כשהושק ה-StarTAC של מוטורולה בשנת 1996, הבדיחה השחוקה היתה שהמכשיר היקר, הקטן והדיסקרטי נדון לכישלון, בתקופה שבה להראות עם טלפונים סלולריים היה סמל סטטוס. ההיסטוריה הוכיחה כמובן אחרת: ה-StarTAC נחל הצלחה מסחרית מרשימה ועבר אבולוציה זריזה ממכשיר עסקי ויוקרתי למכשיר להמונים. מעבר לכך, תצורת ה"צדפה" לטלפונים סלולריים אומצה ע"י יצרניות סלולר אחרות והפכה לפופולרית מאוד, לפחות עד שהחל עידן הסמארטפונים. סמסונג מנסה מזה שלוש שנים לייצר לעצמה סיפור הצלחה דומה עם מכשירי ה-Flip שלה. האם ל-Galaxy Z Flip4 יש את מה שדרוש כדי לבצע את הפריצה המשמעותית הראשונה אל הקהל הרחב?
 |
| Samsung Galaxy Z Flip4 (צילום: גד גניר) |
כמו קודמיו, העובדה שהוא מתקפל היא מה שמגדיר את המכשיר הזה. זו הסיבה היחידה להעדיף אותו על פני מכשירי דגל אחרים. נכון ל-2022, מכשיר מתקפל מביא איתו פשרות ביחס למכשירי דגל שאינם מתקפלים, חלקן קשורות לקשיים הנדסיים וחלקן קשורות לרצון לשמור את רמת המכשיר הזאת קרובה לזו של מכשירים סטנדרטיים. בניגוד ל-Galaxy Z Fold4, כאן שם המשחק הוא קומפקטיות: במצב פתוח המכשיר מציג גודל מסך דומה לזה של סמארטפונים רגילים, אבל במצב סגור הוא תופס נפח של משהו שמזכיר במימדיו קופסת סיגריות.
איך זה לחיות עם מכשיר כזה? בכוונה התעכבתי עם הביקורת הזאת. כבר בדקתי את שני הדורות הקודמים של המכשיר אבל הרגשתי שאני רוצה לתת לקונספט צ'אנס אמיתי ולא לפסול אותו על בסיס התנסות קצרה מדי שבה לא אספיק להתרגל אליו. למה כבר יש להתרגל? כמו ב-Fold, ואולי אפילו יותר ממנו, יש כאן פעולה פיזית שהמשתמש נדרש לעשות בכל פעם שהוא רוצה לעשות שימוש במכשיר, לפתוח אותו. אם לוקחים בחשבון שהמשתמש הממוצע פותח את הסמארטפון שלו בין 70 ל-150 פעם ביום תבינו שמדובר פעולה מעיקה עבור מי שהתרגל לעשור של פתיחת סמארטפון בלחיצת כפתור. ועדיין, מספר שבועות עם Galaxy Z Flip4 הוכיחו לי שאכן ניתן להתרגל גם לזה, ואפילו לאחר שסיימתי את הביקורת וחזרתי לאייפון 13 פרו מקס שלי, קרתה פעם אחת שבהיסח הדעת ניסיתי לקפל אותו. התחושה של מכשיר כל כך קטן בכיס בהחלט מעוררת נוסטלגיה לימים של מכשירי צדפה ומזכירה מה היה כל כך כיף בהם.
