יום ראשון, 18 בספטמבר 2016

כאלו השויתי: מכשירי הדגל של 2016


הם יקרים מדי, סמארטפון ב-500 ש"ח מסוגל לעשות פחות או יותר את כל מה שהם עושים, ובתוך חצי שנה הם כנראה יהיו איטיים הרבה יותר מהיום, הסוללה שלהם תחזיק פחות זמן, וסדקי פז"מ יעטרו את המסך ואת הזכוכית בגב שלהם. זה לא משנה את העובדה שמכשירי האנדרואיד המעניינים ביותר בשוק הם מכשירי הדגל, המכשירים הטובים והחזקים ביותר שיש ליצרניות להציע. רגע לפני הגל השני של השקות בישראל, אספתי את ששת מכשירי האנדרואיד החזקים ביותר הזמינים לקנייה כיום בארץ כדי להחליט מי מהם הוא הטוב מכולם.



ששת מכשירי הדגל (צילום: גד גניר)



"הטוב מכולם" זוהי כמובן קביעה סובייקטיבית, כפי שכל ביקורת היא עניין סובייקטיבי. רוב המכשירים בהשוואה מגיעים עם מפרט טכני דומה. אמנם יש פרמטרים בהשוואה שהם מדידים ואבסולוטיים, אבל בסופו של דבר, חלק מהם לא באמת מורגשים בפועל (אם יש בקוראים אנשים שהפרש של 0.05 שניות במהירות פתיחת אפליקציה מפריע לו, אני מתנצל מראש), וחלק מהם סובייקטיביים לחלוטין, כמו עיצוב המכשיר ונוחות האחיזה בו.

לפני שתשאלו, פניתי אל כל היבואנים של כל המותגים הרשמיים. שישה מתוכם ניאותו להעביר אליי לבדיקה את מכשירי הדגל שלהם: ה-Samsung Galaxy S7, ה-LG G5, ה-Huawei P9, ה-Sony Xperia X Performance, ה-OnePlus 3 וה-Xiaomi Mi5. כמו בפעמים קודמות, את כולם בדקתי באופן פרטני, ולאחר מכן ביקשתי לקבלם שוב, והפעם את כולם בו זמנית לצורך ההשוואה.



ביצועים:
ארבעה מתוך ששת המכשירים עושים שימוש בערכת שבבים זהה: Snapdragon 820 של קוואלקום. אם היינו חיים בארה"ב המספר הזה היה גדל לחמישה, אך לארץ הקודש ייעדה סמסונג במכשיר הדגל שלה דווקא את המעבד מייצר עצמי שלה, ה- Exynos 8890. גם וואווי שומרת אמונים למעבד מייצור עצמי, ה-Kirin 955. באופן מאוד לא מפתיע כל המעבדים חזקים, כל המכשירים מהירים למדי, אבל פה ושם ניתן להרגיש הבדלים מינוריים בפתיחה הראשונית של אפליקציות. מי שעוקב אחרי הבלוג יודע כמה אני סולד ממבחני ביצועים, אבל לא יכולתי להחמיץ את ההזדמנות לתת ציון מספרי לביצועים בעזרתה של תוכנת Benchmark, וכאן קיבלתי פערים אדירים. בשימוש יומיומי ישנם הבדלים בתחושת המהירות שמשדר כל אחד ואחד מהמכשירים, אך לא תמיד זה התיישב אחד לאחד עם הנתונים שקיבלתי מאפליקציית Antutu, בטח לא בפערים האלו. כמו בביקורת ההשוואתית הקודמת שלי, ערכתי השוואה ידנית ומדדתי מהירות של פתיחת אפליקציות וכאן ההבדלים היו זניחים עד בלתי מורגשים.



