יום ראשון, 20 ביוני 2021

כזה ניסיתי: Apple AirTag

מדי פעם, כשאני מקבל חפיצים לבדיקה, עולה מצד הסובבים אותי השאלה הקרימינלית: "ומה יקרה אם נניח תאבד את זה?". אחרי כמעט שמונה שנים של כתיבת בלוג ביקורות, אני שמח לדווח שעדיין לא עלה אצלי הצורך לברר מה התשובה לשאלה הזאת. במקרה של Apple AirTag מדובר בשאלה קריטית מתמיד כי זה בדיוק מה שהוא נועד למנוע.

Apple AirTag (צילום: אפל)



הקונספט עצמו של אביזר שמוצמד לחפצים אישיים ונועד למנוע את אובדנם אינו חדש. גם לפני ארבע שנים כשבדקתי את Bravo TrackR, היה מדובר בקטגוריה עם פז"מ אבל הם מעולם לא תפסו בקרב ההמונים. האם אפל תעשה לשוק הזה את מה שעשתה לפני 13 שנה לשוק הסמארטפונים?


אז מה עושה AirTag? מדובר בדיסקית קטנה, לא הרבה יותר גדולה ממטבע של עשרה שקלים. את הדסקית הזאת מצמידים לפריט שאתם נוטים לאבד או סתם לשכוח באופן כרוני איפה הנחתם אותו, ודרך האייפון תוכלו למצוא אותם בקלות בין אם הם בבית ובין אם הם בחוץ. אז מה ההבדל בין AirTag לכל תגית איתור דומה, למעט הלוגו של אפל? האמת? הבדל של שמים וארץ.


Apple AirTag (צילום: גד גניר)



בואו נתחיל דווקא מהלוגו של אפל: כמו כמעט כל מוצר אחר של החברה מקופרטינו, גם ה-AirTag בנוי לעילא ולעילא. גוף הדסקית עשוי פלסטיק וחלקו העליון מכוסה בכיפת מתכת. אין כפתורים, ברגים, שקע טעינה או כל נקודת תורפה אחרת שממנה תתחיל השחיקה של ה-AirTag. הוא גם מוגן בפני מים, בתקן IP67, מה שאומר שתיאורטית הוא אמור לשרוד טבילה של כחצי שעה במים בעומק של עד מטר אחד. מה חסר? חור כלשהו לשרוך, תופסן או כל דבר אחר שיאפשר לכם לחבר אותו לחפץ אותו אינכם רוצים לאבד. מה פשר הבחירה המשונה הזאת במוצר שכל תכליתו היא להיצמד לפריטים אחרים? מדובר כאמור במוצר של אפל, וכמו מוצרים רבים אחרים של המלכ"ר הזה גם ה-AirTag הוא פלטפורמה למוצרים נלווים. אם תבחרו לדוגמה לקנות את מחזיק המפתחות של אפל אליו נכנס ה-AirTag תצטרכו להיפרד מסכום של 59 ש"ח (לדגם הפשוט ביותר, מסיליקון) אם כי בינינו אף אחד לא מכריח אתכם להשתמש דווקא בזה של אפל.


כמו מוצרים אחרים של אפל, הוא פשוט להפליא להגדרה: מרגע ששולפים את מדבקת המגן שעל הסוללה, האייפון/אייפד שלכם יזהה את ה-AirTag החדש וידריך אתכם בתהליך הגדרה זריז ביותר, במהלכו תתנו לו שם באמצעותו תדעו לזהות את המוצר אליו הצמדתם אותו (במידה שיש לכם יותר מ-AirTag אחד), תוסיפו לו אימוג'י משלו, ו...זהו. מרגע זה הוא מופיע אצלכם באפליקציית "מצא את..." תחת התוית "פריטים" מוכן ומזומן לתמוך בכם ברגעי מצוקה.








