יום שבת, 27 באוגוסט 2016

כזאת ניסיתי: Android 7 Nougat

מכשירי סדרת הנקסוס של גוגל מעולם לא היו מכשירי מיינסטרים. הנקסוס4 והנקסוס 5 היו אמנם חריגים בהצלחה שלהם, גם בשוק המקומי, אך זה היה בעיקר הודות לתמחור אטרקטיבי יחסית למכשירי דגל קלאסיים. כמכשירים בפני עצמם, כברזלים, הם מעולם לא הציגו יתרון משמעותי על פני סדרת ה-S של סמסונג, סדרת ה-G של LG, או כל מכשיר דגל אחר שהושק בסמוך אליהם: המצלמות שלהם היו לרוב נחותות יותר, הם הגיעו בתצורות זכרון אחסון פנימי צנוע שאינו ניתן להרחבה, והחל מהנקסוס 4, הם גם לקחו דוגמה רעה מאפל והפכו את הסוללה שאינה ניתנת להפרדה לסטנדרט. אם תשאלו את בעלי מכשירי הנקסוס הם כמובן מרוצים מהם, למרות שהם מודעים שעל הנייר ישנן אופציות מהירות יותר, שמצלמות טוב יותר ופחות קמצניות באחסון.

ולמרות הכל, לבעלי מכשירי נקסוס ש סיבה מצוינת לחגוג פעם אחת בשנה, זה קורה ביום שחרור גרסה חדשה של אנדרואיד. כבעל נקסוס 6P, אני יכול לספר לכם שהימים האלו הם הסיבה העיקרית שבגללה קניתי דווקא את המכשיר הזה. מכשיר נקסוס מקבלים ראשונים את גרסאות האנדרואיד החדשות, ונהנים מהסטטוס של בעלי הגרסה העדכנית ביותר של אנדרואיד לפעמים במשך חודשים, בניגוד לחבריהם עם מכשירים מסדרות אחרות, וזוכים להמשיך לקבל את הגרסאות האלו לאורך תקופה ארוכה יותר.

Nexus 6P מריץ את Android 7 (צילום: גד גניר)


בשבוע שעבר נחתה Android 7, או בשם הממתק שלה, Nougat, אצלי במכשיר. טוב, "נחתה" זה אולי ביטוי קצת מטעה. הכרחתי את הגרסה להגיע אליי. איך עשיתי זאת? הצטרפתי שוב לתכנית בודקי הבטא של גוגל לאחר שעזבתי אותה לפני מספר שבועות (כל אחד שיש לו נקסוס יכול להרשם ולעזוב כאוות נפשו את התכנית הזאת, בתנאי שהמכשיר עדיין נתמך), והעדכון הגיע אליי בתוך מספר שניות, לפני רוב אוכלוסיית מכשירי האנדרואיד בעולם ואפילו לפני רוב בעלי מכשירי הנקסוס. מסתבר שמכשירים שנרשמו לתכנית הזאת, לא רק מקבלים את גרסאות הבטא, הם מקבלים את הגרסאות הרשמיות לפני כולם.

יום ראשון, 21 באוגוסט 2016

על כזה ויתרתי מראש: Superbook

אתמול הגיע אל סיומו אחד הפרוייקטים המצליחים ביותר אי פעם באתר מימון ההמונים קיקסטארטר. ה-Superbook, מעין תחנת עגינה שהופכת את הטלפון הנייד שלכם למחשב נייד קטן ב-99 דולר הוא משהו שקשה להשאר אדיש אליו. כמה קשה? הפרוייקט הושק עם סכום מטרה של 50,000 דולר. 18 שעות לסיום הפרוייקט הסכום שגויס בפועל עמד על כמעט 3 מיליון דולר, באדיבותם של 15,700 משתמשי קיקסטארטר שתמכו בו. אני אישית עקבתי אחר הפרוייקט הזה לפני שעלה לקיקסטארטר והייתי די קרוב להפוך לתומך בעצמי. למה ויתרתי בסופו של דבר? בגלל שבסופו של דבר, כשמנסים לנטרל לרגע את ההתלהבות מהרעיון עצמו ומהעובדה שהמחיר 99 דולר נשמע אטרקטיבי, יש בפרוייקט הזה המון סימני שאלה. תמכתם בפרוייקט? מציע לכם להפסיק לקרוא כעת ולשמוח בחלקכם. פספסתם את ההזדמנות לתמוך בו? בואו ואספר לכם מדוע ככל הנראה לא הפסדתם כלום.