ולמרות זאת, בכל אחד ואחד מהמכשירים השתמשתי מספר שבועות, ויכולתי להשבע שבשימוש יומיומי עדיין יש הבדל כלשהו במהירות. הסיבות להבדל מגוונות: ההתאמה שכל יצרנית ביצעה לאנדרואיד כאשר התאימה אותה למכשיר הדגל שלה, מהירות האנימציות (נכון, סיבה מלאכותית משהו, אבל זה גם משפיע על התחושה) רכיב האחסון, מהירותו, הנפח שלו והאופן בו מערכת ההפעלה עושה בו שימוש, ואפילו האופן שבו המכשיר מפזר את החום שמצטבר בו, אשר יכולים להשפיע על מהירות המעבד. כל אלו גורמים משמעותיים, אך אם לשפוט לפי ששת המכשירים בבדיקה הזאת, הגורם המשמעתי ביותר הוא ככל הנראה זכרון ה-RAM במכשיר. בניגוד למה שיספרו לכם מפתחי אפליקציות לניקוי זכרון, אנדרואיד יודעת לנהל היטב את ה-RAM שלה בלי ההתערבויות המרגיזות שלנו כמשתמשים. אפליקציות שנשארות פתוחות ברקע, יפתחו בתוך שבריר שניה כשתחזרו אליהן. אם הן תופסות נפח זכרון רב מדי, המכשיר ידע לתעדף מה צריך להשאר פתוח ומה צריך להסגר בעצמו. לפיכך, הכלל פשוט - יותר זכרון RAM, יותר אפליקציות נשארות פתוחות ברקע, פחות זמן לוקח לעבור ביניהן. מכשיר אחד מגיע להשוואה הזאת עם נפח RAM גדול יותר מכל השאר, ה-OnePlus 3, עם לא פחות מ- 6 גיגה. זה בהחלט לא אומר שהוא מהיר יותר או חזק יותר ב-50%, אבל בשימוש יומיומי, כשמפעילים ווייז, ונגן מוזיקה, ומדלגים בין טוויטר, פייסבוק ועונים להודעה בוואטסאפ, ישנה תחושה שהמעבר זריז יותר. ייתכן שיגידו לכם שנכון להיות אין באמת צורך בנפח כזה של זכרון RAM, ויש בזה משהו נכון. מצד שני אף אחד לא קונה מכשיר דגל בשביל מה שצריך. מעבר לכך, לאפליקציות יש נטייה להתעדכן ולהפוך עם הזמן למתקדמות יותר עם פיצ'רים מיוחדים יותר, אך יחד עם זאת גם לתובעניות יותר. אם אתם מתכננים לרכוש מכשיר דגל לשנה ואז להחליף אותו באחר אז אני מקנא בכם וביכולות הכלכליות שלכם, ועבורכם כנראה עניין ה-RAM יהיה פחות קריטי. אם אתם מתכננים להחזיק את המכשיר ליותר זמן, נפח ה-RAM הוא שיקול שכדאי לתת לו חשיבות.

LG G5 (צילום: גד גניר)


Sony Xperia X Performance (צילום: גד גניר)
OnePlus 3 (צילום: גד גניר)
Xiaomi Mi5 (צילום: גד גניר)

Samsung Galaxy S7 (צילום: גד גניר)

Huawei P9 (צילום: גד גניר)


עיצוב ועמידות
כשמדובר במכשירי דגל, היצרניות לא חוסכות בחומרים ובעיצוב, על חשבוננו כמובן. אם לפני שנתיים מכשיר מתכתי היה משהו חריג ויוצא דופן, כיום, אף אחת לא תעז להשיק מכשיר דגל עשוי כולו פלסטיק. ישנו גם יישור קו בכל מה שקשור לגודל המסך: רוב המכשירים מגיעים עם מסך בגודל שבין 5 ל-5.3 אינטש, והדבר משפיע ישירות על המימדים הכלליים של המכשיר. ה-OnePlus 3 הוא המכשיר הגדול ביותר מבין השישה ומציג מימדים שמציבים אותו על הגבול שבין סמארטפון נורמטיבי לפאבלט. על הנייר זה נשמע מעט אבל ההפרש הזה של חצי אינטש בין המכשיר הקטן ביותר ברשימה לגדול ביותר מורגש היטב באחיזה ובשימוש בסמארטפון. במעבר שעשתה LG ממסך בגודל 5.5 אינטש ב-G4, למסך בגודל 5.3 אינטש ב-G5, מימדיו הכלליים של המכשיר לא הצטמצמו באופן משמעותי, כנראה בגלל הצורך לשלב בתוכו את מנגנון החיבור של התוספים השונים. המנגנון הזה מועד לפורענות: בניסיונות הראשונים להפריד אותו מהמכשיר ואת הסוללה ממנו נדרשת אסרטיביות. לאחר מספר ניסיונות מתרגלים לפעולה והיא גם הופכת לקלה יותר, אך לא ברור כמה המנגנון הזה עמיד לאורך זמן.



