יום ראשון, 18 ביולי 2021

כזה ניסיתי: Lenovo Tab P11 Pro

שוק הטאבלטים אמנם רחוק מימי תהילתו ורוב השחקניות הקטנות שניסו את מזלן כשהקטגוריה הזאת נחשבה ללוהטת, ברחו ממנו כשהמכירות הפסיקו לנסוק. זה לא מפריע ליצרניות הגדולות להמשיך להשיק דגמים חדשים. בעוד משתמשי אפל ממשיכים לקבל מדי שנה-שנתיים דגמי אייפדים חדשים, שוק הטאבלטים מבוססי האנדרואיד הצטמצם פחות או יותר לשתי יצרניות: סמסונג ולנובו (אני מוציא את וואווי ואת אמזון מהקבוצה הזאת משום שהן לא מאפשרות גישה לחנות האפליקציות של גוגל). ה-Tab P11 Pro שקיבלתי לבדיקה הוא הדגם המתקדם והמאובזר ביותר בקטלוג הטבאלטים של לנובו והוא מנסה, כמו הדגמים המתקדמים בקטלוגים של אפל וסמסונג, לשנות את התפיסה הרווחת לגבי תפקידם של טאבלטים בעולם. אם בעבר היה ניתן בקלות לשכנע צרכנים להוציא אלפי שקלים על מכשיר שכל תפקידו הוא צריכת תוכן, הרי שכיום, כדי להביא אותם להוציא סכומים דומים, צריך לספר לצרכנים סיפור אחר: הטאבלטים המתקדמים של שנת 2021 מאפשרים לא רק לצרוך תוכן כי אם לייצר אותו. זה אמנם כבר לא התחזיות היומרניות של ימי האייפד הראשונים עם הדיבור על עידן ה-Post PC, אבל המטרה היא לאפשר למשתמשים לקחת איתם לדרכים, או אפילו מחוץ לחדר העבודה, מכשיר קומפקטי יותר ומחייב פחות, שעדיין יאפשר להם להמשיך להיות פרודוקטיביים. 

Lenovo Tab P11 Pro (צילום: גד גניר)



מה הופך את הטאבלט שהגיע אליי ל-Productivity Device? בעיקר מקלדת נתיקה וסטיילוס שכלולים באריזה, וגם מספר התאמות בתוכנה שאמורות לשדרג את חויית השימוש בטאבלט עם התוספות האלו. האם לנובו פיצחה ב-Tab P11 Pro את הנוסחה שתאפשר לטאבלטים להפוך לכלי עבודה רציניים יותר? באופן לא מפתיע, התשובה לשאלה הזאת מורכבת, ותלויה לא מעט במשתמשים עצמם.


Tab P11 Pro מבוסס על ערכת השבבים Snapdragon 730G של קוואלקום, ומגיע עם זכרון RAM בנפח 6 גיגה ואחסון בנפח 128 גיגה הניתנים להרחבה באמצעות כרטיס זכרון. כן, במונחי סמארטפונים זה מפרט של מכשיר ביניים. האם זה משנה? לא ממש, כי לא מדובר מצד אחד בסמארטפון, והוא לא משווק כמכשיר גיימינג. חויית השימוש שמתקבלת כאן זריזה וחלקה מאוד, אפליקציות נטענות במהירות, המכשיר עצמו יציב ולא קורס גם עם מספר רב של לשוניות פתוחות בכרום, ואפילו משחקים עובדים עליו סביר, אם כי הוא קצת כבד וגדול מדי לטעמי לשימוש הזה. גם בפעילות אינטנסיבית לא מורגשת התחממות של הטאבלט ובניגוד למחשבים ניידים, אין כאן מאווררים שמייצרים רעש. הגרסה אותה בדקתי מגיעה עם קישורית סלולרית LTE, כאשר נכון להיום אין גרסת 5G אם כי תמיד ניתן לעקוף את המכשול הזה ע"י שימוש בסמארטפון תומך 5G כנקודת גישה אלחוטית.


