כאלו ניסיתי: Bowers & Wilkins PI7

יצרניות אודיו אליטיסטיות לא הזדרזו להכנס לקטגוריית אוזניות ה-TWS. כשאיכות האודיו היא סימן ההיכר שלהן, ואין להן כוונה להתפשר בתחום הזה, אפשר להבין מדוע חלקן מתמהמהות עם האתגר הטכנולוגי של דחיסת חומרת אודיו יחד עם סוללה ומשדרים לתוך גופי פלסטיק זעירים שאמורים להיתפס ולשבת ביציבות בתוך אזני המשתמשים. באפריל האחרון חשפה Bowers & Wilkins, יצרנית בדיוק מהסוג הזה, את דגמי אוזניות ה-TWS הראשונות שלה. היא עשתה זאת שנים אחרי אפל, סמסונג וגם אחרי יצרניות יותר ממוקדות אודיו כמו סנהייזר ו-B&O. היה שווה לחכות?

B&W PI7 (צילום: גד גניר)


מדובר היה בהשקה כפולה: Bowers & Wilkins הציגה שני דגמי אוזניות: PI5 ו-PI7, היקרות והמתקדמות יותר שאיתן יצא לי להתנסות. חיצונית הן כמעט זהות, אבל PI7 מציעות שני פינוקים משמעותיים שה-PI5 לא.


הפינוק הראשון הוא בגזרת איכות השמע: PI7 מציעות עומק סיביות שמע של 24 ביט. "עומק סיביות שמע" מתייחס לכמות המידע שהוקלט בדגימה מתוך קובץ המוזיקה ולכן, ככל שעומק הסיביות גבוה יותר, כך הקובץ אמור להשמע מפורט ואיכותי יותר. כמו בוידאו, גם באודיו הונהג תקן לאבחנה גבוהה, Hi-Res Audio, ומוצרי אודיו שמעוניינים להתהדר בו חייבים להציע איכות שמע ברמת 16 ביט לפחות. במקרה של PI7 כאמור, מדובר ב-24 כך שמדובר באזניות Hi-Res Audio למהדרין. יגיע "אודיופיל שמבין", מגיב מספר 6 באתר הארץ (בו מתפרסמות ביקורות אלו בנוסף לבלוג זה) וינחר בבוז "הסוקר שלכם מדבר שטויות כי שילמו לו, אלו אוזניות בלוטות' על איזה סאונד של 24 ביט הוא בכלל מדבר?" והתשובה לכך היא שאין לסמוך על טוקבקיסטים בטוחים מדי בעצמם: בסוף שנת 2018 הציגה קוואלקום (נו, ההיא מערכות השבבים של הסמארטפונים) את פרופיל הבלוטות' aptX Adaptive, שמלבד צמצום השיהוי באודיו בצפייה בסרטוני וידאו, מאפשר גם הזרמה יציבה ונטולת הפרעות של יותר מידע ותמיכה בשמע של עד 24 ביט.


B&W PI7 (צילום: גד גניר)



אז ה-PI7 יודעות לקבל אודיו בעומק סיביות של 24 ביט. מה הן עושות איתו? הן מענגות את עור התוף שלכם באמצעות חומרת אודיו מרשימה ביחס לקטגוריה הכוללת שני דרייברים בכל אוזנייה, כשלכל אחד מהם מגבר משלו: דרייבר אחד קטן שמטפל בטווחי התדר הגבוהים, ודרייבר בקוטר 9.2 מ"מ המטפל בטווחי המיד והטווחים הנמוכים. התוצאה היא שמע איכותי להפליא: באסים עוצמתיים אך מדויקים וביצועים מעולים גם בטווחי המיד ובתדרים הגבוהים. הצליל עשיר, מפורט ונקי, מהסוג שגורם לי להתחיל לחייך בלי לשים לב כשאני מאזין למוזיקה. ללא ספק שבכל הקשור לאיכות השמע, האוזניות האלו הן בין הטובות ביותר שאי פעם יצא לי לנסות. גם בשיחות, ה-PI7 מתפקדות נהדר, הודות לשלושה מיקרופונים בכל אוזניה. שיחות התנהלו באופן תקין בכל מצב ולא קיבלתי תלונות גם בשיחות מול משבי רוח ובאיזורים רועשים. אין ל-PI7 אוזניית "מאסטר": ניתן לעשות שימוש בכל אחת מהן בנפרד אם אתם מעוניינים בכך.