סמסונג וסוני מגיעות עם יתרון חשוב על פני האחרות: המכשירים שלהן הם היחידים שמצהירים על עמידות בפני התזות מים. עם זאת, למכשיר של סמסונג גב זכוכית שסביר להניח שייסדק במוקדם או מאוחר, והמכשיר של סוני הוא הכבד מכולם ומציג סידור כפתורים שמתאים מעולה בעיקר לשמאליים. ה-Xiaomi Mi 5 הוא אמנם הקל ביותר בחבורה (129 גרם בלבד), אך מבין כלל המכשירים בהשוואה, המכשיר הנוח ביותר לאחיזה לטעמי היה דווקא ה-Huawei P9. למרות שעשוי כולו ממתכת, הוא קליל (144 גרם), דקיק, והעיצוב שלו לא כולל התחכמויות, שתי עדשות המצלמה לא בולטות החוצה, אין קימורים מיותרים או הפרשי גבהים מעיקים בחיבור בין חלקים. מיקום הכפתורים אידיאלי, ולמען האמת, הוא גם נראה לטעמי הכי טוב מכולם. אם לפני שנתיים מכשירים סיניים  עוד היו בנחיתות מול מכשירים אחרים בכל הקשור לאיכות הבנייה והחומרים, כיום, חלק מהמותגים הסיניים המובילים יכולים לשמש כדוגמה כיצד יש לבנות ולעצב סמארטפון.

מסך
ששת המכשירים מגיעים להשוואה עם מסכים איכותיים ביותר. כל מכשיר בפני עצמו מציג תמונה איכותית, חדה, עם צבעים מרהיבים ומתפקדים בצורה סבירה גם באור יום. עם זאת, כשמציבים אותם זה לצד זה מגלים את ההבדלים המשמעותיים ביניהם, בייחוד בעוצמת התאורה שלהם. עוצמת התאורה המירבית של ה-Galaxy S7, ה-Huawei P9 ושל ה-OnePlus 3, מאפשרות שימוש נוח גם בחוץ. עם זאת, למרות שהעוצמה המקסימלית ב-OnePlus 3 נראית הגבוהה ביותר מבין כל המכשירים בתמונה, מדובר בתנאי מעבדה. כאשר חיישן התאורה שלו מופעל, עוצמת התאורה יורדת בכ-20% והוא לא מצליח לשחזר את העוצמה שניתן להגיע אליה במצב ידני, בניגוד לשני המכשירים האחרים.



מלחמת הרזולוציות הושהתה, כך נראה. למעט ה-G5 וה-S7 בעלי רזולוציית ה-2K, כל השאר מסתפקים ב-1080p, וב-99 אחוז מהזמן זה מספיק. באחוז הנותר, נכנסים כל אותם רגעים בהם אתם צופים בתמונות שצילמתם, בסרטוני וידאו באיכות גבוהה, ושם בא לידי ביטוי היתרון של המסכים עם הרזולוציה הגבוהה יותר. באופן כללי, העובדה שלגלאקסי אס7 יש את המסך הטוב ביותר מבין השישה לא צריכה להפתיע אף אחד. החברה מייצרת כבר שנים מכשירי דגל (וגם מכשירים שאינם מכשירי דגל) עם מסכים משובחים בטכנולוגיית Super AMOLED שמספקים צבעים חיים מאוד וצבע שחור עמוק יותר מבכל טכנולוגיית מסך אחרת.

מצלמה
היתה לי מטרה ברורה בבדיקה ההשוואתית של המצלמות של ששת המכשירים: לצלם עם כולם את אותה תמונה, לחתוך נתח בגודל קבוע מאותה תמונה שצולמה בכל אחד מהמכשירים, להצמיד את הנתחים האלו זה לזה ולגלות לאיזה מכשיר יש את המצלמה הטובה ביותר. תכניות לחוד ומציאות לחוד: ברוב התמונות, קשה להבחין בהבדלים משמעותיים. במילים אחרות: בכנות, קשה לי לקבוע אם התמונות שה-Galaxy S7 למשל הפיק נראות טוב יותר מאלו של ה-G5, של ה-P9 או כל מכשיר אחר. מעבר לכך, "נראות טוב יותר" הוא מונח סובייקטיבי: תמונה שנראית טוב יותר היא לא בהכרח תמונה ריאליסטית. בצילומי הלילה לדוגמה, חלק מהסמארטפונים הציגו תמונה דרמטית, מוארת יותר מהמציאות, בלי יותר מדי רעש וגרעון, ועדיין, המציאות חשוכה יותר ומלהיבה פחות. מה עדיף? עניין של השקפה. אישית, אני מעדיף תמונה מרשימה ומוארת יותר, גם על חשבון פגיעה מסויימת בריאליזם, אבל זה רק אני.








