כזה ניסיתי: Meizu MX5

סדרת מכשירי ה-MX של Meizu היא אמנם לא החזקה ביותר (כמו סדרת ה-Pro), והיא גם לא הסדרה המשתלמת ביותר (כמו סדרת מכשירי ה-M שלה), אך היא ללא ספק הסדרה החשובה ביותר מבין סדרות המכשירים שלה. היא אמורה לשלב את הטוב מבין שתי הסדרות הללו, והיא גם הסדרה הכי ותיקה בקטלוג המוצרים של Meizu. במובן מסוים, אם ה-Meizu MX4 Pro (ויורשו שהושק לפני מספר ימים, ה-Pro 5)  אמור להיות מקביל ל-Note של סמסונג, אז ה-MX5, בו יעסוק הפוסט הזה, הוא המכשיר ש-Meizu רואה לנכון להציג כתחרות למכשירים כמו Samsung Galaxy S6, LG G4, HTC One M9 ואפילו האייפון 6. כמו תמיד, המכשירים בסדרה הזאת מגיעים להתמודדות עם תוית מחיר מאוד אטרקטיבית, אך השאלה היא האם מבחינת ביצועים, תפקוד כללי וסטייל, יש ל-MX5 את מה שצריך להתמודד במגרש הזה.

Meizu Mx5 (צילום: גד גניר)


ב-Meizu בחרו לצייד את ה-MX5 במעבד ה-MT6795 Helio של יצרנית המעבדים הטיוואנית MediaTek. זהו מעבד בעל 8 ליבות הפועלות עד למהירות מקסימלית של 2.2 גיגהרץ, בנוי בטכנולוגיית 64 ביט, ואמור לדעת להתמודד עם רזולוציית 2K (למרות שכאן הרזולוציה היא 1080p בלבד, אך לזה אגיע מאוחר יותר). זכרון ה-RAM כאן מגיע בנפח של 3GB, כמו ברוב מכשירי הדגל בשוק, ונפחי האחסון בהם ניתן להשיג אותו אצל באג היבואנית עומדים על 16GB (בדגם שאני בדקתי), או 32GB. כמו ב-MX4, גם כאן הנפח לא ניתן להרחבה באמצעות כרטיס הזכרון, כך שההמלצה שלי היא ללכת על גרסת ה-32GB במקום להתחיל להרגיש צפיפות בתוך זמן קצר. מבחן ביצועים (GeekBench 3) שדלף לפני ההשקה של המכשיר, נתן למעבד שלו ציון ביצועים גבוה יותר מזה של ה-Snapdragon 810, המעבד בו מצוידים מכשירים כמו ה-OnePlus 2, HTC One M9, ו-LG G-Flex 2. מבחני ביצועים מעולם לא הרשימו אותי במיוחד, וה-MX5 הוא דוגמה נהדרת למצב בו מבחני הביצועים לא ממש עומדים בקנה אחד עם חויית השימוש היומיומי במכשיר. זה לא שה-MX5 איטי, ממש לא, הוא זריז, אם כי קשה לי מאוד לקבוע שהוא מהיר יותר מהמכשירים האחרים עליהם דיברתי. כמו חלקם, הוא נוטה מדי פעם ללאגים, והיו מספר מקרים בהם נדרשתי לעשות Restart כי הרגשתי ירידה זמנית בביצועיו. מעבר לכך, אם ציינתי את ה-Snapdragon 810 שידוע לשמצה בשל נטייתו להתחמם, אז הרי לכם ידיעה חמה במיוחד: ה-MT6795 מתחמם לא פחות, והמגע בגב המכשיר במצבים מסוימים, היה הרבה פחות נעים ממגע בגב המכשירים שציינתי קודם.