כיאה לאוזניות ברמת המחיר הזאת, ב-B&W הוסיפו לחבילה גם ביטול רעשים אקטיבי, שעושה יופי של עבודה, ומחליש משמעותית רעשי רקע מונוטוניים בצורה אפקטיבית. PI7 מאפשרת למשתמשים לבחור בין שני מצבים: מצב ביטול רעשים קבוע ומצב אוטומטי שאמור לנתח את רמת הרעש הסביבתי ולשנות בהתאם את עוצמת ביטול הרעשים. בפועל מה שקורה במצב אוטומטי זה שמקבלים ב-99% מהזמן ביטול רעשים חלש יותר, ובשלב מסוים פשוט הפסקתי להשתמש במצב הזה. במצב הרגיל, ביצועי ביטול הרעשים הם מהטובים בז'אנר, אך עדיין לא מאתגרים את הביצועים של Bose.


כמו ברוב אוזניות ה-TWS בשוק, גם ל-PI7 יש מצב "שקיפות" שעושה את הפעולה ההפוכה מביטול רעשים ולמעשה מגביר את רעשי הרקע כשאתם רוצים להיות מודעים יותר למה שקורה סביבכם. בשונה מכל זוג אוזניות אחר שיצא לי לבדוק B&W מאפשרת להפעיל גם את ביטול הרעשים האקטיבי וגם את מצב השקיפות בו זמנית. התוצאה היא ביזארית משהו: ישנה תחושת ניתוק מסוימת אך במקביל רעשים מסוימים מוגברים. לא ברור באיזה תרחיש מישהו ירצה להפעיל את שני המצבים במקביל, וזה נראה לי יותר כמו שגיאה ב-UX מאשר משהו מכוון.



במבט ראשון על העיצוב החיצוני של PI7 לא נראה כאילו נעשתה שם חשיבה מעמיקה על ארגונומיה או התאמה לאוזניים אנושיות. מה שכן, הוא מלא סטייל: הן מגיעות בצבע שחור או לבן, משולב עם גוון פלטינה בצילינדר היושב מעל החלק המרכזי שלהן ובסבכות שסביבו. איכשהו, בשימוש בפועל, העיצוב הזה דווקא עושה את העבודה נפלא: הן מהאוזניות הנוחות שבדקתי, לא כבדות, יושבות יציב באוזן ולא מכאיבות או מציקות גם בשימוש ממושך. הן לא גדולות במיוחד ולא בולטות מדי מחוץ לאוזן. השליטה בהן מתבצעת באמצעות משטחי מגע בחלקן החיצוני. ישנו שיהוי מסוים בין המגע לצפצוף החיווי שהמגע נקלט ולביצוע הפעולה עצמה, אבל הוא עדיין בתחום הנסבל. מה שמטופש הוא שאין שום דרך לשלוט על עוצמת השמע דרך האוזניות עצמן. ניתן לעצור שיר, ניתן לדלג בין שירים, ניתן להפעיל ולכבות את ביטול הרעשים, ניתן אפילו לקרוא לסייעת האישית בטלפון, אבל לשלוט על עוצמת השמע, את זה תצטרכו לבצע מהמכשיר עצמו.