כאמור, הקונספט של תגית איתור אינו חדש. ובכל זאת, אפל ליטשה כאן את חויית השימוש מן הקצה אל הקצה. ה-AirTag לא עושה שימוש במקלט GPS או אפילו בקישורית סלולרית. יכולות האיתור שלו נסמכות על Bluetooth ו-UWB (ראשי תיבות של Ultra-Wide Band, שידור חסכוני מאוד בחשמל, לטווחים קצרים, בפס רחב) אבל הוא גם לא צריך יותר מזה. את החיפוש ניתן לחלק לשני מקרים: מקרים שבהם איבדתם את החפץ שאליו הצמדתם את ה-AirTag והוא עדיין נמצא בסביבתכם בתוך טווח הקליטה שלו (בערך עשרה מטרים), ומקרים בהם החפץ האבוד נמצא מעבר לטווח הזה. כשאתם נמצאים בתוך הטווח, אתם מקבלים הנחיות שמזכירות קצת את המשחק "חם-קר", רק עם רמזים קצת יותר ברורים: האייפון עושה שימוש ביכולות ה-AR, במצלמה, בג'יירוסקופ ובמד התאוצה (שאחראי בין השאר להיפוך המסך כשאתם מסובבים את המכשיר לצד) כדי להציג על המסך הנחיות מאוד ברורות ומדויקות היכן נמצא ה-AirTag אותו אתם מחפשים. אם הוא אכן נמצא בתוך הטווח, תקבלו מסך עם חץ שמכוון אתכם לכיוון הכללי של החפץ, מרחק, ואפשרות לגרום לו לצפצף כדי להקל עליכם את החיפושים. בהקשר הזה חייב להודות שלא הכל מושלם: בחיפושים בתוך הבית, עמוק בתוך טווח הקליטה של ה-AirTag נתקלתי לא פעם ולא פעמיים במצבים בהם קיבלתי הודעה על כך שהאות חלש, ללא הנחיות איך להגיע אל החפץ. מדובר היה בהודעות רגעיות שנעלמו כשהסתובבתי בתוך הבית, לא במשהו שהפריע באופן קריטי לחויית החיפוש אבל זה עדיין פוגע קצת ברושם הכללי מהמוצר. הצפצוף שמפיק AirTag הוא בעוצמה סבירה: בחדר שקט יחסית תשמעו אותו היטב, אבל אם איבדתם את צרור המפתחות שלכם בין כריות ספה במסיבה, תצטרכו להסתמך בעיקר על ההנחיות על המסך. את חויית החיפוש מקרוב תוכלו לחוות רק עם מכשירי אייפון 11 ומכשירי אייפון 12, בשל העובדה שאייפונים ותיקים יותר אינם מצוידים בחומרה מתאימה.


מה קורה ברגע שהפריט שאיבדתם נמצא מחוץ לטווח הקליטה של ה-AirTag? כאן נכנסת לשימוש רשת ה-"מצא את" של אפל: זוכרים את הסצינה ב"סרט באטמן: האביר האפל", שבה הוא עשה שימוש בכל הטלפונים בעיר כמשדרים כדי לאתר את הג'וקר? אז אפל עושה כאן משהו דומה: כל משתמש אייפון, אייפד או מק שבמקרה היה באיזור ה-AirTag שלכם, הופך לתחנת ממסר ומשדר ללא ידיעתו דרך iCloud את מיקומו של הפריט האבוד שלכם היישר לאפליקציית Find My אצלכם. במצב אובדן, תוכלו לקבל התראה לטלפון שלכם ברגע שמכשיר אחר ייכנס לטווח של ה-AirTag שלכם, עם המיקום של הפריט האבוד. בנוסף, אם תרצו, תוכלו להכניס לתוך ה-AirTag את הפרטים שלכם, וכדי לראות אותם, כל שעל המוצא הישר לעשות זה להצמיד את האייפון שלו (בהנחה שיש לו אייפון) אל ה-AirTag ועל המסך יופיע המידע שבחרתם לשתף.


זה עובד. זה אמנם תלוי בכמות משתמשי האייפון שנמצאים באיזור בו השארתם את ה-AirTag, אבל בגדול זה מצליח היכן שחברות אחרות ניסו לעשות משהו דומה ונכשלו. הסיבה לכך שזה עובד היא שכאן התשתית הדרושה לאיתור מחוץ לטווח של ה-AirTag, כבר קיימת. קחו את ה-Bravo לדוגמה: בדומה ל-AirTag, הוא הסתמך על סמארטפונים של אחרים שיסייעו לאתר את החפץ האבוד שלכם, ובניגוד למוצר של אפל, הסכים אפילו לדבר גם עם מכשירי אנדרואיד. הבעיה שכדי שזה יעבוד, ה-Bravo נדרש להפוך ללהיט מכירות כדי ליצור כיסוי אפקטיבי, וזה לא קרה. במקרה של ה-AirTag , ההסתמכות על אייפונים (בלי קשר לשאלה אם יש או אין להם AirTag) מגדילה משמעותית את הסיכוי שתמצאו את החפץ האבוד שלכם גם אם אם הוא לא נמצא ברדיוס של כמה מטרים ממיקומכם.


