יום ראשון, 22 בספטמבר 2019

כזה ניסיתי: +Samsung Galaxy Note 10

קשה להאמין שמישהו בסמסונג ידע לחזות מראש לפני 8 שנים, שסדרת ה-Note תהפוך עם הזמן לבעלת חשיבות כה גדולה עבור היצרנית הקוריאנית. צריך להבין את הלך הרוח בשוק בשנת 2011 כדי להבין את עד כמה ה-Note הראשון היה אוונגרדי. האייפונים, שפיתוחם באותה תקופה עדיין נוהל ע"י סטיב ג'ובס הכתיבו את הכללים הברורים כיצד סמארטפון צריך להראות. לכן, כשסמסונג הציגה סמארטפון עם מסך בגודל 5.3 אינטש (כשהגודל הממוצע באותה תקופה עמד על כ-4 אינטש), ועוד עם סטיילוס (אותו אביזר ש-4 שנים לפני כן סטיב ג'ובס לעג לו על במת ההשקה של האייפון הראשון והפך אותו בין לילה לסמל ארכאי שאף יצרנית לא רצתה להתקרב עליו), רבים צפו ל-Note עתיד כמכשיר נישה בלבד.


בזמן שחלף מאז הספיקה סמסונג להדיח את נוקיה מראשות טבלת המכירות העולמיות, להתבסס במקום הראשון, להפוך סמארטפונים בעלי מסך גדול לקטגוריה בפני עצמה (אפילו עם שם משלה, "פאבלטים") לדלג על Note 6 (כדי להתיישר לפי המספור של סדרה S שלה), לנחות היישר על Note 7 ופיאסקו המכשירים המתלקחים, ולהמשיך משם הלאה כאילו לא קרה כלום, תוך כדי ייקור משמעותי של המכשירים. השנה השיקה סמסונג את המכשיר השמיני בסדרה בהשקה כפולה: את ה-Galaxy Note 10 הקונבנציונלי, ולצידו גרסה גדולה יותר וחזקה יותר, בשם +Galaxy Note 10, אותה בדקתי בשבועות האחרונים.

+Galaxy Note 10. מעט מסגרות, המון מסך (צילום: גד גניר)


כמו כל מכשירי ה-Note שבאו לפניו, גם +Galaxy Note 10 מגיע עם מפרט טכני מאוד מכובד. בניגוד לשנים קודמות, הפעם סמסונג לא עושה שימוש בערכת שבבים זהה לזו של סדרת ה-S מאותה שנה, כי אם בדגם משודרג, Exynos 9825 בעל 8 ליבות, שארבעה מתוכן המיועדות לפעולות יומיומיות, מגיעות כעת עם מהירות שעון טיפה גבוהה יותר. זכרון ה-RAM מגיע כאן בנפח שמתאים יותר לעולם המחשבים - כ-12 גיגה, והאחסון הבסיסי ביותר כאן הוא בנפח של 256 גיגה. בשונה מה-Note 10 הרגיל, +Galaxy Note 10 שומר על יכולת הרחבת נפח האחסון הזה באמצעות כרטיס זכרון. עם חומרה כזאת, אין יותר מדי מה להתלהב  מהביצועים של המכשיר. מי צריך לדוגמה זכרון RAM בנפח גדול יותר מזה שיש לי במחשב שעליו אני כותב את הביקורת הזאת? בעיקר מי שנוהג להשוות מפרטים טכניים של סמארטפונים. בשביל וואטסאפ, טוויטר, פייסבוק ואינסטגרם, אין באמת צורך בנפח שכזה. הסיטואציה היחידה שבה ייתכן שזכרון ה-RAM המרווח יכול לסייע בו היא בהשארת אפליקציות כבדות, משחקים בעיקר, פתוחים ברקע אם הייתם צריכים לצאת לרגע ולעבור לאפליקציה אחרת.