Meizu MX5 (צילום: גד גניר)


החומרה הזאת מריצה את מערכת ההפעלה אנדרואיד בגרסה 5.0.1 (Lollipop), כשמעליה רץ הממשק הייחודי של Meizu, ה-FlyMe. הממשק הזה נראה מצוין, ומספק חויית שימוש חלקה, זריזה, ועם לא מעט פיצ'רים נחמדים כמו מחוות מגע כאשר המסך כבוי (או דלוק), גישה ישירה מוילון  ההתראות למסך "פרטי יישום" (שימושי ונוח במיוחד כשרוצים למנוע מאפליקציה מסויימת להמשיך לשלוח לכם התראות לוילון ההתראות), ערכות נושא, ועוד. היא מגיעה עם המון דברים מרגיזים גם, כמו מכשירי Meizu אחרים. העניין המרגיז ביותר הוא שליטה לא נוחה על הגדרות הסאונד. יש כפתורים פיזיים בצד ששולטים על עוצמת הסאונד בהתאם לאפליקציה הפעילה באותו רגע, אין גישה מהירה לכל סוגי הווליום, רק דרך תפריט הסאונד בתפריט ההגדרות. מעוניינים להנמיך את עוצמת הסאונד של המדיה לפני שאתם מפעילים שיר מסוים או סרטון? עדיף שתזכרו לעשות זאת דרך תפריט ההגדרות הראשי, או ללחוץ מהר על כפתורי הווליום כשהניגון מתחיל. עוד עניין מרגיז: בדר"כ, במכשירים שזכו לקבל עדכון ל-Lollipop, הכרטיסיות הפתוחות בדפדפן Chrome מופיעות בנפרד בתפריט האפליקציות הפתוחות. כאן, תפריט האפליקציות הפתוחות הוא סרגל קטן עם אייקונים הנגלל מתחית המסך. זה נחמד, אבל לא כל כך פרקטי כי באופן הזה אין אפשרות מעשית למעבר בין הכרטיסיות. נאלצתי לשנות בהגדרות של כרום את אופן הצגת הכרטיסיות, כך שכפתור וירטואלי יאפשר מעבר בין החלונות הפתוחים, כמו בימי קיטקאט העליזים. תפריט ההגדרות נפקד מוילון ההתראות, היכן שאני רגיל שהוא נמצא, וצריך למצוא אותו באחד מדפי הבית, והשליטה בבהירות המסך מוסתרת בוילון ההתראות ומופיעה רק אם לוחצים על חץ קטן מתחת לפקד עצמו. אגב, מכירים כמה זה נוח להגיע למקום הספציפי בהגדרות המכשיר ע"י לחיצה ארוכה על הפקד הרלוונטי בוילון ההתראות? במייזו לא מאמינים בזה, בניגוד לרוב יצרניות האנדרואיד, וחבל.

אם לשים רגע את הקיטורים בצד, יש כאן את כפתור הבית הנפלא שנתן את הופעת הבכורה שלו ב-Meizu M2Note. תזכורת: ZTE תבעה את Meizu על הפרת פטנט. בעקבות כך היא נאלצה לשנות את כפתור הבית שהיה עד כה כפתור מגע עליו מופיע מעגל לבן דקיק למשהו אחר. המשהו האחר הזה הוא הדבר הטוב ביותר שקרה לטעמי ל-Meizu אי פעם: כפתור מגע משולב עם כפתור פיזי. נגיעה בכפתור מחזירה אתכם מסך אחד חזרה. לחיצה פיזית מחזירה אתכם אל מסך הבית. זה עובד נפלא, זה אינטואיטיבי, ולכל הרוחות, מתרגלים לזה כל כך מהר, שאח"כ קשה להשתמש במכשירים אחרים שאין בהם את הכפתור הזה. חויתי זאת במעבר מה-M2 Note ל-OnePlus 2, ואני חושש מהרגע שבו אצטרך להתרגל למכשיר הבא, אחרי ה-MX5. בנוסף, כפתור הבית הנהדר הזה משמש גם כקורא טביעות אצבע, שבניגוד ל-OnePlus 2, עושה כאן עבודה מצויינת, ומזהה במהירות יפה את האצבע.

כפתור הבית הנהדר של Meizu (צילום: גד גניר)


אז נכון, המעבד של ה-Meizu MX5 יודע לתמוך ברזולוציית 2K. זה לא אומר שחייבים מסך כזה, ואכן, מייזו נהגה באיפוק והחליטה להשתמש במסך בגודל 5.5 אינטש, וברזולוציית 1080p בלבד (לעומת מסך בגודל 5.36 ב-MX4, עם רזולוציה לא סטנדרטית של 1152X1920 פיקסלים). זה לא גורם למסך להראות פחות טוב. להיפך, המסך ב-MX5 הרבה יותר מרשים מזה של ה-MX4, בין השאר בגלל הבחירה בטכנולוגיית AMOLED, המציגה צבעים עשירים וחיים, ושחור עמוק במיוחד. את התפקוד שלו באור שמש ניתן להגדיר כ"עובר", אך לא מדהים.

תוכנן ויוצר בסין. וההשראה? (צילום: גד גניר)


כלפי חוץ, ה-MX5 מזכיר בקווים כלליים כרגיל את עבודתו של ג'וני אייב, ובייחוד את העבודה שעשה על האייפון 6, אם כי מספר אנשים העירו לי שבניגוד למודל שלו לכאורה לחיקוי, ה-MX5 נראה זול ואני חייב להסכים איתם. אמנם הוא עשוי מתכת, אבל משהו במתכת הזאת נראה פשוט, ולא משדר את היוקרה שמייזו ניסתה לשדר. יחד עם זאת, ה-Meizu MX5 הוא מכשיר דקיק: עובי של 7.6 מילימטר לעומת 8.9 מילימטר ב-MX4. אין לכם סרגל לידכם? סמכו עליי: זה דק מאוד. לאנורקסיה הזאת יש מחיר אותו ציינתי קודם - צמצום השכבה שמגינה על היד שלכם מפני ההתחממות של המעבד, וכשהשכבה הזאת עשויה גם היא ממתכת, סביר להניח שתתקלו במצבים בהם לא נעים במיוחד להחזיק אותו ביד, בעיקר בפעילות אינטנסיבית.

דקיק. ה-Meizu MX5 (צילום: גד גניר)


המצלמה של ה-MX5 מתאפיינת באותה רזולוציה גבוהה יחסית לזו שהיתה ב-MX4: לא פחות מ-20.7 מגה פיקסל. ההבדל הוא שמייזו שילבה כאן מנגנון מיקוד הנעזר בלייזר. האם זה עוזר לו? לא. המצלמה מוציאה תוצאות נאות, ואפילו ניתן להגיד שהיא מהירה יחסית למצלמות של טלפונים בטווח מחיר דומה. מצד שני, מכשירי דגל של שנה שעברה כמו ה-LG G3 (שכולל גם הוא מערכת מיקוד באמצעות לייזר) או הגלאקסי אס 5 (שאין לו מערכת כזאת), יודעים להתמקד מהר יותר. בסופו של דבר, אם הייתי קונה היום טלפון לעצמי, סביר להניח שלא הייתי מוכן להתפשר על מהירות מיקוד כזאת, אבל רמת הדרישות שלי בעניין הספציפי הזה היא מאוד גבוהה. אם נשים את מהירות המיקוד בצד, המצלמה של ה-MX5 מפיקה תמונות נאות, גם בתנאי תאורה שאינם אידיאליים, עם מעט רעש דיגיטלי וגרעון. הרזולוציה הגבוהה יחסית של המצלמה כאן באה לידי ביטוי בתמונות בעלות פירוט רב. תמונה שצולמה ע"י מצלמה ברזולוציה כזאת בתנאי תאורה אידיאליים היא תמונה שניתן לעשות Zoom In משמעותי לתוכה ולראות שהתמונה נשארת חדה יחסית ומלאת פרטים.

מבט מקרוב על מצלמת ה-20.7 מגה פיקסל של ה-Meizu MX5 (צילום: גד גניר)


ל-Meizu MX5 סוללה בקיבול 3150mAh, הבדל זניח של 50mAh יותר מזו שהיתה ב-MX4. אני  מוכרח להודות שקצת קשה לי לקבוע מה דעתי עליה. היו ימים בהם היא החזיקה אצלי מעמד יום שלם (מ-0700 עד 21:00), והיו ימים בהם היא התרוקנה באמצע היום. זה תלוי כמובן באופן השימוש שלי באותו יום, העניין הוא שנראה (ולא מפתיע אגב) שבימים בהם המכשיר התחמם באופן קיצוני, הסוללה התרוקנה הרבה יותר מהר. הממוצע הכללי של משך חיי הסוללה בין טעינה לטעינה בשימוש סטנדרטי הוא לא רע, אך לא מדהים, ויכול להספיק לכם ליום עבודה. כטלפון הוא עושה עבודה סבירה: הרמקול שלו מאפשר שיחה ברכב נוסע, אם כי זה לא תענוג גדול. באפרכסת הסאונד חזק ואיכותי באופן מספק. גם כאן נמצא האקולייזר המעולה של Meizu, ה-Dirac, אשר באמת משפר את איכות הסאונד, ובניגוד ל-M2 Note, גם עוצמת השמע חזקה דיה.

Meizu MX5 (צילום: גד גניר)


את ה-MX4 מכרה בבאג בזמנו ב-1599 ש"ח לגרסת ה-16GB. מחיריו של יורשו, ה-MX5 מתחילים ב-1699 ש"ח, ומחירה של הגרסא עם נפח האחסון הגדול יותר של 32GB עומד על 1949 ש"ח. במחיר כזה, התחרות הגדולה ביותר של ה-MX5 היא מול ה-Zenfone 2 של אסוס אשר מגיע עם נפח זכרון RAM גבוה יותר, עם ועם נפח אחסון מובנה גבוה יותר (32GB, שאף ניתנים להרחבה באמצעות כרטיס זכרון). מנגד, ה-Meizu MX5 מביא להתמודדות הזאת מצלמה טובה יותר, קורא טביעות אצבעות (אם אינני טועה, זה המכשיר הזול ביותר בשוק הכולל קורא כזה), כפתור בית נפלא, מסך איכותי ועובי דקיק. מי מהם עדיף? תלוי מה חשוב לכם יותר. ה-MX5 לטעמי לא יכול עדיין להתמודד במגרש של הגדולות, כך שאם אתם מתלבטים בינו לבין ה-S6 או ה-G4, אז אין כאן מציאה מטורפת, ולא הייתי ממהר להכריז שנמצאה כאן אלטרנטיבה ראויה למכשירים האלו. מצד שני, אם חשבתם על מכשיר זול, ה-MX5 הוא מכשיר ששווה למתוח עבורו את מסגרת התקציב שהצבתם לעצמכם.

המכשיר נמסר לצורך הבדיקה באדיבות רשת Bug.

4 תגובות

  1. לא ציינת איך הקורא טביעות אצבע של המכשיר?

    השבמחק
    תשובות
    1. דווקא כן :)
      מתוך הטקסט: "בנוסף, כפתור הבית הנהדר הזה משמש גם כקורא טביעות אצבע, שבניגוד ל-OnePlus 2, עושה כאן עבודה מצויינת, ומזהה במהירות יפה את האצבע."

      מחק
  2. הוא יכול להלחם ב-S6 אולי ב-G4 לא אבל נראה לי שלרוב האנשים מכשיר ברמה של S6 מספיק...
    איך אני יודע?
    לאבא שלי יש G4 לאמא שלי יש S6 ולי MX5...
    אז אני יודע

    השבמחק
  3. תיקון: מצלמה 📷 גרועה!
    אבל לפחות המכשיר מהיר מאוד.

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה

חדש יותר ישן יותר