גלריית קולות רקע

שליטה על ברירת המחדל לאיזה מכשיר האוזניות יתחברו

ביטול רעשים פעיל בו זמנית עם הגברת רעשי רקע



האפליקציה של PI7 השאירה אותי עם רגשות מעורבים: מצד אחד יש בה כמה פיצ'רים חביבים כמו קולות רקע, אם אתם מעוניינים להתנתק מהסביבה אבל בלי לשמוע מוזיקה. בנוסף, יש בה גם אפשרות לקבוע לאיזה מכשיר (מבין כל המכשירים שצימדתם ל-PI7 בעבר) האוזניות יתחברו כברירת מחדל ולאיזה לא. מצד שני חסרים בה שני דברים מהותיים: האפשרות לבצע שינויים בצליל, והאפשרות לשנות את תפקוד ברירת המחדל של מחוות המגע. יש משהו מאוד אליטיסטי בהחלטה לא לאפשר למשתמשים לשנות את אופי הסאונד באוזניות דרך האפליקציה שלהן: אם זה תלוי באפליקציה, ניתן לקבל מהאוזניות האלו רק סוג אחד של צליל, זה שמהנדסיה של B&W החליטו עליו מראש. ניתן כמובן לעקוף את זה ע"י שימוש באפליקציית אקולייזר נפרדת, אם כי באוזניות ברמת המחיר הזאת הייתי מצפה לקבל את האפשרות לבצע שינויים, כפי שזה באוזניות שעולות כשליש ממחירן. לגבי שינוי מחוות המגע: זה כבר פיצ'ר פחות שכיח באוזניות כאלו, אבל שוב, ברמת מחיר כזאת הייתי מצפה לקבל את היכולת לבצע שינויים כך שיהיה לי נוח יותר לעשות בהן שימוש.


הסוללות בתוך PI7 אמורות לפי הצהרת היצרן להעניק לכם כ-4 שעות ניגון. בפועל הן מספקות קצת יותר מ-3 שעות. אני אמנם לא מאזין למוזיקה רצוף במשך 4 או אפילו 3 שעות, אבל אלו זמני סוללה של אוזניות TWS בשנת 2017, לא בשנת 2021. טעינה של כרבע שעה אמורה לספק לכם כשעתיים נוספות של האזנה, והקייס עצמו מצויד בסוללה מובנית שתספיק ל-4 טעינות מלאות של האוזניות ובסה"כ כ-20 שעות. את קייס הטעינה תוכלו לטעון באמצעות כבל USB C או לחילופין בטעינה אלחוטית. זוכרים שדיברתי קודם על פינוקים שמציעות PI7 לעומת PI5? אז הקייס הוא אחד מהם: כשהוא אינו משמש לטעינת האוזניות, ניתן להשתמש בו כמשדר בלוטות' המתחבר באמצעות כבל USB C ל-3.5mm, אל מקורות שמע שלא התברכו בקישורית בלוטות'. הטריק הזה עובד מעולה. האוזניות מזהות את הקייס כמשדר כשמחברים אותו למקור השמע, ונותנות לו עדיפות (הן לא מתחברות בטעות לטלפון שלכם). ב-B&W מייעדים את המשדר הזה לחיבור במערכת השמע במטוסים, אך ניתן כמובן לחבר אותן לכל מקור שמע אחר עם שקע אוזניות סטנדרטי כמו נגן MP3 איכותי או מגברים ביתיים.


B&W PI7 עם כבל לחיבור מכשירים חיצוניים (צילום: גד גניר)



(+)

  • איכות שמע מעולה

  • נוחות באוזן

  • ביטול רעשים טוב


(-)

  • זמן סוללה קצר

  • אין אפשרות לשנות את אופי הצליל/מחוות המגע

  • אין אפשרות לשלוט על הווליום דרך האוזניות עצמן


ה-PI7 עולות 1690 ש"ח ביבוא רשמי של טופ אודיו. זה לא זול, אבל מדובר באוזניות שהתברכו ברשימת פיצ'רים שבהחלט הולמת את מחירן: ביטול רעשים אפקטיבי, שימוש בכל אוזניה בנפרד, בחירה במכשיר ברירת המחדל אליו הן יתחברו וכמובן משדר הבלוטות' בקייס שמאפשר להן, בניגוד לכל אוזניות TWS אחרות שאני מכיר בשוק, להתחבר למכשירים באופן קווי. אוזניות ה-TWS הראשונות של Bowers &  Wilkins אינן מושלמות. יש להן זמן סוללה קצר מדי, לא ניתן לשנות את עוצמת השמע דרך האוזניות עצמן ויש מה לשפר באפליקציה. ועדיין, הסאונד השמיימי שלהן מפצה על הכל.


1 תגובות

הוסף רשומת תגובה

חדש יותר ישן יותר