Superbook (מקור תמונה: Kickstarter)

יום שישי, 19 באוגוסט 2016

כאלו ניסיתי: Beyerdynamic Custom One Pro

הכירו את Beyerdynamic, יצרנית אודיו מהותיקות בעולם. היצרנית הגרמנית מתמקדת בעיקר בייצור מיקרופונים ואזניות המיועדות בעיקר לאודיופילים ולשימוש באולפנים. ב-Beyerdynamic זיהו בשנים האחרונות את הגידול בשוק האזניות ואת הנטייה לראות בהן לא רק אמצעי להאזנה למוזיקה, אלא כפריט אופנתי, והחליטו לנסות את מזלם עם הקהל החדש הזה.


  Beyerdynamic Custom One Pro עם הלוחית היחידה שנראית טוב עליהן (צילום: גד גניר)

ה-Custom One Pro שקיבלתי לבדיקה הן אחד משני דגמים חדשים של החברה (השני הוא ה-Custom Street) המהווים ניסיון של היצרנית הגרמנית הזאת לשבור את התדמית הבוגרת והרצינית מדי שלה. ההיסטוריה של באיירדיינמיק רצופה באזניות שנראות טבעיות מאוד על השולחן באולפן הקלטות, אבל פחות מתאימות להליכה ברחוב. יש אנשים שזה מדבר אליהם יותר, ובמובן מסוים ככל שהעיצוב משעמם ופחות מתחנף, יש בו משהו שיכול לשדר תחושה של משהו איכותי יותר. אחד הפוסטים הראשונים בבלוג הזה עסק ב-HD330, אזניות של יצרן סיני בשם Superlux ש"שאל" את העיצוב של האזניות ההן מאחד הדגמים של Beyerdynamic, כנראה כדי ליצור את הרושם שהאזניות ההן בקצת יותר מ-200 ש"ח קרובות איכשהו לאזניות הגרמניות במחיר הגבוה פי 10. למרות זאת, הסנובים מהיילברון הבינו מתישהו שכדאי להם לנסות ולפנות לקהלים עם טעם שונה.

יום חמישי, 18 באוגוסט 2016

כזה ניסיתי: Xiaomi Mi5

כמעט שנתיים חיכו מעריצי שיאומי למכשיר הדגל החדש של החברה הסינית, נצח במונחי עולם הסלולר. היצרניות הגדולות בשוק נוהגות לשחרר מכשירי דגל חדשים פעם בשנה (חלקן אפילו פעמיים), ברוב המקרים במסגרת התערוכות הגדולות. לשיאומי, אחת היצרניות הסיניות הגדולות והמוכרות בשוק דווקא לא היה דחוף. בין הכרזת ה-MI4 להכרזת ה-MI5, היא השיקה שלל דגמי בינים וגרסאות שונות של ה-Mi4. בתקופה הזאת שקדה שיאומי על חדירה לשוק ההודי, שוק ענק ומתפתח בעל חשיבות אסטרטגית. בחודשים האחרונים החל היבוא הרשמי של מכשירי החברה גם לישראל.

Xiaomi MI5 (צילום: גד גניר)


בחודש מרץ האחרון, במהלך תערוכת MWC בברצלונה, הוכרז כאמור ה-MI5, מכשיר הדגל הנוכחי של שיאומי. בניגוד ליצרניות אחרות, כאן הצליחו לשמור על חשאיות יחסית, ורוב המידע שדלף עליו במהלך השנה האחרונה, כולל תמונות של אבות טיפוס, התברר כרחוק מאוד מהמציאות. מה שכן היה ברור לאורך כל הדרך הוא שבמכשיר הדגל שלה שיאומי לא תתפשר על חומרה, ואכן ה-MI5 מציג מפרט דומה מאוד לזה של מכשירי הדגל האחרים שהוכרזו בברצלונה ע"י שתי היצרניות הגדולות מקוריאה. ה-Xiaomi MI5 שקיבלתי לידי הגיע עם המעבד החזק ביותר של קוואלקום בעת ההשקה שלו, ה-Snapdragon 820, מעבד בעל 4 ליבות, ששתיים מתוכן פועלות במהירות 1.8 גיגהרץ, והשתיים האחרות במהירות 1.36 גיגהרץ. זכרון ה-RAM בגרסה הזאת הוא בנפח 3 גיגה בלבד, והאחסון מגיע בנפח של 32 גיגה ללא אפשרות הרחבה. גרסת ה-Pro של המכשיר, אותה לא בדקתי, כוללת זכרון RAM בנפח גדול יותר, 4 גיגה, ואחסון בנפח 128 גיגה. מערכת ההפעלה על המכשיר היא MIUI בגרסה 7, המבוססת על אנדרואיד 6 וכוללת שינויים והתאמות שמקשים מאוד לזהות שאכן מדובר באנדרואיד.

יום ראשון, 14 באוגוסט 2016

כאלו ניסיתי: ארבע אפליקציות לעריכת תמונות בסמארטפון

"המצלמה הטובה ביותר היא המצלמה שנמצאת איתך" הוא שמו של ספר מאת צ'ייס ג'רביס, צלם נודע ועטור פרסים. מה תמצאו בספר הזה? רק תמונות שצולמו באמצעות האייפון שלו. ומה לגבי השלב שאחרי הצילום? הפילטרים שלכם באינסטגרם ובפריזמה מאוד מרשימים, אבל מה קורה כשצריך לעשות משהו קצת יותר מתקדם עם התמונות שצילמתם בסמארטפון שלכם? האם ביקשתם אי פעם מאומת האינטרנט עזרה במחיקת מטרד מסלפי שצילמתם, והבקשה שלכם הפכה לויראלית אבל לא באופן שתכננתם? ובכן, לא עוד. לפניכם הפעולות הכי הנפוצות שרציתם לבצע בתמונות שלכם ומעולם לא חשבתם לנסות לעשות אותן דרך הסמארטפון:


Photo Director על ה-Nexus 6P שלי (צילום: גד גניר)



מישהו יכול למחוק לי את זה מהתמונה?


אם השם "CyberLink" מצלצל לכם מוכר, יש לכך סיבה טובה: החברה הזאת פיתחה את אחת מתוכנות ה-Bloatware הפופולריות ביותר שהגיעו מותקנות מראש על המחשב שלכם. הנגן שלה היה בתחילת שנות האלפיים הדרך הכמעט הבלעדית לצפות בסרטי DVD במחשב. בשנים האחרונות החברה התפתחה לתחומים אחרים וכעת היא מציעה את Photo Director, אחת מאפליקציות עריכת התמונות הטובות ביותר לאנדרואיד ול-iOS.

יום שבת, 13 באוגוסט 2016

כאלו ניסיתי: Samsung Gear IconX

מזה מספר שנים מנסה סמסונג לקדם את נושא הבריאות והכושר במכשירים שלה. בחלק מהסמארטפונים שלה, אפליקציית הספורט S-Health הגיעה מותקנת מראש ללא אפשרות הסרה, וגם בשעונים החכמים שלה ניתן דגש מיוחד להיבט הבריאותי בכל הקשור להתממשקות עם האפליקציה הזאת. למה כל כך חשוב לקוריאנים שמר ישראלי יזהה את סמסונג לא רק בתור יצרנית סמארטפונים, כי אם בתור מותג עם ערכים בריאותיים וספורטיביים? בגלל הכסף כמובן. שוק החפיצים הספורטיביים מגלגל מיליארדי דולרים בשנה (צפי של 25 מיליארד דולר בשנת 2019) אך נשלט עדיין ע"י מותגים אחרים כמו פיטביט וגרמין. סמסונג רוצה לדחוק את היצרניות האלו הצידה ולהפוך ליצרנית בעלת שם גם בחדרי הכושר ומסלולי הריצה. איך היא עושה זאת? ע"י השקה של מכשירים חדשים: ה-Gear Fit 2 (עליו אספר לכם בקרוב) וה-Gear IconX, אזניות בתצורת Truly Wireles שסמסונג מייעדת בעיקר לפעילות גופנית.

Samsung Gear IconX (צילום: גד גניר)


ה-Samsung Gaer IconX סיקרנו אותי מהרגע שהוכרזו. סמסונג היא בין היצרניות הגדולות הראשונות שמאמצת את התצורה הזאת (גם למוטורולה יש אזניות כאלו, אני לא בטוח מי מהשתיים היתה הראשונה להכריז אבל שתיהן ככל הנראה עשו זאת לאחרונה). אזניות Truly Wireless כמשתמע משמן הן אזניות אלחוטיות באמת: אלו שתי אזניות נפרדות לחלוטין. אין ביניהן חוט מקשר, והן מתקשרות זו עם זו באופן אלחוטי. איך זה עובד בפועל, איך הן לא נופלות מהאזניים ואיך הן נשמעות? בדקתי אותן בתקופה האחרונה ומצאתי שהן מגניבות לאללה, חדשניות, כל חובב אזניות ישמח להתחדש בהן, אבל הן גם מגיעות עם לא מעט פשרות.

יום שני, 8 באוגוסט 2016

כזאת ניסיתי: Apple Music

אי שם לפני בערך 11 שנה נולדה MOG, רשת חברתית המתמקדת במוזיקה. הרעיון די מגניב: חבריה יכולים היו להציג שם לראווה את טעמם המוזיקלי, לשתף את אוסף המוזיקה שלהם, להכיר חברים בעלי טעם דומה, ובשלב מסוים אפילו הושקה שם מערכת המסוגלת לסרוק את אוסף המוזיקה הפרטים של המשתמשים ולבנות עבורו פרופיל באופן אוטומטי. בשנת 2009 השיקו ב-MOG שירות הזרמת מוזיקה בתשלום שאיפשר למשתמשים להאזין למוזיקה מהקטלוג של MOG דרך הדפדפן במחשב שלהם. שנה לאחר מכן הכריזו על אפליקציות ייעודיות לאייפון, אייפוד ומכשירי אנדרואיד.

Apple Music על מכשיר אנדרואיד של Xiaomi (צילום: גד גניר)


ב-2012 נמכרה MOG ל-Beats של ד"ר דרה בסכום של 14 מיליון דולר. ביטס שהיתה עד לאותה תקופה יצרנית של ציוד אודיו בלבד (ורוב בעלותה היה בידי HTC) החליטה לרכוש את החברה כדי לספק למשתמשים חויית מוזיקה כוללת, ורכשה את החברה כדי ליצור לעצמה שירות הזרמת מוזיקה משלה. שנתיים לאחר מכן נרכשה Beats ע"י אפל, והאחרונה סגרה את שירות המוזיקה הזה בדיוק שנה לאחר מכן, כאשר השיקה במקומו את החוליה האחרונה של החד גדיא הזה: Apple Music. באופן מפתיע, אפל פתחה את השירות הזה גם עבור משתמשי אנדרואיד, והאפליקציה שלו זמינה לבעלי חשבון אמריקאי בחנות האפליקציות של גוגל.