Lenovo Tab P11 Pro (צילום: גד גניר)


Lenovo Tab P11 Pro (צילום: גד גניר)




המסך של Tab P11 Pro מרהיב: מסך OLED בגודל 11.5 אינטש עם מסגרות דקיקות, המציג רזולוציית 2K ותומך בתקני HDR10, ו-Dolby Vision. הייתי שמח אם עוצמת התאורה היתה גבוהה יותר, ואם המסך היה מציע קצב רענון גבוה יותר, אבל בסה"כ מדובר במסך מצוין שתענוג לצרוך דרכו תכנים. לנובו מפנקת גם באודיו ומציידת את TAB P11 Pro בארבעה רמקולים איכותיים של JBL המספקים חויית שמע סטריאופונית בכל דרך שבה תחזיקו אותו, והטאבלט עצמו אף תומך בתקן האודיו המתקדם Dolby ATMOS. מה חסר? שקע אוזניות. אם בסמארטפונים סיפרו לנו שויתרו עליו משיקולי חיסכון במקום, לא ברור למה החליטו לוותר כאן עליו, בטאבלט עם מסך 11.5 אינטש. 


לנובו עשתה יופי של עבודה על העיצוב של Tab P11 Pro. בדומה לטאבלטים אחרים ברמת המחיר שלו הוא דקיק, עשוי כולו ממתכת ומשדר איכות בנייה גבוהה. סט המקלדת והמעמד משלימים את המראה היוקרתי עם ציפוי בד גס אבל מאוד אסתטי. התצורה דומה בבסיסה לזו של מחשבי 2 ב-1 כדוגמת Surface Pro: המקלדת מתחברת לחלק התחתון של הטאבלט, ובחלקו האחורי ישנה רגלית שתומכת בו. ההבדל הוא שבמחשבים כדוגמת Surface Pro, הרגלית היא חלק אינטגרלי מהטאבלט וכאן היא מגיעה כחלק מהפאנל האחורי שמתחבר במגנט אל גב הטאבלט. כך או כך, אני לא מת על התצורה הזאת משום שהיא מחייבת את המשתמש להניח את הטאבלט על שולחן אם מעוניינים לעשות שימוש במקלדת. השילוב בין רגלית אחורית ומקלדת שמחוברת ללא ציר של ממש לטאבלט, אינו אידיאלי לעבודה על הברכיים. 


Lenovo Tab P11 Pro (צילום: גד גניר)


Lenovo Tab P11 Pro (צילום: גד גניר)


Lenovo Tab P11 Pro (צילום: גד גניר)




הסטיילוס המצורף לערכה של Tab P11 Pro עושה את העבודה: הוא מזהה בצורה מדויקת למדי עוצמות לחיצה שונות ומגיב בהתאם. הוא נתמך באפליקציית Bamboo Paper שמותקנת מראש על הטאבלט, ועובד איתה נהדר. הוא נטען באמצעות חיבור USB C בקצהו האחורי, ובערכה אפילו מצורף מעין קייס גומי עבורו שניתן להדביק על הטאבלט בחלקו האחורי על גב המתכת שלו או על המעמד המצורף. המקלדת עצמה נוחה ומרווחת ככל שמקלדת שמכסה מסך 11.5 אינטש יכולה להיות. כתבתי עליה מספר פוסטים בבלוג הזה מבלי לסבול יותר מדי ובמסגרת הז'אנר מדובר במקלדת לא רעה. ממשטח העכבר נהניתי פחות, בעיקר בגלל הגודל המזערי שלו ובתוך זמן קצר העדפתי לחבר אל Tab P11 Pro עכבר בלוטות'.