ממשק המשתמש של סמסונג, One UI (שיושב כאן על אנדרואיד 9) לא שונה מהותית ממה שראינו כבר בגלאקסי אס 10. הוא בגדול ידידותי ומזמין, אבל עמוס בהמון אפליקציות של סמסונג שהותקנו מראש. במכשירים חלשים יותר זה ככל הנראה משפיע על הביצועים, אבל במקרה של +Galaxy Note 10, המכשיר יודע להתמודד בלי בעיה בעומס הזה. אחד החידושים ש +Galaxy Note 10 בכל זאת מביא עימו הוא שדרוג של DEX, תחנת העגינה של הטלפון לשימוש בו כמחשב. החידוש הגדול הוא שכבר אין צורך בתחנת עגינה, כעת, כל מה שצריך לעשות זה לחבר את המכשיר בכבל USB סטנדרטי למחשב, להתקין את אפליקציית DEX ולראות על מסך המחשב שלכם את הטלפון שלכם. זה אכן נוח יותר, אבל כמו בעבר, אני לא מצליח לחשוב על שימוש פרקטי לפיצ'ר הבאמת מרשים הזה, מעבר לרושם עצמו. ניסיתי לכתוב חלק מהביקורת הזאת על אפליקציית Docs של גוגל, דרך הטלפון, על המחשב. החויה, מבחינת ביצועים, לא מלהיבה במיוחד, ואפילו במטלות פשוטות כמו הקלדת טקסט, נראה שיש שיהוי מסוים, כנראה בשל העובדה ש-DEX רצה כדסקטופ וירטואלי על גבי מערכת ההפעלה הקבועה במחשב שלכם. 



יצרניות בודדות בחרו לשלב סטיילוס כחלק אינטגרלי מהטלפון שלהן מאז אותו אירוע השקה של האייפון הראשון. ביניהן ניתן למנות את אסוס ו-LG, שניסו להתפרץ לנישה של סדרת ה-Note. אצל אסוס זו היתה הרפתקה חד פעמית, ואצל LG היה מדובר במכשירי ביניים בלבד שלא היוו באמת אלטרנטיבה למכשירי הנוט. כך נוצר שבסגמנט המאוד ספציפי הזה של סמארטפונים בעלי סטיילוס, אין לסמסונג באמת תחרות כך שהיא יכולה לשלוט על קצב ההתפתחות הטכנולוגית של כל מה שקשור לעט הזה. החידוש המשמעותי בעט של +Galaxy Note 10 הוא היכולת לשלוט מרחוק בטלפון באמצעות מחוות ידיים בדומה לאלו של LG G8 Thinq. בשנה שעברה, היכולת להשתמש בו כשלט רחוק עבור המצלמה היתה הברקה שימושית. במקרה של  +Galaxy Note 10 זה עובד טוב יותר ממערכת המחוות של LG, אבל עדיין, לא רלוונטי ל-99.9% מהמשתמשים. למה בכלל צריך את זה? ובכן, בטלויזיות זה עובד נהדר עם שלטים. מישהו בסמסונג חשב כנראה שהמסך של +Galaxy Note 10 גדול מספיק כדי שיראה טבעי לחלוטין לתפעל אותו באמצעות העט הזה. חייבים להודות שזה באמת מרשים בפעמים הראשונות שמשתמשים בזה, אבל בסופו של דבר, עדיין מדובר בגימיק.

+Galaxy Note 10 (צילום: גד גניר)


סביר להניח שאם יום אחד בעוד אלפי שנים, חוקרי אבולוציה יגיעו למסקנה שבתקופה הנוכחית היד האנושית עברה שינויים חריגים, על סדרת ה-Note יוטל חלק ניכר באשמה. במשך כמעט עשור מאתגרת סדרת המכשירים הזאת את ידיהם של משתמשים, והמכשיר החדש עושה זאת לא רק באמצעות הגודל שלו, כי באמצעות עיצוב שלוקח את מגמת צמצום המסגרות לרמה קיצונית. 91% מחלקו הקדמי של המכשיר הוא מסך, ללא מגרעת (החליף אותה מעין עיגול קטן המאכלס בתוכו את המצלמה הקדמי), עם מסגרות דקיקות בחלקו העליו והתחתון, וכרגיל אצל סמסונג, שולי מסך קמורים. התוצאה היא מכשיר בעל עיצוב מרהיב ושאינו נוח במיוחד לאחיזה. לא ברור איך גוש הזכוכית המרהיב הזה ישרוד נפילה על מדרכה. מצד שני, אם ייפול לתוך בריכה, סביר להניח שישרוד, הודות להגנה ממים בתקן IP68. המסך עצמו בדגם הזה הוא בגודל 6.8 אינטש, מסך בטכנולוגיית Dynamic AMOLED וברזולוציית 1440 על 3040 פיקסלים. המסך, כרגיל אצל סמסונג נראה נהדר, צבעוני, חד, ושמיש באור יום.





