא נוח במיוחד לצאת עם מכשיר במימדים כאלו לפעילות ספורטיבית.
אולי זו העובדה שפאבלטים הפכו ליותר ויותר נפוצים, ואולי זו העובדה שפאבלטים אחרים שבדקתי (כמו ה-LG G-Flex או ה-Sony xperia Z Ultra) הגיעו עם מסכי 6 אינטש ואף יותר, אך במשך התקופה שהשתמשתי ב-Galaxy Note 4, אף אחד לא התבונן עליי משועשע או מזועזע מעצם העובדה שאני מצמיד מכשיר במימדים כאלו לאוזן. כמובן, ייתכן גם שאנשים בסביבתי פשוט הפסיקו לעקוב אחר מכשירי הטלפון שאני מחליף לאחרונה. כטלפון הוא תיפקד מעולה כמו מכשירים אחרים של סמסונג, והספיקר איפשר לי לבצע שיחות תוך כדי נהיגה ללא שום בעיה או תלונה מצידי או מהצד השני בשיחה. באחד הימים בהם השתמשתי ב-Galaxy Note 4, גיליתי לפתע שאין לי קליטה לפרק זמן ארוך יחסית. איתחול לא סידר את העניין ורק כשפתחתי את מכסה הסוללה גיליתי שכרטיס הסים איכשהו גלש קצת ממקומו. הזזה שלו חזרה פנימה סידרה את העניין באופן קבוע. לכן, אם אתם נתקלים בתופעה דומה, עשו את מה שאני עשיתי לפני שאתם מטריחים את עצמכם חזרה לחנות או למעבדת שירות.

מאז ה-Galaxy S3, סמסונג מקפידה לשלב במכשירי הדגל שלה מצלמות מעולות, וכך גם המצלמה ב-Galaxy Note 4. זוהי מצלמת 16 מגה פיקסל, עם ייצוב תמונה אופטי, המסוגלת לצלם גם וידאו ברזולוציה של 2160p (2K). אפילו בצילום בתוך הבית, בתאורה לא מאוד אידיאלית, הצלחתי להפיק תמונות מפתיעות באיכותן. ניסיתי גם את צילום הסלפי הפנורמי. בניגוד ל-Huawei Ascend P7 שכולל את אותה אפשרות בדיוק והתפעול שלה מתבצע בדיוק באותה צורה, כאן דווקא לא שכפלתי את הראש שלי, אך אני חייב להודות שהאופן שבו ה-Note 4 מחבר את התמונות זו לזו, פחות מדויק מזה של המכשיר הסיני.

מכשירי ה-Note נודעו במשך השנים כמכשירים עם סוללות המציגות ביצועים מרשימים במיוחד. ה-Note 4 צויד בסוללה הגדול ביותר שבה צויד מכשיר Note אי פעם: 3220mAh. הסוללה הזאת איפשרה לי לצלוח ימים שלמים בשימוש קצת יותר אינטנסיבי מהרגיל ולהשאר בסוף היום עם 10-15 אחוז סוללה. אז נכון, זה פחות ממה שה-Note 3 וה-Note 2 ידעו לתת, אך מצד שני, זה עדיין נתון מצוין, ובהתחשב בעובדה שיש למכשיר הזה מסך ברזלוציה שכזאת, זה מתקבל על הדעת. אחד מהפיצ'רים שסמסונג דאגה להדגיש לגבי ה-Note 4 היא אפשרות הטעינה המהירה: 60% בתוך כחצי שעה, בתנאי שאתם עושים שימוש במטען המצורף למכשיר. על המטען עצמו כתוב שהוא מטעין ב-2 אמפר, עובדה שתורמת ממילא לטעינה מהירה יחסית, אך הטעינה כאן באמת מהירה בצורה יוצאת דופן.

מצב טעינה מהירה וההודעה המתקבלת על המסך בעת חיבור המטען, Samsung Galaxy Note 4 (צילום: גד גניר)

רשמית, סמסונג לא מכוונת עם המכשיר הזה אל המיינסטרים, בשביל זה יש לה את ה-Galaxy S5. מבחינתה, סדרת ה-Note, למרות הפופולריות הרבה לה היא זוכה בקרב הקהל הרחב, היא עדיין סדרת מכשירים הפונה לשוק העסקי, וככזאת, היא מתומחרת בהתאם. נכון להיום מחירו ביבוא רשמי נע בין 3899 ל-3999 ש"ח. לא מאוד זול, אך בהתחשב בעובדה שהמתחרה הישיר שלו הוא iPhone 6+ (שעולה יותר מזה), התמחור הזה כמעט נסבל.


ה-Galaxy Note 4 הוא הפאבלט הראשון שבאמת הצליח להלהיב אותי ושהייתי רוצה אחד כזה לעצמי. אז נכון, לא נוח לתפעל אותו ביד אחת, אבל פרט לאספקט הסציפי (והחשוב, אני לא מכחיש), מכל היבט אחר, פשוט כיף להשתמש במכשיר כזה. אפילו הסטיילוס, תוספת שזלזלתי בה במשך שנים, הפכה פתאום לשימושית וכיפית. אם מוסיפים לכך את העובדה שמדובר בסמארטפון החזק ביותר בשוק האנדרואיד כיום, ואת המסך המרהיב, מקבלים כאן מכשיר שלי אישית קשה לעמוד בפניו. 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה