יום שבת, 11 באפריל 2015

כזה ניסיתי: LG G Flex 2

אשתי לא שותפה להתלהבות שלי מכל חפיץ שאני בודק במסגרת הבלוג הזה. ברוב המקרים היא כבר לא ממש שמה לב באיזה מכשיר אני משתמש, וקצת קשה להאשים אותה. מאז שנה שעברה ביליתי בממוצע כשבועיים וחצי עם כל מכשיר שבדקתי, כך שקשה לי לצפות ממנה להתלהב כמוני בכל פעם מחדש. יש מעט מאוד מכשירים שהוציאו אותה מאדישותה וה-G-Flex 2 החדש של LG הוא אחד מהם. חזרתי הביתה מהעבודה, שלפתי אותו מהכיס בדרמטיות, והצגתי אותו במלוא תפארת עקמומיותו מולה. במבט אחוז אימה שאלה אותי "מה קרה לטלפון שלך?!?" וידעתי שלפחות הפעם, הצלחתי לנצח את האדישות שלה.

LG G Flex 2 (צילום: גד גניר)

ה-LG G-Flex 2 הוא המכשיר הקעור השני של LG. קדם לו ה-LG G-Flex הראשון, אותו בדקתי כאן במסגרת הבלוג לפני כשנה. ה-G-Flex 2 הוכרז בתערוכת CES 2015 ונכון להיום (ועד להכרזה הרשמית על ה-LG G4) הוא ממלא באופן זמני ולא רשמי את המשבצת המחייבת של מכשיר הדגל של החברה. עבורי, המכשיר הזה מסמן מספר נקודות ציון חשובות: זהו מכשיר הטלפון הראשון שהוכרז בשנת 2015 שיוצא לי לבדוק כאן בבלוג. זהו גם מכשיר האנדרואיד הראשון שאני בודק ומריץ את מערכת ההפעלה אנדרואיד 5 (Lollipop). בנוסף, זה גם המכשיר הראשון שיוצא לי לבדוק המגיע עם המעבד המדובר של קוואלקום, ה-Snapdragon 810, המעבד החזק ביותר בקטלוג יצרנית המעבדים. בסוף 2014 נפוצו שמועות על בעיית התחממות של המעבד הזה, ושמועות נוספות גרסו כי סמסונג בחרה לוותר על ה-810 ב-Galaxy S6 שלה, בגלל בעיה זו. בסופו של דבר, גם LG וגם HTC (עם ה-One M9 שלה) בחרו לעשות שימוש במעבד של קוואלקום. מההתרשמות שלי, המכשיר אכן נוטה להתחמם, בעיקר באיזור המצלמה, אם כי לא באופן חריג או יוצא דופן ממכשירים אחרים בשימוש אינטנסיבי.


איזור המצלמה של ה-LG G Flex 2 (צילום: גד גניר)

ה-Snapdragon 810 הוא מעבד העושה שימוש ביחידת עיבוד בעלת 8 ליבות: 4 ליבות במהירות 1.5 גיגהרץ, ועוד 4 ליבות במהירות של 2 גיגהרץ. כמו ב-G3, בחרו ב-LG להשיק את המכשיר בשתי גרסאות הנבדלות זו מזו בנפח זכרון האחסון וזכרון ה-RAM. הגרסא היחידה המיובאת לישראל באופן רשמי היא דווקא הגרסא בעלת נפח הזכרון הקטן יותר, 16 גיגה נפח אחסון, ו-2 גיגה זכרון RAM. לזכותו של היבואן יאמר כי הוא צירף לערכת המכשיר גם כרטיס זכרון מהיר של סאנדיסק, כך שמעשית, המכשיר מגיע עם זכרון אחסון כולל בנפח של 32 גיגה. כתבתי זאת כאן בעבר במקרים רבים, עד כה לא הצלחתי להרגיש יתרון משמעותי בתפקוד של מכשירים בעלי זכרון RAM בנפח של 3 גיגה, על פני כאלו עם זכרון RAM בנפח של 2 גיגה בלבד. רמת הציפיות שלי לגבי הביצועים של ה-G-Flex 2 היתה גבוהה לאור המפרט הטכני המרשים ולצערי בסוגיה הספציפית הזאת, המכשיר הזה איכזב. אמנם לא נתקלתי בהתרסקויות של אפליקציות, אך היו בו המון לאגים. זה לא קרה מיד, זה היה תהליך הדרגתי שהבחנתי בו אחרי שבוע של שימוש. פתאום לוקח יותר זמן עד שאפליקציות נפתחות (בין שתיים וחצי שניות לשלוש שניות המתנה לפתיחת אפליקציית המצלמה!) וכמעט בכל יציאה מהירה למסך הבית ה-Launcher הופיע כשהוא ריק מקיצורי דרך והווידג'טים הזדקקו לשניה-שניה וחצי של הערכות מחדש כדי להופיע שוב (תופעה שנתקלתי בה גם ב-LG G3 Beat). הגלילה בתוך אפליקציות אינה חלקה במיוחד, ונתקליתי במקרים רבים בהם המכשיר חדל להגיב לשניה.


LG G Flex 2 (צילום: גד גניר)


לא היה לי מושג איפה נעוצה כאן האשמה - במעבד, בזכרון ה-RAM, ואולי בכלל בממשק הייחודי של LG. ואז החלטתי לשלוף החוצה את כרטיס הזכרון שלי. כרטיס הזכרון הזה מלווה אותי מיום שקניתי את הגלאקסי אס 4 שלי. כל תמונה שצילמתי עם איזשהו מכשיר אנדרואיד שבדקתי בשנה האחרונה, נשמרה עליו. בנוסף, הוא מאכלס בערך 10 גיגה של קבצי מוזיקה שאני לוקח איתי ממכשיר למכשיר. אם אתם תוהים, זהו כרטיס זכרון מהיר של סאנדיסק, מסוג דומה לזה שצורף לאריזה של ה-G-Flex 2, עם הבדל אחד, הנפח שלו עומד על 32 גיגה ולא על 16. מרגע ששלפתי את כרטיס הזכרון חל שיפור דרמטי בביצועים. אז נכון, כרטיס זכרון עמוס זכרונות מצולמים ואת כל ספריית המוזיקה שלי הוא אתגר לא קטן עבור מכשיר סלולרי, אולם לא נתקלתי בהתנהגות הסוררת הזאת באף מכשיר אחר אליו הכנסתי את כרטיס הזכרון הזה. מעבר לכך, בעוד שנתיים, סביר להניח שגם כרטיס הזכרון הריק שמגיע יחד עם המכשיר יתמלא, ככה שהחויה שעברתי איתו מהווה סוג של הצצה להתנהגות שלו בעתיד. לסיכום הסוגיה הזאת, אני יכול להגיד שהמכשיר הזה מהיר, אבל לא בצורה יוצאת דופן על פני מכשירי הדגל של שנת 2014, וגם זה, כשנדרש ממני לוותר על שימוש בכרטיס הזכרון העמוס שלי, הנחה שלא עשיתי למכשירים כמו ה-Galaxy S5 או ה-HTC One M8. כשחושבים שה-G Flex 2 הוא בן דורם של המכשירים שיחליפו את המכשירים שציינתי, ההשפעה שיש למידת הניצול של כרטיס הזכרון עשויה להציב אותו בנחיתות מולם.
כרטיס הזכרון שלי (משמאל) וכרטיס הזכרון המצורף ל-LG G Flex 2 (צילום: גד גניר)

כאשר יצא ה-G-Flex הראשון לשוק, מסך ה-6 אינטש שלו התהדר ברזולוציה של 720 על 1280 פיקסלים, רזולוציה נמוכה יחסית לרזולוציית ה-FHD של מכשירי הדגל באותה תקופה. נכון להיום, הרזולוציה הפופולרית במכשירי דגל עומדת על 2K, וגם הפעם LG בוחרת שלא להיסחף. הרזולוציה כאן היא 1080p, רזולוציה שמספקת תמונה חדה מאוד. גווני הצבע יפיפיים גם לחובב מסכי AMOLED כמוני, והמסך בהיר דיו כדי לאפשר שימוש סביר גם באור יום מחוץ לפלורסנטים של המשרד. בהגדרות התצוגה של ה-G Flex 2 ניתן לבחור במצב דינמי שמדגיש את צבעוניות המסך. התוצאה היא צבעים עזים ברמה שמזכירה מאוד מסכי AMOLED, מה שאפילו הגביר את ההתפעלות שלי מהמסך הזה. פיצ'ר חביב וחסכוני בסוללה הוא אפשרות הצצה: כשמהסך כבוי, החלקת האצבע מחלקו העליון מציגה את השעה ומכבה את המסך מיד כשמרימים ממנו את האצבע.

מסך קעור, כבר אמרתי? (צילום: גד גניר)

חפיצים, הגרסה הקעורה (צילום: גד גניר)

אחת הסוגיות שהכי הפריעו לי ב-G Flex הראשון היתה הגודל שלו. מסך בגודל 6 אינטש זה מוגזם לטעמי ולא נוח לשימוש יומיומי. ה-G Flex 2 מגיע עם מסך בגודל 5.5 אינטש. על הנייר זה לא נשמע הרבה, אבל בפועל, ההבדל בנוחות השימוש במכשיר הוא עצום. פתאום לקימור (או לקיעור, תלוי מהיכן אתם מסתכלים על המכשיר) יש משמעות, ואפשר להרגיש את היתרון שלו. נעים יותר להצמיד מכשיר כזה לפנים, ונעים להחזיק אותו ביד, ברמה הארגונומית. לא מדובר במשהו שחייבים אותו או שלא ניתן לחיות בלעדיו, אבל זה בהחלט נחמד, משהו שהיה קשה להבחין בו ב-G Flex הראשון בגלל הגודל העצום שלו. כאן, איכשהו העקמומיות של המכשיר באה לידי ביטוי בצורה הרבה יותר מורגשת. עוד יתרון למסך הקעור הוא כמובן תשומת הלב שהמכשיר הזה תופס. ייתכן וזה קשור לקמפיין החוצות המאסיבי של השבועות האחרונים, וייתכן שזה סתם קשור לעובדה שמכשירים קעורים הם משהו יוצא דופן, אבל בכל מקרה, אנשים בסביבתי שמו לב למכשיר הזה הרבה יותר ממה שקרה עם מכשירים אחרים. יתרון נוסף של מסך קעור הוא האפשרות להניח אותו על שולחן עם המסך פונה כלפי מטה, בלי לחשוש שהמסך יישרט, מאחר והוא לא נוגע בפני השולחן.
LG G Flex 2 מונח על פניו. אל תנסו לכופף אותו (צילום: גד גניר)
גב ה-LG G Flex 2, מרפא את עצמו משריטות, האמנם? (צילום: גד גניר)


כמו ב-G Flex  הקודם, גם כאן גב המכשיר מצופה בחומר שאמור לרפא שריטות. לא ניסיתי לשרוט את המכשיר באופן מכוון. עשיתי בו שימוש זהיר ורגיל לחלוטין. בסוף התקופה שהמכשיר היה אצלי ניתן היה לראות שריטות ברורות על הגב שלו, אולי אפילו יותר מבמכשירים אחרים, אם כי מי יודע, אולי עם הזמן השריטות האלו יעלמו. כמו ברוב מכשיריה של LG  מאז ה-G2, גם כאן כפתורי ווליום ונעילת המסך ממוקמים בגב המכשיר. לקח לי זמן להתרגל לזה במכשירים הראשונים שבדקתי, אבל עכשיו אני יכול להגיד שזה נוח מאוד. שאלה שנשאלתי פעמים רבות בנוגע ל-G Flex 2 היא האם המכשיר גמיש, כפי שמשתמע משמו. כמו ה-G Flex  הראשון, גם כאן התשובה היא חד משמעית לא, אז אל תנסו זאת, חבל על המכשיר שלכם.


ממשק ה-G Flex 2 לא שונה באופן מהותי ממה שראיתי ב-G3. נוכחים כאן מערכת ההתראות החכמה של LG אשר יודעת להמליץ לי לקחת מטריה במידה וצפוי גשם, יש כאן את ה-Knock Code המאפשר שחרור נעילה באמצעות רצף הקשות בסדר מסוים על המסך הכבוי, וגם וילון ההתראות המאובזר נמצאים כאן. אני אישית מאוד אוהב את ההתפתחות של הממשק של LG. ויזואלית, יש להודות הוא לא מרהיב במיוחד, אך הוא מאפשר שימוש נוח במיוחד. השבוע הכריזה LG על הדור הרביעי של הממשק שלה שאמור להגיע יחד עם ה-G4. מעניין מאוד לראות איך הוא ייראה, ועוד יותר מעניין לראות אם מכשירי העבר של LG ישודרגו לממשק זה.

וילון ההתראות של ה- LG G Flex 2 , דומה לזה של ה-G3, אבל עם השפעות Lollipop (צילום: גד גניר)

ה-G Flex 2 מצויד ברמקול אחורי בודד המפיק שמע באיכות מצויינת ובעוצמה מספקת. כנ"ל גם לגבי איכות השמע בשימוש באפרכסת. איכות השמע דרך שקע האזניות סטנדרטית, אך נתקלתי כבר נתקלתי בעבר במכשירים שמוציאים משקע זה איכות שמע טובה יותר. המצלמה של ה-G Flex 2  נפלאה בדיוק כמו המצלמה ב-G3. זוהי מצלמת 13 מגה פיקסל עם מייצב תמונה ומנגנון העושה שימוש בלייזר על מנת לשפר את מהירות המיקוד שלה. בפועל התמונות יוצאות חדות מאוד (גם בצילום של אובייקטים בתנועה), עם גווני צבע מרהיבים ובאופן כללי נראות נפלא. מנגנון המיקוד עם לייזר מאפשר להגיע לתוצאות האלו במהירות וללא מאמץ או כישרון צילום מיוחד.
 