 |
| Samsung Galaxy Z Flip4 (צילום: גד גניר) |
 |
| Samsung Galaxy Z Flip4 (צילום: גד גניר) |
 |
| Samsung Galaxy Z Flip4 (צילום: גד גניר) |
מנגנון הקיפול המורכב של סמסונג הבשיל ב-Galaxy Z Flip4 לרמה שלפחות בפעולה הפיזית עצמה, הוא מספק חויה מושלמת: הוא לא אסרטיבי מדי ולא רכרוכי מדי. ההתנגדות לקיפול היא בדיוק במידה הנכונה. תחושת הסגירה שלו בסיום שיחה או התכתבות מאוד מספקת, ואם היו לי עוד מספר שבועות איתו, ייתכן בהחלט שהייתי תופס מיומנות בפתיחת המכשיר ביד אחת ללא שימוש בפה. האם זה אומר שהוא מוכן להמונים? אולי להמונים הזהירים. כמו הדור הקודם, סמסונג טוענת שהמנגנון נבחן ועמד בגבורה בכ-200,000 מחזורי פתיחה וסגירה, מה שאומר שיש לכם בין 3 ל-5 שנים להעביר איתו בכיף עד שתמצאו את עצמכם עם מכשיר שבור לשניים. בדור הקודם נוספה לו עמידות במים, ובדור הנוכחי סמסונג מצהירה שמסגרת האלומיניום החדשה מוסיפה לו עמידות מוגברת לנפילות, אבל סמסונג עדיין לא מצאה פתרון להתמודדות עם חול או אבק שעשויים להשמיד את מנגנון הקיפול שלו. מעבר לכך, כמו בכל המכשירים המתקפלים הקודמים, הסגירה אינה הרמטית וישנו מרווח בין שני חלקי המכשיר במצב מקופל שמצטיין באיסוף אבק וחול. מעבר לעניין האסתטי, התחושה היא שזו סכנת נפשות לקחת אותו לים.
 |
| Samsung Galaxy Z Flip4 (צילום: גד גניר) |
 |
| Samsung Galaxy Z Flip4 (צילום: גד גניר) |
קשה מאוד להבחין בהבדלים חיצוניים בין Galaxy Z Flip4 ל-Galaxy Z Flip3 של שנה שעברה: העיצוב זהה כמעט לחלוטין וכך גם המסכים. הפנימי, המתקפל, הוא עדיין מסך Dynamic AMOLED מרהיב בגודל 6.7 אינטש ברזולוציה של 1080 על 2640 פיקסלים, עם קצב רענון 120 הרץ. הוא מעט מוארך וצר לעומת מסכים של סמארטפונים אחרים, אם כי מתרגלים לזה מאוד במהירות. גם קו הקיפול עדיין שם ולא התמתן עדיין אבל בשימוש יומיומי זה לא באמת הציק לי. המסך החיצוני נשאר זהה לזה של שנה שעברה: מסך מגע Super AMOLED בגודל 1.9 אינטש וברזולוציה של 260 על 512 פיקסלים. המסך הזה הוא למעשה חור הצצה אל המכשיר המאפשר פעולות בסיסיות כמו העברת שירים, צפייה בהתראות, מענה לשיחות וכו'.
 |
| Samsung Galaxy Z Flip4 (צילום: גד גניר) |
 |
| Samsung Galaxy Z Flip4 (צילום: גד גניר) |
כמו ב-Galaxy Z Fold4, ערכת השבבים עליה מבוסס המכשיר היא Snapdragon 8+ Gen 1, ערכת השבבים החזקה ביותר של היצרנית האמריקאית נכון לכתיבת שורות אלו, המשודכת לזכרון RAM בנפח 8 גיגה ואחסון בנפח 128 או 256 גיגה שאינם ניתנים להרחבה. מעולם לא היתה למכשירים האלו בעיית ביצועים, גם לא עם כל מה שסמסונג מעמיסה עליהם, וכך זה גם כאן. Galaxy Z Flip4 הוא מכשיר זריז כמו מכשיר דגל ומתפקד באופן מושלם. אין כאן בשורות מרגשות בגזרת הממשק, וגם אין חידוש דרמטי באופן שבו הממשק משתלב ביכולות הקיפול של המכשיר. הוא מגיע עם אנדרואיד 12 וסמסונג מתחייבת לכ-4 שנים של עדכוני גרסה משמעותיים, ועדכוני אבטחה במשך 5 שנים, התחייבות די נדירה ביחס לשאר השוק.
 |
(צילום: גד גניר)
|
 |
(צילום: גד גניר)
|
 |
(צילום: גד גניר)
|
 |
(צילום: גד גניר)
|
אחת משתי הפשרות הבולטות ב-Galaxy Z Fold4 היא בתחום הצילום. מערך הצילום הראשי שלו כולל שתי מצלמות 12 מגה פיקסל בלבד: אחת עם צמצם f/1.8 וייצוב תמונה אופטי, והשניה בעלת עדשה רחבה וצמצם f/2.2. ניתן להוציא תוצאות מרהיבות מהמצלמה, אבל באופן אובייקטיבי, מערך הצילום הזה בסיסי אפילו ביחס לדגם הבסיס במשפחת Galaxy S22. למעשה, הדבר היחיד ששודרג במערך הצילום על פני זה של Galaxy Z Flip3 משנה שעברה הוא חיישן מעט גדול יותר, אבל זה לא מורגש בצילומים בחשכה. שלא תבינו לא נכון, זו מצלמה נהדרת שמייצרת תמונות מפורטות וחדות מאוד, עם ניגודיות מרשימה וטווח דינאמי נאה באור יום, אבל הזום מוגבל מאוד, ובצילומי לילה ניכרו מריחות פה ושם ואיבוד פרטים, בעיקר בתמונות שכללו אובייקטים נעים. גם המצלמה הקדמית בחלקו העליון של המסך הפנימי טובה, אבל לא מצויינת: היא מייצרת תמונות פורטרט נאות בתנאי תאורה אידיאליים, אבל מתקשה להרשים כשמחשיך. גימיק קטן וחמוד: ניתן לצלם צילומי סלפי עם המצלמה הראשית תוך שימוש במסך החיצוני. צריך להתרגל לצילום באמצעות מסך כל כך קטן, אבל בסופו של דבר התוצאות עדיפות על אלו של המצלמה הקדמית.
הפשרה היותר כואבת היא בסוללה. הקיבול שלה אמנם גדול ביחס לזה של שנה שעברה אבל הוא עדיין קטן באופן כללי, 3700mAh בלבד וזה בהחלט מורגש: הצלחתי לסחוט ממנה לכל היותר כ-6 שעות מסך בשימוש יומיומי רגיל אם כי ברוב הפעמים המכשיר כבר היה על אחוזיו האחרונים אחרי 5 שעות מסך. זה שיפור מסוים על פני ביצועי הסוללה של המכשיר משנה שעברה, אבל זה עדיין פחות ממה שעושים רוב הסמארטפונים בשוק היום. המכשיר מסוגל להיטען בהספק של 25W המתורגמים ל-50% בתוך חצי שעה ממצב פרוק לחלוטין. זה לא רע, וזה מהיר יותר מהדגם של שנה שעברה, אבל מכשירי ביניים של שיאומי שעולים פחות מחצי מהמכשיר הזה ומגיעים עם סוללה בקיבול גדול יותר, נטענים מהר יותר. אגב, למקרה ששכחתם, סמסונג לא טורחת לצרף בכלל מטען לערכת המכשיר, כך שאם תרצו לטעון אותו במהירות, תצטרכו לקנות את המטען המקורי בנפרד. כמו קודמיו, גם Galaxy Z Flip4 יודע להיטען אלחוטית ואף לטעון מכשירים אחרים באופן אלחוטי. למכשיר זוג רמקולים: האחד במסגרת בחלקו התחתון והשני משולב באפרכסת. שניהם מייצרים שמע סטריאופוני, אבל השמע אינו מאוזן והרמקול הקטן באפרכסת מפיק צליל יותר צורם מהרמקול בתחתית המכשיר. באופן כללי השמע לא רע הן מבחינת עוצמה והן מבחינת איכות, אבל גם לא יוצא דופן מהבחינה הזאת.
(+)
- הקיפול עצמו משדר אמינות ועמידות
- מכשיר זריז וחזק
- המחיר כבר לגמרי בגבולות הסביר
(-)
- לא עמיד בחול ואבק
- סוללה חזקה יותר מזו של שנה שעברה, אבל עדיין מאכזבת
- מערך צילום בסיסי בלבד
מחירו של Samsung Galaxy Z Flip4 מתחיל ב-3089 ש"ח ביבוא רשמי לגרסת ה-128 גיגה, כבר לא מאוד רחוק מהגרסה הבסיסית של Galaxy S22 שניתן להשיג ביבוא רשמי במחיר 2849 ש"ח. זו הנקודה שבה מכשיר כזה יכול להפוך ללהיט מכירות ולבחירה לגיטימית לחלוטין. הביצועים, והמסך ואפילו התחושה הכללית בקיפול כבר שם, אבל במידה מסוימת המצלמה, ובמידה רבה הסוללה מקלקלים קצת את החגיגה. המכשיר הזה בשל יותר מכל קודמיו, בהחלט. האם זה אומר שכבר כדאי לקנות אותו? לא בטוח בכלל.
הוסף רשומת תגובה