תמונות נוספות ניתן למצוא כאן


איפה בכל זאת יש הבדל? במהירות ובמיומנות הנדרשת להפיק תמונה איכותית. לצערי אף אחת מהמצלמות עדיין לא טובה מספיק כדי להתמודד בצורה מכובדת עם תרחיש של צילום ילד נורמלי (כזה שזז כל הזמן) בחדר עם תאורה סטנדרטית. הקרוב ביותר להתמודד עם האתגר הזה הוא ה-Galaxy S7, שאולי לא מציג את התמונה המפורטת ביותר (הפרס כאן הולך ל-G5), אך הוא בהחלט יודע להתמקד מהר, מצלם מהר ומצלם תמונות איכותיות וחדות מאוד, גם בלילה. צילום מהיר אומר שצריך להחזיק פחות זמן את היד יציבה, וזה גם אומר שתופסים התרחשויות מהר יותר. אמנם ההבדל בין מהירויות המצלמות נמדד בחלקיקי שנייה, אבל בצילום ספונטני ויומיומי זה קריטי.

סוללה
גם השנה, אף לא אחד ממכשירי הדגל מסוגל להחזיק מעמד במשך יומיים של שימוש סטנדרטי, לפחות לא שימוש סטנדרטי שלי. הם מצליחים להחזיק בקושי יום, ה-Mi5 אולי קצת יותר, אבל לא משהו יוצא דופן. כשמסתכלים על השימוש לאורך זמן, ההבדלים בין היצרניות השונות מסתכמים לכל היותר בשעה פה שעה לשם, לא משהו שהייתי מבסס עליו החלטה אם לקנות מכשיר כזה או אחר. עם הבדלים כאלו, כל עדכון גרסה יכול לשנות את התמונה לגבי איזה מכשיר מחזיק יותר זמן מעמד.


LG G5 (צילום: גד גניר)


כל ששת המכשירים מציעים טעינה מהירה כזאת או אחרת. עם זאת, רק שלוש מתוכן כוללות את המטען המהיר בערכה המקורית של המכשיר (ביבוא רשמי, זה משתנה ביבוא מקביל בהתאם ליבואן): סמסונג, OnePlus ו-LG. אצל כל השאר תקבלו מטען סטנדרטי, ואם תרצו להנות מטעינה מהירה תאלצו לקנות מטען מהיר בנפרד. סמסונג אגב, היא היחידה שעדיין מאמינה ודוחפת שימוש בטעינה אלחוטית, משהו שהיה נראה הרבה יותר פופולרי לפני שנתיים.

לפני שבוע כתבתי כאן על הדרך שבה אפל מייצרת את הסטנדרט בתעשיה. לפני 9 שנים היא היתה בין הראשונות שהחליטו שלא כדאי שהמשתמשים יפתחו את גב המכשיר כדי להחליף סוללה, כרטיס זכרון או להכניס כרטיס סים. במשך תקופה ארוכה רוב יצרניות האנדרואיד הציבו תמונת ראי לאפל והאפשרות להחליף את הסוללה לבד היתה יתרון שמאפיין את רוב מכשיר האנדרואיד. לאט לאט, יותר ויותר יצרניות יישרו קו עם אפל. LG היא היחידה שמתעקשת להשאיר במכשיריה את האופציה להחלפה עצמאית של הסוללה. בחלק מהמקומות, ה-G5 נמכר גם עם סוללה נוספת ומטען שולחני אשר יכול לתפקד בעצמו כמטען נייד. בנוסף לכך, היא כוללת גם מטען מהיר בערכה אשר תומך בטעינה בתקן QC 3.0. אז נכון, המכשירים עדיין לא מציגים התקדמות כלשהי בזמני השימוש, אבל ה-G5 מציע את הורסטיליות הגדולה ביותר בכל מה שקשור לטעינה שלו, ואם אתם משתמשים כבדים, יש לזה ערך רב.