(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)


יחד עם הצמצום בגודל המסך, צמצמה LG גם את גודל הסוללה המובנית ב-LG G Flex 2 מקיבול של 3500 מילי אמפר, ל-3000 בלבד. הדבר ניכר בהחלט בזמן שהמכשיר מסוגל להחזיק מעמד בין טעינה לטעינה. לי אישית הוא הספיק ללא טעינה לשימוש של 10 שעות. לא נתון מדהים, אבל גם לא מאכזב בצורה יוצאת דופן. זה רק אומר שאם אתם נוהגים לעשות שימוש בסוללה חיצונית נטענת, כנראה שאם תקנו את ה-G Flex 2 תאלצו להמשיך לשאת אותה אתכם לכל מקום.

3600 ש"ח הוא המחיר אותו דורשת LG בישראל עבור ה-G Flex 2. המחיר הזה יקר משמעותית ממכשירים אחרים בשוק, שמספקים חויית שימוש לא פחות טובה, ביניהם גם ה-G3 של LG עצמה. מקורו של ההפרש הגבוה במחיר הוא כמובן  במסך הקעור, מה שלפחות ברמת הקונספט, מציב אותו בתחרות מול מכשיר ייחודי אחר, ה-Samsung Galaxy Note Edge היקר ממנו בהרבה. לפיכך, כמו את ה-Edge, גם את ה-G Flex 2 ייקנו אנשים שבעיקר רוצים שיראו שהמכשיר שלהם ייחודי ושונה. כמכשיר בפני עצמו, ה-G Flex הוא טוב, אך לא מושלם. המסך הקעור הפעם באמת נראה מוצדק ומספק ערך אמיתי.  עם זאת המכשיר הזה, גם אם לא ניתן להגדיר אותו כאיטי, עדיין לא מציג את הביצועים וחויית השימוש המצופה (לדעתי לפחות) ממכשיר דגל לשנת 2015.

LG G Flex 2, הערכה המלאה (צילום: גד גניר)

8 תגובות:

  1. למיטב ידיעתי אתה טועה כאן בענק לגבי גמישות המכשיר, נוכחתי בתערוכת הסלולר בברצלונה בשנה שעברה כאשר המכשיר הראשון בסדרה הוצג לראשונה והיו הדגמות עם מכשירים חיים ופעילים בלייב שניתן למעוך אותם עם המסך הקעור כלפי מטה לכמה שניות ולא קרה להם כלום.
    מאז גם אני קניתי אותו והשתמשתי בו תקופת זמן ארוכה, הדגמתי לאנשים פעמים רבות וגם אני ניסיתי למעוך את המכשיר עם המסך הקעור כלפי השולחן ובאמת לא קרה לו כלום והמשיך לעבוד רגיל.

    לצערי בנסיבות רעות המכשיר שלי גם עבר מבחן נפילה משמעותי תוך כדי תנועה מהירה על אספלט מגובה של המותניים ולמזלי יצא עם שריטות קוסמטיות בלבד, מכשיר אחר כבר היה מתרסק לגורמים בנפילה שכזאת.

    אני חושב שגם את השני הם בנו באותה מידה, הצבע האדום יפייפה ומאוד אהבתי אותו! חבל רק שמערכות האנדרואיד נעשו כבדות במכשירים והורסות את חוויית השימוש.

    השבמחק
    תשובות
    1. רעשי הפלסטיק שהמכשיר הזה עשה שניסיתי בעדינות לכופף אותו לא נשמעו לי נעימים במיוחד. אם אתה אומר שהוא גמיש, אני מאמין לך, אבל לא רוצה לקחת על עצמי את האחריות שבעקבות דברים שאמרתי, אנשים ינסו לקפל אותו לשניים :)

      "נפילה מגובה מתניים תוך תנועה מהירה על אספלט"= לזרוק אותו מרכב נוסע? :)

      מחק
    2. בערך ;) ...מתופסן טלפון ישן על אופניים ישנות שלא הצליח להתמודד עם המשימה הלא פשוטה...
      זה היה רגע מאוד מאוד לא נעים :(

      מחק
  2. איך הסוללה שלו לעומת מכשירים כמו G3 או נוט 4 או S5?

    השבמחק
  3. גד, לא יודע אם אתה מודע לכך, אבל ל g flex 2 יש מסך oled. זה לא סתם שהצבעים מזכירים את מסכי ה oled של סמסונג. המסך מיוצר ע"י lg display על פלסטיק והוא גמיש (גם המכשיר עצמו גמיש, אבל מעט).

    אתה מוזמן ללמוד עוד על טכנולוגיית ה oled באתר שלנו:

    http://www.oled-info.com

    השבמחק
  4. אפשר כיום לקנות את המכשיר בזיל הזול.
    250 דולר לגרסת 32 גיגה ו 3 גיגה ראם.
    מכשיר פנטסטי

    השבמחק