יום חמישי, 4 באוגוסט 2016

כזה ניסיתי: OnePlus 3

ישנן דרכים רבות בהן יצרניות סלולר מסוגלות לעצבן את המשתמשים והלקוחות הפוטנציאליים שלהן. לפעמים מדובר בתמחור מוגזם, לפעמים מדובר בויתור על פיצ'רים ספציפיים ואהודים ולפעמים הן סתם לא מחדשות מספיק, או שלא עונות על הציפיות שפיתחו הלקוחות הקבועים. הסטארט-אפ הסיני OnePlus הצליח לייצר סביבו עניין אדיר, בעיקר בגלל שהציע מכשירים חזקים במחירים נמוכים יחסית,  אך גם הצליח להגדיר מחדש את הדרכים בהן יכולה יצרנית סלולר להרגיז את הלקוחות שלה. הדבר בא לידי ביטוי בעיקר בשני קמפיינים שנראו בעיקר כמו פרובוקציות, ובמערכת ההזמנות הידועה לשמצה, שהפכה את הזמנת המכשיר לאתגר לא פשוט עבור קונים מזדמנים.


OnePlus 3 (צילום: גד גניר)




על כל אלו כמובן ניתן לסלוח. על בעיות ברמת המכשיר עצמו זה קצת קשה יותר. ה-OnePlus הראשון שהושק היה מכשיר נהדר עם השקתו: מפרט עוצמתי שתורגם לחויית שימוש טובה ומהירה, סוללה אימתנית שאיפשרה שימוש ממושך, וגם עבודת המיתוג של החברה הפכה את הבחירה במכשיר לייחודית ויוצאת דופן. עם הזמן, יותר ויותר משתמשים נתקלו ביותר ויותר באגים במכשיר, והתדמית הנועזת והמהפכנית של המותג נסדקה קצת. ה-OnePlus 2 לא ממש עזר בעניין הזה. הוא הושק עם הכרזה יומרנית: במקום סתם Flagship Killer, הוא הוצג כ-2016 Flagship Killer, כלומר, מכשיר חזק מספיק כדי לאתגר את מכשירי הדגל של השנה שעברה וגם של השנה הנוכחית. מההתנסות האישית שלי במכשיר הזה אני יכול לספר לכם שלפחות בעת ההשקה שלו, הוא לא הצליח להציב באמת אתגר למכשירים כמו ה-Galaxy S6, קל וחומר למכשירי הדגל של השנה. בהשקה של ה-OnePlus 3 לא דובר על Flagship Killer, וגם מערכת ההזמנות יצאה לגמלאות. כעת נותר רק לראות אם ה-OnePlus3 יצליח היכן שקודמיו אכזבו.

יום ראשון, 31 ביולי 2016

כזה ניסיתי: ASUSPRO B8430UA

לפני כשנה וחצי בחנתי כאן את ה-ASUSPRO PU301L, מחשב נייד עסקי של אסוס, יצרנית שעד כה היתה מזוהה פחות עם השוק הזה, ונתפסה יותר כיצרנית עבור השוק הפרטי. לאחרונה זכתה אסוס במכרז של החשב הכללי, עסקה בה נרכשו כ-800 מחשבים ניידים מסדרת ASUSPRO של היצרנית הטיוואנית עבור עובדי המדינה. אמנם אינני עובד משרד המשפטים, וגם קיבלתי אותו רק למספר שבועות להתנסות, אבל כמו עם כל מחשב שאני מקבל לבדיקה, גם כאן העברתי אליו את כל החיים האישיים שלי וניסיתי להרגיש איך זה לקבל מחשב כזה ממקום העבודה.