הרעיון של מקלדת שמתחברת לטאבלט אנדרואיד אינו חדש. מה שיותר חדש הוא האינטגרציה של המקלדת בממשק המשתמש של הטאבלט. כשמשתמשים ב-Tab P11 Pro לבדו, בלי מקלדת, הממשק שלו לא שונה מהותית מזה של הטלפון שלכם: ממשק שמותאם לצריכת תוכן ותפעול אפליקציות במגע. ברגע שמחברים את המקלדת, נכנס לפעולה Productivity Mode, שמשנה את הממשק לכזה שמותאם לעבודה עם מספר חלונות במקביל ולא על מסך מלא. בחלק ניכר מהזמן העסק הזה עובד נהדר, ואכן הופך את חויית השימוש לכזאת שמזכירה יותר מחשב ומותאמת לשימוש במקלדת ומשטח העכבר. מעבר לכך, בדומה ל-Windows, גם כאן ניתן לגרור חלון לצד כך שיפתח על חצי מסך. הבעיה היחידה היא במצבים בהם אתם דווקא כן מעוניינים במסך מלא. למשל, אפליקציית Docs של גוגל, נפתחת כברירת מחדל בתצוגה מצומצמת, וכך גם ספוטיפיי, יוטיוב, ebay, פייסבוק, זום, טוויטר, Plex (שם אפילו לא ניתן להרחיב אותה למסך מלא כל עוד אתם ב-Productivity Mode), ולמעשה כמעט כל אפליקציה נפתחת עם הממשק המצומצם שלה מהסמארטפון. נכון, Windows 11 צפויה להציע חויה דומה, ובאופן כללי משתמשים רבים מפנטזים שנים על הרגע שבו יוכלו לפתוח אפליקציות על מסך הדסקטופ שלהם אבל פנטזיה לחוד ושימושיות לחוד: אתם אמנם תמיד במרחק של לחיצה על סמליל הרחבת החלון מלסדר את המטרד הזה אבל זה עדיין יותר מדי במצבים מסוימים. עם כל הכבוד למסך ה-11.5 אינטש, אני לא מצליח לחשוב על מישהו שיהיה לו נוח לעבוד עם אפליקציות במצב ברירת המחדל שלהן כאן. בעיה אקוטית יותר היא בעובדה שבסופו של דבר המכשיר הזה מריץ אפליקציות, ואפליקציות לאנדרואיד כמו אופיס, פוטושופ או אפילו זום הן מוגבלות מאוד ביחס למה שמקבלים בגרסאות המלאות שלהן על מחשב PC קונבנציונלי.


Lenovo Tab P11 Pro (צילום: גד גניר)




מערכת ההפעלה של Tab P11 Pro מבוססת על אנדרואיד בגרסה 10, הגרסה שהיתה הכי עדכנית באוגוסט 2020 כאשר הטאבלט הזה הוכרז. במילים אחרות, הטאבלט הזה לא קיבל עדכון לאנדרואיד 11 שהוכרזה כחודש לאחר ההכרזה שלו (וארבעה חודשים לפני הגעתו לשוק בפועל), ובקצב הזה אני בספק אם הטאבלט הזה יזכה אי פעם לעדכון משמעותי של מערכת ההפעלה. פרט לסוגיה הזאת, אין לי תלונות בגזרת התוכנה: הממשק עצמו נקי ומזכיר מאוד את אנדרואיד בצורתה המקורית, אין יותר מדי אפליקציות שמגיעות מותקנות מראש, אין עומס של נוטיפיקציות מיותרות שמנסות להכיר לכם פיצ'רים שאולי אינכם מכירים בטאבלט ותפריט ההגדרות מסודר בצורה הגיונית וברורה. 