שמע
לא תאמינו, אבל סמארטפונים יכולים לשמש גם כטלפונים. כן, החפיצים המוזרים האלו שמצמידים לאוזן ומשוחחים באמצעותם עם אנשים. באפרכסת לא שמתי לב להבדלים משמעותיים בעוצמה או באיכות, גם לא בחיבור אזניות. לצערי אף אחת מבין ששת היצרניות לא מצאה לנכון למקם את הרמקולים בחזית המכשיר, היכן שאין סיכוי שיוסתרו או יכוסו, בשימוש ברמקול ישנו יתרון קל ל-Galaxy S7 ול-LG G5 בעוצמה על פני השאר. עם זאת אלו גם שני המכשירים היחידים מבין כל הארבעה שבהם לא נאלצתי לשמוע בקשות מהצד השני לדבר יותר בקול רם, או תלונות על כך ששומעים הד.

*מחירי המכשירים ביבוא רשמי, לפי אתר זאפ בתאריך ה-17.9.2016


אז מהו הסמארטפון הטוב ביותר? אם לנסח זאת בצורה פשוטה, זהו הטלפון שהייתי קונה בעצמי, והטלפון שאני הכי שלם עם עצמי כשאני ממליץ עליו לאחרים. בסופו של דבר, בחרתי ב-Galaxy S7. הוא לא הכי טוב בכל הפרמטרים: ה-OnePlus 3 היה מכשיר קצת יותר כיפי לשימוש יומיומי בכל הקשור למהירות. ב-G5 נהניתי מאוד מהאפשרות לדלג בין הסוללות ולמעשה לא לחבר את המכשיר עצמו לקיר בשום שלב של היום, והוואווי P9? מעבר לכך שהוא יפיפה, הוא מכשיר מצוין, שנותן תמורה נפלאה למחירו הזול יותר משאר המכשירים (כשמתייחסים למחירי המכשירים ביבוא רשמי).

Samsung Galaxy S7 (צילום: גד גניר)


אז למה בכל זאת ה-S7? בגלל שהוא מביא איתו את השילוב המנצח של ביצועים חזקים, מצלמה מעולה שמתמקדת במהירות, מסך יפיפה שתענוג להתבונן בו ולהשתמש בו, ומיגון בפני התזות מים ואבק. המכשיר של סמסונג גם מצטיין בדברים הבסיסיים, כטלפון, משהו שיצרניות רבות לפעמים נוטות להמעיט בחשיבותו במסגרת המירוץ להוסיף מעבד חזק יותר, מסגרת מסך דקה יותר וצילום בחמישה מימדים. הוא לא הזול ביותר בהשוואה, הוא לא מתבלט בכל מה שקשור לסוללה (אם כי גם לא מפשל שם) אבל אם התקציב שלכם יותר גמיש, החבילה שהוא מציעה היא לדעתי הטובה מכולם.

5 תגובות:

  1. הי,
    תודה רבה על ההשוואה.
    לדעתי השוואה שנותנת ציון למכשירים לפי קטגוריות (מצלמה, סוללה, תמורה לכסף, אחריות) יכולה להיות גם שימושית.
    אני הייתי גם מזכיר את עניין האחריות. לדוגמא סמסנוג נותנת שנה אחריות, LG שתי שנים, וואוי מציעים את המכשיר עם 3 שנים

    השבמחק
  2. למרות שמדובר בשישה מכשירי דגל יש כאן שלוש רמות מחיר (לפי מחיר יבואן רשמי) עם הפרש די משמעותי בין הרמה הגבוהה (סוני וסמסונג) לנמוכה (שיאומי ווואווי). נראה לי שהשוואה הוגנת צריכה לשקלל גם את המחיר, לא? נראה לי שגם מי שרוצה מכשיר דגל לא בהכרח מוכן לשלם כל מחיר ואין למחיר שום משמעות עבורו. הייתי אולי מנסה לבחור שני מכשירים, עם ובלי התחשבות במחיר.

    השבמחק
  3. אין שום ערך להגנה מפני מים במכשירי סוני.

    השבמחק
  4. שיטה מצויינת לחסוך בכסף ולקבל מכשיר דגל היא לקנות את המודל שלפני האחרון. אם את/ה מתכוון/ת להחזיק במכשיר יותר ממחזור שדרוג אחד, בעוד שנה-שנתיים יהיה המכשיר שלך לא-עדכני אפילו אם קנית את המילה האחרונה. אך כדי להחליט מה לקנות, חסרה לי סקירה הדומה לנוכחית, אך של 2014. איך אני מוצא אותה?

    השבמחק
  5. תודה, גד, על סקירה מצוינת.
    שאלה: מדוע לא כללת בסקירה את ה-nexus 6p? נדמה לי שהוא עומד בשורה הראשונה, וגם טוב יותר מחלק מהמכשירים בסקירה זו.

    השבמחק