סורק טביעות האצבעות של ה-B8430UA (צילום: גד גניר)



התצורה הספציפית שאני קיבלתי, דגם B8430UA הגיעה אמנם עם מעבד Core i5 (ולא Core i7), ומדובר אמנם בדגם 6200U שהושק כבר ברבעון השלישי של שנה שעברה, אך הוא מגיע גם עם זכרון RAM בנפח מאוד מכובד של 12 גיגה, וזכרון אחסון בטכנולוגיית SSD בנפח 256 גיגה. במהלך התקופה בה בילה אצלי, המחשב טס. כל דבר נפתח במהירות, המחשב עולה בתוך שניות, תענוג. ל-SSD יש משקל חשוב בתגובה של המחשב לפעולות ולמהירות בה הוא עולה, וביחד עם זכרון ה-RAM הנדיב המחשב גם מאפשר חויית ריבוי משימות נוחה וזורמת. קובץ אקסל של 239 אלף שורות ו-10 עמודות עמוסות נוסחאות אמנם הכביד עליו, אך מדובר באתגר שגם המחשב הנוכחי שלי מהעבודה, עם מעבד Core i7 (מדור מוקדם יותר) מתקשה להתמודד איתו. כרטיס המסך כאן הוא כרטיס מסך מובנה של אינטל, ה-HD Graphics 520, מה שאומר שקריירת הגיימינג שלכם איתו תסתכם בסוליטייר ודומיו. בניגוד למחשבים לשימוש פרטי, במחשב הזה לא תמצאו Bloatware משום סוג, סרגלי כלים והדבר היחיד שמותקן כאן מראש היא אפליקציית Asus Buisness Manager המסייעת ליצור גיבויים ומסייעת בהתחברות לרשתות. כמו ב-PU301, גם כאן פתח האוורור של המחשב פונה אל ציר המסך, מה שמסייע לסלק את האויר החם החוצה בצורה שתמנע מתחתית המחשב להתלהט. אוושת המאוורר אמנם נשמעת, אך היא לא חזקה מדי ולא מפריעה במיוחד.

יום חמישי, 28 ביולי 2016

כזה ניסיתי: Sony Xperia X Performance

במשך שנים שיווקה סוני מוצרי אלקטרוניקה במחירים מעט יקרים יותר ממתחרותיה. בחלק גדול מהמקרים, לתוספת המחיר ששילמתם עבור המותג סוני, היתה תמורה שהשתקפה במוצר עצמו, או לפחות היתה להם הילה של מוצרים שמצדיקים את התוספת הזאת: מחשבי VAIO לדוגמה היו אמנם יקרים יותר מרוב המתחרים, אבל אני מכיר לא מעט אנשים שקנו כאלו שעדיין מדברים עליהם בעיניים נוצצות, ויודעים לספר על איכות בנייה טובה יותר מהמתחרים, פטנטים, עיצוב נאה יותר והנדסת אנוש ייחודית לסוני. כפי שלמדתי במהלך השנים האחרונות, גם לסמארטפונים של סוני יש מעריצים, אם כי זה לא ממש משתקף במכירות. בעוד בתחום קונסולות המשחקים שברה סוני שיאי מכירות חדשים, שנת 2015 היתה השנה הגרועה ביותר של חטיבת המובייל של סוני מאז שנת 2011, ושנת 2016 מסתמנת בעיני רבים כשנת הלהיות או לחדול של היצרנית היפנית בסלולר.

Sony Xperia X Perfromance, אחת המצלמות הסלולריות המהירות בשוק (צילום: גד גניר)


כל עוד המכירות בסדר, יצרניות סלולר ממעטות לעשות שינויים גדולים מדי בשמות וסדרות המכשירים שלהן.  זה אמנם מסקרן ומייצר כותרות, אבל זה מבלבל את הקהל הקבוע של החברה. לאור המכירות החלשות בשנת 2015 החליטו בסוני להשיק ב-2016 סדרת מכשירים חדשה, סדרת Xperia X. באופן רשמי, לא מודים בסוני שהסדרה הזאת מחליפה את סדרה Z, אבל באופן מעשי זה מה שהיא עושה בדיוק. המכשיר שביקשתי לקבל לבדיקה מהסדרה הזאת הוא ה-Sony xperia X Performance, המכשיר המתקדם, והחזק ביותר בקטלוג הסמארטפונים של סוני לשנת 2016.