על המצלמות לא אתעכב יותר מדי. מדובר במצלמות בסיסיות מאוד והתוצרים שלהן בהתאם. מערך הצילום האחורי מכיל מצלמת 13 מגה פיקסל ומצלמת 5 מגה פיקסל, והמערך הקדמי כולל זוג מצלמות 8 מגה פיקסל, עם חיישן נפח ואינפרה אדום. בעוד היכולות של המצלמות האחוריות לא ממש אמורות לשנות למשתמש הממוצע שלרוב לא מצלם באמצעות הטאבלט, הרי שהעובדה שהמערך הקדמי מצלם באיכות נמוכה מורגשת בשיחות זום. במה המצלמה הקדמית כן מצטיינת? בשחרור המסך מנעילה. זה מתבצע כמעט תמיד באופן מיידי, והטאבלט מוכן לעבודה שבריר שניה אחרי שפתחתי את המקלדת, ולפני שאני מספיק לחשוב על הצורך בכלל לשחרר אותו מנעילה. לא סומכים על זיהוי פנים? אין בעיה, כפתור ההדלקה והכיבוי משמש גם כקורא טביעות אצבעות.


היתרון המשמעותי ביותר של טאבלט אנדרואיד שמתחזה למחשב נייד, על פני מחשב נייד רגיל הוא ללא ספק הסוללה. Tab P11 Pro מצויד בסוללת 8600mAh אימתנית שניתן לסחוט ממנה בלי בעיה כ-8 שעות מסך. בנוסף, אם במקרה תצליחו לסיים במהלך היום את הסוללה אך אין בסביבתכם שקע חשמל זמין, תמיד ניתן לטעון את הטאבלט באמצעות מטען נייד סטנדרטי בניגוד למחשבים ניידים שדורשים מטענים ניידים יותר ייחודיים ויקרים.


(+)
  • מסך מרהיב
  • מערך של ארבעה רמקולים איכותיים
  • עיצוב דקיק ויוקרתי

(-)
  • יש מה לשפר בממשק Productivity Mode, גרסת אנדרואיד מיושנת
  • מצלמה קדמית בסיסית מאוד עם תוצרים לא מרשימים
  • תצורת הטאבלט והמקלדת יחד אינה אידיאלית לעבודה על הברכיים

מחירו של Lenovo Tab P11 Pro בגרסה שאני בדקתי, שמגיעה עם קישורית LTE, סטיילוס וסט של מקלדת ומעמד מקוריים עומד על 2949 ש"ח, כאשר גרסה ללא קישורית LTE תעלה לכם כ-200 ש"ח פחות. זה אמנם נשמע יקר, אבל בטווח המחיר הזה לא תקבלו אצל סמסונג ואפל מקלדת ותצטרכו לרכוש אותה בנפרד. האם ניתן להעביר את הלפטופ לאחסנה? תלוי מה הייתם רגילים לעשות איתו: Tab P11 Pro הוא מכשיר נהדר לצריכת תוכן כמו שטאבלט צריך להיות. יש לו מסך יפיפה, רמקולים איכותיים, הוא דקיק ובנוי לעילא ולעילא. בכל הקשור לפרודוקטיביות, מאחורי המקלדת הלא רעה, הסטיילוס היעיל והעיצוב היוקרתי והסקסי, מסתתר מכשיר שדורש ליטוש, בעיקר בצד התוכנה. החויה באופן כללי טובה אמנם, אבל עדיין מוגבלת בעיקר מתוקף היותו טאבלט אנדרואיד, וגם בגלל ש-Productive Mode עדיין לא שם בכל הקשור לממשק ולעבודה עם אפליקציות. אם הפרודוקטיביות שלכם מסתכמת בעיקר בכתיבה בגוגל דוקס, או בשימוש באפליקציות Web דרך הדפדפן, אתם הולכים להנות מהמכשיר הזה, מהניידות, מהסוללה שמחזיקה יום שלם מבלי שתצטרכו להיסחב עם מטען ומהזמינות הקבועה שלו לעבודה. למי שזקוק בדרכים ליותר מזה, עדיף להשאר עם מחשב נייד.

תגובה 1:

  1. תודה גד על סקירה מקצועית. אני קורא באופן קבוע את הסקירות שלך וחייב לציין שהן שתי רמות מעל מה שניתן למצוא באתרים ישראלים. יישר כוח.

    השבמחק