סמסונג ויתרה על הכפתור היעודי הנוסף לביקסבי, אבל משום מה העבירה גם את לחצני עוצמת השמע וכפתור ההפעלה לצד השמאלי של המכשיר, בחירה לא שגרתית במיוחד. ביקסבי, הסייענית הוירטואלית שאף אחד לא התאהב בה מעולם, עדיין נגישה בלחיצה ממושכת על כפתור ההדלקה והכיבוי. איך מכבים בכל זאת את המכשיר? סמסונג הציבה פקד וירטואלי בחלקו העליון של וילון ההתראות, עוד החלטה משונה מצידה. זוכרים את בעיות הפתיחה של Galaxy A80? אז כאן המצב קצת יותר טוב: המסך עדיין משנה את האוריינטציה שלו כדי לעבור למצב Landscape בזמן שהוא בכיס שלי ולא בשימוש. מצד שני, הפתיחה עצמה מהירה הרבה יותר בגלל שילוב של זיהוי פנים (לא מאובטח) וקורא טביעות אצבע איכותי יותר מתחת לזכוכית המסך. לערכת המכשיר מצורף כיסוי הגנה שקוף שלא רק יעזור לכם לעבור את הימים הראשונים עם קצת פחות חששות מנפילה, הוא גם לא יסתיר את הגימור האחורי המיוחד של המכשיר. בנוסף, המכשיר מגיע כשעליו מודבקת כבר מדבקת הגנה למסך. מדובר במדבקה לא באיכות גבוהה במיוחד, ובתוך מספר ימים מצאתי את עצמי עם מדבקה מכוסה בשריטות מכוערות.

מערך הצילום האחורי של +Galaxy Note 10 (צילום: גד גניר)


כהרגלה, מצטיינת סמסונג בכל הקשור לצילום. בגב המכשיר יש מערך צילום עם 3 מצלמות: ראשית, ברזולוציית 12 מגה פיקסל וצמצם ברוחב f/1.5-2.4, מצלמת טלפוטו לצילומים בזום כפול 2, גם היא ברזולוציית 12 מגה פיקסל אך עם צמצם צר יותר ברוחב f/2.1. המצלמה השלישית היא מצלמה בעלת עדשה אולטרה-רחבה, ברזולוציית 16 מגה פיקסל וצמצם ברוחב f/2.2. בנוסף לשלושת המצלמות, סמסונג שילבה במערך הצילום גם חיישן TOF, חיישן עומק שמסייע בצילומי פורטרט. המצלמה לא רק מצלמת נהדר בכל תרחיש, ביום ובלילה, היא גם עמוסה בכל פיצ'ר מתקדם שקיים כיום בשוק: טשטוש רקע בפורטרט בסטילס ובוידאו, צילום אובייקט צבעוני על רקע שחור לבן בוידאו ובסטילס, סריקת אובייקטים בתלת מימד, צילום וידאו בהילוך איטי בסיוע בינה מלאכותית כדי לזהות מתי במדויק להפעיל את ההילוך האיטי, מצב חשיפה ארוכה לצילומי לילה מוארים באופן קיצוני, ויש עוד הרבה. מה בכל זאת חסר? זום קצת יותר גדול: נכון, הסטנדרט בתעשיה הוא כפול 2. ועדיין, אחרי שוואווי הציגה במהלך השנה מכשיר עם זום אופטי כפול 5, שסמסונג לא תנסה לפחות לצמצם פערים. 