האפקטיביות של הרשת הזאת יצרה בעיה חדשה: בדיוק כמו באותה סצינה מבאטמן, גם ה-AirTag יוצר דילמה מוסרית משום שהוא יכול לשמש גם כמכשיר מעקב. אין שום דבר שיכול למנוע ממישהו לשתול את החפיץ הזעיר הזה בתיק שלכם מבלי שתשימו לב ולבדוק מפעם לפעם היכן אתם נמצאים. בהיותה מודעת לחשש הזה יצרה אפל מנגנוני אבטחה שאמורים לתת מענה מסוים, אבל זה עדיין לא מספיק: מרגע שה-AirTag יצא מטווח המכשירים של בעליו, מופעלת ספירה לאחור של שלושה ימים עד שהוא מתחיל "לזמר" (להציג הודעה) לאייפון האחר שהוא נמצא בקרבתו, ולאחר פרק זמן נוסף אף יתחיל לצפצף. זה אומר שאם אני רוצה לעקוב אחרי מישהו מבלי שידע, כל שעליי לעשות הוא לוודא שפעם ביומיים אני מתקרב אל ה-AirTag כדי לאפס את הספירה הזאת לאחור. מה לגבי משתמשי אנדרואיד שאינם מתלהבים מהרעיון שיעקבו אחריהם? באפל התחייבו להשיק בקרוב אפליקציה שאמורה להתריע גם בפני אנשים שאינם אייפוניסטים על כך שיש בקרבתם AirTag פעיל. הבעיה עם מנגנוני האבטחה האלו היא שנכון לכתיבת שורות אלו, הם עדיין נותנים מרווח זמן רחב מדי במהלכו ניתן לעקוב אחריכם ללא ידיעתכם, ועד שלא תמצא הנוסחה שתאפשר להשתמש ב-AirTag רק באופן שבו התכוונה אפל, מדובר במכשיר מעקב פוטנציאלי לכל דבר ועניין.


Apple AirTag (צילום: גד גניר)



ה-AirTag הוא המוצר הראשון של אפל בשנים האחרונות שמאפשר לכם להחליף בו סוללה בקלות, בלי צורך במעבדה. לא זאת בלבד, אלא שמדובר בסוללת  CR2032, סוללת שעון סטנדרטית לחלוטין שניתן לרכוש במגוון רחב מאוד של חנויות. בשימוש ממוצע היא אמורה להחזיק כשנה אבל זה תלוי מן הסתם בכמה אתם מפוזרים ונוטים לאבד חפצים אישיים.


(+)
  • תהליך הגדרה קל וזריז
  • חיפוש נוח למוצרים בסביבה
  • אפשרות למצוא פריטים אבודים גם מחוץ לטווח

(-)
  • יקר, ויקרים גם המוצרים הנלווים
  • גמגומים בקליטת האות בטווחים קרובים
  • עלול לשמש כמכשיר מעקב

יחידה אחת של AirTag תעלה לכם אצל iStore, המפיצה הרשמית של אפל בישראל כ-129 ש"ח. מארז של ארבע יחידות (למקרה שתרצו לאתר יותר מפריט אחד) יעלה לכם כ-399 ש"ח. זה לא זול, בטח לא ביחס למוצרים אחרים שתיאורטית משמשים לאותה מטרה ושניתן להשיג בשוק כבר שנים. מצד שני, מבחינת חויית שימוש ומבחינת יכולות, מדובר ללא ספק בליגה אחרת, החל מתהליך ההגדרה הקליל והאינטואיטיבי, דרך ממשק החיפוש הגרפי, ועד ההסתמכות על הרשת המבוססת של מכשירי אפל כדי לוודא שגם אם אינכם לידו, עדיין תוכלו לאתר אותו.

2 comments:

  1. תודה וגאונית ההשוואה לבטמן :)

    השבמחק
  2. זוכרים את הסצינה ב"סרט באטמן: האביר האפל", שבה הוא עשה שימוש בכל הטלפונים בעיר כמשדרים כדי לאתר את הג'וקר?
    ככה אני אוהב שמסבירים, אחלה סקירה

    השבמחק