כזה ניסיתי: Poco X3

בינואר השנה הודיעה Poco הסינית על הפיכתה למותג עצמאי. מותג המשנה של שיאומי שהביא לשוק לפני שנתיים מכשיר דגל ב-300 דולר (באותה שנה בה חצה האייפון את רף ה-1000 דולר) נחל הצלחה יפה, אבל בשלב מסוים הוחלט להפריד בין המותגים באופן רשמי וברור. מרגע הניתוק הושקו שישה מכשירים חדשים של Poco, כאשר ה-X3 אותו בדקתי בשבועות האחרונים הוא החדש ביותר ביניהם.


Poco X3 (צילום: גד גניר)



בניגוד ל-F1 ול-F2, כאן מדובר במכשיר ביניים לכל דבר. ה-X3 מתבסס על ערכת השבבים החדשה Snapdragon 732G של קוואלקום, ומגיע עם זכרון RAM בנפח 6 גיגה ואחסון מובנה של 64 או 128 גיגה. מאחר ובתקופה הקרובה חברות הסלולר צפויות להציף את המרחב הציבורי בשיווק רשתות דור 5 החדשות שלהן, חשוב להדגיש שהמכשיר הזה אינו תומך ברשתות כאלו אבל יעבוד בכיף ברשתות הנוכחיות. הגרסה שהגיעה לישראל ביבוא רשמי כוללת גם NFC, לרווחת משתמשי רב קו. בדקתי לאחרונה את Redmi Note 9S, ו-Redmi Note 9 Pro, שני מכשירי ביניים של שיאומי. את שני אלו, לפחות מבחינת ביצועים, אוכל ה- Poco X3 בלי מלח: המכשיר יציב כמו סלע, זריז מאוד (ביחס למכשיר דגל) ואפילו יש לו מצב משחקים מיוחד שיודע לנהל את משאבי המערכת ככך שמשחקים ירוצו חלק וזה אכן כך. 



שיאומי ופוקו אמנם התנתקו זו מזו, אבל המכשירים של Poco עדיין מריצים את MIUI של שיאומי כמערכת ההפעלה שלהם. במקרה של ה-X3 מדובר בגרסה החדשה ביותר של MIUI, גרסה 12 (המבוססת על אנדרואיד 10). הגרסה הזאת מביאה איתה מספר שינויים בממשק: הבולט ביניהם הוא וילון התראות חדש שמשנה את אופיו בהתאם לאיזור ממנו גללתם אותו: אם אתם עובדים בממשק באנגלית, גלילה מהאיזור הימני של המסגרת העליונה, יפתח לכם את לוח הפקדים (הפעלה וכיבוי של קישוריות, בלוטות', נתונים סלולריים, רשת אלחוטית וכו'), בעוד משיכה מהצד השמאלי תפתח לכם את רשימת ההתראות החדשות. הסידור הזה אינו חדש והותיקים של עולם האנדרואיד זוכרים שגוגל התנסתה במנגנון כזה בנקסוס 4 בזמנו, במערכת ההפעלה אנדרואיד בגרסה 4.1. בכמה שבועות שהמכשיר שהה אצלי, לא הצלחתי להתרגל לדבר הזה, אבל הבשורות הטובות שאפשר לבחור בהגדרות המערכת בוילון התראות סטנדרטי. 


וילון התראות חדש (צילום: גד גניר)

מערכת ההפעלה MIUI 12 (צילום: גד גניר)



עוד חידוש שמביאה איתה MIUI 12 הוא מצב כהה כללי במערכת ההפעלה. זה אומר שגם אפליקציות שלא נבנו עם מצב כהה מובנה, יקבלו ב-MIUI גרסה כהה, שנוצרה ע"י מערכת ההפעלה ע"י היפוך של הצבעים שחור ולבן. התוצאה היתה משעשעת משום שמערכת ההפעלה ביצעה בפועל יותר מרק להחליף רקעים לבנים לשחורים: במשך כמה ימים הייתי בטוח שהחל טרנד חדש בטוויטר להפוך את תמונות הפרופיל לתמונת נגטיב. לבסוף קלטתי שהמצב הכהה של MIUI נוטה להתעסק גם עם איזורים שהוא לא אמור לגעת בהם. דוגמה נוספת לאגרסיביות של המצב הכהה הזה: בספוטיפיי למשל, הוא הכהה לחלוטין את שורת הפקדים לניגון מוזיקה. גם כאן יש בשורות טובות: ניתן להחריג החוצה אפליקציות שגיליתם שהמצב הכהה משבש את חויית השימוש ולהשתמש בהן בגרסתן הרגילה. מעבר לסוגיות המינוריות האלו, האנימציות חלקות וזריזות, אין באגים או תקלות ונראה שהפעם עדכון הגרסה הזה יצא כשהוא אפוי היטב.


ל-Poco X3 מסך בגודל 6.67 אינטש. זהו מסך IPS LCD סטנדרטי לקטגוריה ברזולוציית FHD סטנדרטית לקטגוריה, עם קצב רענון מסך מאוד לא סטנדרטי לקטגוריה: 120 הרץ, נתון שנהוג למצוא במכשירי דגל. האם זה משנה את חויית השימוש במכשיר באופן קיצוני? האנימציות חלקות וברורות יותר, כן, אבל אפשר לחיות גם בלי זה. האם זה מפריע? בהחלט לא - חיי הסוללה של המכשיר מצוינים בין אם מנגנון החלקת התנועה פועל ובין אם לא, ומדובר במכשיר הזול ביותר בשוק למיטב ידיעתי שכולל מנגנון החלקה שכזה, אז הצרכן לא באמת מקריב כאן משהו על מזבח האנימציות. מה בכל זאת מפריע במסך הזה? עניין שחוזר על עצמו פעם בכמה שנים במכשירי אנדרואיד, אצל יצרניות שונות באופן אקראי - מנגנון הבהירות האוטומטי איטי כאן להחריד ומצאתי את עצמי לא מעט פעמים מעלה ידנית את עוצמת בהירות המסך כשהמכשיר לא זיהה שיצאתי ממקום חשוך אל מקום מואר שדורש עוצמת תאורת גבוהה יותר.


למקרה שתהיתם מה שם המותג (צילום: גד גניר)

Poco X3 (צילום: גד גניר)



את גב המכשיר מעטר כיתוב ענק של שם המותג, "Poco". חבר'ה, בואו. אני מעריך אתכם כמותג, הטרלתם את שוק הסלולר ב-2018 עם הפוקופון הראשון, אבל בסופו של דבר אתם סוג של רמי לוי. זה דבר אחד לאהוב מותג כי הוא בא לקראת הצרכנים, ודבר שונה לצפות שצרכנים יסכימו להפוך את  גב המכשיר שרכשו בכספם לנדל"ן פרסומי למותג לואו קוסט. פרט לעניין זה,  המכשיר נראה טוב. גב המכשיר עשוי פלסטיק אבל נראה כאילו הוא מצופה זכוכית. מערך המצלמות האחורי ממוקם על בליטה די גבוהה בגב המכשיר. הבליטה הזאת מעוצבת כעיגול קטום בחלקו העליו והתחתון. זה ייחודי, אבל לא פרקטי: הבעיה היחידה היא ששיאומי מצרפת לערכת המכשיר כיסוי שבחלקו האחורי פתח בצורת עיגול מלא. בחללים הפתוחים שההברקה העיצובית הזאת משאירה, נוצרים מצבורי אבק שדורשים ניקוי תכוף. חיישן טביעת האצבע ממוקם כאן על כפתור ההדלקה של המכשיר בצד ימין, בחירה שמסתמנת כטרנד במכשירי ביניים רבים ב-2020, אחרי שבשנה שעברה כבר אימצו קוראי טביעות אצבעות מתחת לזכוכית המסך.


מערך הצילום הראשי של Poco X3 (צילום: גד גניר)


מערך הצילום האחורי של Poco X3 כולל ארבע מצלמות: מצלמה ראשית ברזולוציית 64 מגה פיקסל עם צמצם f/1.9, מצלמת 13 מגה פיקסל עם עדשה אולטרה רחבה וצמצם f/2.2, מצלמת מאקרו ברזולוציית 2 מגה פיקסל וצמצם f/2.4, וחיישן נפח באותה רזולוציה ואותה פתיחת צמצם. ביצועי המצלמה באור יום מפתיעים לטובה. זה אמנם לא חוכמה להשיג תוצאות טובות בתנאי תאורה אידיאליים אבל איכשהו המצלמה של Poco X3 מצליחה לבלוט לטובה גם מבחינת רמת הפירוט בתמונה וגם בטווח הדינאמי שלה. בכל תסריט צילום אחר, העדרו של מייצב תמונה והצמצמים הלא מאוד רחבים נותנים את אותותיהם. דרושה יד מאוד יציבה כדי לצלם תמונות לא מטושטשות של אובייקטים בתנועה, ובתאורה פחות אידיאלית התוצאות הן בינוניות ומטה. המצלמה הקדמית היא ברזולוציית 20 מגה פיקסל אך בעלת צמצם f/2.2 וגם כאן מקבלים תוצאות סבירות בלבד.


(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)


(צילום: גד גניר)



פוקו ציידה את X3 בסוללה בקיבול 5160mAh, קיבול מאוד מכובד שבא לידי ביטוי בזמן המסך שניתן לקבל ממנו: כשמנגנון החלקת התנועה 120 הרץ פועל, הצלחתי לסחוט מהסוללה כ-7 שעות מסך בין טעינה לטעינה, וכאשר כיביתי אותו קיבלתי שעה נוספת. תענוג. סוללת המכשיר נטענת לקצת יותר מ-60 אחוז סוללה בתוך חצי שעה, ואם תרצו לטעון אותה במלואה תצטרכו להמתין בסה"כ כ-70 דקות. השמע ברמקול היחיד בתחתית המכשיר לא רע מבחינת עוצמה, אבל מבחינת איכות לא מלהיב במיוחד.


(+)
  • ביצועים טובים, אפילו לגיימינג סלולרי
  • קצב רענון מסך 120 הרץ - מאוד לא אופייני לרמת המחיר שלו
  • לא יקר


(-)
  • המצלמה לא מתמודדת היטב עם תנאי תאורה מאתגרים
  • בחירות משונות בעיצוב: לוגו ענק של פוקו על הגב, מערך צילום בולט מדי החוצה
  • מנגנון בהירות מסך אוטומטי בעייתי

ה-Poco X3 לא יעשה לשוק מכשירי הביניים את מה שעשה בזמנו ה-Pocophone F1, ועדיין מדובר במכשיר יוצא דופן ברמת המחיר שלו: ב-1149 ש"ח (ביבוא רשמי, של המילטון) אתם מקבלים כאן ביצועים שיספיקו לחויית גיימינג לא רעה בכלל, עם מסך בקצב רענון של 120 הרץ, פינוק שנדיר מאוד לראות במכשירים מסוגו. הייתי שמח אם היו מכניסים לחבילה גם מצלמה ראויה יותר, אבל את זה הם כנראה שומרים ל-X4.

2 תגובות

  1. מכיר את הסרט שבעה חטאים?
    אז כאן לא אהיה קטנוני, כי בכל אופן אתה עושה עבודה טובה.
    רק חוטא מדי פעם בחטא "אי הדיוק".
    לטלפון יש בהחלט מערך רמקולים סטריאופני. סתם. שתדע.

    השבמחק
  2. יש לי בעיה בקבלת הודעות sms

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה

חדש יותר ישן יותר