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)


הדורות הראשונים של מכשירי Note זכו לכינוי הלא רשמי "מצבר", הודות לסוללות ענק (יחסית לאותה תקופה) איתן הגיעו, והיו צולחים בין יומיים וחצי לכמעט שלושה ימים של שימוש ללא צורך בטעינה. הדורות הבאים כבר לא הציגו ביצועים כאלו, אך בשנתיים האחרונות ישנו שיפור בהיבט הזה: סוללת ה- 4300mAh של +Galaxy Note 10 שרדה אצלי כ-5.5 שעות מסך, בערך יום וחצי של שימוש סטנדרטי. המכשיר תומך בטעינה מהירה בהספק גבוה במיוחד של 45W, אך המטען במצורף לאריזה לא באמת יודע לנצל את היכולת הזאת וכדי להנות ממלוא ההספק תצטרכו לקנות את המטען המהיר בנפרד (כפי שזה אצל אפל). הוא גם תומך בטעינה אלחוטית מהירה, וגם מסוגל לטעון אלחוטית מכשירים אחרים, אם כי כרגיל, מדובר בתהליך שמבזבז המון סוללה בצד הטוען, נמשך זמן רב מדי, ולא מאפשר שימוש בשני המכשירים תוך כדי. +Galaxy Note 10 יודע להפיק שמע סטריאופוני דרך הרמקול בתחתית המכשיר ודרך רמקול האפרכסת. האיכות והעוצמה טובים, אבל לא יוצאים דופן. לאחר שנים בהן התעקשה סמסונג לשמר את שקע האזניות הסטנדרטי במכשיריה, נכנעה לטרנד בשוק וה-+Galaxy Note 10 מגיע ללא השקע הזה.

(+)
  • מסך מרהיב ואיכותי, חור קטן למצלמה במקום מגרעת
  • מכשיר עם מפרט חזק וביצועים טובים
  • מצלמה נפלאה ועמוסת תכונות מתקדמות

(-)
  • ממשק עמוס ומלא באפליקציות של סמסונג שהותקנו מראש
  • סידור כפתורים לא שגרתי
  • אין שקע אזניות

+Galaxy Note 10 ממשיך להוביל את הקטגוריה שנראה כי הוא היחיד בה: סמארטפון חזק מאוד, עם מסך גדול מאוד וסטיילוס. למרות שחלק גדול מהחידושים שהוא מציג הם בגדר גימיק, ולמרות הממשק המעיק של סמסונג, עדיין מדובר במכשיר מתקדם, מהיר, עם מסך נהדר ומצלמה נפלאה. הבשורה האמיתית שהמכשיר בכל זאת מצליח להביא לשוק, היא בשורת המחיר: הודות ליריבות מסחרית בין סאני, היבואנית הרשמית וסלקום שגם היא מתפקדת כיבואן רשמי, ניתן למצוא את המכשיר בנקודות המכירה של סלקום במחיר זול יחסית לשנים קודמות, כ-3500 ש"ח, קרוב מאוד למחירם של מכשירים כמו OnePlus 7 Pro שאמור היה להיות אלטרנטיבה משתלמת יותר, או P30 Pro של וואווי, חברה שעתידה מחוץ לשוק הסיני אינו ברור נכון לכתיבת שורות אלו.

3 תגובות:

  1. כיף גדול לקרוא את הסקירה המקצועית והמעניינת שלך,
    סמסונג שרופה אצלי בגלל התחמקות משירות עבור מכשירים ששבקו חיים בפתאומיות.
    לעולם לא סמסונג שוב.

    אביב

    השבמחק
  2. אני מאוד אוהב את סדרת נוט מצד אחד. היה לי את נוט 3 יותר מחמש שנים וזה מכשיר ורסטילי ומעולה - מעבר למסך הגדול יש תכונות שנשמרות לסדרת נוט בלבד, ונוט 3 גם כלל מקלט משדר אינפרא אדום שאיפשר לו לתפקד כשלט רחוק. וכמובן סוללה נשלפת..

    השבמחק
  3. תמיד ראיתי את סמסונג כחברה שלא נופלת לטרנדים מטופשים כגון הזנחת שקע אוזניות וחריץ הרחבת הזיכרון. סמסונג גם לעגה לעניין המגרעת אך המציאה לכך קטגוריה משלה. סדרת הנוט תמיד הייתה מלאת פיצ'רים- לא עוד, כנראה הגענו לסופו של עידן. כיום צריך ואף מומלץ לקנות טלפון ביניים כדי לקבל את "הפיצ'רים" המדוברים תוך התפשרות בכמה אלמנטים אחרים שגם הגבול הזה החל כבר להטשטש.

    השבמחק